קבר בנימין

מקום קברו של בנימין בן יעקב הוא נושא שנוי במחלוקת. מקום קבורתו של בנימין וכן של שאר אחיו השבטים (מלבד יוסף) אינו מתואר בתנ"ך, וקיימות מספר מסורות לגביו: בחברון (זיהוי יהודי מהמאה ה-2 לפנה"ס), ארץ ישראל (זיהוי יהודי מהמאה ה-2), חורבת רומא (זיהוי יהודי בולט מהמאה ה-13) , ירושלים (זיהוי יהודי מהמאה ה-14), כפר סבא (זיהוי מוסלמי מהמאה ה-14), סארקה (זיהוי יהודי מסוף המאה ה-14), מצרים (זיהוי יהודי מהמאה ה-15), ארבל (זיהוי יהודי מהמאה ה-16), מוחייביב (זיהוי מוסלמי) ובמרכז העיר של ירושלים (זיהוי יהודי מהמאה ה-21).

רקע

על פי הסיפור המקראי לא ברור אם בני יעקב הובאו לקבורה ממצרים אל ארץ ישראל. על אף שהכתוב מציין את עליית עצמות יוסף בלבד, החלו להיווצר מסורות קבורה שונות לשאר אחיו השבטים.

החל מסוף תקופת הכנסת הגדולה (תקופת בית שני, סביב המאה ה-2 לפנה"ס), ועד סוף תקופת הזוגות (המאה ה-1 לספירה), נראה כי הייתה מסורת עברית על קבורת השבטים במערת המכפלה שבחברון. אמנם, החל מתקופת התנאים (המאה ה-2 לספירה), לא השתמרה מסורת זו ונראה כי חז"ל לא צידדו בה. חז"ל סברו כי בני ישראל העלו, מלבד את עצמות יוסף, את כל בני יעקב לארץ ישראל. בכל הגרסאות הרבות למאמר זה לא מופיעה התייחסות למקום קבורתם הספציפי, מלבד של יהודה בן יעקב. נושא קבורת יהודה במערת המכפלה אף הוא נמצא במחלוקת בין שניים מגדולי התנאים בדור הרביעי: רבי יהודה ורבי מאיר. לדעת רבי יהודה נקבר יהודה עם אבותיו במערת המכפלה, ואילו דעת רבי מאיר שנקבר בארץ ישראל אך לא במערה.

בימי הביניים (סביב המאה ה-11) אנו עדים לתופעה רחבה בכתבי עולי הרגל, של תיעוד קברי השבטים, בפרט באזור הגליל. בתקופה הממלוכית בארץ ישראל (סביב המאה ה-13), המוסלמים החלו לקדש קברים רבים ברחבי הארץ ובכללותם את קברי השבטים.

המקורות

חברון (המאה ה-2 לפנה"ס)

מערת המכפלה, חברון

ספר צוואות השבטים (המאה ה-2 לפנה"ס - המאה ה-1 לפנה"ס):

וימת בנימן בשיבה טובה בן-חמש ועשרים ומאה שנה. וישימו אותו בארון. ובאחת ותשעים שנה לבוא בני ישראל מצרימה ויעלו הם ואחיהם את-עצמות אבותיהם חרש במלחמת כנען ויקברו אותם בחברון לרגלי אבותיהם

— צוואות השבטים, "צוואת בנימן הבן השנים עשר ליעקב ובן רחל" פרק יב

ספר היובלים (המאה ה-2 לפנה"ס - המאה ה-1 לפנה"ס):

ויוציאו בני ישראל את עצמות בני יעקב לבד מעצמות יוסף, ויקברו אותם על השדה במערת המכפלה על ההר

— ספר היובלים פרק מו, טז

יוסף בן מתתיהו (המאה ה-1 לספירה):

וגם אחיו מתו לאחר שחיו חיי טובה במצרים, כעבר זמן נשאו (בניהם) ונכדיהם את גוויותיהם וקברו אותן בחברון. ואילו את עצמות יוסף נשאו לארץ כנען בזמן מאוחר יותר, כשיצאו העברים ממצרים, משום שכך השביע אותם יוסף.

— קדמוניות היהודים, 199 - 200 (מהדורת אברהם שליט, תשל"ג)

ארץ ישראל (המאה ה-2)

תצלום לוויין של ארץ ישראל וסביבתה משנת 2003

על פי חז"ל העלו בני ישראל את כל בני יעקב לארץ ישראל להיקבר שם:

מה תלמוד לומר "גם עלה"? אמר: אותך אני מעלה ושאר כל השבטים אני מעלה; מלמד שכל שבט ושבט העלה עצמות ראש שבטו עמו.

— תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה (דף ח ע"ב; פרק א הלכה י)

דעה זו מופיעה בנוסחים שונים במכילתא דרבי ישמעאל, ספרי, מכילתא דרשב"י, בראשית רבה, מדרש תנאים לדברים, ילקוט שמעוני, מדרש אגדה ומדרש הגדול.

חורבת רומא (המאה ה-13)

מסורת קבר בנימין בחורבת רומא הסמוכה לטבריה, מצויה בכתבי עולי הרגל החל מהמאה ה-13.

"סדר קברי אבותינו ז"ל" (1300 לספירה)

ירושלים (המאה ה-14)

מסורת קבר בנימין בירושלים מוזכרת לראשונה ככל הנראה בספר הישר:

ויהי בימים ההם בשבת בני ישראל בעריהם לבטח, ויקברו את ארונות מטות אבותיהם אשר העלו ממצרים איש בנחלת בניו. את שנים עשר בני יעקב קברו בני ישראל, איש באחוזת בניו. ואלה שמות הערים אשר קברו בהם את שנים עשר בני יעקב אשר העלו בני ישראל ממצרים... ואת בנימין קברו בירושלים נגד היבוסי אשר ניתן לבני בנימין. איש בעיר בניו קברו בני ישראל את אבותם.

— ספר הישר, יהושע, 277.

מצרים (המאה ה-15)

רבי יצחק אברבנאל (סוף המאה ה-15) מסייג את דברי חז"ל ולטענתו הם בגדר "דרש" בלבד וכי השבטים נשארו להיקבר במצרים:

אמנם שאר השבטים נשארו במצרים כי נדונו בגלות בחייהם ובמותם לא נפרדו ממנו וכמו שכתבו חז"ל שאף עצמות של כל השבטים העלו עמהם, דרש הוא. כי הכתוב מעיד (שמות י"ג) "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" וגו'. ובסוף ספר יהושע (כד) "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם", ואם עצמות שאר השבטים העלו גם כן איך לא נזכרו לא בעליה ולא בקבורה

— פירוש אברבנאל על התורה, בראשית (ט"ו:י"ב)

כפר סבא (המאה ה-14)

"נבי ימין", כפר סבא

ערכים מורחבים – נבי ימין

מוחייביב, לבנון

בכפר מוחייביב שבדרום לבנון, סמוך לגבול ישראל–לבנון, יש אתר המוקדש לבנימין בן יעקב, בשם "מוחייביב מקדש בנימין" (Mhaibib Benjamin Shrine, בערבית: محيبيب). אמנם, אין ידע ממשי מתי החלה להיווצר מסורת זו^{[דרוש מקור]}.

לאחר סיום מלחמת לבנון הראשונה ביולי 1985 שלט צה"ל בדרום לבנון באזור חיץ ברוחב מספר קילומטרים, כדי להגן על היישובים הסמוכים לגבול ישראל–לבנון. לאחר שצה"ל ספג אבדות רבות מידי חזבאללה ולאחר לחץ ציבורי כבד, הורה ראש הממשלה אהוד ברק במאי 2000 על נסיגה מדרום לבנון. בעקבותיה התפרס חזבאללה ברחבי דרום לבנון ועל הגבול הבינלאומי, וביסס בה את שליטתו. תכף לאחר השחרור מוסדו כמה אתרים מוסלמים שיעים. הם השתנו מלהיות שמורות לאוכלוסייה המקומית. בחלק מהאתרים הללו צצו דמויות דתיות מודרניות בדמות חללי מלחמה. בין אותם אתרים ניתן למנות את "מקדש בנימין", האתר שופץ והורחב בסיוע קרנות איראניות. בכניסה יש כיום מאוזוליאום קטן ובו אתרי קברים של ארבעה פעילי חזבאללה שחוסלו במהלך מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006. המקום נתפס כאתר שיעי, מה שמקשה על גישה לדתות אחרות.

לקריאה נוספת

• ישראל מאיר גבאי מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, ועד אהלי צדיקים, מהדורות: 2007, 2011. כרך א'
• הצדיקים חיים: מראה מקומות לקברי הצדיקים ואתרים קדושים
• מדריך כרטא: קברי צדיקים בארץ ישראל

הערות שוליים

קטגוריה:קברי השבטים קטגוריה:קברי צדיקים קטגוריה:קברי צדיקים בחברון קטגוריה:קברי צדיקים בגליל קטגוריה:קברי צדיקים בארבל קטגוריה:קברי צדיקים בחורבת רומא קטגוריה:קברי צדיקים במצרים קטגוריה:קברי צדיקים בירושלים קטגוריה:קברי צדיקים בכפר סבא קטגוריה:קברי צדיקים בלבנון

This article "קבר בנימין" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:קבר בנימין. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

---

 Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !

Read or create/edit this page in another language

• קבר בנימין in English