קבר אלישע

מקום קברו של אלישע בן שפט הנביא אינו מתואר בתנ"ך, אך על פי מסורת יהודית מראשית המאה ה-13, קברו שכן במערה באזור הר הכרמל מעל מערת אליהו, ב'מר אליאס', כיום במערה בתחום מנזר הכרמליתים של סטלה מריס. מסורת יהודית מאוחרת יותר מאמצע המאה ה-19 מזהה את קברו באזור השומרון או בסביבתה.

הר הכרמל

"מערת אליהו" במנזר סטלה מאריס. המערה אותה מתארים חלק מעולי הרגל כ"מערת אלישע", החל מהמאה ה-13

רקע

ייחוס מערת אלישע בהר הכרמל אמנם קדום באופן יחסי למקומות הקדושים ויש לתארך את ייחוס המקום לסוף המאה ה-12. בניגוד למסורת מערת אליהו (-רבו של אלישע) המייחסת את המערה למקום מחבואו של אליהו הנביא בהר הכרמל, שבאופן נדיר אנו מוצאים עדויות לקיומה עוד מהמאה ה-4 לספירה.

בראשית המאה ה-13, בתקופת ממלכת הצלבנים, נוסד על הר הכרמל המסדר הכרמליתי בידי נזירים שחיו במערות בהשראת אליהו הנביא. לאחר נפילת עכו הצלבנית בשנת 1291 גורשו הנזירים מן הכרמל. באותה תקופה אנו מוצאים כבר מספר עדויות על קיומה של מערת אלישע "בראש ההר", חלקם מאת כמה מחכמי ישראל הראשונים שפקדו את המקום. בשנת 1631 החלו הכרמליתים במאמץ לשוב ולהתיישב במערת אליהו - המקום בו נוסד מסדרם. אך רק בראשית המאה ה-17 (בשל התנגדות השלטון העות'מאני) התיישבו הנזירים במעלה ההר, וקידשו מערה המצויה כיום בשטח מנזר סטלה מאריס. בראשית המאה ה-18, עולי הרגל החלו לציין את התיישבות הנזירים במתחם הקבר, כפי שמעיד רבי משה חיים קאפסוטו סביב שנת 1734 לספירה: "במגדל שבראש ההר למעלה, שם מערה עם קבורת אלישע בן שפט….ומתחתיה (למערת אלישע) ישנו בית-הארחה של הנזירים הכרמליטאנים".

המסדר הכרמלי אינו תומך במסורת קברו של אלישע במתחם, אך למרבה האירוניה - אחת לשנה, ב-14 ביוני - יומו של אלישע, עורכים נזירי המסדר הכרמליתי מיסה דווקא במערת אליהו.

המקורות

• רבי מנחם החברוני, סביב שנת 1215 לספירה:

ועליתי (ממערת אליהו) על ראש ההר, ושם ראיתי מערת אלישע הנביא, ובתוך המערה שני עמודים של שיש כנגד ירושלים שהיה רגיל להתפלל שם, והיה גולל ספר תורה שלו על העמודים ומתפלל שם במנין, והנרות דולקות שם יומם ולילה

• תלמיד הרמב"ן בספרו: "תוצאות ארץ ישראל", סביב שנת 1270 לספירה:

שם בהר הכרמל, בשיפוע ההר, מערה, שם בית הכנסת לאליהו זכור לטוב. למעלה משם בראש ההר מערת אלישע

• רבי אשתורי הפרחי בספרו "כפתור ופרח", סביב שנת 1313 לספירה:

שם בהר הכרמל, בשיפוע ההר, מערת אלישע

• רבי גרשון בן אליעזר הלוי סגל בספרו "גלילות ארץ ישראל (איגרת הקודש)", סביב שנת 1624 לספירה:

ובסמוך לכפר, בשיפוע ההר, מערה גדולה ומפוארת לאליהו הנביא ז"ל. מר אליאס הוא מגדל בראש ההר, למעלה מהמערה הנזכרת, ושם בסמוך מערה ובתוכה קבורת אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו ז"ל

• רבי משה חיים קאפסוטו בספרו "יומן מסע לארץ הקודש", סביב שנת 1734 לספירה:

ובשיפוע הר הכרמל מערה גדולה של אליהו הנביא שישב שם בתלמודו, ובמגדל שבראש ההר למעלה, שם מערה עם קבורת אלישע בן שפט……ומתחתיה (למערת אלישע) ישנו בית-הארחה של הנזירים הכרמליטאנים

• "איגרת מסע מירושלים":

עלינו למעלה בראש ההר להשתטח על קברו של אלישע בן שפט שהוא קבור בראש הר הכרמל. וכיון שעלינו כמו מאה אמה ויותר מצאנו בית אחד בנוי חדש ממש, של אדום שבנו שם, שאומרים אלישע בן שפט דידהו. ומקריבים לפניו דברים של הבל, אלילי כספם וזהבם, ואין בזה הבית כי אם כומרים העובדים יזו וחיילותיו. ועלינו למעלה ומצאנו מערה קטנה ושם כותל אחד ובו חלון, וזה החלון חלול לקבר אלישע בן שפט

• "ידי משה":

והר ליד הכפר, ובמורד ההר מערה הנקראת מערת אליהו הנביא זכרונו לברכה. מר אליאס, הוא מגדל על ראש ההר ההוא שבו חצובה מערת אליהו הנביא, ובמגדל קבור אלישע בן שפט

• רבי נתן מברסלב בספרו "ימי מוהרנ"ת", סביב שנת 1823 לספירה:

"משם הלכנו עד שבאנו על קבר אלישע בן שפט, אשר עד הנה עמד שם בית תיפלה שלהם, וזה סמוך סתר אותה הפאשי ועתה יכולים לילך על קברו הקדוש. ותהילה לאל היינו שם אנחנו כולנו בעזרת השם יתברך

• "מסעי הירח":

למעלה בראש ההר כנסייה של נוצרים, ויש אומרים כי שם קבור אלישע בן שפט הנביא זכרו יגן עלינו. ומפני ריבוי הצלמים אשר שם לא עלינו למעלה

קבורת אלישע במערה הסמוכה למגדל מר אליאס בראש ההר נזכרת גם ב-"אגרת מספרת יחסותא דצדיקי דארעא דישראל" (סביב שנת 1626 לספירה), "שבחי ירושלים", "מסעות משה" ו"טוב ירושלים".

סערת המתפללים היהודים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

השומרון

• רבי משה ריישר בספרו "שערי ירושלים", סביב שנת 1847 לספירה (ואברהם מנחם מנדל מור בספרו "מבשרת ציון" סביב שנת 1847 לספירה):

שומרון, עיר שממה על ההר… רחוקה דרך שבע שעות מירושלים, בנין נפלא בה מזמן מלכי ישראל. ועין כל תרד דמעה על עמוד היכל הזהב אשר בנה הורדוס. רבים ממלכי ישראל קבורים שם – גם בה קברי אלישע ועובדיה הנביאים

• יצחק גולדהאר בספרו "אדמת קודש", סביב שנת 1913 לספירה:

צפונה לתמנת סרח 12.3 קילומטר, ולמזרחה של כפר קלקיליא במרחק 4 קילומטר, יש קבר קדוש שהערבים קורין לו נבי אליאס, ואין ספק כי זה מקום קבורת אלישע הנביא… העיר שמרון גבוה ממקום הקבר נבי אליאס בערך 300 מטר, והמרחק ביניהם עשרים קילומטר, מהלך חמש שעות

• "מסעות משה":

שמרון, למערב שכם כשתי שעות… שם קבר אלישע ובני הנביאים

יש לציין כי המחבר מזכיר את קבר אלישע גם בהר הכרמל.

הערות שוליים

קטגוריה:אתרי עלייה לרגל (יהדות) קטגוריה:קברי צדיקים קטגוריה:קברי צדיקים בארץ ישראל קטגוריה:קברי צדיקים בגליל

This article "קבר אלישע" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:קבר אלישע. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

This page exists already on Wikipedia.

---

 Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !

Read or create/edit this page in another language

• קבר אלישע in English