פרשת רצח אלכס עודה
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
פרשת רצח אלכס עודה מתייחסת לאירוע רציחתו של הפעיל הערבי אלכס עודה בארצות הברית. עודה, שהיה ערבי פלסטיני תושב השטחים, היגר לארצות הברית שם היה פעיל ב"וועדה האמריקאית-ערבית נגד אפליה" שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'). ב-1985 נרצח בפיצוץ שאירע במשרדי הארגון בקליפורניה שם עבד. חקירת ה FBI הובילה לשלושה יהודים אמריקאים, מפעילי הליגה להגנה יהודית, שנמלטו לישראל. שניים מאותם חשודים לא הוסגרו עד היום למרות מספר בקשות של שלטונות ארצות הברית. נכון להיום תיק הרצח עדיין פתוח במשרדי ה FBI.
רקע[עריכה]
לפי סקר שערך "המכון הערבי-אמריקאי" שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ')[1] מונה האוכלוסיה הערבית בארצות הברית כ-3,500,000 אזרחים מכ-25 מדינות באפריקה ואסיה כש-62% מתוכם היגרו ממדינות באזור הלבנט. מספרם של הפלסטינים אמריקאים, מתוך אוכלוסיה זו, מוערך ב-85,000. חלקם של מהגרים אלו שמרו על זיקה למולדת הישנה ועל הרצון להגן על זכויותיה כשהדבר בולט במיוחד במקרים שההגירה נבעה ממצב של דיכוי ורדיפה. הדרך בה פעלה הקהילה הערבית בארה"ב היא על ידי הקמת ארגונים ועמותות לזכויות אדם כשאחד מאותם ארגונים הוא "הוועדה הערבית-אמריקאית נגד אפליה" (ADC) שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'). במספר מקרים "יובאו" סכסוכים מארצות המוצא אל גבולות ארצות הברית כשאחד הבולטים הוא הסכסוך הישראלי-פלסטיני כשמצד אחד ניצבו אותם ארגונים פלסטינים שמחו כנגד ישראל ומצד שני ארגונים יהודים אמריקאים ששמו להם למטרה להגן על תדמיתה של ישראל או על יהודים. הגנה זו נעשתה באופן פיזי (למשל על ידי הליגה להגנה יהודית), באופן משפטי (למשל הליגה נגד השמצה) או באופן פוליטי (למשל על ידי הוועד היהודי-האמריקאי).
רצח אלכס עודה[עריכה]
עד הרצח[עריכה]
אלכס עודה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') (באנגלית: Alexander Michel Odeh , בערבית: اسكندر ميكل عودة) היה ערבי נוצרי ישראלי שנולד ב-1944 בכפר ג'יפנה שבנפת רמאללה ואל-בירה למשפחה נוצרית המשוייכת להפטריארכיה הלטינית של ירושלים. ב-1972 היגר לארצות הברית והתיישב בקליפורניה שם עסק בספרות ושירה והפך למנהל מחוז דרום קליפורניה בארגון "הוועדה הערבית-אמריקאית נגד אפליה" (ADC) שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ').
ארגון זה, שנוסד ב-1980, החל להטביע חותמו ב-1982, עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, כשקיים הפגנות מחאה משמעותיות נגד מה שנתפס בעיני חבריו כתוקפנותה ישראלית בעקבות הכניסה ללבנון. בהמשך פירסם הארגון בעיתונות הארצית מודעות כנגד התמיכה הצבאית שנותנת ארצות הברית לישראל. פעולות אלו הפכו את הארגון לאחת מהמטרות של הליגה להגנה יהודית כשפעילי ADC התלוננו מספר פעמים במשטרה על טלפונים מאיימים שקיבלו מאנשים שהזדהו כחברי הליגה וכן על אלימות פיזית ששיאה הייתה פצצה שהתגלתה ב-1985 בכניסה לבניין המשרדים של הארגון בבוסטון[2][3]
הרצח[עריכה]
ב-11 באוקטובר 1985 הגיע עודה למשרדי הארגון בסנטה אנה (קליפורניה), קליפורניה ונהרג ממטען צינור שחובר לדלת המשרד והתפוצץ כשפתח אותה.
נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן, אישים אחרים וכן מספר ארגונים יהודיים גינו את הרצח אולם יו"ר הליגה להגנה יהודית אירווינג רובין שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') מסר שאינו מצטער על הרצח וקישר אותו לרציחתו של ליאון קלינגהופר שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') שאירעה מספר ימים לפני כן במהלך חטיפת האונייה אקילה לאורו.
חקירת הרצח[עריכה]
חקירת ה FBI החלה זמן קצר לאחר הרצח ובפברואר 1986 פירסם הארגון הודעה על מעורבותה של "הליגה להגנה יהודית" במותו של עודה. יו"ר הליגה, רובין, הכחיש כל קשר לפרשה והאשים את ה FBI בהגעה למסקנות שגויות. ה FBI ייחס את הרצח לנקמת הליגה על ניסיונותיו של עודה להכחיש את הקשר בין אש"ף לפרשת אקילה לאורו ולאמירתו שיאסר ערפאת הוא שוחר שלום[4].
בהמשך חקירותיו מיקד ה FBI את תשומת ליבו בשלושה חשודים שזוהו כתומכיו של מאיר כהנא ופעילים בליגה להגנה יהודית. השלושה היו אלו אנדי גרין (ובשמו העברי ברוך בן יוסף), קייט פוקס (ובשמו העברי ישראל פוקס) ורוברט מנינג. כשהרגישו השלושה שהחקירה מתקרבת אליהם ברחו לישראל והתיישבו בקריית ארבע.
המשך ההליכים המשפטיים[עריכה]
ב-1994 הוסגר מנינג לארצות הברית ונשפט למאסר עולם על רצח אחר (ראו להלן).
ב-1996 הכריז ה FBI על פרס של מיליון דולר למי שיספק פרטים על פרשת הרצח.
ב-2007 חשף ה FBI שמודיע פנימי הקשור ל"ליגה להגנה יהודית" אישר את המעורבות של מנינג, אנדי גרין וקייט פוקס ברצח ושגרין ופוקס גרים בישראל.
שלטונות ארצות הברית הגישו בקשות להסגרת פוקס וגרין לצורך חקירה אך הבקשות נתקלו בסירוב מנומס עד התעלמות מהרשויות בישראל ועד כה נשאר תיק החקירה פתוח. בין השאר נעשתה פניה בנושא לבנימין נתניהו שענה, בטעות פרוידיינית, ש"המדיניות שלנו היא לשתף פעולה עם הרוצחים" אמירה שתוקנה תוך זמן קצר[5][6].
ב-2006 הגיע התובע הכללי של ארצות הברית לישראל, נפגש עם שר המשפטים חיים רמון והגיש לו בקשה לסיוע של ישראל בחקירת רצח עודה. רמון הבטיח לסייע אך עזב את משרתו חודשיים לאחר הפגישה וכשנשאל מאוחר יותר על הבטחתו לא זכר את המקרה[7]
הדמויות המרכזיות בפרשה[עריכה]
רוברט מנינג[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. כאמור, בעקבות החשדות ברח מנינג ארצה ב-1985 (או 1986). ב-1988 עצרה משטרת ארצות הברית את אשתו של מנינג, רחל, באשמת שותפות ברצח פטרישיה ווילקרסון[8] וכן בשותפות ברצח עודה. רחל מנינג עזבה את ארצות הברית לבעלה בישראל לאחר שבית המשפט שיחרר אותה כשחבר המושבעים הגיע למבוי סתום.
ב-1989 גילה תחקירן את הזוג מנינג בקריית ארבע[9] ובעקבות כך הגישה ממשלת ארצות הברית ב-1991 בקשת הסגרה על שמם.
ב-1993 הוסגר מנינג לארצות הברית ונדון ב-1994 למאסר עולם על רצח ווילקרסון (ולא על רצח עודה). הוא לא הגיש בקשה לשחרור מוקדם ויושב עדיין בבית כלא. אשתו רחל נכלאה בישראל והסגרתה עוכבה לאחר שעתרה לבית המשפט העליון. לאחר שהעתירה נדחתה והחלו תהליכי ההסגרה נפטרה בכלא.
אנדי גרין[עריכה]
אנדי גרין נולד בברונקס והצטרף כבר בנעוריו "לליגה להגנה יהודית". בשלהי שנות ה-70,עם סיום התיכון, הגיע ארצה, שינה את שמו לברוך בן יוסף והתיישב בקריית ארבע. סמוך למועד עלייתו הצטרף למחתרת טרור נגד טרור שיסד הרב כהנא ואף נעצר מספר פעמים בחשד לפגיעה בערבים ובניסיון לפגוע בכיפת הסלע. גרין התגייס לסיירת שקד אולם התקריות בהן היה מעורב הביאו להוצאתו משם[10].
בתחילת שנות ה-80 חזר גרין לארצות הברית ומונה לראש סניף תנועת כך בניו יורק. ב-1985 (או 1986), לאחר רצח אלכס עודה ברח בחזרה לישראל והתיישב שוב בקריית ארבע. כאן המשיך להיות פעיל בליגה להגנה יהודית.
ב-1988 עזבה המשפחה את חברון והתיישבה בשכונת גילה ומשם עברו למעלה אדומים. התחתן עם דבורה ולזוג נולדו 4 ילדים. כשבנו יהודה נהרג מירי שוגה של צה"ל האשים את צה"ל ברצח בנו כחלק מהרדיפה אחר נוער הגבעות[11] ואף דרש מאלוף הפיקוד למלא את הנחל לייד מקום האירוע בדם ערבים כנקמה[12]. ב-1989 התמודד על חברות במועצת עיריית ירושלים על בסיס אך נכשל.
לאחר חזרתו מארצות הברית למד גרין עריכת דין באוניברסיטת בר אילן וקיבל את איתמר בן גביר לעבוד אצלו בתקופת הסטאז' שלו.
גרין מחזיק בדעות ימין קיצוניות. הוא חבר במכון המקדש ובתנועת כך והיה בין מייסדי "ישיבת הר הבית" ב-1993. היה מראשוני היהודים שעלו להתפלל בהר הבית ואף שימש כיו"ר "התנועה לכינון המקדש"[13]. הוא נעצר כשניסה לעלות עם דגל להר הבית[14]. הוא דוגל בחזרה למסורת, כינון הסנהדרין, הקמת בית המקדש והשלטת חוקי התורה במדינה. באזכרה למאיר כהנא הציע לתלות שמאלנים בכיכר רבין[15][16][17]
קית' פוקס[עריכה]
קית' פוקס נולד בברוקלין, ניו יורק וב-1978 עברה המשפחה לסנטה מוניקה, קליפורניה. בסנטה מוניקה הפך לאוהד של הרב כהנא ונעצר מספר פעמים בגלל אירועי אלימות כנגד ערבים וניאו-נאצים.
לאחר סיום התיכון הגיע פוקס לישראל, שינה את שמו לישראל פוקס והתיישב בקרב קהילתו של מאיר כהנא בקריית ארבע. קהילה קנאית זו נהגה להטריד באופן תדיר ערבים שגרו בשכנות והנושא אף צויין בדו"ח מיוחד שפרסמה ב-1982 המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודית קרפ.
בפברואר 1983 הגיעה ההתנכלות לשיאה כשפוקס התרגז על מכונית פלסטינית שהתיזה עליו מי שלולית וירה בה 2 כדורים מרובה הקלצ'ניקוב שלקח מהישוב בו גר ללא היתר ורישיון. הדו"ח של קרפ ואירוע הירי מיקדו הרבה תשומת לב לחברון ושר הביטחון משה ארנס הורה לפרק את קהילת תומכי כהנא בעיר. פוקס נשפט בבית משפט מחוזי, נמצא אשם בירי והוטלו 39 חודשי מאסר. עורך דינו של פוקס, אהרון פאפו, ערער לבית משפט העליון בטענה שפוקס הרגיש מאויים ושבאזור בו הוא גר נהוג להסתובב עם נשק לא חוקי. בית המשפט הותיר את ההרשעה והעונש על כנם והשופט דב לוין תהה בפני הסניגור אם לאור טיעוניו הוא רוצה להנהיג נורמות של המערב הפרוע בישראל[18].
במאי 1984 קוצר העונש לשני שליש והוסכם שביתרת התקופה ישהה פוקס מחוץ למדינה. בהתאם לכך עזב פוקס את ישראל בדצמבר 1984[19] וחזר בספטמבר 1986 כשהחשד הוא שבתקופה זו היה מעורב ברצח אלכס עודה[20].
ב-1993 היה בין מייסדי "ישיבת הר הבית".
הוא בעל חברה לגרפיקה ממוחשבת בירושלים.
ב-2013, בהיותו מקורב לחברי תנועת קוממיות, היה פוקס בין מייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה ואף ייצג אותה בדיונים בוועדות בכנסת[7][21]
אלכס עודה[עריכה]
הקהילה המוסלמית ממשיכה לציין כל שנה את יום מותו של עודה ועדיין דורשת את השלמת החקירה בתיק זה. אנדרטה שהוקמה לזכרו בסנטה אנה הושחתה מספר פעמים[22][23]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- דייוויד שיין, DECADES AFTER A PALESTINIAN AMERICAN ACTIVIST WAS ASSASSINATED IN CALIFORNIA, TWO SUSPECTS IN HIS KILLING ARE LIVING OPENLY IN ISRAEL, באתר theintercept.com, 6 בפברואר 2020
- דייוויד שיין, Who killed Alex Odeh, באתר davidsheen.com, 24 בנובמבר 1987
- Did this man killed Alex Odeh ?, באתר ה"ווילאג' וויס", 12 ביולי 1988
- רוברט פרידמן, The California Murder Case That Israel Is Sweeping Under the Rug : Justice: In 1985, Alex Odeh was killed by a pipe bomb in Orange County. The FBI has three suspects, but they are in Israel; extradition is unlikely, באתר הלוס אנג'לס טיימס, 13 במאי 1990
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ מכון זה הוא היחיד שמוסמך לנתח את נתוני מפקדי ארצות הברית בהקשר של האוכלוסיה הערבית בה
- ↑ הפצצה שהועברה מהמקום התפוצצה הזמן ניטרולה וגרמה לפציעתו הקשה של חבלן שוטר
- ↑ אירועי הפצצה במשרדי ADC, באתר לוס אנג'לס טיימס, 13 באוקטובר 1985
- ↑ פרשת מותו של אלכס אודה, בעיתון Washington Report on Middle East Affairs, 4 בנובמבר 1985
- ↑ נאום של בנימין נתניהו, ברשת c-span.org
- ↑ FBI MEMO ISRAELIS HAMPERING PROBE, באתר וושינגטון פוסט, 19 בנובמבר 1987
- ↑ 7.0 7.1 דייוויד שיין, DECADES AFTER A PALESTINIAN AMERICAN ACTIVIST WAS ASSASSINATED IN CALIFORNIA, TWO SUSPECTS IN HIS KILLING ARE LIVING OPENLY IN ISRAEL, בעיתון theintercept.com, 6 בפברואר 2020
- ↑ פטרישיה הייתה מזכירה בחברת המחשבים ProWest ונהרגה כשפתחה חבילת נפץ שנשלחה על ידי הליגה להגנה יהודית ויועדה למנכ"ל החברה
- ↑ [ https://www.truthdig.com/articles/israels-toy-soldiers/ התחקיר על רוברט מנינג], באתר truthdig.com, 9 בנובמבר 2020
- ↑ בשנים מאורחות יותר סירב לשירות מילואים בעקבות החתימה על הסכמי אוסלו ואף נדון על כך ל-28 יום בכלא
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אפרת וייס, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-2525217,00.html אביו של המאבטח שנהרג מאש כוחותינו: מדובר ברצח מכוון, באתר ynet, 27 במרץ 2003
- ↑ התנכלות ערבית בגבעת האנטנה, באתר ויקיחדשות
- ↑ סיפור מהימים ההם בהר הבית, באתר "חדשות הר הבית"
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
בן יוסף בנסיון לעלות עם דגל להר הבית, סרטון באתר יוטיוב
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אופירה הלוי, שיחות בהר הבית: פרק 41 - עם ישראל שכח את תפקידו, באתר מעריב אונליין, 3 בפברואר 2021
- ↑ ברוך בן יוסף, בתגובה ל'תג המחיר של הקיפאון הרוחני' מאת יאיר היזמי, גיליון פרשת ויגש, באתר "מוסף שבת", 20 בינואר 2012
- ↑ אפוקליפסה עכשיו, באתר documentcloud.org, 18 בפברואר 1994
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אתה רוצה נורמות של המערב הפרוע ?, מעריב, שגיאה: זמן שגוי
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פעיל "כך" גורש אמש לארצות הברית, חדשות, שגיאה: זמן שגוי, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.המשך
- ↑ קית' פוקס, באתר govinfo.gov, 18 במאי 1994
- ↑ ישיבת ועדת הפנים בכנסת בהשתתפות שמחה רוטמן וישראל פוקס. באתר הכנסת, 21 ביולי 2015
- ↑ Alex Odeh: 37 Years And Still No Justice For A Civil Rights Hero, באתר "הוועדה הערבית-אמריקאית נגד אפליה"
- ↑ Members Of Congress, Allies Join ADC And Demand Justice For Alex Odeh, באתר "הוועדה הערבית-אמריקאית נגד אפליה"
שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 1016: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). קטגוריה:קורבנות פשעי שנאה בארצות הברית]] קטגוריה:טרור יהודי]]
This article "פרשת רצח אלכס עודה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:פרשת רצח אלכס עודה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
