פרשת גיורי הרב דרוקמן
פרשת גיורי הרב דרוקמן הוא פרשה ציבורית שהתחוללה בין השנים ...
בשיאה הראשון, באדר ה'תשס"ח (מרץ 2008), פירסם בית הדין הרבני הגדול, בהרכב בראשות הרב אברהם שרמן, פסק דין לפיו הרב חיים דרוקמן ודייני מערך הגיור הממלכתי שתחתחיו הם "רשעים" ו"אפיקורסים", ואלפי גיורים שביצעו בטלים למפרע. ארבע שנים לאחר מכן, באייר ה'תשע"ב (אפריל 2012), אימץ בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה והראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, וקבע שפסק הדין נעדר תוקף חוקי.
השיא השני של הפרשה התרחש בשבט ה'תשע"א (ינואר 2011), אז הכשיר בדיעבד הרב עובדיה יוסף, לבקשת הרב שלמה משה עמאר, את כל הגיורים שנערכו במערך הגיור ובמסגרת הרבנות הצבאית הראשית ("גיורי צה"ל"). הכרעתו של הרב עובדיה יוסף חוללה גל של גינויים חריפים ביותר כנגדו בידי רבנים ליטאים וכלי תקשורת חרדים.
הפרשה הציפה אל השיח הציבורי והרבני שלל סוגיות מרכזיות, דוגמת מהות קבלת המצוות בגיור, מידת החובה של רבנים לכפוף את דעתם ל"גדולי הדור" (ומי הם "גדולי הדור"), האפשרות של ביטול גיור, מידת האפשרות של בית דין רבני לפסול את הכרעותיו של בית דין שקדם לו, הגדרת דיינים כרשעים[1] שקילת שיקולים לאומיים בהליכי גיור, ועוד.
מבחינה חברתית חידדה הפרשה את הקרע בין הציבור הציוני-דתי ורבניו ובין הציבור החרדי-ליטאי ורבניו, כאשר האחרונים מאשימים את הראשונים בסטייה מ"מסורת הפסיקה" והמחויבות לתורה ולהלכה. מאוחר יותר, בזמן השיא השני של הפרשה, נפער קרע בין הציבור החרדי-ספרדי והרב עובדיה יוסף שנחשב למנהיגו הרוחני, ובין הציבור החרדי-ליטאי והרב יוסף שלום אלישיב שנחשב למנהיגו הרוחני.
הרקע לפרשה[עריכה]
המתקפות נגד גיורי הרבנות הראשית[עריכה]
החל מראשית שנות ה-70 הותקפו בשיטתיות הגיורים שנערכים תחת אחריותה של הרבנות הראשית (באותה תקופה בידי בתי הדין האזוריים), בעיקר בידי רבנים המזוהים עם הציבור החרדי בארץ ובעולם. בתחילת שנות ה-70 זכורות במיוחד מתקפות חריפות כנגד גיורה של הלן זיידמן, פרשת גיורי וינה, גיורן של רעייתו ובתו של עמוס בן-גוריון ועוד, וכן המאבק שהוביל הרבי מלובביץ' במסגרת פולמוס מיהו יהודי לתיקון חוק השבות, כך שיוגדר שהגיור בישראל נקבע רק כאשר נעשה "כהלכה". חסידיו של הרבי מלובביץ' הובילו את המאבק במסגרת "הועד למען שלמות העם" שהקימו חסידי חב"ד בישראל.
עם בחירתו של הרב שלמה גורן בתחילת שנת ה'תשל"ב (1972) לרב הראשי לישראל הועצמו המתקפות כנגד גיורים שנערכים תחת הרבנות הראשית. הרב גורן הרחיב את פעילות הגיור תחתיו, ובאמצע שנות ה-70 הקים בתי דין יעודיים, אשר פעלו בין השאר לגיור מתנדבות ומתנדבים בקיבוצים. לפי הערכות שונות, במסגרת זו גויירו לא פחות מ-1,000 גרים. פעילות זו גררה מתקפות קשות ביותר כנגד הגיורים, בעיקר כנגד מהימנות קבלת המצוות בגיור. המתקפות בוצעו באמצעים שונים, עיתונאיים, פרלמנטריים, שתדלתניים, תורניים ועוד. הרב יוסף שלום אלישיב היווה הגורם התורני המרכזי שהוביל את המאבק,[2] ותחתיו אישים נוספים דוגמת הרבנים חיים קרייזווירט, גדליהו אקסלרוד, שמחה הכהן קוק, אברהם שרמן ועוד,[3] הטוען הרבני צבי וינמן, ועוד.
המתקפות העקביות נמשכו גם בזמן כהונת הרבנים הראשיים הבאים, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. בזמן כהונתם פורסם הספר "שערוריית הגיורים המזוייפים" (1989) אשר סוקר בהרחבה – מנקודת מבט חרדית, פולמוסנית ואקטיביסטית – את המאבק בישראל ובעולם כנגד הגיורים שנערכים במסגרת הרבנות הראשית. חרף המתקפות, הרב אליהו והרב שפירא המשיכו את מדיניות הגיור שהייתה מקובלת בזמנו של הרב גורן, והשתדלו להמעיט את העניין הציבורי בתחום זה.
בשנת ה'תשנ"ג (1993), עם בחירתם של הרבנים הראשיים לישראל הראשון לציון הרב אליהו בקשי-דורון והרב ישראל מאיר לאו, החליט הראשון על הקפאת פעילות בתי הדין הייעודיים לגיור. לאחר כשנתיים, בשנת 1995 הקים את "מינהל הגיור" אשר פעל תחת הנחיותיו, אשר החמירו יותר מהנהוג עד זמנו ותאמו דרישות של רבנים חרדים. בהמשך, בשנת 2000, פעל הרב בקשי-דורון להקמת "מערך הגיור" אשר פעל אף הוא תחת הנחיותיו הישירות.
הרב חיים דרוקמן ראש מערך הגיור[עריכה]
הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבת אור עציון ורב ציוני-דתי בולט, החל לשמש כדיין ואב בית דין לגיור מטעם הרבנות הראשית בשלהי שנות ה-70, תחת הרב הראשי הרב שלמה גורן. הוא המשיך בתפקיד זה גם כאשר הוקם "מנהל הגיור" תחת מכון צומת בשנת 1995. בשנת 2000 סגרה ממשלת ישראל ה-28 את "מנהל הגיור", והקימה את "מערך הגיור" בתוך הנהלת בתי הדין הרבניים. בשנת 2003 הכפיף ראש הממשלה אריאל שרון את מערך הגיור למשרד ראש הממשלה, והעמיד את הרב דרוקמן בראש המערך.
במסגרת תפקידו וכן מכוח אישיותו המוערכת עסק הרב דרוקמן בגיבוש מדיניות הגיור במערך, אשר אוייש באותן שנים בעיקר בידי רבנים המזוהים עם הציונות הדתית. לפי דברי הרב דרוקמן עם סיום תפקידו כראש המערך בשנת 2012, במשך השנים חתם פורמלית על כ-50,000 תעודות גיור.[4] הרב דרוקמן נחשב לדיין בעל גישה מקלה בגיור, ואשר רואה ערך בגיורם של צאצאי יהודים ("זרע ישראל").[5]
טענות ראשונות נגד הרב חיים דרוקמן[עריכה]
בחודש אדר ה'תש"ס (2000) פנה הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת שהיה אמון על מנהל הגיור, אל הרבנים הראשיים לישראל הקודמים, הרב מרדכי אליהו והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. הרב רוזן טען כי הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבת אור עציון אשר שימש באותה תקופה כחבר כנסת מטעם המפד"ל, חתם על "מעשה בית דין לגיור" למרות שבפועל לא נכח בהליך הגיור, ומותב בית הדין כלל שלושה רבנים אחרים. כן טען כי מי שהעביר את התעודות לחתימת הרב דרוקמן הוא הרב יוסף אביאור, איש אמונו של הרב דרוקמן אשר עסק בפועל בגיור בבית הדין. שש שנים מאוחר יותר, כתב הרב רוזן כי הרבנים הראשיים העירו לרב דרוקמן שלא יחתום על "מעשה בית דין" שבו לא נכח, ובכך הסתיים העניין.[6]
באפריל 2005 הובאה הפרשה לראשונה לידיעת הציבור. בכתבה באתר מחלקה ראשונה תחת הכותרת "הזיוף של הרב דרוקמן", דיווח העיתונאי אליעזר לוין כי היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, הרב עו"ד שמעון יעקבי, פנה אל היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, וביקש שמזוז יורה לפרקליטות המדינה לבחון את מעשיו של הרב דרוקמן. לפי הפרסום, הרב דרוקמן חתם בשנת תשס"ד על "מעשה בית דין לגיור" למרות שלא נכח בעצמו בבית הדין.[7]
בחודש מאי הודיע מזוז כי אף שמצא טעם לפגם בהתנהלות הרב דרוקמן, לאחר שנועץ בדבר החליט לסגור את התיק.[8]
פסילת גיורי הרב דרוקמן בבית הדין האזורי ובית הדין הגדול[עריכה]
פסיקת בית הדין האזורי באשדוד בראשות הרב עטיה[עריכה]
באדר ה'תשס"ז (2007) דחה הרב אברהם עטיה (ה'תש"ו-ה'תש"פ),[9] דיין בבית הדין הרבני האזורי באשדוד, בקשה של בני זוג לקבל לידם תעודת גירושין, בנימוק שהאישה התגיירה בבית דינו של הרב חיים דרוקמן, ולפיכך היא מעולם לא הייתה יהודיה, נישואיה מעולם לא התרחשו מבחינה הלכתית, שלושת ילדיה אינם יהודים ואינם ילדיו של האב (היהודי), והגט נמסר שלא לצורך.
הנימוק המרכזי לפסילה למפרע של הגיור היה הקביעה שהרב דרוקמן והדיינים בבית דינו הם "רשעים", "אפיקורוסים ופושעים המשמידים את עם ישראל וגורמים להתבוללות", הפסולים לשמש כדיינים, משום שהם עוברים על ההלכה ומגיירים ב"מזיד" מי שאינם מקבלים עליהם את המצוות. הם נחשבים כמי שבאופן שיטתי מגלים פנים בתורה שלא כהלכה, עוברים על איסור לפני עיוור ולא בשגגה. במקרה זה, הסתמך הרב עטיה על אמרת אגב של האישה בהליך הגירושין לפיה מעולם לא שמרה שבת, כשרות ונידה.
לדברי הרב עטיה, הליך הגיור בוצע בידי "רשעים" שאינם כשרים לדון, ולפיכך מבחינה הלכתית הוא מעולם לא התבצע, וכך גם אלפי גיורים שבוצעו במשך שנים בידי הרב דרוקמן ודייני בית דינו. בהקשר זה צוטטו דבריו של הרב משה שטרנבוך ב"תשובות והנהגות".[10] בנוסף, גם בלי להתייחס לכשרותו של הרכב בית הדין, לשיטתו של הרב עטיה, האישה מעולם לא קיבלה עליה בכנות לשמור מצוות, ולפיכך היא מעולם לא התגיירה ומעולם לא הייתה יהודייה.
באופן חריג כלל פסק הדין גימטריות וראשי תיבות בגנות הרב דרוקמן וחברי בית דינו.[11] בפסק הדין לא נזכר הרב דרוקמן בשמו אלא רק בכינוי: "הרב המתחיל באות 'חטא'".[12] חלקים נרחבים מפסק הדין פורסמו במהרה בעיתון החרדי ליטאי "יתד נאמן", ובהמשך צוטטו בהרחבה בפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול (ראו להלן).
בתגובה לפירסומים התראיין הרב דרוקמן לרדיו החרדי "קול חי" ואמר כי הרב עטיה מעולם לא שוחח עמו, וכי האחרון הוא "אדם שמנבל את פיו, מדבר לשון הרע ומוציא לעז על עשרות תלמידי חכמים", וככזה הוא לא ראוי לשמש כדיין.[13]
פסיקת בית הדין הרבני הגדול בראשות הרב שרמן[עריכה]
כשנה לאחר מכן, בד' באדר א' ה'תשס"ח (2008) דחו דייני בית הדין הרבני הגדול בירושלים – בראשם הרב אברהם שרמן, ולצדו הרב חגי איזרר והרב אברהם שיינפלד – את ערעורה של האישה שגיורה נפסל למפרע.[14] בפסק דין ארוך צוטטו בהרחבה נימוקיו של הרב עטיה, הכוללים את הביטויים הקשים ביותר כנגד הרב חיים דרוקמן והדיינים בבית דינו. בית הדין הרבני הגדול קיבל אותם, והוסיף עליהם עוד כהנה וכהנה. כך פסל בית הדין הרבני הגדול את כל הגיורים שעליהם חתם הרב חיים דרוקמן בשבתו כראש מערך הגיור הממלכתי.
בפסק הדין צוטטו באריכות טענותיהם של הרב רוזן והרב עו"ד יעקובי, וכן הכתבה באתר מחלקה ראשונה. נטען כי הרב דרוקמן עבר על עבירות של עדות שקר, זיוף, גנבת דעת, לפני עיוור וחילול השם, ולפיכך נפסל מלשמש כדיין החל משנת תש"ס (2000) – המועד שבו כאמור לעיל טען הרב ישראל רוזן על פגם בהליכי החתימה על הגיורים. בהקשר זה הובאו תשובה של הרב משה פיינשטיין ב"אגרות משה"[15] על אודות בעל איטליז "רשע" שהעיד עדות שקר, אשר כשרותו נפסלה. הרב דרוקמן הושווה לבעל האיטליז.
בפסק הדין נטען כי אין משקל לעובדה שחתימתו של הרב דרוקמן על "מעשה בית דין" נועדה לצרכים פרוצדורליים בלבד, ושלושה דיינים אחרים עסקו בפועל בגיור. לשיטת הדיינים, אין כל ראיה שהליך הגיור "האמיתי" בוצע כדין, וכמו כן – הדיין המרכזי הרב יוסף אביאור היה שותף למעשה הזיוף, ויש לפוסלו מאותם טעמים שנזכרו לעיל. משנפסלו הרב דרוקמן ורבני בית דינו מלגייר, לשיטת דייני בית הדין הגדול האמורים, נפסלו למפרע כל הגיורים שנערכו על ידם.
בפסק הדין נידונו גם דבריו של הרב שלמה דיכובסקי, אב בית דין נוסף בבית הדין הגדול, לפיהם יש לדחות ערעורים מאוחרים על גיורים, בשל העובדה שלא ניתן לבחון למפרע את כנות קבלת המצוות בגיור.[16] לשיטת הרב שרמן, "גדולי הדור" פסקו שניתן לבחון את הדבר באמצעות התבוננות על אורחות החיים העכשוויים של הגרים. בהקשר זה צוטטה בהדגשה מודעה משנת ה'תשמ"ד (1984) – עליה חתמו הרב יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר"), הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב אלעזר מנחם שך והרב יוסף שלום אלישיב – ואשר קראה לרשמי נישואין לבחון את כנות קבלת המצוות של המתגיירים במסגרת הרבנות הראשית (וכן כרזות נוספות). בפסק הדין נטען כי לא ניתן לחלוק על דברי "גדולי הדור".
עוד נטען כי הכלל "בית דינא בתר בית דינא לא דייקי" – לפיו, על פי ההלכה, בית דין מאוחר לא יכול לבחון ולבטל פסק של בית דין מוקדם – לא חל במקרה זה. בין השאר, נטען כי פרטים עובדתיים חדשים, כגון עדותה של המתגיירת שמעולם לא שמרה מצוות, מחייבים את הדיינים לבחון מחדש את מעשי בית הדין הראשון. ביחס לדברי הרב דיכובסקי, לפיהם בית הדין הגדול אינו יכול לדון בהכרעות על גיורים שבוצעו במערכת מנהלתית אחרת (מערך הגיור), נטען כי קריאתם האמורה של "גדולי הדור" שוללת קו מחשבה זה, ולא ניתן לחלוק עליהם. כן נטען כי עמדה זו משקפת גישה "פורמלית" שאינה מתאימה לרוחה של ההלכה שעל פיה בתי הדין יכולים ומחוייבים לבחון את כשירותו של גיור, גם למפרע.
כן הותקפו דבריהם של רבנים ציונים דתיים העוסקים בגיור – דוגמת הרב שלמה רוזנפלד והרב דוד בס – ונטען שהללו לא רואים במעשה הגיור "צורך רוחני דתי" של המתגייר, אלא עניין לאומי גרידא.[17] נטען כי גישה זו מנוגדת להלכה, ומשקפת את עמדתם של הרב דרוקמן ודיינים נוספים במערך הגיור.[18]
פירסום פסק הדין[עריכה]
פסק הדין הועבר לעיונו של הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, ששימש נשיא בית הדין הגדול,[19] אשר הורה לחברי בית הדין לא לפרסם את פסק הדין בלי רשותו.[20]
בשלהי שבט ה'תשס"ח (פברואר 2008), לאחר כחודשיים וחצי בהם היה פסק הדין בידי הרב עמאר, פירסם אב בית הדין הרב שרמן – אשר פעל בהתאם להנחיות ישירות של הרב יוסף שלום אלישיב,[21] ועל פי פסיקותיו העקביות[22] – את פסק הדין בכנס דיינים שנערך, כטיוטה המיועדת לשיעורו על סוגית ביטול גיור.[23] פסק הדין פורסם בטרם שוחחו חברי בית הדין הגדול עם הרב דרוקמן, והופץ במהירות רבה בכלי תקשורת, רשת האינטרנט ועותקים שעברו מיד ליד.[24] מסיבה זו סירבו הרבנים המגיירים להתייצב לאחר מכן בפני חברי בית הדין הגדול. לדבריהם, הדיינים חרצו את הדין ופירסמו אותו במודעות מלאה להשלכותיו, בלי לשוחח עמם או עם המתגיירים עצמם.[25]
כאשר נשאל הרב שרמן מדוע פירסם את פסק הדין בלי לשוחח קודם עם הרב דרוקמן ודייני בית דינו, השיב:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
אין כללי הצדק הטבעי כשעוסקים בהגנה על עם ישראל. אנחנו רצינו לשמור מפני פרצה נוראה שעלולה להתרחש... ובמקרה כזה אין הכללים אלא מפני שההלכה מצווה. אנחנו – בית הדין – מצווים להעמיד את משפטי התורה על תילם. אנחנו שליחים של כל הקהל לבוא ולפעול במקום כזה. אנחנו ראינו את הגיור על ידי הבית דין הזה כנקודה לא נקודתית... וברגע שנתגלתה לפנינו הפרצה החמורה הזאת של בית דין לא ראוי, וקבלת מצוות אין, אז באנו ואמרנו. אנחנו חייבים לעורר, כי פה עמד הרכב שהיה המגייר הגדול ביותר.
— שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יאיר אטינגר, שומר הגבול העצבני שבין דת ומדינה, באתר הארץ, 18 במאי 2012
יש לציין כי הרב שרמן עסק בהתנגדות אקטיבית כנגד גיורי הרבנות הראשית כבר בשנות ה-80, כאשר החתים בשנת ה'תשמ"ד (1984) את הרב יוסף שלום אלישיב ורבנים נוספים על כרוז הדורש מרשמי נישואין לבחון את טיב הגיור לפני רישום הנישואין.[26] עשרות שנים לאחר מכן, כאמור, ציטט הרב שרמן את המודעה האמורה בפסק דינו כנגד הרב דרוקמן.
פנייה לנציבת התלונות על שופטים ודיינים[עריכה]
בתחילת מאי 2008 פנה יעקב נאמן אל השופטת טובה שטרסברג-כהן, נציבת תלונות הציבור על שופטים ודיינים, וביקש ממנה לבחון כיצד למרות הוראה מפורשת של נשיא בית הדין הגדול הרב שלמה משה עמאר, פירסם הרב אברהם שרמן את פסק הדין. לדברי נאמן, על פניו, התנהלות זו "דורשת הדחה... זו הכרעה פוליטית של דיינים על פי השקפתם האישית".[27]
הפולמוס הציבורי על גיורי הרב דרוקמן ומערך הגיור[עריכה]
פסק הדין של חברי בית הדין הרבני הגדול נחשב לחסר תקדים ופירסומו חולל הדים ציבוריים עצומים.[28] בשלהי ניסן ה'תשס"ח (4 במאי 2008) טענו הרב אלי בן-דהן, מנכ"ל בתי הדין הרבניים, וכן לשכתו של הרב שלמה משה עמאר, נשיא בית הדין הגדול, כי פסק הדין לא ביטל את כל הגיורים של הרב חיים דרוקמן אלא רק קרא לבחון אותם.[29] עם זאת, סמוך לאחר פירסומו ציין הרב משה קליין, סגן ראש מערך הגיור, כי בעקבות פסק הדין, מעמדם של 25 אלף גרים שאושרו עד כה במערך אינו ברור.[30]
ביום א' באייר ה'תשס"ח (מאי 2008) דנה בפרשה ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת. הרב חיים דרוקמן הופיע בפני הועדה, ואמר כי בשל העובדה שדייני בית הדין הגדול חרצו את דינו, השמיצו והכפישו אותו בלשון שלוחת רסן בלי לשמוע אותו, "לא מדובר כאן בפסק דין". עוד אמר כי הוא מוכן לעמוד מאחורי הגיורים בפני כל מותב דיינים, אבל לא "בפני הדיינים שישבו בהרכב – הם פסולים לזה, כי כבר חרצו את דיני ופירסמו בשער בת רבים".[31] בדיון נוסף בועדה, טען הרב שמחה הכהן קוק כי תחת ידיו רשימה של 167 שמות של מתגיירים אשר קבלת המצוות בגיור שלהם נבחנה בשנית ונשללה, ולפיכך הם מוגדרים כפסולי חיתון.[32]
תמיכה בפסק הדין[עריכה]
כשבוע לאחר מכן, לקראת כנס של ועידת רבני אירופה, פירסמו הרב יוסף שלום אלישיב והרב אהרון ליב שטינמן מכתב תמיכה פומבי ברב אברהם שרמן, וכנגד "אשר רבים עושים במירמה בגיורים". בנוסף, בעיתון הליטאי "יתד נאמן" פירסם "ועד הרבנים העולמי לענייני גיור" בראשות הרב נחום אייזנשטיין, מנאמניו של הרב אלישיב, גילוי דעת ברוח זו, שבו נאמר כי "גיור שנעשה על ידי דיינים פסולים שאינם מקפידים על קבלת מצוות אמיתית – אינו גיור אף לא בדיעבד, ודינו של אותו מתגייר כגוי גמור".[33]
בי' באייר פורסם "גילוי דעת" נוסף, עליו חתמו הרב אלישיב והרב שטינמן, ולצדם הרבנים שמואל הלוי ווזנר, מיכל יהודה ליפקוביץ, חיים פינחס שיינברג, נסים קרליץ, חיים קניבסקי, שמואל אוירבך, יצחק שיינר, גרשון אדלשטיין, מאיר צבי ברגמן, נסים טולידנו, נתן צבי פינקל ויוחנן סופר, כולם מזוהים עם היהדות החרדית. בכרוז זה הוקעו "פורצי גדר" אשר טוענים "כאילו אפשר לגייר בלא קבלת מצוות".[34]
באב ה'תשס"ח (אוגוסט 2008), בכנס שנערך במוסד הרב קוק נאם הרב שרמן על סוגיית הגיור. נאומו הופרע שוב ושוב בידי מפגינים שמחו על דבריו כנגד הרב דרוקמן, תוך חילופי צעקות ומהלומות.[35] בתגובה לאירוע פירסמה הנהלת המוסד מודעה ביומון החרדי-ליטאי "יתד נאמן" בה הותקפו המפגינים נגד הרב שרמן. באותו גיליון נדפסו גם ידיעות בהן הושמץ הרב דרוקמן (כמקובל בעיתונות החרדית ובפרט ב"יתד נאמן", הוסר משמו תואר "הרב"), ואילו הרב שרמן תואר כמי שנושא את "דעת ההלכה הצרופה".[36]
תמיכת הרב יונה מצגר והרב דוד לאו בפסק הדין[עריכה]
בסיוון ה'תשס"ט (יוני 2009), בכנס "לביצור חומת הגיור" של ארגון "נצח משפחת ישראל", השתתף הרב שרמן וקרא לרבני ערים ורשמי נישואים לפקפק בכל תעודת גיור מטעם מערך הגיור. הרב יהודה דרעי, רבה של באר שבע, החרה החזיק אחריו.[37] עוד במסגרת הכנס הביע הרב הראשי לישראל יונה מצגר תמיכה מלאה ב"גאון הרב שרמן [ו]בפסיקה שלו". לדברי מצגר, הראשון פועל על פי הנחיות ישירות של הרב אלישיב "פוסק דורנו". לאחר מכן הכחיש דוברו של מצגר את התמיכה בפסק הדין נגד הרב דרוקמן.[38]
לדברי הרב אברהם שרמן בקיץ ה'תשע"ג (2013), במסגרת התמודדותו על תפקיד הרב הראשי לישראל, התחייב הרב דוד לאו "שבכל מה שקשור לענייני הגיור – הוא יבוא לדבר איתי ולהתייעץ איתי לפני שהוא מקבל החלטה, כי אני הייתי מעורב בכל הנושאים האלו כנאמן ביתו של הרב אלישיב".[39]
התנגדות לפסק הדין[עריכה]
פירסום פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול גרר ביקורת נרחבת בעיקר בקרב חוגי הציונות הדתית, אשר קבלו בעיקר על פגיעה בכבודו של הרב חיים דרוקמן וחברי בית דינו, שהוגדרו בפסק הדין "אפיקורוסים" ו"רשעים" שאלפי גיורים שבוצעו מתחת ידם במשך שנים בטלים למפרע.[40]
בתחילת אייר ה'תשס"ח דווח כי ב"כנס חירום" שערך ארגון רבני צהר קרא הרב אהרון ליכטנשטיין להגיב "במחאה גדולה" נגד הפגיעה ברב דרוקמן. הוא צוטט: "כמה שנאה, כמה טינה, כמה עוינות יש בפסק הדין האיום והנורא הזה... בנקודה הזאת צריכים להיות תקיפים. אסור להשלים עם הסגנון הזה ועם הגישה... היכן שמענו או ראינו כי כל הסומך על מיעוט הפוסקים, בניגוד לדעה הרווחת, אפיקורס במזיד יקרא? אוי לאוזניים שכך שומעות ואוי לבית דין מגמתי שכזה אשר כך התבטא". הרב צפניה דרורי קרא להחרים את הדיינים "שדיברו סרה" ברב דרוקמן.[41]
ביום י' באייר ה'תשס"ח (15 במאי 2008) פורסמה כרזה מטעם ארגון רבני צהר, עליה חתמו 80 רבנים מן הציונות הדתית, בהם הרבנים יעקב אריאל, צפניה דרורי, אהרן ליכטנשטיין, שאר ישוב הכהן, זלמן מלמד, אברהם צוקרמן, יואל בן-נון, רא"ם הכהן, יעקב מדן, דוד סתיו, ישראל רוזן, דניאל שילה, אליעזר שנוולד, יובל שרלו, אלישע אבינר ואחרים. במכתב הובעה מחאת הרבנים "על בזיון תלמידי חכמים ובהם מורנו ורבנו הרב חיים דרוקמן שליט"א, גדול בתורה וביראת שמים, שהעמיד רבבות תלמידים". כן הובעה תמיכה במדיניותו של הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, ו"מאמציו לקדם ולחזק את מעמד בתי הדין לגיור בישראל".[42]
הרב ישראל רוזן, שמכתבו על חתימותיו של הרב דרוקמן על גיורים אוזכר כאמור בפסק הדין של בית הדין הגדול, תקף את פסק הדין, וטען כי מעולם לא עלה על דעתו שדבריו ישמשו לביטול גיור ולפגיעה בכבודו של הרב דרוקמן ואחרים. הוא פירסם דברים חריפים נגד פסק הדין וחתם לימין הרב דרוקמן.[43]
ביום ב' בסיוון ה'תשס"ח נערך בישיבת אור עציון "כנס מחאה" לכבודו של הרב דרוקמן העומד בראשה. בכנס השתתפו רבים, ביניהם הרבנים יעקב אריאל, צפניה דרורי, שאר ישוב הכהן, אהרון ליכטנשטיין, ועוד.[44] לדברי הרב דרורי, "כל העסק הזה זו שנאה כבושה... ומתוך שנאה מגיעים לשיבוש הלכה". לדברי הרב אריאל, פסק הדין עשוי לפתוח פתח לערעור הרבנות הראשית וחיזוק גיורים של התנועה הרפורמית. לדברי הרב ליכטנשטיין, הדיינים פסלו אלפי גיורים בלי לבדוק את התיקים, וחרגו מן הדין הקובע "בצדק תשפוט עמיתך".[45]
במקביל לכנס זה נערכה הפגנת תמיכה נוספת ברב דרוקמן, מול בית הדין הרבני הגדול בירושלים, בה השתתפו יולי אדלשטיין, בנימין איש שלום, אביעד הכהן, צבי צמרת, הרב יהודה גלעד, אמנון שפירא, צבי זוהר ואחרים.[46]
בתשרי ה'תשס"ט (2008) פירסם הרב יהודה הרצל הנקין, מחבר שו"ת "בני בנים", מאמר בו שלל את פסק הדין באמצעות מספר טענות. בין השאר, טען כי בשעת הדחק ניתן להקל כדעת מיעוט פוסקים ולגייר גם מי שאינם שומרים מצוות. כן שלל בתוקף את הקביעות האישיות כנגד הרב דרוקמן ובית דינו, וטען כי "הרב שרמן... התעלם מהם [סעיפי הלכה ב'שולחן ערוך'] וכתב דברים מנטיות לבו".[47]
בשלהי אייר ה'תשס"ח (2008) כתב פרופ' מיכאל קורינאלדי כי פסק הדין הפך את כל הגיורים לגיורים על תנאי, בכפוף ל"בדיקה האם הגר מקיים הלכה למעשה מצוות לאורך חייו", בניגוד לעמדה המקובלת של הרבנות הראשית. הוא הציע לנשיא בית הדין הגדול הרב עמאר לכנס הרכב מורחב של בית הדין ולדון שנית, וכן לגרים עצמם וליועץ המשפטי לממשלה לעתור לבג"ץ בטענת שבית הדין הגדול חרג מסמכותו ופעל בניגוד לדין.[48]
קולות ביניים[עריכה]
באייר ה'תשס"ח (מאי 2008), במענה לשואל השיב הרב דוב ליאור שבשל העובדה שלא בחן בעצמו את הנושא, הוא אינו יכול להביע דעה ביחס לפסילת גיוריו של הרב דרוקמן.[49] בריאיון לעיתון "בשבע" טען הדיין הרב אברהם יצחק כלאב יש לפסול רק גיורים בהם לא נכח הרב דרוקמן אולם חתם על "מעשה בית דין", ואילו השאר כשרים.[50]
ביטול פסק בית הדין הגדול בבית הדין האזורי תל אביב[עריכה]
שמונה חודשים לאחר מתן פסק הדין בבית הדין הגדול, בחשוון ה'תש"ע (נובמבר 2009) – על רקע ביקורת ציבורית ורבנית נרחבת ולאחר הגשת הערעור לבג"ץ (ראו להלן) – העביר נשיא בית הדין הגדול הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר את התיק לבחינה מחודשת בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב. בראש ההרכב ישב הרב נסים בן שמעון, ולצדו הרבנים אפרים כהן וזבדיה כהן. הנימוק להעברת התיק היה פרוצדורלי – הכרעת הדין ניתנה בהרכב חסר.
פסק הדין – אשר ניתן ברוב (הרבנים בן שמעון וכהן) באלול ה'תש"ע (ספטמבר 2010) – ביטל את ביטול הגיור וקבע שהמתגיירת וילדיה יהודים. עוד קבע כי בית הדין לא יכול לשפוט למפרע אם קבלת המצוות הייתה כהוגן בשעת הגיור, ובמקרה זה הייתה לכל הפחות קבלת מצוות חלקית. בנוסף, לא היה שום מקום לפסילת בית הדין לגיור, אף אם דייניו טעו בהבנת ההלכה בעניין קבלת המצוות. בהקשר זה צוטטה הקדמתו המפורסמת של הנצי"ב לפירושו על התורה "העמק דבר".[51]
תגובת הרב אברהם שרמן[עריכה]
חרף הסערה הרבנית והציבורית (ראו להלן) לא נסוג בו הרב שרמן. למעלה מחצי לאחר מכן, בשלהי סיוון ה'תשס"ט (יוני 2009), דווח כי בהרכב לצד הרבנים חגי איזירר וציון אלגרבלי, פסל הרב שרמן בשנית גיור של אישה שהתגיירה "לחומרא" במערך הגיור הממלכתי. הוא חזר על פסק דינו הראשון, וכן תקף את פסיקת בית הדין האזורי בתל אביב.[52] בתגובה אמר הרב חיים דרוקמן, כי "הדבר הזה של פסילת הגיורים מעביר את הרב שרמן על דעתו, עד שאין בכלל דיונים ענייניים בנושא".[53]
באייר ה'תשע"א (מאי 2011), במסגרת עימות בשנערך בכנס של אירגון הלל באוניברסיטה העברית, טען הרב אברהם שרמן כי לא בפסק דינו לא ביטל את גיוריו של הרב דרוקמן, ואף לא גיור אחד, אלא רק התייחס לחובה לבחון את הגיור בזמן רישום נישואין וגירושין. כן תקף את הרב חיים אירם, רב היישוב אלעזר ומהרבנים שגיירו לצד הרב דרוקמן: "מעולם לא היית דיין, אתה סתם מזלזל ומסלף". הרב אירם השיב כי הגיורים במסגרת מערך הגיור נעשים על פי דין, ואף מחמירים מעבר למקובל בשולחן ערוך ובבתי הדין החרדיים.[54]
עם זאת, בריאיון לעיתון "הארץ" באייר ה'תשע"א (מאי 2011), שב והשווה הרב שרמן את הרב חיים דרוקמן לרפורמים ולקונסרבטיביים, ש"אינם חרדים מפני אובדן הזהות היהודית", בניגוד לרבנים החרדים אשר "מייצגים את ההלכה בטהרתה". עוד הבהיר כי לא ראה צורך לשמוע את הרב דרוקמן קודם שהגדיר אותו כ"אפיקורוס", מפני ש"אין כללי הצדק הטבעי כשעוסקים בהגנה על עם ישראל". לדבריו, פסק הדין של בית הדין בתל אביב "נועד לרצות גורמים פוליטיים ומשפטיים, ואינו מבוסס כלל מבחינה הלכתית". כן תקף את הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר שנטל מבית הדין הגדול את הסמכות לפסול גיורים, ולדברי הרב שרמן מידר "במחי יד את כל דייני ישראל, שגדולתם בתורה הוכרה והוסמכה".[55]
בשנת ה'תשע"ג פירסם הרב שרמן את הספר "בירור הלכתי בתקפו של הגיור ההמוני" בו חזר על עמדותיו בפרוטרוט.
שלמה בניזרי
הפולמוס הציבורי על גיורי צה"ל ואישורם בידי הרב עובדיה יוסף[עריכה]
רקע[עריכה]
החל משנת 2002 החל ראש אכ"א, אלוף אלעזר שטרן, לקדם גיור חיילים שאינם יהודים במסגרת צבא הגנה לישראל. לדבריו, נחשף לנושא בעקבות שיחה עם קצינת חינוך לטירונים, שסיפרה לו שהזמינה 600 ספרי הברית החדשה בעבור טירונים לא יהודים שביקשו להישבע אמונים על הספר.
במסגרת הליך הגיור שגובש בצה"ל הופנו החיילים לקורס "נתיב" ללימוד יהדות וציונות, אשר נמשך שבעה שבועות. עם סיומו עברו החיילים שני סמינרים מרוכזים במשך כחודש, ובסופו הופיעו בפני בית הדין הצבאי לגיורים. בשנת 2005 שירתו בצה"ל כ-5,000 עולים שאינם יהודים, מתוכם התגיירו מדי שנה 12%.[56]
הדיון בבג"ץ[עריכה]
כחמש שנים לאחר הקמת מערך הגיור במסגרת צה"ל, בשלהי אלול ה'תש"ע (ספטמבר 2010), במהלך דיון שנערך בבג"ץ ביחס לרבני הערים אשדוד, אשקלון, ראשון לציון ורחובות, אשר סירבו לרשום לנישואין גרים שהתגיירו במערך הגיור, הבהירה עורכת הדין יוכי גנסין אשר ייצגה את פרקליטות המדינה בהליך, שבמסגרת הליכי הגיור שעוברים חיילים המשרתים בצבא הגנה לישראל לא מכהנים דיינים מטעם מערך הגיור, ולפיכך מבחינה משפטית הליך הנפקת תעודת המרת הדת של חיילים נותר עמום.[57] בעקבות סערה ציבורית שחוללו דבריה הבהירה גנסין שלא התכוונה לטעון שהגיורים בצה"ל אינם כשרים.
הרב חיים דרוקמן אמר בתגובה כי "כל הגיורים בצה"ל נעשו כדת וכדין, כדת משה וישראל... רבים מהדיינים הצבאיים משמשים גם כדיינים לבתי הדין לגיור אזרחיים. אם יש בעיה, הרי שזו בעיה פורמאלית בלבד והיא תידון על ידי הגורמים המשפטיים".[58]
התגובה החרדית-ליטאית לפירסום[עריכה]
הפירסום גרר הדים ציבוריים נרחבים
הרב יעקב יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף, אמר כי "כל הגיורים המתבצעים בצה"ל הם אפס... חוכא ואיטלולא". לדבריו, זו גם עמדתו של אביו. הרב נחום אייזנשטיין, איש אמונו של של הרב יוסף שלום אלישיב, הגיב ואמר כי "פירושו של גיור הוא קבלת קיום תורה ומצוות, ללא זה גיור אינו תקף".[59]
על פי הוראתו של הרב יוסף שלום אלישיב – מי שהיה הגורם המוביל והמכריע לאורך כל המאבק החרדי-ליטאי נגד גיורי צה"ל[60] – בערב חג הסוכות ה'תשע"א (ספטמבר 2010) תקף העיתון "יתד נאמן" את כוונת הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר להכשיר את הגיורים הנערכים בצבא.[61]
סמוך לאחר מכן פורסם כרוז "דעת תורה ומחאה" נגד הכוונה "'אישור' לגיור שאינו כהלכה בלא קבלת מצוות". על המכתב חתמו הרב אלישיב, וכן הרבנים אהרון יהודה ליב שטינמן, מיכל יהודה ליפקוביץ, חיים פינחס שיינברג, נסים קרליץ, חיים קניבסקי, שמואל אוירבך, יצחק שיינר, גרשון אדלשטיין, מאיר צבי ברגמן, נסים טולידנו, יהודה עדס ונתן צבי פינקל, כולם מזוהים עם היהדות החרדית.[62]
בכ"ז בטבת (3 בינואר), לקראת השלמת עבודת הוועדה, פירסם "הוועדה למאבק בהתבוללות" כרזה בה נאמר כי "'הרב הראשי' שלמה משה עמאר, המפורסם בצביעותו", הוא בעל "עזות מצח" ומוביל ל"עקירת ההלכה". כן הובא ציטוט של הרב חיים קניבסקי, שכתב "שמי שמורה הלכה להיתר בזה, הלוא היא אפיקורסות גמורה". הכרזה פורסמה על לוחות המודעות בריכוזים החרדיים וכן בהבלטה בכלי התקשורת.[63]
בתגובה פירסמו תומכי הרב עמאר מודעה תחת הכותרת "בושה", בה נאמר כי התוקפים את הרב עמאר והרב עובדיה יוסף הם "שקרנים ומחוצפים", וכי "רבנים ליטאיים מגיירים נשים גויות על בסיס כספי באופן קבוע... אין לצבועים זכות לדון בענייני גיור!".[64] במודעה נוספת, כתבו כי חתנו של הרב נסים קרליץ שהתאלמן, גייר את המטפלת הפיליפינית ונישא לה.[65]
הכרעתו של הרב עובדיה יוסף והמתקפה הליטאית נגדו[עריכה]
ביום ט' בשבט ה'תשע"א (14 בינואר 2023), לאחר שנועץ ברב שלמה משה עמאר,[66] ובחברי הוועדה לענייני גיור הרבנים נסים בן שמעון, שמעון אליטוב ואהרון דרשוביץ,[67] פירסם הרב עובדיה יוסף את המכתב הבא, בו אישר את כל הגיורים שנערכים במסגרת צבא הגנה לישראל:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
בשבטי ישראל אודיע נאמנה, כי לפי מה שידוע לי על תהליך הגיור בצה"ל, על המורים המלמדים, על הדיינים, ועל כל העוסקים במלאכת הקדש בזה, ולאחר ששמעתי גם את דברי חברי הוועדה הרבנים הגאונים שליט"א, אשר הוכוונה לבקשתי, ואשר המליצו על צעדים טובים לשיפור ולהידור. הגעתי למסקנא שעל פי ההלכה גיורי צה"ל תקפים ע"פ תורתנו הקדושה. ויש ליישם את ההמלצות הישרות של הרבנים חברי הוועדה שליט"א. בהזדמנות זו אני מברך מקרב לב, את ידידנו הנעלה הרב הראשי לצה"ל הרה"ג רפאל פרץ שליט"א, שיזכה להגדיל תורה ולהאדירה לאורך ימים ושנות חיים וכל טוב. אלו הן הדברים לאשורם ואמת לאמיתה כנתינתה של תורה מסיני.
— שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יוני גבאי, הגר"ע יוסף הכריע: "גיורי צה"ל כשרים ע"פ ההלכה", באתר כיכר השבת, 14 בינואר 2011
שעות לאחר מכן נתלו בריכוזים חרדיים מודעות כנגד הרב עובדיה יוסף, בהן נאמר כי "על פי הוראת גדולי ישראל שליט"א, כל מי שייתן יד להכשרת הגיורים המזויפים ב'רבנות', ובפרט הנערכים בצה"ל... יישא באחריות אישית על ההתבוללות הנוראה, ומחרים עצמו לנצח מהיהדות החרדית!". לקביעה זו צורפו מכתבים ישנים כנגד הגיורים שנערכים באחריות הרבנות הראשית לישראל.[68]
בי"א בשבט (16 בינואר), יממה לאחר מכן, בהנחיית הרב יוסף שלום אלישיב, פירסם העיתון "יתד נאמן", כותרת ראשית כנגד הרב עובדיה יוסף: "זעזוע ומחאה חריפה וכואבת על חילול ד' בהכשרת אלפי 'גיורי' הצבא".[69] בריאיון לאתר וואלה! צוטט אחד ממקורבי הרב אלישיב, לפיו "הפעם עברו" – הרבנים המקלים בגיור – "כל גבול. ולכן נתנו רשות למשחית" – העיתון יתד נאמן – "להשחית". חברי כנסת בסיעת ש"ס תקפו את "יתד נאמן", וחבר הכנסת יעקב מרגי אמר כי העיתון הוא "חמישה גרם של זוהמה".[70] אתר "כיכר השבת" המזוהה עם הרב עובדיה יוסף, פירסם כותרות מן העבר המלמדות על מחלוקות נושנות בין הרב עובדיה והרב אלישיב.[71]
בי"ח בשבט (23 בינואר) פירסמו הרבנים שנזכרו לעיל, ואליהם הצטרפו הרבנים שמואל הלוי וואזנר, יעקב הלל, אברהם סלים ויעקב בן-נאים, "מחאה גדולה" כנגד הרב עובדיה יוסף, "על פירצת כרם בית ישראל ל'הכשיר' גיורים שאינם כהלכה... הלא יודעים שלא היה בכוונת הגויים הללו לקבל על עצמם שום עיקר מעיקרי הדת... ואנו פונים לכל מי שבידו למנוע חילול ד' הנורא הזה".[72] במקביל, ברחבי ירושלים רוססו מספר כתובות גרפיטי בהן נכתב: "עובדיה יוסף רפורמי".[73]
בשנת ה'תשע"ב נדפס בידי הלוחמים כנגד גיורי מערך הגיור והגיורים בצה"ל הספר "הגיור האזרחי והצהל"י", בו ליקוט של מתקפות שונות כנגד הגיור, וכן פסקי הלכה.
מי אמר ריב ומדון ולא קיבל
על מה הסתמכו הדיינים החרדים בבית הדין הרבני הגדול בפוסלם את הגיורים של בתי הדין לגיור? על סכסוך בין רבנים בציונות הדתית, היוצאת כעת בשצף קצף נגדם
14.05.2008 00:00
https://www.haaretz.co.il/misc/1.1324097
הרב שרמן התעמת עם הרב אמסלם: "אסור לעצום עיניים"
ראש בראש: הרב אברהם שרמן דיין בית-הדין הגדול לערעורים בירושלים, התעמת עם הרב חיים אמסלם מחבר ספר "זרע ישראל" - במהלך פאנל משותף על נושא הגיור • הרב שרמן: "בעיית הגיור המודרני קיימת בגלל שעם-ישראל פרץ את חומות הזהות היהודית שנקבעו על-פי ההלכה". סיקור (בארץ)
ניצן ארליך|כ"ד באייר תשעא 23:10 28.05.11
https://www.kikar.co.il/הרב-חיים-אמסלם-8.html
דרוקמן לרב עמר: ועדת החריגים לגיור - גיהנום
התקפה חריפה על הרב הספרדי הראשי שלמה עמר בוועדת הפנים. סולודקין: "אתם עושים הכל בצורה הכי מכוערת"
https://www.haaretz.co.il/misc/2008-03-16/ty-article/0000017f-f6a1-d318-afff-f7e36c040000
מנהיגי הציבור החרדי מסרבים להכיר בגיור שביצע מינהל השייך למדינה
https://www.haaretz.co.il/misc/2008-05-25/ty-article/0000017f-f64f-d5bd-a17f-f67fd31d0000
פסיקת בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ[עריכה]
בסיוון תשס"ח (יוני 2008) הגישו שתי המערערות, וכן שורת ארגוני חברה אזרחית, ערעור על הכרעת הדין בבית הדין הרבני הגדול בפני בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. בדין ישבו נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש, וכן השופטים אילה פרוקצ'יה (שהוחלפה לאחר מכן בידי מרים נאור) ואליקים רובינשטיין אשר כתב את הכרעת הדין המרכזית.
בחוות דעת שהגיש תחילה לבג"ץ היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז נטען שמלכתחילה לבית הדין הרבני הגדול לא הייתה סמכות לדון בתקפותם הכוללת של גיורי מערך הגיור, וקביעותיו לא מחייבות את המערך ואת רשמי הנישואין של הרבנות הראשית. עוד נטען כי ההליך בבית הדין האזורי בוצע בניגוד לכללי הצדק הטבעי (לא נשמעה דעתם של המצדדים בתקינות הגיור, וכן בדין ישב רק דיין אחד), ולפיכך הוא בטל מעיקרו.
על רקע החשש של הרבנות הראשית לישראל שבית המשפט יכריע בניגוד לעמדתה, חלו במרוצת הזמן שבו התנהל התיק בבג"ץ שינויים משמעותיים במצב המשפטי של הגיורים בישראל בכלל ובתיקים המדוברים בפרט. ראשית, בשבט ה'תש"ע (ינואר 2010), בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, קבע נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב שלמה משה עמאר "כללים והנחיות לקביעת הרכבים ולסדר דין בענייני גיור". בין השאר נקבע שתיקים מורכבים יידונו בפני הרכבים מיוחדים אשר ייקבע נשיא בית הדין הגדול.[74] מסיבה זו הועברו שני התיקים המדוברים לבית הדין האזורי בתל אביב, אשר ביטל את הכרעות בית הדין הגדול ובין הדין האזורי באשדוד, ואישר את הגיורים שעמדו במחלוקת (כאמור לעיל).
שנית, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הביעה ממשלת ישראל ה-32 את מחויבותה לקידום חקיקה ממשלתית בנושא הגיור. לצד זאת, הגיש חבר הכנסת דוד רותם הצעת חוק לפיה רק בית הדין המגייר יוכל לדון לאחר מכן בתקפותו של הגיור.[75] שלישית, בצל החשש שרשמי נישואים המשתייכים לציבור החרדי (בעיקר המזוהה עם הזרם הליטאי בהנהגת הרב יוסף שלום אלישיב) יסרבו לרשום לנישואין מי שהתגיירו במערך הגיור, נקבעו ארבעה רבנים אשר רושמים נישואים בכל הארץ לכל מבקש אשר התגייר במערך.
כארבע שנים מיום הגשת הערעור, באייר ה'תשע"ב (אפריל 2012), ניתן פסק הדין. שופטי בג"ץ קיבלו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה המעודכנת, ולא הכריעו אם יש סמכות לבתי הדין הרבניים בתחומי הגיור. לצד זאת ביקרו חברי ההרכב רובינשטיין ונאור קשות את פסקי הדין של בית הדין באשדוד ובית הדין הגדול, אשר נעשו בניגוד לכללי הצדק הטבעי, ולבסוף בוטלו כאמור בידי מותב דיינים אחר.[76]
התגובות לפירסום פסק הדין של בג"ץ[עריכה]
הרב שלמה אבינר בירך על פסק הדין.[77]
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב אברהם שרמן, 'סמכותם הייחודית של גדולי הדור ופוסקיו בעניני גירות ועגונות', כנס הדיינים – תשס"ט, הנהלת בתי הדין הרבניים, עמ' 164–175
- הרב יעקב אפשטיין, 'כולם גרים הם – לפולמוס הגיור בימינו', חבל נחלתו, כרך ח סי' כה, שומריה תשס"ט, עמ' 167–209; התכתבויות עם הרב אביגדור נבנצל והרב יעקב אריאל, עמ' 209–212 (קישור לויקיטקסט; קישור לגרסת PDF באתר אסיף)
- הנ"ל, 'גדולי הדור וסמכותם בהלכה', חבל נחלתו, כרך ט סי' לב, עמ' 220–254; המשך התכתבות עם הרב נבנצל והרב אריאל, עמ' 255–257 (קישור לויקיטקסט; קישור לגרסת PDF באתר אסיף)
- הנ"ל, 'בענייני גיור' – מענה למאמרו של הרב שרמן בכתב העת תחומין לא – חבל נחלתו, כרך יא סי' לז, שומריה תשע"א, עמ' 242–265 (לצד המאמר נדפסו הערותיו של הרב נבנצל, וכן תשובת המחבר להערות) (קישור לויקיטקסט)
- הרב אברהם שרמן, 'גדרי הכלל 'בית דין בתר בית דין לא דייק בגיור', כנס הדיינים – תש"ע, הנהלת בתי הדין הרבניים, עמ' 187–198
- הרב שלמה דיכובסקי, ''דעת תורה' בהלכה', כנס הדיינים – תש"ע, הנהלת בתי הדין הרבניים, עמ' 99–122 [תגובה למאמרו של הרב שרמן בכרך הקודם]
- הרב עו"ד שמעון יעקבי, ביטול גיור עקב חוסר כוונה בקבלת מצוות, ירושלים תש"ע, עמ' 5–8
- הרב אברהם שרמן, 'בדיקה חוזרת של גיור בבית דין אחר', תחומין לא, תשע"א, עמ' 230–236; הרב ישראל רוזן, 'נספח: האם בי"ד לגיור נחשב בי"ד לכל דבר', שם, עמ' 236
- הגיור האזרחי והצהל"י – לקט ממצאים חמורים על המתרחש במערכות הגיור הצה"לי והאזרחי, גיורי אמת תשע"ב (מהדורה שנייה), 202 עמודים
- הרב אברהם שרמן, בירור הלכתי בתקפו של הגיור ההמוני – בירור תוקפו ההלכתי של הגיור ההמוני [50,000 נכרים ונכריות] שנעשה ע"י מערך הגיור הממשלתי והצבאי ואיסור הכנסתם לכרם בית ישראל בטרם בדיקת תוקף הגיור, ירושלים תשע"ג (183 עמודים)
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
הרב עו"ד דוד בס – קבלת מצוות וגיור ממלכתי (עיון בפרשת גיורי הרב דרוקמן), סרטון בערוץ ערוץ חוק ומשפט – המשפט העברי באתר יוטיוב (אורך: 01:19:15)
קישורים חיצוניים[עריכה]
- פסק הדין של בית הדין הגדול כנגד גיורי הרב דרוקמן (תיק מספר: 5489-64-1) – חלק א (פרקים א-ה), חלק ב (פרקים ו-יא), חלק ג (פרקים יב-טז), באתר דעת
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ ראו לדוגמה: הרב אליעזר בן פורת, 'גדרו של בית דין לעניין גרות', נעם אליעזר, ירושלים תשס"ט, עמ' רכו-רכט
- ↑ ראו: י. סגל, השקדן, כרך א, ירושלים תשע"א, עמ' 183–187 (פרק ח – "מלחמתו נגד מפירי התורה בקרב הרבנים המזויפים)", עמ' 215–223 ("פרשיות נגד גיורים פיקטיביים")
- ↑ ראו לדוגמה: ד"ר נתנאל פישר, אתגר הגיור בישראל: ניתוח מדיניות והמלצות, המכון הישראלי לדמוקרטיה 2015 ,עמ' 34–36
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.צבי שיימן, אחרי 50 אלף גיורים, הרב דרוקמן פורש ממערך הגיור, באתר "סרוגים", 8 בפברואר 2012
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון כהן, הרב דרוקמן: מצווה לגייר מי שמזרע ישראל, באתר ערוץ 7, 25 באוקטובר 2009
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נטע סלע, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3548378,00.html הרב רוזן: הרב קוק מנסה לסכסך בין הציונים, באתר ynet, 27 במאי 2008
- ↑ בהמשך הוסרו הכתבות מן האתר (נוסחן זמין בפורום בחדרי חרדים)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. מזוז יסגור התיק נגד הרב חיים דרוקמן, באתר וואלה! NEWS, 10 במאי 2006
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.משה ויסברג, לאחר ההבדלה בביתו: הדיין נפטר באופן פתאומי, באתר בחדרי חרדים, 23 באוגוסט 2020
- ↑ כרך ד, סי' רל: "שגירות צריך בית דין, ש'משפט כתיב בו', ואלו הדיינים הם רשעים ר"ל מהרסין ומחריבים קדושת עם ישראל ומביאים עלינו חרון אף ה' ח"ו. והיאך היו הם הדיינים שיורו במשפט והם רשעים ופסולים. ובפרט שלכמה פוסקים, גירות מועיל בזה"ז רק מכח שליחותיהו דקמאי, עבדינן וקמאי בודאי לא עבדי רשעים כאלו לשלוחם לגירות".
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רבקה לוביץ', שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3402507,00.html עורו, עורו רבני הציונות הדתית, באתר ynet, 22 במאי 2007; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רבקה לוביץ', שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3397674,00.html גבירתי הנכבדה, את לא יהודיה, באתר ynet, 14 במאי 2007
- ↑ פראפרזה עם האות העברית ח', בה מתחיל השם הפרטי של הרב חיים דרוקמן (בג"ץ 5079/08, בג"ץ 2448/09, פסקה ז)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קובי נחשוני, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3405465,00.html הרב דרוקמן עולה להתקפה, באתר ynet, 28 במאי 2007. יצויין זמן מה קודם לפירסום פסק דין, באייר ה'תשס"ו (אפריל 2006), פירסם הרב עטיה פסק דין נוסף ודומה, אולם פירסומו לא חולל הדים ונבלע בפירסום פסק הדין השני.
- ↑ פסק הדין של בית הדין הגדול כנגד גיורי הרב דרוקמן (תיק מספר: 5489-64-1) – חלק א (פרקים א-ה), חלק ב (פרקים ו-יא), חלק ג (פרקים יב-טז), באתר דעת; פסק הדין נדפס במלואו גם בספר: עם לבדד ישכון, בני ברק תשע"ד, עמ' 25–101. יש לציין כי החל מסוף שנות ה-80, כמה דיינים – ביניהם הרב גדליהו אקסלרוד והרב אברהם שרמן – פסקו על ביטולי גיור אחדים, אולם היו אלה מקרים אחדים שלא שיקפו את המצב המשפטי בישראל (ד"ר נתנאל פישר, אתגר הגיור בישראל: ניתוח מדיניות והמלצות, המכון הישראלי לדמוקרטיה 2015 ,עמ' 144).
- ↑ כרך ח, יורה דעה חלק ג' סי' ג'.
- ↑ הרב דיכובסקי פירסם את הדברים בנימוקים לפסק דין על ערעור בתיק מס' 309919363-12-1 (פורסם גם בקובץ תורה שבעל פה, מד; וכן אצל הרב דיכובסקי, לב שומע לשלמה, כרך א, בני ברק תשע"ד, סי' כג – 'ביטול גיור למפרע', עמ' שסז-שצז; חלקים ממנו פורסמו גם תחת הכותרת 'ביטול גיור למפרע', תחומין כט, תשס"ט. ראו עוד אצל הרב דיכובסקי, קבלת הגר וקבלת מצוות, מוסף שבת של העיתון מקור ראשון, 31 במאי 2013). בתיק זה, משנת תשס"א, גברה דעת הרוב של הרב דיכובסקי והרב עזרא בר-שלום על דעת הרב שרמן שנותר במיעוט. דעת הרוב קיבלה ערעור על החלטת בית הדין הרבני ברחובות לבטל גיור שנתגלעו בו ספקות, וקבעה כאמור כי לא ניתן לבטל למפרע גיור על סמך מידת שמירת המצוות (ערעור 6743-12-2). עם זאת, עמדת המיעוט של הרב שרמן נתקבלה כבר אז בבתי דין חרדיים (ראו לדוגמה: פסקי דין בדיני ממונות ובבירור יוחסין, כרך ז, הנהלת בית דין צדק, ירושלים תשס"ב, עמ' תלח). שבע שנים לאחר מכן, בתיק גיורי הרב דרוקמן, הצליח הרב שרמן לגבש רוב כדעתו בבית הדין הגדול. ראו עוד: פרופ' אביעד הכהן, '"להציל עשוק מיד עושקו": לדמותו של דיין בישראל – על פועלו ההלכתי והשיפוטי של הרב שלמה דיכובסקי', משפחה במשפט ו–ז התשע"ג–התשע"ד, עמ' 66–68
- ↑ בהקשר זה ראו תגובתו של הרב ישראל רוזן. לדבריו, אכן על פי ההלכה יש להיבטים לאומיים משקל גם בסוגיית הגיור (ואוהב גר, אלון שבות תשע"א, עמ' 43).
- ↑ יש לציין כי גם על פסק הדין הראשון של הרב עטיה, שנזכר לעיל, הוגש ערעור. אולם המערערת לא התייצבה לדיון בפני בית הדין הגדול, ולפיכך הוא בוטל מאליו.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מוטי לוי, הרב שרמן: רוב הגיורים דורשים בדיקה מחודשת, באתר וואלה! NEWS, 26 באפריל 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרב חיים אירם, על הגיור ועל כבוד התורה, צהר; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נטע סלע, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3540284,00.html הרב דרוקמן: לפסול הדיינים שביטלו את הגיור, באתר ynet, 6 במאי 2008
- ↑ "לפי דברי הרב שרמן, הגרי"ש הוא זה שהורה לו להוציא את נימוקי פסק דינו בנושא זה לקהל, ולא לטומנם עמוק בתיק [כאשר קבע הרה"ר להחביא את התיק המדובר ולסלקו], באומרו לו: זה לא ענין פרטי שלך, אינך רשאי למנוע את הגילוי מכלל ישראל שהדבר נוגע אליו! אם יש העתק במחשב – תוציא אותו!" (י. סג"ל, השקדן, כרך א, ירושלים תשע"א, עמ' 223); שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מוטי לוי, הרב שרמן: רוב הגיורים דורשים בדיקה מחודשת, באתר וואלה! NEWS, 26 באפריל 2011; ועוד
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."רבנים אורטודוקסיים מבצעים בקהילות אירופה גיורים שלא כהלכה" - מרכז רבני אירופה, מרכז רבני אירופה, 4 ביולי 2009
- ↑ ראו: הרב אברהם שרמן, 'היתרי נישואין בשעת הדחק לגרים ולבת נכרי לכהן', בתוך: כנס הדיינים – תשס"ח, הנהלת בתי הדין הרבניים, עמ' 96–108
- ↑ ראו לדוגמה: הרב פרופ' יהודה ברנדס, פולמוס הגיור המתחדש, אקדמות כ"א, אלול תשס"ח, עמ' 98 הע' 2: "הפסק טרם פורסם באופן רשמי ועותקים שלו צולמו ועוברים מיד ליד, ובדואר אלקטרוני".
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יאיר אטינגר, מי אמר ריב ומדון ולא קיבל, באתר הארץ, 14 במאי 2008
- ↑ י. סג"ל, השקדן, כרך א, ירושלים תשע"א, עמ' 217
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יאיר אטינגר, דיון סוער בוועדת החוקה על פסילת הגיורים; נאמן: יש חשש לעבירות פליליות, באתר הארץ, 7 במאי 2008
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ynet, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3537893,00.html בית הדין הרבני: יהדותם של אלפי גרים - מבוטלת, באתר ynet, 2 במאי 2008
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אבישי בן חיים, "הגיורים של הרב דרוקמן לא בוטלו", באתר nrg, 4 במאי 2008; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אבישי בן חיים, ביקורת קטלנית - כן. ביטול הגיורים - לא, באתר nrg, 5 במאי 2008
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קובי נחשוני, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3543678,00.html עצומת רבנים למען הרב דרוקמן, באתר ynet, 15 במאי 2008
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נטע סלע, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3540284,00.html הרב דרוקמן: לפסול הדיינים שביטלו את הגיור, באתר ynet, 6 במאי 2008
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נטע סלע, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3548118,00.html "יש רשימה של 167 גרים שהוכרזו פסולי חיתון", באתר ynet, 26 במאי 2008
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נטע סלע, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3542764,00.html סערת הגיור: הרב אלישיב משיב אש, באתר ynet, 13 במאי 2008
- ↑ עם לבדד ישכון, בני ברק תשע"ד, עמ' 102
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נטע סלע, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3578349,00.html מוסד הרב קוק: "פוצץ" נאומו של הרב שרמן, באתר ynet, 5 באוגוסט 2008
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נטע סלע, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3579632,00.html החרדים נגד דרוקמן, מוסד הרב קוק עם שרמן, באתר ynet, 8 באוגוסט 2008
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קובי נחשוני, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3731822,00.html הרב שרמן לרשמי הנישואים: אל תכירו בכל גיור, באתר ynet, 15 ביוני 2009
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קובי נחשוני, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3732499,00.html הרב הראשי מצטרף למתנגדי גיורי דרוקמן, באתר ynet, 16 ביוני 2009
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ארי גלהר, הבטחת הבחירות של הרב לאו לחרדים: אתיישר לפי מדיניות הגיור שלכם, באתר nrg, 5 באוגוסט 2013; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שושי מילר, הרב לאו: גיורים, רק דרך הרב שרמן?, באתר כיכר השבת, 5 באוגוסט 2013
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יאיר שפירא, כפייה חרדית, באתר ערוץ 7, 11 במאי 2008
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קובי נחשוני, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3543678,00.html עצומת רבנים למען הרב דרוקמן, באתר ynet, 15 במאי 2008
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קובי נחשוני, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3543678,00.html עצומת רבנים למען הרב דרוקמן, באתר ynet, 15 במאי 2008; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found./ חדשות, באתר כיפה, 15 במאי 2008
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נטע סלע, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3548378,00.html הרב רוזן: הרב קוק מנסה לסכסך בין הציונים, באתר ynet, 27 במאי 2008
- ↑ מודעת ההזמנה לכנס.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.טליה רוט, "יש כאן שנאה כבושה ושיבוש הלכה", באתר ערוץ 7, 5 ביוני 2008; לכבודה של תורה, באתר מועצת יש"ע; יוסי גרינפלד, חומרה שלא שמענוה מעולם, באתר מוסף שבת של מקור ראשון, 10 במאי 2013
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הערב ייערכו עצרות תמיכה ברב דרוקמן - נאמני תורה ועבודה, נאמני תורה ועבודה, ביוני 2008
- ↑ הרב יהודה הרצל הנקין, 'על הפסיקה בענייני בתי הדין לגיור', צהר, תשרי תשס"ט
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.003-D-29781-00.html על פסילת הגיורים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 26 במאי 2008
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרב דב ליאור, גיורי הרב דרוקמן, ישיבה
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הלל גרשוני, שורת הדין, באתר ערוץ 7, 24 במאי 2012
- ↑ פסק הדין פורסם בספר השו"ת של הרב בן שמעון משפטי הבשן, כרך ד סי' קלב, בני ברק תשע"ז, עמ' שפט-שצה; וכן בכתב העת "הדין והדיין: פסקי דין רבניים בנושאי משפחה", גיליון 26, אדר א' תשע"א, ע'מ 5-7. בפסק דין נוסף, בתשרי ה'תשע"א (אוקטובר 2010), ביטל בית הדין הרבני כי גם את פסק הדין הראשון של הרב עטיה, ואשרר את הגיור. פסק דין זה ניתן פה אחד.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קובי נחשוני, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3735464,00.html שוב: הרב שרמן פוסל גיור של המדינה, באתר ynet, 22 ביוני 2009
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קובי נחשוני, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3735607,00.html דרוקמן: "נושא הגיור מעביר את שרמן על דעתו", באתר ynet, 23 ביוני 2009
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מוטי לוי, הרב שרמן מתעקש: "לא ביטלנו ולו גיור אחד", באתר וואלה! NEWS, 26 במאי 2011; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found./ חדשות, באתר כיפה, 25 במאי 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יאיר אטינגר, שומר הגבול העצבני שבין דת ומדינה, באתר הארץ, 18 במאי 2012
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עמירם ברקת, צה"ל הנהיג "גיור ידידותי", ומאות עולים מתגיירים מדי שנה, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2005
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.גלעד גרוסמן, המדינה: הרבנות צריכה לאשר הגיורים בצה"ל, באתר וואלה! NEWS, 6 בספטמבר 2010
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אלעד טנא, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3950344,00.html המדינה: דיינים לא מוסמכים לגיור במערך הצה"לי, באתר ynet, 6 בספטמבר 2010
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מערכת וואלה! חדשות, הרב דרוקמן: הגיורים בצה"ל נעשים כדת וכדין, באתר וואלה! NEWS, 7 בספטמבר 2010
- ↑ ראו: י. סגל, השקדן, כרך ג, ירושלים תשע"א, פרק לד – "מאבקו האחרון על פרשת 'גיורי צה"ל'"
- ↑ שם, עמ' 231
- ↑ שם, עמ' 232
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בני סגל, שערורייה: הליטאים מכנים את הגר"ש "אפיקורס", באתר כיכר השבת, 3 בינואר 2011; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קובי נחשוני, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-4008812,00.html מתנגדי הגיור הצבאי: "הרב עמאר כופר וצבוע", באתר ynet, 4 בינואר 2011; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מוטי לוי, הגיור הצבאי מסעיר את החרדים: "הרב עמאר אפיקורס", באתר וואלה! NEWS, 5 בינואר 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ניצן ארליך, "צבועים, תחזירו המילה ´כהלכה´ לתוך מצע הגיור", באתר כיכר השבת, 4 בינואר 2011; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מלחמת לוחות המודעות: אנשי הגר"ש עמאר משיבים אש, באתר בחדרי חרדים, 5 בינואר 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קובי נחשוני, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-4012605,00.html תומכי עמאר: הליטאים מגיירים לצורך "זימה", באתר ynet, 12 בינואר 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אברהם הלוי, מכתב הבהרות של הגר"ש עמאר: כך הכשרתי הגיורים, באתר כיכר השבת, 24 בינואר 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מנחם כץ, המכתבים שהביאו את מרן הגר"ע יוסף ל"פסק הגיור", באתר כיכר השבת, 20 בינואר 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אברהם הלוי, מודעות בירושלים: מכשיר גיורי צה"ל - ישא באחריות, באתר כיכר השבת, 14 בינואר 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ישראל כהן, יתד נאמן משחיז סכינים: "זעזוע ומחאה", באתר כיכר השבת, 16 בינואר 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אברהם הלוי, מרגי מחזיר מלחמה: "יתד נגד הגר"ע? שבאבניקים", באתר כיכר השבת, 16 בינואר 2011; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יוסי נכטיגל, השר לשרותי דת, יעקב מרגי ל"עדה החרדית": די, נמאסתם, באתר כיכר השבת, 17 בפברואר 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ב. ניסני, לפני 20 שנה: העיתונים על מאבק רבנים, באתר כיכר השבת, 19 בינואר 2011
- ↑ שם, עמ' 234
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אברהם הלוי, זעזוע: גרפיטי נגד מרן הרב עובדיה יוסף, באתר כיכר השבת, 23 בינואר 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קובי נחשוני, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3842504,00.html הרב עמאר קבע: דיינים לא ידונו עוד בביטול גיורים, באתר ynet, 1 בפברואר 2010
- ↑ הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 3) (סמכות בענייני גיור), התש"ע-2010, באתר הכנסת
- ↑ בג"ץ 5079/08 ובג"ץ 2448/09; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יובל יועז, בג"ץ מותח ביקורת חסרת תקדים על גיור בבתי דין רבניים, באתר גלובס, 29 באפריל 2012
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרב שלמה אבינר, גיורי הרב דרוקמן: בשעה טובה, דעות, מקור ראשון, 30.4.12
This article "פרשת גיורי הרב דרוקמן" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:פרשת גיורי הרב דרוקמן. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
