פרופ. דוד בר גל
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. דוד בר-גל (אנגלית: David Bargal ) (1937-2021) פרופ' אמריטוס בבית הספר לעבודה סוציאלית, באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי העניין והחקר שלו היו בעיקר הפסיכולוגיה החברתית, התנהגות ארגונית יחסים בין קבוצות, יישוב סכסוכים והיסטוריה של הידע בתחום[1]
לצד מחקריו העיוניים, דוד בר-גל טיפח את המגע בין הפרקטיקה של עובדי הרווחה בשדה ובין התיאוריה האקדמית, בעיקר על פי בית מדרשו של קורט לוין, אותו חקר במשך עשרות שנים. זאת לאחר שהתנסה בעצמו בעבודה בשדה מחוץ לאקדמיה כקצין מבחן לנוער בראשית הקריירה שלו.
כאינטלקטואל בעל השכלה רחבה, דוד בר-גל נגע במחקריו בתחומי דעת רבים והפגיש בעבודתו בין הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה ונושאים ממינהל ציבורי. אהבתו לקריאת ספרים, מצאה את ביטויה בביקורות ספרים שפרסם מפעם לפעם בעיתונות המדעית והיומית, וכן בעבודתו כעורך במשך שנים של כתב העת המקצועי "חברה ורווחה".
ביוגרפיה[עריכה]
חיים אישיים[עריכה]
דוד נולד בקריית חיים, (19 ביוני 1937) כבן להוריו זאב זילברגליט ויונה (לבית ברזניק), ואח בכור של פרופ' יורם בר-גל. שני הוריהם עלו לארץ כחלוצים מפולין בשנת 1933, והקימו את ביתם על חולות קריית חיים. הקריה של אותן שנים הייתה שכונת פועלים ודוד התחנך על ערכיה של התפיסה הסוציאליסטית שדגלו בה מייסדי היישוב.
כבר בילדותו גילה דוד בר-גל עניין בקריאה שהקיפה עולמות רחוקים, ספרי מיתולוגיה וספרות קלאסית של ילדים ונוער. עם חבריו נכנס ל"תנועה המאוחדת" תחילה כחניך ומגיל הבגרות שימש כמדריך. בסיום בית הספר התיכון בקרית חיים, בשנת 1955, ולקראת היציאה לשירות הצבאי שינה את שם משפחתו לבר-גל. את השירות הצבאי עשה בנח"ל, בגרעין שהלך לקיבוץ חמדיה, ומשם יצא להדרכה בתנועת הנוער בתל אביב.
במסגרת גרעין הנח"ל, הכיר את אשתו לעתיד רות גלוגוב ואיתה נולדו להם ארבעה ילדים: יואב, מיכל, יעל ויאיר. תחילה התגוררו בחולון, ולאחר מלחמת ששת הימים, עברו לירושלים וגרו בבית הכרם ובגבעה הצרפתית. רות בר-גל בנתה קריירה במחקר רפואי במשך עשרות שנים בתחום הגנטיקה בבתי החולים "הדסה" וב"שערי צדק" בירושלים.
בערוב ימיו מצב בריאותו התדרדר, הוא לא ויתר על כתיבה עד שנכנע למחלתו ונפטר בביתו ביום 18 בדצמבר 2021
השכלה גבוהה ואקדמיה[עריכה]
את לימודי התואר הראשון (1961-1958) עשה דוד בר-גל בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים. עם סיום לימודי התואר הראשון הוא עבד כקצין מבחן לנוער, אך התשוקה למחקר וידע משכו אותו לקריירה אקדמית, תוך מעבר לתחום הפסיכולוגיה, ועשה תואר ראשון נוסף בפסיכולוגיה הפעם באוניברסיטת תל אביב (1964-1967). אחר כך המשיך בלימודים גבוהים במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שהסתיימו כאשר קיבל את הדוקטורט בפסיכולוגיה בשנת 1976.
עם סיום לימודיו בארץ, יצא דוד בר-גל לפוסט דוקטורט למשך שנתיים לאוניברסיטת מישיגן, ארצות הברית, שאליה חזר לשבתון נוסף שנים לאחר מכן. כמו כן תוך כדי התפתחותו האקדמית, היה חוקר ומרצה אורח באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה באמצע שנות השמונים ובאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק באמצע שנות התשעים ובראשית שנות האלפיים. בכל שנות הקריירה השתתף בכנסים מדעיים שונים באירופה וארצות הברית בנושאים בהם חקר.
עם חזרתו מהפוסט דוקטורט קיבל דוד משרה כמרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית, ולימד שם במשך כשלושה עשורים עד שפרש לגמלאות. במסגרת בית הספר לעבודה סוציאלית מילא תפקידים שונים, ביניהם ראש תוכנית שוורץ למנהלי מתנס"ים, וכן ייסד תוכנית לניהול קונפליקטים לתואר שני. כמו כן שירת בוועדות שונות כולל ועדה של צה"ל לרפורמות בבתי הכלא הצבאיים, וכן סייע וייעץ להקמת לימודי עבודה סוציאלית במכללות השונות.
המחקר המדעי[עריכה]
ראשיתו של המחקר המדעי של דוד בר-גל הוא בעבודת הדוקטורט, בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, בו הוא חקר את ההתפתחות מערכת הערכים המקצועית של שתי קבוצות סטודנטיות – אחת בעבודה סוציאלית והשנייה במחלקה לפסיכולוגיה[2]. בעבודה זו הוא נחשף לא רק לחשיבות גיבוש האישיות המקצועית של עובדים בתחומי הרווחה, אלא גם לרעיונות מתחומי הפסיכולוגיה החברתית וחקר קבוצות, שהם מתחומי המחקר המרכזיים שבהם פעל במהלך עשרות השנים הבאות.
רווחה תעסוקתית[עריכה]
נראה כי הרקע האישי של דוד בר-גל, שגדל בשכונת פועלים (קריית חיים) וספג את תפיסת העולם הסוציאליסטית, השפיע על נושאי מחקריו הראשונים - רווחת עובדים, והעבודה הסוציאלית במקומות העבודה[3].
מעבודת הדוקטורט שלו, הוא הציע מודל של חמישה שלבים לתיאור התפתחות מערכת הערכים של עובדים סוציאליים ועובדי רווחה אחרים בשלבי ההכשרה שלהם. התפתחות זאת מתרחשת לדעתו, מחשיפתם לתיאוריות המתאימות, דרך ההתנסות המעשית ועד גיבוש הידע האישי והמקצועי תוך שילובם בארגון בו מתפתחת הקריירה שלהם[4] .
ההתפתחות המקצועית מלווה בדיאלוג בין האישיות של העובד ומניעיו ובין הסביבה הארגונית מוסדית בו הוא פועל. תוך כדי הדיאלוג נוצרים קונפליקטים בין העובד ובין הארגון - בין ערכיו האישיים ובין הערכים והמטרות של הארגון ומנהליו. קונפליקטים אלה מגבשים את אישיותו המקצועית ומסייעים לו למצוא פתרונות לאתגרים שבהם הוא נתקל או יתקל בעתיד.
התפשטות התפיסה של שיפור איכות החיים בסביבת העבודה, קשורה במדעי החברה לרעיון המרכזי שהתפתח בארצות הברית של ״העשרת העבודה״, או ״עיצוב מחדש״ של התוכן והתפקיד והגברת המוטיבציה של העובד. עם זאת, מציין בר-גל, בבחינת היישום של רעיונות תאורטיים אלה בפועל, נראה כי במקומות עבודה רבים השיקולים הטכנולוגים והכלכליים לא מאפשרים להגדיל משמעותית את האוטונומיה והמגוון המקצועי של העובד, ולמעשה הוא מתקבע במצב הקיים. למרות ההצהרות הארגוניות והרעיונות התיאורתיים לשינוי אין יכולת לעצב מחדש את תפקידו של העובד [5] .
בהמשך מחקריו עסק בפיתוח תחום הרווחה התעסוקתית בארגונים שונים. הוא ראיין בשנות השמונים את רוב עובדי הרווחה התעסוקתית בארץ, התעניין בתחומי התעסוקה שלהם והשיטות בהם הם משתמשים למילוי תפקידם. במחקר נמצאה שונות בין עובדי הרווחה, בדגש שהם שמים על תחומים או שיטות מסוימים. המחקר ניסה להבין את היחסים בין השונות הזו לבין הכוח הארגוני של העובדים הסוציאליים ושביעות הרצון שלהם מעבודתם. לממצאי המחקר היו השלכות על הכשרת עובדי רווחה תעסוקתית ועל הפעלת שירותם במסגרות תעסוקתיות [6].
היבט נוסף של רווחה תעסוקתית שנחקרה על ידי בר-גל הייתה שביעות רצון, ושחיקת עובדים בתחומי תעסוקה שונים בעיקר של עובדים סוציאליים. מהי מידת הנכונות שלהם להמשיך בתפקידם למרות הלחצים והשחיקה בשעת ביצוע תפקידם. השונות שנמצאה בין העובדים מוסברת על ידי מספר גורמים שמתכנסים לשני מוקדים: תחום העבודה ותחום התמיכה החברתית. המשתנה הבולט ביותר היה האתגר שבתפקיד. ככל שהאתגר היה גדול יותר ותמיכת המדריכים והעמיתים הייתה גדולה יותר כך עולה שביעות הרצון ויורדת השחיקה בעבודה [7].
יישוב קונפליקטים: יחסי ערבים - יהודים[עריכה]
המציאות החברתית, הפוליטית והגאוגרפית בישראל מכתיבה את הדו-קיום של ערבים ויהודים. למרות שהכוחות הפוליטיים-חברתיים ברמת המאקרו היו מכריעים בעיצוב יחסי ערבים-יהודים בישראל, הרי קיימות אינטראקציות בין העמים ברמת המיקרו - במצבים טבעיים או במסגרות יזומות [8].
מסגרות כאלה הן תוכניות התערבות ברמת המיקרו שמטרתן שיפור יחסי יהודים-ערבים, כאמצעי לנטרול ההשפעה השלילית הגוברת של הבעיות הפוליטיות המורכבות והבלתי פתורות ברמת המאקרו. תוכניות אלה עשויות לשנות לטובה את עמדותיהם והתנהגותם של ערבים ויהודים בודדים, זה כלפי זה. בניית אמון הדדי, כבוד והבנה הם היעדים העיקריים של תוכניות ההתערבות.
המפגש בין קבוצות לאומיות שונות והניסיון להביא להכרה ולשינוי, היה נושא של אחד המחקרים הגדולים והמוערכים של דוד בר-גל שנעשה בשיתוף עם חביבה בר וג׳אבר עסאקלה חוקרים במכון גוטמן למחקר שימושי[9] . הפרסום מתעד במתודת ״מחקר פעולה״ מפגשים בין בני נוער יהודים וערבים אזרחי ישראל בשנים 1985-9. תחילה נועד המחקר להעריך את השלכותיהם של מפגשים מתמשכים שנערכו ״בבית הספר לשלום״ בנווה שלום, אך הוא הורחב לתיעוד וביצוע התערבות חינוכית יזומה בקרב יהודים וערבים אזרחי ישראל.
הידע המוצג בספר מעוגן בתיאוריות מתחום מדעי החברה וההתנהגות ובידע החוויתי-נרטיבי שנאסף במהלך העשייה החינוכית מחקרית. הגישה התאורטית מעוגנת בתפיסה הבין תחומית של מדעי החברה הגורסת כי ההתנהגות האנושית ניתנת להסבר מתוך ראיית היחיד על רקע הכוחות השונים שהוא פועל בתוכם. תפיסה זו מאפשר לתכנן אמצעים להשפיע ולשנות את יחסי הגומלין בין היחיד לסביבתו החברתית. המחקר נשען על תפיסתו התאורטית והמתודולוגית של הפסיכולוג החברתי קורט לוין.
מחקרי מנהיגות [עריכה]
בין התפקידים השונים שדוד בר-גל מילא באוניברסיטה העברית, היה ניהול תוכנית שוורץ למנהלי מתנס״ים, תפקיד שגם לקח על עצמו עמיתו פרופ׳ הלל שמיד. הם ראו בתוכנית הזאת לא רק את הצד ההכשרתי והאקדמי, אלא ניסו להבין את תפקידם של המנהלים, וביצעו שורת מחקרים במהלך שנות השמונים וראשית התשעים.
בתחילה הם סקרו את נושא המנהיגות במגזרים שונים – עסקי, ציבורי, חינוכי, ורווחתי בפרספקטיבה בין לאומית תוך התמקדות בתפקוד מנהלים והתנהגותם. היה זה מחקר משווה שכיסה נושאים כמו תכנון עבודת הניהול, אופן עבודתו של המנהל, התקשורת בינו ובין העובדים וקשריו עם גורמים תוך או חוץ ארגוניים [10].
בהמשך הם סקרו נושאים הקשורים לתאוריית מנהיגות. היינו מערך הגורמים והתהליכים הקובעים את השפעת המנהיגות על הארגונים שלהם. המחקרים עסקו במנהיג כיוצר חזון, כארכיטקט אסטרטגי או יוצר את התרבות הארגונית. הם בחנו צורות שונות של מנהיגות והשלכותיה על תפקוד הארגון. המחקר אושש את ההשערה של חשיבות המנהיגות בהתפתחות ארגונים, שימורם והסתגלותם לתנאים משתנים.
מבין המנהלים והארגונים השונים, כאמור, הם נמשכו לחקר מנהלי מתנ״סים, כחלק מתוכנית שוורץ בבית הספר לעבודה סוציאלית, באוניברסיטה העברית. במחקרים אלה, הם ניסו לייחד את עבודת מנהל המתנ״ס לעומת מנהלים בתחומים מקבילים בתחומי רווחה או עסקים. הם מצאו כי עיקר עבודתו של מנהל המתנ״ס הוא בפתרון בעיות אד-הוק, וברוטינה של שמירת הקיים בארגון [11].
את ניסיונם ומחקרם הם סיכמו בספר, שהופיע בניו-יורק ב 1992, שהוא קובץ מחקרים בנושא חדשנות ושינויים בארגוני רווחה. הם מעלים את הגורמים ואת האסטרטגיות לשינוי מבנה ארגונים, לשיפור הניהול ומתן שירותים טובים יותר. הם מדגשים את הקשרים הדדיים בין הקהילה ובין הארגון, ששניהם משתנים תוך ניסיון להתאמת הצרכים ומילוי הצרכים ההדדים. ההדגמות בספר הם מארגוני רווחה בישראל[12].
בר-גל, תרם לקובץ זה מאמר על ארגונים לעזרה עצמית שעניינו אותו. הוא סקר את הרקע להקמתם וגיבושם הלכה מעשה. עוד מוסיף ואומר כי אישיות של מייסדי הארגון, התהליכים הארגוניים ומשתני הסביבה החברתית בה פועל הארגון מהווים גורמים חשובים בהצלחתם לסייע לרווחת הנזקקים לשירותם.
קורט לוין ורעיונותיו[עריכה]
אבי הפסיכולוגיה החברתית קורט לוין, כאמור הוא מנושאי המחקר המרכזיים של דוד בר-גל, שזכה להערכה עולמית בתחום. קורט לוין היה המדען שרעיונותיו ושיטותיו סללו את הדרך התאורטית למחקריו של בר-גל בפסיכולוגיה החברתית מאז ראשית דרכו באקדמיה.
מלבד עריכה מדעית של כתביו בעברית[13] חשף דוד בר-גל את הקשרים והמגעים שהיו בין ראשי האוניברסיטה העברית וקורט לוין, בעיקר של יהודה מאגנס ממייסדי האוניברסיטה העברית. המגעים ביניהם היו עוד לפני שקורט לוין עזב את ברלין ועבר לארצות הברית, בעקבות עליית הנאצים לשלטון ב-1933 [14] .
באותה תקופה קורט לוין כבר היה פסיכולוג מוכר, והאוניברסיטה העברית הציעה לו בשנת 1934 מינוי אקדמי כמקים המכון לפסיכולוגיה. לוין ביקר בארץ ביולי 1934, והציג את תוכנית המכון לפסיכולוגיה שלדעתו צריך לקום בירושלים. בר-גל מראה כי לוין השקיע רבות בתכנון בניית המכון בירושלים, בעיקר מנקודת מבטו כפסיכולוג חברתי, שהתבונן במציאות האנושית והחברתית ששררה בארץ ישראל באותן שנים.
בשנים 1934-5, האוניברסיטה מצידה, נתקלה בקשיים לגייס כספים להקמת המכון ולתפעולו. באותה תקופה, למרות המינוי שקיבל בירושלים, לוין כבר היה ממוקם אקדמית באוניברסיטת קורנל בארצות הברית, שם פרסם באותן שנים שניים מספריו החשובים ביותר. בהתכתבות בין לוין והאוניברסיטה מסתבר כי לצד נימוקים אקדמיים ארגוניים, גם גובה השכר שהציעה לו האוניברסיטה העברית, היה כרבע השכר שהוא קיבל כבר בארצות הברית. כך, ממכלול סיבות שונות לוין דחה את בואו לירושלים והאוניברסיטה העברית בשנת 1937 הפסיקה את המגעים איתו, ולמעשה פיטרה אותו מהמינוי שקיבל.
העיסוק של בר-גל בקורט לוין, לא הצטמצם רק במישור ההיסטורי של קשריו עם האוניברסיטה העברית והקמת המכון לפסיכולוגיה. הוא שדרג את רעיונותיו של לוין במחקרים רבים נוספים. כך לדוגמה שילב את רעיונותיו של לוין בנושא של תמורות בתפיסות חברתיות בקבוצות שונות. על פי לוין אין די בהרצאות על תמורות, להביא לשינויים בין קבוצתיים. לשם כך, יש צורך בשינוי התפיסה העצמית של היחיד ושנוי התפיסה של הסיטואציה החברתית. רק אז האדם יכול לשנות עמדותיו שלא על פי סטראוטיפים המקובלים או תפיסות מוטעות[9] .
על פי לוין, אין להשאיר ליד המקרה את שינוי העמדות החברתיות, אלא יש לתכנן אותן לבצע בצורה סדורה שיטתית של התנסות קבוצתית. בלי מעורבות שיטתית כזאת, אין סיכוי לשינוי העמדות והקטנת הקונפליקטים הבין קבוצתיים. למעשה לוין דבר כאן על ״חינוך מחדש״ שבו האדם צריך לנטוש את מערכת האמונות הקודמות שלו, תהליך שאינו יכול להתרחש בלי זעזועים, אך אלה ניתנים למיזעור בשיטתיות מתוכננת של התהליכים החברתיים והאישיים.
בהפצת תורתו של לוין, בר-גל הרחיב לא רק על התרומות התאורטיות אלא גם הבליט את הגישות המתודולוגיות המיוחדות, כגון שיטות ״מחקר פעולה״ [15]. והוא מציג את העקרונות שקבע לוין למחקר הפעולה. בניהם: לימוד שיטתי ולעיתים ביצוע ניסוי של בעיה חברתית; תהליך מעגלי של איסוף נתונים; מתן משוב של תוצאות ההתערבות למעורבים במחקר. הכללה של שאלות הערכים; שיקולי מאבק כוחות; מתן דגש על גיוס והכשרה של סוכני שינוי, פיתוחם ותמיכה בהם.
בר-גל מעלה את הטענה כי המושג ״מחקר פעולה״ נגזר מתוך מקורות ברקע האישי והאינטלקטואלי של קורט לוין – ניסיון חייו כבן מיעוט יהודי, תאוריית השדה שלו ומחויבותו העמוקה לעקרונות האידאולוגיה הדמוקרטית ולצורך בשינוי חברתי.
הפצת ידע[עריכה]
אחד ממאפייניו של דוד בר-גל, היה הרצון להפיץ את הידע שצבר לקהל הרחב, בין השאר הוא הרבה לכתוב מאמרי דעה וביקורות ספרים בעיתון ״הארץ״, רובם בנושאים אינטלקטואליים כלליים וחלקם בסוגיות אקטואליות. זיגמונד פרויד הוא דמות שריתקה אותו, וכתב עליה מספר פעמים בעיתון מהיבטים שונים. אחד מהם היא חליפת המכתבים בין אלברט איינשטיין לפרויד בעקבות שאלתו של הראשון ״האם יש דרך לשחרר את בני האדם מפורענות המלחמה?". בתשובתו של פרויד הוא מנתח את האגרסיביות האנושית ואת הסיבות למלחמה [16]
פרויד מביע את דעתו "כמי שאינו נדרש להציע הצעות מעשיות אלא על דרך העיון הפסיכולוגי שמתוכו ניתן להידרש לבעיות מניעת המלחמה". במסה זו משלב פרויד ניתוח היסטורי על כובשים ומלחמות במהלך ההיסטוריה, בהצביעו על תוצאותיהן ההרסניות. הוא סוקר בקצרה את מניעיו של האדם היחיד המשתף פעולה עם האינטרסים של מנהיגים וכובשים בשמשו אמצעי ומכשיר במלחמה זו. מניעיו של היחיד, לדעתו של פרויד מקורם ביולוגי, והתוקפנות היא אמצעי לכיבוש ולהישרדות בעולם. בהשפעות ציוויליזציה וחינוך הולמות אפשר לעדן את יצר התוקפנות וההרס למטרות יצירת נכסי תרבות ואמנות, סדרי חיים, דרכי ממשל וסדר מדינתי.
מאמרו הפופולרי של דוד בר-גל הפך ברבות הימים לאסופה מחקרית שהוא היה בין עורכיה ודנה במשמעויות חליפת המכתבים בין שני ענקי הידע האלה [17].
פרסומים נבחרים[עריכה]
בר-גל, ד. 1984, עבודה סוציאלית בעולם העבודה, הוצאת אקדמון, ירושלים
שמיד, ה. ובר-גל, ד. 1988, מוטיבים בתיאוריה ובמחקר מנהיגות – יישומים לניהול שירותי אנוש, חברה ורווחה, כרך ט׳ 185-197
בר-גל, ד. (עורך) 1989 קורט לוין, יישוב קונפליקטים ומאמרים בתורת השדה, הוצאת כתר, ירושלים
בר-גל, ד. (עורך) 1994, מפגש בין מחקר לפרקטיקה: התערבות מקצועית בקרב עולי חבר העמים, ביה״ס לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
בר ח. ובר-גל ד. 1995, לחיות עם הקונפליקט, מכון ירושלים לחקר ישראל, פרסום מספר 64, ירושלים.
ברק, ד. ובר-גל, ד. 2002, ניתוח שדה כוחות – כלי להחדרת שינויים בארגוני שירות, חברה ורווחה, כרך כ״ב, 7-33
בר-גל, ד. 2012, "מלחמה למה?" פסיכואקטואליה, רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, גיליון אפריל עמ' 38-42
אשכנזי, ע., בר-גל, ד. ורולניק, ע. (עורכים). איינשטיין ופרויד והמלחמה הבאה: בעקבות חליפת המכתבים "למה מלחמה". ירושלים: כרמל (2018)
Bargal, D. & Schmid, H. (Eds.). (1992). Organizational change and development in the human services. New York: The Haworth Press.
Mor-Barak, M., & Bargal, D. (Eds.). (2000). Social services in the work place: Repositioning social work in the new millennium. New York: Haworth Press.
Bargal, D., Gold, M. & Lewin, M. (Eds.). (1992). Kurt Lewin and field theory [Special issue]. Journal of Social Issues, 48(2).
Burnes, B., & Bargal, D. (Eds.) (2017). Special issue: Kurt Lewin: 70 Years on. Journal of Change Management, 17(2 (.
Bargal, D. (1982). Obsolescence and renewal in the career of social workers. Contemporary Social Work Education, 5(1), 32‑42.
Bargal, D., & Schmid, H. (1989). Recent themes in theory and research on leadership and their implications for management of the human services. Administration in Social Work, 13(3/4), 37‑54.
Bargal, D. (1993). An international perspective on the development of social work in the workplace. In P. Kurzman & S. Akabas (Eds.), Occupational social work: Strategic responses to changing workplace and workforce (ch. 20). Silver Spring: NASW.
Bargal, D. (2000). The manager as leader. In R. Patti (Ed.), Handbook of social welfare management (pp. 303-319). Beverly Hills, CA: Sage.
Bargal, D. (2003). Emotions, the workplace and the human services: A review essay. Administration in Social Work, 27(3), 107-113.
Bargal, D. (2006). Kurt Lewin’s theory of social change: Its application to conflict management workshops for Arab and Jewish youth. In J. Trempala, A. Pipitone, & B. Raven (Eds.), Lewinian psychology: Proceedings of the international conference on Kurt Lewin’s contribution to contemporary psychology, September 10-12, 2004, Bydgoszcz-Mogilno, Poland (pp. 170-190). Bydgoszcz: Kazimierz Wielki University Press.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ רשימת מקורות ותקצירי פרסומים של פרופ' דוד בר-גל, ראה מאגר המידע במדעי החברה והחינוך, מכון הנרייטה סאלד, ירושלים.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בר-גל ד., שינויים בערכים חברתיים של סטודנטיות לעבודה סוציאלית ולפסיכולוגיה, חברה ורווחה 1, 1978, עמ' 3-15
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בר-גל דוד, עבודה סוציאלית בעולם העבודה, ירושלים: אקדמון, 1984
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found..Bargal, D, Social values in social work: A developmental model., Sociology and Social Welfare, 8 1, 1981, עמ' 45-61
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בר-גל, ד., מאבקו של ארוס ביריבו בן האלמוות, מוסף תרבות, עיתון הארץ, 12.2.2003
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found..Shamir, B., & Bargal, D, Domains of work and methods of work of occupational welfare officers: An exploratory study of an emerging role., Journal of Social Work Research, 3/4 5, 1983, עמ' 51‑70
- ↑ בר-גל, ד. וגוטרמן נ. 1966, תפישת שביעות רצון אפקטיביות השירות ושחיקה בקרב עובדים סוציאליים בישראל. חברה ורווחה, כרך ט״ז, עמ׳ 541-565 )
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Bargal, D., & Peled, T., A practical theory for optimal intergroup initiated encounters: the Arab Jewish case., in E. Stivers & S. Wheelan (Eds.), The Lewin legacy: Field theory in current practice, Berlin: Springer Verlag, 1986, עמ' pp. 213-220).
- ↑ 9.0 9.1 בר ח. ובר-גל ד. 1995, לחיות עם הקונפליקט, מכון ירושלים לחקר ישראל, מספר 64, 311 עמודים. הספר זכה בפרס על שם פרופ׳ יהודה אמיר באוניברסיטת בר-אילן, עמ 33
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמיר, ה., בר-גל, ד., מחקרי תפקוד מנהלים: ממצאים, ניתוח והשתמעויות לארגוני שירות, חברה ורווחה ט, 1988, עמ' 197-183
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Bargal, D., & Schmid, H., Recent themes in theory and research on leadership and their implications for management of the human services., Administration in Social Work, 13 3/4, 1989, עמ' 37‑54
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Bargal, D. & Schmid, H. (Eds.). :, Organizational change and development in the human services., New York: The Haworth Press, 1992
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בר-גל ד.(עורך), קורט לוין, יישוב קונפליקטים ותאורית השדה, ירושלים: הוצאת כתר, 1989
- ↑ בר-גל ד. 2017, ״הפסיכולוגיה החברתית שלא הייתה: קורט לוין והאוניברסיטה העברית״, תולדות אוניברסיטה העברית ברושלים, כרך א׳ עמ׳ 627-645
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בר-גל, ד., קורט לוין ומקורות אישיים, אינטלקטואליים ותאורטיים של פארדיגמת מחקר הפעולה, דפים 71, 2019, עמ' 7-20
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בר-גל, ד., . ״מאבקו של ארוס ביריבו בן האלמוות״, מוסף תרבות, עיתון הארץ, 12.2.2003
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אשכנזי, ע., בר-גל, ד. ורולניק, ע. (עורכים)., איינשטיין ופרויד והמלחמה הבאה: בעקבות חליפת המכתבים "למה מלחמה"., ירושלים: כרמל, 2018
This article "פרופ. דוד בר גל" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
