פקסופנדין
הערך נמצא בשלבי עבודה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
 | |
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
מבוא[עריכה]
פקסופנדין (Fexofenadine) היא תרופה פרמצבטית אנטי-היסטמינית המשמשת לטיפול בתסמיני אלרגיה, כגון קדחת השחת ואורטיקריה.מבחינה טיפולית, פקסופנדין הוא חוסם H1 היקפי סלקטיבי. הוא מסווג כאנטי-היסטמין מהדור השני מכיוון שהוא פחות מסוגל לעבור את מחסום הדם-מוח ולגרום להרגעה, בהשוואה לאנטי-היסטמינים מהדור הראשון.
בשנת 1979 נרשמה כפטנט ונכנסה לשימוש רפואי בשנת 1996. היא נמצאת ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי
בשנת 2021, זו הייתה התרופה ה-262 הנפוצה ביותר בארצות הברית, עם יותר ממיליון מרשמים.
שימושים[עריכה]
פקסופנדין (היא תרופה נוגדת אלרגיה (תרופה אנטי־היסטמינית) המשתמשת להקלה בתסמינים פיזיים הקשורים לנזלת אלרגית עונתית ולטיפול באורטיקריה כרונית. הוא אינו מרפא, אלא מונע החמרה של נזלת אלרגית ואורטיקריה אידיופטית כרונית, ומפחית את חומרת התסמינים הקשורים לאותם מצבים, מספק הקלה מהתעטשות חוזרות ונשנות, נזלת, גירוד בעיניים או בעור ועייפות כללית של הגוף. בסקירה משנת 2018, פקסופנדין, יחד עם levocetirizine, desloratadine ו-cetirizine, צוינו כתרופה בטוחה לשימוש עבור אנשים עם תסמונת QT ארוך תורשתית.
מנגנון פעולה[עריכה]
פרמקודינמיקה פקסופמדין הוא אנטגוניסט סלקטיבי לקולטן H1 פריפריאלי. חסימת הקולטן מונעת את ההפעלה של קולטני H1 על ידי היסטמין, ומונעת את הופעת התסמינים הקשורים לאלרגיות. Fexofenadine אינו חוצה בקלות את מחסום הדם-מוח, ולכן סביר פחות לתופעות לוואי של נמנום בהשוואה לאנטי-היסטמינים אחרים שחוצים בקלות את המחסום הזה (כלומר, אנטי-היסטמינים מהדור הראשון כגון דיפנהידרמין). באופן כללי, לפקסופנדין לוקח כשעה להשפיע, כתלות באופן מתן התרופה. פקסופמדין גם אינו מציג השפעות אנטיכולינרגיות, אנטי-דופמינרגיות, אלפא 1-אדרנרגיות או בטא-אדרנרגיות חוסמות קולטן. פרמקוקינטיקה ספיגה: לאחר נטילה פומית, התרופה מגיעה לריכוזי פלזמה מקסימליים לאחר 2-3 שעות. אין ליטול פקסופמדין עם ארוחה עתירת שומן, כיוון שריכוזי התרופה בזרם הדם מופחתים בין 20% ל60% בהתאם לצורת התרופה (טבליה, ODT או תרחיף). תפוצה: פקסופמדין קשור ב-60-70% לחלבוני פלזמה, בעיקר לאלבומין. מטבוליזם: פקסופמדין עובר מטבוליזם על ידי האנזים CYP3A4, אך רק כ-5% מהתרופה עוברת מטבוליזם בכבד, מה שמעיד על כך שחילוף החומרים בכבד הוא מינורי יחסית בפינוי התרופה מהגוף. פינוי: רוב החומר מסולק ללא שינוי דרך הצואה (80%) והשתן (11-12%).
מינון[עריכה]
המינון המומלץ עבור פקסופנדין למבוגרים לטיפול בנזלת אלרגית הוא 120 מ"ג פעם ביום או 180 מ"ג פעם ביום, בהתאם לחומרת התסמינים והתגובה האישית. עבור אורטיקריה אידיופטית כרונית, המינון המומלץ הוא 180 מ"ג פעם ביום. ייתכן שיהיה צורך בהתאמות במינון עבור אנשים עם תפקוד כליות לקוי.
תופעות לוואי[עריכה]
תופעות לוואי שכיחות- כאבי ראש, סחרחורות, ישנוניות, בחילה
במינונים גבוהים- עייפות ויובש בפה
קישורים חיצוניים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|פקסופנדין]] בוויקישיתוף- https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK556104/
- https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5329
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
This article "פקסופנדין" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:פקסופנדין. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
