פסקי הרא"ש
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). פסקי הרא"ש הוא חיבור הלכתי המסודר כסדר מסכתות התלמוד בבלי. החיבור נכתב בספרד על ידי רבי אשר בן יחיאל (מכונה הרא"ש).
החיבור[עריכה]
חיבור זה נדפס בש"ס ונציה בסוף כרך התלמוד בבלי, ומאז הודפס בסוף כל מהדורות הדפסת הגמרא בסוף הספר אחרי התלמוד.
החוקרים חלוקים במטרת החיבור, יש שמציגים את הרא"ש כמי ששאף לאחד את ספרות ההלכה הצרפתית-האשכנזית. לשיטתם, בכתיבת פסקיו לתלמוד, פעל הרא"ש להגשמת מטרה זו ללא העדפה מלכתחילה של מסורת אחת על חברתה. לעומת זאת, יש מדגישים את מחויבותו הבסיסית של הרא"ש לתורת רבותיו ואת אופייה הצרפתי-האשכנזי המובהק של יצירתו ההלכתית.[1]
השפעתו[עריכה]
רבי יוסף קארו עשה שימוש בפסקיו כבסיס לספרו השולחן ערוך, יחד עם פסקי הרמב"ם והרי"ף, אותם כינה שלושת עמודי הפסיקה שעל פיהם מוכרעת ההלכה, הוא מציין שבמקרה של מחלוקת מכריע כדע שניים מבינהם שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."הסכמתי בדעתי כי להיות שלושת עמודי ההוראה אשר הבית, בית ישראל, נשען עליהם בהוראותיהם, הלא המה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל אמרתי אל ליבי שבמקום ששנים מהם מסכימים לדעה אחת - נפסוק הלכה כמותם..." הוא מסביר למה פוסק כמותם ולא כתוספות ומפרשי התלמוד האחרים שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."ועלה בדעתי שאחר כל הדברים אפסוק הלכה ואכריע בין הסברות כי זהו התכלית, להיות לנו תורה אחת ומשפט אחד. וראיתי שאם באנו לומר שנכריע דין בין הפוסקים בטענות וראיות תלמודיות הנה התוספות, וחידושי הרמב"ן והרשב"א והר"ן ז"ל מלאים טענות וראיות לכל אחת מהדיעות. ומי הוא זה אשר יערב ליבו לגשת להוסיף טענות וראיות? ואיזהו אשר ימלאהו ליבו להכניס ראשו בין ההרים, הררי אל, להכריע ביניהם על פי טענות וראיות, לסתור מה שביררו הם, או להכריע במה שלא הכריע הם? כי בעוונותינו הרבים קצר מצע שכלינו להבין דבריהם, כל שכן להתחכם עליהם. ולא עוד, אלא שאפילו היה אפשר לנו לדרוך דרך זה - לא היה ראוי להחזיק בה לפי שהיא דרך ארוכה ביותר" כלומר חיבורי הראשונים מלאים בנימוקים וראיות תלמודיות ואין בידיו היכולת להכריע טענתו של מי מהם חזקה או מסתברת יותר, מה גם שאפילו היה הולך בדרך זו - היא דרך ארוכה ולא היה מספיק להכריע בכל דין. לפיכך הוא בוחר בדרך אחרת והיא לפסוק על פי פוסקים שבקהילות ישראל השונות היה נהוג לפסוק על פיהם והם הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, וכאשר ישנה מחלוקת ביניהם הוא מכריע על פי הרוב מביניהם.[2] דרך זו של פסיקה הביאה את הרמ"א לחלוק על פסקי השולחן ערוך, ולפסוק כדעת הרא"ש שהיה מקובל בדרך כלל ביהדות אשכנז כיוון שהמבוססת בעיקרה על בעלי התוספות.
על החיבור[עריכה]
לחיבור זה נכתבו לאורך הדורות מספר פרושים והגהות:
- בנו של רבי אשר, רבי יעקב בעל הטורים כתב על החיבור "קיצור פסקי הרא"ש" - סיכום תמציתי של פסקיו של אביו, קיצור זה הודפס יחד עם פסקי הרא"ש בסוף ספר התלמוד.
- המרכזי שפפירושים הוא "פלפולא חריפתא" (על פסקי הרא"ש בסדר נזיקין) שנכתב על ידי התוספות יום טוב.
- פירוש נוסף הוא הגהות אשרי, שנכתב על ידי רבי ישראל מקרמז', הפירוש הוא לקט פסקים מראשוני אשכנז (תוספות, ראבי"ה, אור זרוע, ועוד).
- "תפארת שמואל" של רבי שמואל קאיידנובר.
- "קרבן נתנאל" של רבי נתנאל וייל.
- הגהות של הב"ח.
- הגהות של הגר"א.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
This article "פסקי הרא"ש" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
