פנינה (פאני) פרח
פנינה פרח (נולדה ב-15 בספטמבר 1922), שחקנית תיאטרון במאית, אשת השחקן ישראל בקר, ודור שביעי בארץ למשפחה ספרדית ירושלמית ותיקה.
ביוגרפיה[עריכה]
נולדה בירושלים גדלה בהרצליה, לשם עקרה עם הוריה בשלהי שנות ה־20 מירושלים. נולדה לאביה רבי חנניה פרח, שהיה הרב הספרדי של המושבה הקטנה, שהיה בתחום הרוח שוחט ומוהל - ובתחום הגשמי גם פרדסן ואופה. תחילת הגשמת חזונה עיקר זיכרונות הילדות של פרח מתקשרים לבמה הקטנה שבצריף הציבורי במושבה, שם התגלה כישרון המשחק שלה. את תווית הכוכבת המקומית הביא לה המורה יוחנני, מחניכי סטניסלבסקי כעדותו, שהעניק לה תפקיד מרכזי בהצגה על פי “מתי מדבר האחרונים" של ביאליק. בהמשך, עם תום לימודיה בסמינר לוינסקי, נשלחה לשירות לאומי בחיפה, במוסד לילדי חיילים מגויסים במלחמת העולם השנייה. במקביל, השתפה בחוג דרמטי בעיר שהעביר הבמאי משה הלוי.
עם אחד מעמיתיה בחוג, שמואל סגל, התקבלה ב־1946’ לכיתה הראשונה ב"סטודיה הדרמטי" בהבימה לצד עבודתה כגננת. “מי שהביא אותה לשם היה המורה למשחק צבי פרידלנד". בזמנו מבחוץ עשה בניין התיאטרון עם חזיתו המעוגלת והמדרגות שהוליכו אליו רושם על הבאים, אבל בפנים הוא לא היה מושלם, ובמקום דלתות היו בחדרי השחקנים סתם קרשים".
קריירת בתיאטרון[עריכה]
חודשים אחדים לאחר תחילת לימודיה בסטודיו פרידלנד נתן לה את תפקיד אופליה בהצגה “המלט", שאותה ביים בכיכובו של פינקל. זה היה פתח נכבד לבאות.
פרח שיחקה את אופליה לסירוגין עם פאני לוביץ’, ממייסדי הבימה.
מלכתחילה התמחתה ב"דובלאז’". כפל שחקנים בתפקיד אחד. מאז הצגתה השלישית בהבימה, “אהבת ציון" (עיבוד של חיים טרלובסקי, אביו של יורם טהרלב, ליצירתו של מאפו), פתחו פרח וחברתה, שושנה דואר, בשרשרת ארוכה של תפקידים משותפים.
בתקופת מלחמת העצמאות העבירה את תקופת המלחמה בעבודה חקלאית. “זרענו, קצרנו ודיללנו ערוגות גזר", היא נזכרת.
נישואיה[עריכה]
כשהתיאטרון שב ארצה ממסעו לאחר המלחמה, הכירה את בעלה לעתיד ניצול שואה ישראל בקר באמצע שנות 1949 בהצגה ‘חלום ליל קיץ’, שבה שיחקו את אוברון וטיטאניה, מלך ומלכת הפיות. באחת הסצינות הייתה צריכה לטפס על איזו רמפה, עניין די מסוכן. ישראל דחף אותה בזהירות לבמה ברגע שזה התבקש, וכך גבר הקשר על הבושה ונוצר הקליק ביניהם. הם גרו לא הרחק מהתיאטרון, בקרבת מקום זה לזו. במשחק טיטאניה ואוברון התמהמהו כחמש שנים עד נישואיהם. עד שביום שישי אחד אחרי הצהרים העמידו חופה בהרצליה מתחת לעץ תות עץ שנטעה פנינה בילדותה, והוא גדל במשך השנים, כל שחקני הבימה באו וגם אנשי המושבה לפרגן ולהשתתף בשמחת כלולות זוג השחקנים, ולמטע העץ החדש השני של פנינה.
הצגות משותפות בתיאטרון[עריכה]
הם שיחקו יחדיו את המשחק "בני ערובה", שם פגשה לראשונה את השחקנית חנה רובינא היא כמותה גילמה את ההצגה לאה וכן את ההצגה אם המשיח.
לקריאה נוספת[עריכה]
- מעובד ממעריב כתבתו של יעקב בר-און, 7 במרץ 2018.
- כתבה עליה בעיתון הארץ
