פלסטינופוביה
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
פלסטינופוביה מתייחס לרגשות שליליים לעם, לתרבות ולחברה פלסטינית.
בתרבות התנ"כית[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
| <imagemap>תמונה:Postscript-viewer-shaded.png|25px
rect 0 0 0 0 עמוד ראשי desc none</imagemap> |
ראו גם – כנען, שבעת העממים |
על-פי הפולקלור היהודי בני-ישראל נשלחו לאזור כנען ונצטוו על ידי האל לכבוש ולהשמיד את כלל עמי האזור ובהם שבעת העממים, לאור אי היותם מונוטאיסטים.[1] בעת התנחלות השבטים הצטוו בני ישראל להרוג את כל יושבי הארץ ולהחרים את הרכוש, ללא לקיחת שלל. תחילה נשלחו שנים עשר המרגלים לריגול ובדיקת שטחי הארץ. מאוחר יותר כשהחל הכיבוש רחב שוכנת המקום סייעה לבני-ישראל בכיבוש וחדירה לעירה, כיבוש יריחו. כמו כן, הגבעונים במטרה להציל את עורם שיקרו לעם ישראל בעת חתימת הברית על אי-השתייכתם לעמי האזור במטרה לא להיטבח.[2]
מאוחר יותר הוצגו יתר עמי כנען ששרדו כענקים לא אינטליגנטים, כדוגמת תיאור גוליית בסיפור מעשה דוד וגוליית.[3]
בנותיהן של הפלשתים הוצגו כנשים לא ראויות להגנה, כמעשה פילגש בגבעה. בנוסף למעשה שמשון ודלילה, כשבחר שמשון לקחת לו אישה מבנות הפלשתים.[4]
בתרבות הישראלית[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
ערכים מורחבים – פלסטינים, יהודה ושומרון
לאחר מלחמת העולם השנייה אנשי העליות הראשונות דגלו ברעיון העבודה העברית, כשלעיתים העסיקו פועלים מקומיים בעד שכר מינימלי.[5] לאור התנאים הכלכליים האזוריים החלשים, בעיקר בקרב המדינות המוסלמיות הדבר משך עליה של מוסלמים שונים לשטחי ארץ ישראל, במטרה לסכל אפשרות לשאיפה ריבונית יהודית באזור, כמו על-מנת לאזן מספרית דמוגרפית את האוכלסייה באזור.[6] מאוחר יותר עם תחילת מלחמת העצמאות והלחימות מוסלמים שונים פנו ליהודי האזור במטרה להגן על חייהם ולפנותם מאזור הלחימות, דרך המרת דתם לאסלאם. פניה זו הופנתה בעיקר ליהדות ארצות האסלאם. זאת מתוך ביטחון בניצחון ארצות ערב על צבאות ישראל (תנועת המרי העברי והמחתרות העבריות: כולל ההגנה, הלח"י, הפלמ"ח והאצ"ל ובהם אנשי שארית הפליטה ופליטים יהודים ממדינות ערב), וביטחון כי האחרונים ישמידו כל זכר יהודי באזור לאחר ניצחונם.[7][8][10][11] דבר שגרם לרגשות אנטי-פלסטיניים ואנטי-אסלאמים בקרב חלק מהאחרונים.
מצד מדינות האסלאם, אירופה וארצות הברית[עריכה]
חוסר התייחסות אירופאית למצוקתם של הפלסטינים בזמני ראשית התיישבות היהודית בשטחי ארץ-ישראל, לרבות תקנות הספר הלבן הראשון, השני והשלישי. חוסר התייחסות עולמית בעת מקרי המרד הערבי והמרד הערבי הגדול, לחימות מלחמת העצמאות ומלחמות ישראל, שהובילו להרוגים רבים לשני הצדדים. בנוסף לבעיית הפליטים הפלסטינים ומחנות הפליטים הפלסטינים, טבח סברה ושתילה. הגבלת תנועה והגירה פלסטינית לרבות אי-הענקת אזרחויות מלאות לפלסטינים ישראלים מצד ממשלת ירדן וישראל.
מאוחר יותר חוויה לאומית זו של המוסלמים הפלסטינים, עוררו רגשות לאומיות כמו זיכרון קולקטיבי והיסטורי משותפים, תוך זיקה לטריטורית ארץ ישראל. דבר שעורר ויצר את הלאומיות פלסטינית.[12]
לעיתים הפלסטינופוביה כוללת בהגדרתה רגשות אנטי-אסלאםשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), אסלאמופוביה ושנאת ערבים. כשגם הצטרפותם ותמיכתם של ערביי ארץ ישראל במדינה האסלאמית במספר תנועות טרור אסלאמי תורמים לרגשות האסלאמופוביה.
יש המשווים את הציונות לגזענות ואת מה שקורה בתקופת מדינת ישראל לפלסטינים למה שקרה ליהודים במהלך תקופת השואה.[13] כדוגמת: ישעיהו ליבוביץ, גדעון לוי וחלק מאנשי השמאל הפוליטי בישראל.
אולם קיימים גורמים השוללים טיעון זה בטענה כי תירוץ זה נועד להצדיק ולכפות על האנטישמיות המוסלמית עתיקת היומין ועל האנטישמיות החדשה, לרבות האנטישמיות הנוצרית. בין התומכים בגישה זו נמנים ברנרד לואיס, מנפרד גרסטנפלד, אלן דרשוביץ, בן-דרור ימיני ולוסי דווידוביץ'.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר דברים, פרק ז', פסוק א'.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.משנה, מסכת קידושין, פרק ד', משנה א', ועוד
- ↑ הומרוס, איליאדה, תרגום: שאול טשרניחובסקי, שיר שלישי, תל אביב, עם עובד, 1987, ע"מ 57–74.
- ↑ יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך. תל אביב: משכל, 2004.
- ↑ העבודה העברית וכבושה, תל אביב: מרכז מפלגת פועלי ארץ ישראל, תרצ"ז-1937.
- ↑ רון אבני, רעידת האדמה של שנת 1927: מחקר מאקרוסייסמי על בסיס מקורות התקופה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע 1999.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד טל, מי בלם את המצרים במלחמת 1948?, עיונים בתקומת ישראלשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. 10, כרך 10, (2000) עמ' 121-102
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יואב גלבר, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Article_35.7.pdf מגעים דיפלומטיים טרם התנגשות צבאית – המשא-ומתן בין הסוכנות היהודית למצרים וירדן (1948-1946), קתדרה 35, אפריל 1985, עמ' 162-125
- ↑ ביקורת: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אבי קובר, צבא בלא כבודתו ואפסנייתו אבד, עיונים בתקומת ישראלשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. 8, כרך 8, (1998) עמ' 659-650
- ↑ עמיצור אילן, אמברגו, עוצמה והכרעה במלחמת תש"ח, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1995.[9]
- ↑ דוד טל, מ'חזית כעורף' ל'חזית כחזית': פינוי אוכלוסייה לא-לוחמת מיישובי ספר במלחמת העצמאות, ישראל 4, 2003, עמ' 81-61
- ↑ יהושע פורת, 1976 ו-1978, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית, בהוצאת עם עובד.
- ↑ הארץ, 1992ב; גזענות בישראל, עורכים יהודה שנהב ויוסי יונה, הוצאת מכון ון ליר (2008), עמוד 69.
קטגוריה:פלסטינים קטגוריה:ערבים קטגוריה:אנטי-לאומיות
This article "פלסטינופוביה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:פלסטינופוביה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
