פינוי צפון רצועת עזה
ב-13 באוקטובר 2023, הורה צבא ההגנה לישראל על פינוי צפון עזה לכל היישובים מצפון לוואדי עזה, לרבות העיר עזה, לפינוי דרומה. לפי האו"ם, הצבא הישראלי נתן תאריך יעד של 24 שעות לפינוי, בעוד שדובר צבאי ישראלי לא ציין תאריך יעד ואמר שצה"ל הבין שפינוי "ייקח זמן". [1] [2] [3] ההוראה התקבלה שבוע לאחר מתקפת פתע על ישראל מעזה על ידי חמאס. עד 14 באוקטובר, מאות אלפי פלסטינים פינו את צפון עזה. [4] פלסטינים תיארו את התרוקנות האוכלוסייה של צפון עזה כ"נכבה השנייה ". [5]
הקו בשחור מייצג את גבול צה"ל בוואדי עזה לפינוי. פאולה גביריה בטנקור, הכתבת המיוחדת של האו"ם לזכויות אדם של עקורים פנימיים, גינתה את צו הפינוי הכפוי כ"פשע נגד האנושות והפרה בוטה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי". [6]
שר הביטחון הישראלי, יואב גלנט, קרא לפלסטינים לעזוב את צפון עזה, כולל העיר עזה, ואמר: "ההסוואה של המחבלים היא האוכלוסייה האזרחית. לכן צריך להפריד ביניהם. אז מי שרוצה להציל את חייהם, בבקשה לך דרומה." [7]
רקע כללי[עריכה]
המתיחות הסלימה כאשר חמאס פתח במתקפה על ישראל. ישראל הגיבה בשורה של תקיפות אוויריות על עזה. צבא ההגנה לישראל (צה"ל) פרסם אזהרה לתושבים באזורי הצפון להתפנות. האו"ם ראה בתחילה את צו הפינוי הזה כבלתי מעשי לביצוע בבטחה בגלל המספר המשמעותי של אנשים שהוא השפיע. [8]
תגובות[עריכה]
תגובת האו"ם[עריכה]
בהצהרה, הזהיר האו"ם מפני "השלכות הומניטריות הרסניות" של עקירת 1.1 מיליון פלסטינים. [9] זמן קצר לאחר הוצאת צווי הפינוי, קיבלו מתקני האו"ם, כולל אונר"א, [10] הוראה לעבור לרפיח. [1]
תגובת חמאס[עריכה]
בכירי חמאס דחו את האזהרה והפצירו בתושבים באזורים שנפגעו להתעלם מהצו ולהישאר בבתיהם. [11] [12] רשות חמאס לענייני פליטים אמרה לתושבים בצפון עזה "להישאר איתנים בבתים ולעמוד איתן מול המלחמה הפסיכולוגית המגעילה הזו שמנהל הכיבוש". [13]
ארגונים בינלאומיים[עריכה]
רופאים ללא גבולות פרסמו הודעה הקוראת להוראה לפינוי "מקוממת" ו"מתקפה על הטיפול הרפואי והאנושות" וגינתה את הצו הישראלי "באופן החריף ביותר". [14]
ארגון הבריאות העולמי פרסם בקשה "הקוראת לישראל לבטל לאלתר צווים לפינוי של למעלה ממיליון בני אדם המתגוררים מצפון לוואדי עזה" בטענה שקשה מאוד להעביר חולים לטיפול נמרץ, ציוד רפואי מתדלדל וכי "ארבעת בתי החולים של משרד הבריאות בדרום עזה כבר מעבר ליכולת". [15] הצהרות דומות פורסמו על ידי UNICEF ו-IRC. [16] [17]
האשמות בפשע מלחמה ותביעות הומניטריות ישראליות[עריכה]
ראה גם: טענות לפשעי מלחמה נגד ישראל § 2023 מלחמת ישראל-חמאס
פקודת הפינוי של ישראל אופיינה כהעברת אוכלוסין בכוח על ידי יאן אגלנד, הדיפלומט הנורווגי לשעבר המעורב בהסכם אוסלו. [18] "העברה בכפייה" היא העברה כפויה של אוכלוסייה אזרחית כחלק מעבירה מאורגנת נגדה ונחשבת לפשע נגד האנושות על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי. [19] בראיון ל-BBC, אגלנד הצהיר, "יש מאות אלפי אנשים שנמלטים על נפשם - [זה] לא משהו שצריך לקרוא לו פינוי. זו העברה בכפייה של אנשים מכל הצפון עזה, שלפי אמנת ז'נבה היא פשע מלחמה". [18] הכתבת המיוחדת של האו"ם פרנצ'סקה אלבניזה הזהירה מפני טיהור אתני המוני בעזה. [20] רז סגל, היסטוריון ישראלי ומנהל התוכנית ללימודי שואה ורצח עם באוניברסיטת סטוקטון, כינה זאת "מקרה ספרי לימוד של רצח עם". [21]
הקריאה לתושבי צפון עזה לצאת מדרום לאזור הקרבות אופיינה על ידי קצין ישראלי לשעבר כ"יציאת מצרים הומניטרית" כדי להציל חיים רבים ככל האפשר. [22] ב-15 באוקטובר האשים הדובר הצבאי הראשי של ישראל את חמאס בניסיון להשתמש באזרחים כמגן אנושי ופרסם פנייה חדשה לתושבי עזה לעבור דרומה מאזור הקרבות. [23]
ניסיונות לבלום את הפינוי הפלסטיני[עריכה]
מידע נוסף: פיגועים ב-2023 על פלסטינים המפנים את העיר עזה
תקיפות אוויריות של צה"ל[עריכה]
ב-13 באוקטובר 2023, תקיפות אוויריות מרובות של ישראל כוונו לפלסטינים שניסו לעזוב את צפון העיר עזה והרגו 70 בני אדם, רובם נשים וילדים, וזאת במקביל להוראת פינוי מישראל, הקוראת ליותר ממיליון תושבים מצפון עזה לעבור לחלק הדרומי של הרצועה. שֶׁטַח. [24] [25] [26] [27] [28] [29] [30] [31]
חמאס פרסם הודעה המבקרת את ישראל על הפצצת אזרחים. [32]
תסיסה נגד עזיבה של חמאס[עריכה]
ב-13 באוקטובר שידרו מסגדים בעזה מסרים המורים לתושבי רצועת עזה לא להתפנות. [33]
על פי הדיווחים, צה"ל אמר כי כאשר מאות אלפי פלסטינים החלו לנוע דרומה, רבים נתקעו בתנועה שנגרמה מחסימות כבישים שחמאס אכן הקים בשבת, 14 באוקטובר. [34]
מאמצים בינלאומיים לפתיחת מסדרון הומניטרי[עריכה]
למרות המאמצים הבינלאומיים לפתוח מסדרון הומניטרי לאזרחים, לא נרשמה הצלחה בהגעה לעסקה. מצרים הייתה מעורבת בדיון על מתן סיוע הומניטרי, אך לא הוקמו מסדרונות פינוי בטוחים נכון ל-11 באוקטובר. [35]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
| הלחימה ברצועת עזה במאה ה-21 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| גורמים מעורבים | שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת. (צבא מצרים) • שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "דגל" אינה קיימת. (משמרות המהפכה האסלאמית, סיוע חימוש ומימון חמאס והגא"פ) |
| ||||
| אזורי הלחימה | רצועת עזה • ציר פילדלפי • גדר המערכת סביב רצועת עזה • עוטף עזה • שדרות • סיני | |||||
| עימותים מרכזיים | האינתיפאדה השנייה (2000–2005) • אסון הנגמ"שים ומבצע קשת בענן (2004) • מההתנתקות עד עופרת יצוקה (2005–2009) • מבצע גשמי קיץ (2006) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • בין עופרת יצוקה לעמוד ענן (2009–2012) • מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011) • מבצע הד חוזר (2012) • מתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל–מצרים–רצועת עזה (2012) • מבצע עמוד ענן (2012) • בין עמוד ענן לצוק איתן (2012–2014) • מבצע צוק איתן (2014) (החדירה לחוף זיקים • קרב שג'אעיה • אירועי מבצע צוק איתן) • הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן (2014–2018) • פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים (2017) • העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018–2021) (אירועים) • מבצע חגורה שחורה (2019) • מבצע שומר החומות (2021) • הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל (2021–2023) • מבצע עלות השחר (2022) • מבצע מגן וחץ (2023) • מתקפת הפתע על ישראל (2023) • מלחמת חרבות ברזל (2023) | |||||
| מונחים ומושגים | גוש קטיף • סיכול ממוקד • ציר פילדלפי • תוכנית ההתנתקות • גדר המערכת סביב רצועת עזה • שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל • שיגורים כושלים מרצועת עזה • הסגר על רצועת עזה • ציר ה-ח' | |||||
| לוחמת מנהרות | שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. | |||||
| אמצעי לחימה | שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
| |||||
| ארטילריה רקטית פלסטינית | שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
| |||||
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
| בנימין נתניהו | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אירועים פוליטיים במהלך כהונותיו כראש ממשלת ישראל |
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
|
_(cropped).jpg)
| ||||||||||
| משפחתו | נתן מיליקובסקי (סבא) • בנציון נתניהו (אבא) • עדו נתניהו (אח) • יונתן נתניהו (אח) • יאיר נתניהו (בן) • אבנר נתניהו (בן) • אלישע נתניהו (דוד) • שושנה נתניהו (דודה) • נתן נתניהו (בן דוד) • שמואל בן ארצי (חותן) • מתניה בן ארצי (גיס) • חגי בן ארצי (גיס) | |||||||||||
| בנות זוג | מיקי הרן (1972-1978) • פלור קייטס (1981-1989) • שרה נתניהו (1991-הווה) | |||||||||||
| ספרים שכתב | הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח (1987) • מקום תחת השמש (1995) • מלחמה בטרור (2004) | |||||||||||
| חשדות לפלילים | פרשת בר-און חברון (1997) • פרשת עמדי (1999) • פרשת ביביטורס • תיק 1000 • תיק 2000 • תיק 4000 • משפטו (2020) | |||||||||||
| שונות | פרשת הקלטת הלוהטת (1993) • מסמך שטאובר (1995) • המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי • נתניהו: ביוגרפיה • קאיה • נאום בר-אילן (2009) • רק לא ביבי • ביביסטים | |||||||||||
שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 1016: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
* חרבות ברזל קטגוריה:לחימה ברצועת עזה
This article "פינוי צפון רצועת עזה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:פינוי צפון רצועת עזה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
