פורמוזה ההולנדית
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
פורמוזה ההולנדית הייתה מושבה הולנדית שהתקיימה בין השנים 1624–1662, ושוב בין 1664–1668. במהלך שנים אלו ביססה חברת הודו המזרחית ההולנדית את שלטונה באי, הגדילה את הסחר עם שושלת מינג בסין ושוגונות טוקוגאווה ביפן, ופעלה כדי להכשיל את הסחר והפעילות הקולוניאלית הספרדית והפורטוגזית במזרח אסיה.
ההולנדים לא התקבלו בברכה באי, ומרידות מצד אוכלוסיית ההאן והאבוריג'ינים דוכאו יותר מפעם אחת. עם עליית שושלת צ'ינג בסין, מיהרה הולנד לנתק את קשריה עם מינג וזכתה בגישה בלתי מוגבלת לנתיבי הסחר. השלטון ההולנדי הסתיים ב-1662, אחרי המצור על פורט זילנדיה, כשהמצביא הסיני קושינגה הקים את ממלכת טונגנינג הנאמנה לשושלת מינג וגירש את ההולנדים.
רקע[עריכה]
הולנד ואנגליה, שהצטרפו אחרונות למרוץ בימים ברחבי העולם, היו על מסלול התנגשות עם ספרד ופורטוגל. במונחים אידיאולוגיים, המעצמות האיבריות היו קתוליות, בעוד הולנד ואנגליה ניתקו את הקשר הדתי שלהן עם האפיפיור.
ההולנדים ניסו לפתוח במסחר עם סין לראשונה ב-1601, אך נתקלו בדחייה מצד הסינים, שסחרו עם הפורטוגלים שבמקאו כבר מאז 1535.
במשלחת מ-1604 שיצאה מבטאוויה (ג'קרטה של ימינו) שהייתה הבסיס ההולנדי הגדול ביותר באסיה, יצאו ההולנדים במטרה לתקוף את מקאו, אבל סופת טייפון שינתה את מסלולם וכך הם הגיעו לאיי פסקאדור, קבוצת איים במרחק 50 ק"מ מערבית לפורמוזה. שם ניסו ההולנדים לפתוח במשא ומתן עם הסינים על המסחר, אבל הם נדרשו לשלם מחיר גבוה מדי. בלית ברירה, ההולנדים שבו על עקבותיהם[1].
חברת הודו המזרחית ההולנדית ניסתה להשתמש בכוח צבאי כדי לגרום לסין לפתוח את נמל פוג'יאן לסחר ודרשה לגרש את הפורטוגלים, אחרי מלחמת הולנד–פורטוגל. ההולנדים פשטו על ספינות סיניות ב-1618, בניסיון לא מוצלח לקחת בני ערובה כדי לגרום לסין להיענות לדרישותיהם.
בשנת 1622, אחרי מתקפה הולנדית לא מוצלחת נוספת על מקאו, והכישלון ההולנדי להקים עמדת סחר בהונג קונג, הפליג הצי ההולנדי שוב לאיי פסקאדור, הפעם במכוון, והקים בסיס במגונגשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'). ההולנדים אילצו פועלי כפייה סינים לבנות את המבצר, ובגלל מנות מזון מועטות ופיקוח נוקשה, 1,300 מתוך 1,500 הסינים מתו במהלך הבנייה. באותה שנה טבעה ספינה הולנדית בשם אריה הזהב בסמוך לחוף הדרום–מערבי של טאיוואן, והניצולים נטבחו על ידי המקומיים. ב-1636 ערכו ההולנדים טבח במקום כנקמה.
ב-1623 הגיעו לאי לראשונה סוחרים הולנדים כדי לחפש בסיס מתאים, ובכוונה להשתמש באי כתחנה במסחר עם סין. ההולנדים דרשו מסין לפתוח את הנמלים בפוג'יאן למסחר הולנדי, ואילו הסינים סירבו ואיימו שאיי פסקאדור הם שטח סיני, ודרשו מהם לסגת לפורמוזה, שם יתאפשר להם לעסוק במסחר. הדבר הוביל למלחמה בין סין להולנד שב-1624 נאלצה לסגת לפורמוזה. בתגובה, הולנד איימה בפשיטות על הנמלים והספינות הסינים אלא אם אלה יאפשרו לסחור מאיי פסקאדור, וכן בתנאי שסין תסחור באופן בלעדי עם ההולנדים בבטאוויה, סיאם וקמבודיה.
בניסיון ההולנדי ב-1623 לאלץ את סין לפתוח את נמליה נשלחו חמש ספינות למשימה שהסתיימה בכישלון עם מספר מלחים שנפלו בשבי ואובדן ספינה. לאחר מכן ההולנדים חיזקו את ביצוריהם ותגברו את חיל המצב שלהם בפסקאדור. ההתבצרות ההולנדית הביאה את הסינים להוציא התקפה נגד הולנד בפברואר 1624, כש-5,000 חיילים ו-40–50 ספינות מלחמה תקפו את המבצר ההולנדי, מה שהביא אותם לבקש הסכם שלום ולהיכנע לדרישות הסיניות לסגת לפורמוזה. בחגיגות הניצחון על "הברברים אדומי השיער", כפי שכונו ההולנדים בפי הסינים, הוצעדו 12 שבויים הולנדים בפני הקיסר בבייג'ינג.
היסטוריה[עריכה]
1624–1625: הקמת המושבה[עריכה]
עם הגעתם לפורמוזה, מצאו ההולנדים בדרום–מערב האי אוכלוסייה של 1,500 תושבים, רובם תושבים זמניים סינים. בהתאם לנוהג המקובל באותם ימים, ההולנדים מיהרו לבנות מבצר הגנה שישמש גם כבסיס להוצאת פעולות במחוז טאויואן. המבצר שם הוחלף כעבור ארבע שנים במבצר בפורט זילנדיה.
1626–1636: הפיוס עם האבורג'ינים[עריכה]
ההוראה הראשונה עם הגיעם לפורמוזה, הייתה להעניש כפרים שהתנגדו להולנדים ולגרום לאבורג'ינים בטאיוואן להיות נאמנים לחברת הודו המזרחית ההולנדית. משלחת ראשונה שיצאה לנקום פעלה נגד הכפרים מתאו ובקלואן. במתאו היה המאמץ קל מאוד, והתושבים נכנעו אחרי שהכפר שלהם נהרס בשריפה. הפעולות הללו שימשו גם כהרתעה נגד כפרים אחרים.
בעוד המאמץ להרגיע את הרוחות נמשך, בים, היחסים עם הסינים נעשו מתוחים יותר עם הניסיון ההולנדי להטיל מס על הספינות שעברו במצר טאיוואן. הדבר גרם לבסוף למלחמה בין שושלת מינג להולנד, וההולנדים הובסו בקרב מפרץ ליאולו ב-1633.
מספר מיסיונרים הולנדים מצאו את מותם מידי האבורג'ינים שאותם ניסו להמיר[2].
1636–1642: השלום ההולנדי וגירוש הספרדים[עריכה]
אחרי המאמצים ההולנדיים לבסס את שליטתם בפורמוזה, עוד ועוד כפרים נשבעו אמונים להולנד, לעיתים מתוך פחד מפעולות הצבא ההולנדי, ולעיתים בשל היתרונות של הסיוע ההולנדי במזון ובביטחון. כפרים אלה התפרסו מדרום עד מרכז טאיוואן. השקט היחסי בתקופה זו כונה "פקס הולנדיקה" (השלום ההולנדי, בדומה ל"פקס רומנה").
לעומת זאת, צפון טאיוואן נשלט על ידי הספרדים מאז 1626, שהתיישבו בניו טאיפיי של ימינו, בייחוד בערים טמוסי וג'ילונג. הביצורים בג'ילונג היו מוזנחים בגלל היעדר יכולות ספרדיות לממן את התחזוקה שלהם, אבל הבסיס שלהם בפורט סנטו דומינגו בטאמוסי היה מכשול משמעותי בפני השאיפות האימפריאליות ההולנדיות.
אחרי כישלון בסילוק הספרדים ב-1641, בשנת 1642, בסיוע תגבורות הולנדיות ואבוריג'יניות, הצליחו ההולנדים לגרש את הכוח הספרדי–פיליפיני הקטן ממבצרו ולסלקו מהאי. בעקבות הניצחון, השתלטו ההולנדים גם על צפון טאיוואן במסע דומה למסע שקיימו בדרום ובמרכז מספר שנים קודם לכן.
1643–1659: התחזקות ההאן ומרד גואו הואיי[עריכה]
ההולנדים החלו לעודד הגירה משמעותית של אוכלוסיית האן, בעיקר מדרום פוג'יין. רוב המהגרים היו גברים צעירים ורווקים, שלא תכננו להישאר באי, שכונה לעיתים על ידם "השער לגיהנום", בשל החיים הרבים של מלחים ומגלי ארצות שאבדו בו. ב-1652 התרחש מרד גואו הואאיי שהיה התקוממות מאורגנת נגד השלטון ההולנדי בשל הכעס על העונשים הכבדים והשחיתות. התגובה ההולנדית הייתה קשה, ו-25% מהמשתתפים במרד נהרגו בתוך מספר שבועות.
1650 והלאה: מרידות האבורג'ינים[עריכה]
כפרים אבורג'ינים רבים מרדו בהולנדים החל מ-1650, ממספר סיבות, ביניהן הדרישה ההולנדית לספק נשים עבור יחסי מין וכן לקיחת עורות ואורז מהאוכלוסייה המקומית. הדבר עורר מרידה שהתפרצה בדצמבר 1652 בכפר וו–לאו–ון במקביל למרד ההאן. במהלך המרידה נערפו ראשיהם של שני מתורגמנים הולנדים ובקרב שנערך נהרגו 30 אבורג'ינים ושני הולנדים. אחרי אמברגו מלח וברזל שהוטל על הכפר, בפברואר 1653 ביקשו האבורג'ינים לחתום על שלום.
1660–1662: המצור על זילנדיה ופירוק המושבה[עריכה]
בשנת 1661 הגיע לאי צי של 200 ספינות סיניות בראשות אדמירל קושינגה שהיה נאמן לשושלת מינג בכוונה לגרש את ההולנדים ולבנות בסיס לנאמני השושלת. אחרי מצור של תשעה חודשים, כבש האדמירל קושינגה את זילנדיה. הוא אילץ את נציגי חברת הודו המזרחית ההולנדית לחתום על שלום ב-1 בפברואר 1662 ולעזוב את האי. בכך הפך קושינגה את האי לבסיס של שושלת מינג.
1664–1668: כיבוש ג'ילונג והמשך הלחימה[עריכה]
אחרי שגורשו מטאיוואן, ההולנדים חברו לשושלת צ'ינג בסין נגד ממלכת טונגנינג החדשה בטאיוואן, ששאפה להשיב את שושלת מינג לשלטון בסין כולה. אחרי מספר קרבות, ב-1664 ההולנדים הצליחו להשתלט על המבצר בג'ילונג. כוח ששלח ג'נג ג'ינג, שליט הממלכה החדשה, לא הצליח לנצח את ההולנדים, והם המשיכו להחזיק במבצר עד 1668, כשהתנגדות אבורג'ינים וחוסר הצלחה בהשתלטות על כל נקודה אחרת באי, שכנעו את ההולנדים לנטוש סופית את טאיוואן[3][4].
ההחלטה לעזוב את ג'ילונג התקבלה למרות שבשנת 1664, 26% מרווחי חברת הודו המזרחית ההולנדית הגיעו משם[5].
ב-1665 הצליח צי של ממלכת טונגנינג להביס צי משותף של שושלת צ'ינג והולנד. באותה שנה ההולנדים בזזו שרידים מקודשים ורצחו נזירים אחרי שתקפו מתחם בודהיסטי באיי ג'ושאן[6].
הצי בפיקודו של ג'נג ג'ינג הוציא להורג 34 מלחים והטביע עוד 8 מלחים הולנדים, אחרי שבזז, ארב והטביע את ספינת הסוחר ההולנדית קויילנברג ב-1672 בצפון מזרח טאיוואן. 21 מלחים הצליחו להימלט ליפן. הספינה הייתה במסע מנגסאקי לבטאוויה[7].
ממשל[עריכה]
ההולנדים טענו לבעלות על כל האי, אך בגלל חוסר הנגישות של רכס ההרים המרכזי תחום השליטה שלהם הוגבל למישור החוף המערבי בתוספת כיסים מבודדים בחוף המזרחי. שטח זה נכבש בין 1624 ל-1642, כשרוב הכפרים נדרשו להישבע אמונים להולנד, ולאחר מכן נותרו לרוב לבדם ללא פיקוח הולנדי משמעותי.
בדרך כלל, ההכרה בעליונות ההולנדית הייתה על ידי הבאת מנחה בדמות צמח מקומי קטן (אגוז או קוקוס) שגדל על אדמת הכפר או העיר ולהביאו למושל בטקס שסימל את הענקת האדמה. לאחר מכן, היה המושל מעניק גלימה ומטה למנהיג הכפר, כסמל לתפקיד וכן את דגל וילם הראשון, נסיך אורנז' כדי שיוצג בכפר.
מושל פורמוזה[עריכה]
מושל פורמוזה מונה על ידי המושל הכללי של הודו המזרחית ההולנדית שישב בג'קרטה של ימינו. המושל הוסמך לחוקק, לגבות מיסים, לנהל מלחמות ולחתום על שלום בשם הולנד.
כדי לנהל את המושבה, הוא נעזר במועצת טאי-יואן, ונשיא המועצה היה השני בחשיבותו אחרי המושל, ונועד להחליפו במקרה של נבצרות. מעון המושל היה בפורט זילנדיה. לאורך שנות השלטון ההולנדי היו 12 מושלים.
כלכלה[עריכה]
מפעל טאי-יואן (קודות המסחר של חברת הודו המזרחית ההולנדית) היה אמור להפוך לשני ברווחיותו עבור החברה, אחרי נקודות המסחר בדג'ימה/היראדו. עם זאת, במציאות לקחו למושבה 22 שנים כדי להתחיל להרוויח. ההולנדים הצליחו להפוך את המרחב לאזור סחר משולש בינם לבין הסינים והיפנים, יחד עם ניצול משאבי הטבע שבאי. במהלך תקופת השלטון ההולנדי בוצעו גם הניסיונות הראשונים בהיסטוריה לפתחו כלכלית.
מסחר[עריכה]
הכוונה המקורית בהקמת המבצר בזילנדיה הייתה ליצור בסיס למסחר עם סין ויפן ולהפריע לסחר הפורטוגלי והספרדי באזור. לאחר שהוקם המבצר, הבינו ההולנדים את הפוטנציאל הגדול של עורות אייל סיקה הפורמוזני. העורות היו בשימוש אצל היפנים שהשתמשו בהם לייצור שריון לסמוראים וחלקים אחרים נמכרו אצל הסינים שנעזרו בהם עבור בשר וצרכים רפואיים. ההולנדים שילמו לאבורג'ינים כדי שיצודו את האיילים וניסו לעמוד בביקוש, אולם עד מהרה החלו האיילים להיעלם, מה שגרם לאבורג'ינים לבנות שיטות חדשות להישרדות[8]. למרות סכנת ההכחדה, המין שומר בשבי ומאוחר יותר הצליחו להחזירו לטבע[9]. ב-1638 ייצאו ההולנדים 151,400 עורות איילים ליפן, ולמרות שמספר האיילים ירד, הם עדיין הצליחו לייצא 50–80 אלף עורות מדי שנה.
פריט ייצוא אחר היה התה, שגידולו התרחב אחרי שהסינים שהתיישבו באי החלו לגדלו על אדמות שלא התאימו לגידול אורז. בנוסף, גם גידול קנה הסוכר צמח. למרות שקנה סוכר גדל בטאיוואן זמן רב קודם לכן, המקומיים לא הצליחו לייצר ממנו גרגירי סוכר. המהגרים הסינים שהגיעו הצליחו להציג טכניקה חדשה והפכו אותו לפריט הייצוא החשוב ביותר, והוא היה רווחי יותר מזה שגדל בג'אווה. כחצי מיליון ק"ג סוכר יוצאו לפרס מטאיוואן ב-1645. בשנת 1658, יוצרו באי כ-2.9 מיליון ק"ג סוכר. פריט ייצוא נוסף היה הגופרית שנאספה בג'ילונג ובטמסוי.
טאיוואן, בדגש על מחוז טאי-יואן, הייתה למרכז חשוב ברשתות הסחר במזרח אסיה. מוצרים מיפן, פוג'יין, וייטנאם, תאילנד ואינדונזיה נשלחו לטאיוואן ומשם לשאר העולם.
חקלאות[עריכה]
מיסים[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
This article "פורמוזה ההולנדית" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:פורמוזה ההולנדית. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.William Campbell, An account of missionary success in the island of Formosa: translated from the original Dutch version by Caspar Sibelius, published in London in 1650 and now reprinted with copious appendices, לונדון: Trübner & Co, 1889, עמ' 197–198
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.John Robert Shepherd, Statecraft and Political Economy on the Taiwan Frontier, 1600-1800, סטנפורד, קליפורניה, ארצות הברית: Stanford University Press, 1993, עמ' 95, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 9780804720663
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Leonard Blussé, Pioneers or cattle for the slaughterhouse? A rejoinder to A.R.T. Kemasang, Bijdragen tot de Taal-, Land- en Volkenkunde 145, 1989, עמ' 357 doi: 10.1163/22134379-90003260
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
