You can edit almost every page by Creating an account. Otherwise, see the FAQ.

פולמוס רמח"ל

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!

פולמוס רמח"ל היה סערה שהתרחשה בעולם היהודי בשנות ה-30 של המאה ה-18 אודות הלגיטימיות של רמח"ל, כתביו ובני חבורתו.

רוב הידיעות על הפולמוס מקורן בתיק מסמכים שנמצא בספריית בית המדרש לרבנים באמריקה ובו למעלה ממאה ושלושים מכתבים בנושא[1]. על פי יהונתן גארב, קשה לאמוד את היקף הפולמוס והשפעתו בקרב יהדות אירופה, שכן כמעט לא נותרו בידינו עדויות על הפולמוס מלבד תיק המסמכים המדובר[2], אם כי קרוב לודאי שהפולמוס עורר 'התרגשות רבה' בחלקים גדולים מהעולם היהודי[3].

רקע[עריכה]

במחצית המאה ה־16 גזרה הכנסייה איסור על החזקת התלמוד והורתה לשרוף את כל ההעתקים הקיימים, הגזרה התקבלה בעיקר במדינות האפיפיור שבאיטליה, שם גרמו שרפות התלמוד התכופות והאיסורים על החזקתו להפיכת התלמוד לספר נדיר ובמקומות מסוימים אף בלתי מצוי כלל.

באותה מאה, יסדו רבי יצחק לוריא (האר"י) ותלמידו רבי חיים ויטאל מצפת אסכולה חדשה בתורת הסוד, הגורסת בעיקרה כי יש בכוחו של כל יחיד ויחיד להחיש את הגאולה על ידי כוונות ויחודים. בלית ברירה ועקב ההגבלות על לימוד התלמוד, הפנו יהודי איטליה את התענינותם לתורת הסוד והקבלה שעליה לא נגזרו איסורים בבולות שפורסמו על־ידי האפיפיורים, תורת הקבלה של האר"י תפסה לה כר נרחב להתפשט בו באיטליה, ובמהלך המאות הבאות, שומרה ופותחה האסכולה הצפתית בעיקר על ידי רבנים איטלקיים, ובהם - רבי אהרן ברכיה ממודנה, רבי מנחם עזריה מפאנו, רבי משה זכות ממנטובה ורבי בנימין הכהן ויטאלי מרג'ו אמיליה.

הפניית ההתעניינות מהסוגיות השכליות שבתלמוד ל"הזיות המשיחיות שבקבלה" כלשונו של בצלאל ססיל רות[4], גרמה ליהודי איטליה להיות מושפעים מכל התלהבות משיחית והיוותה כר פורה לנוכלים ושרלטנים למיניהם להציג את עצמם כמשיחים.

באמצע המאה ה־17 הכריז על עצמו יהודי מאיזמיר בשם שבתי צבי כמשיח, ואת יהודי איטליה סחף נחשול של ציפייה, קהילת ונציה ובראשה רבי משה זכות שיגרה איגרת לקונסטנטינופול בבקשת פרטים על המשיח, באנקונה חיבר לכבודו הרב, מהללאל הלליה, שיר, כנראה כדי לשוררו בבית הכנסת[5], ובליבורנו, משם בחר לו שבתי צבי אשה, הרקיעה הערצתו שחקים. בשנת 1666 התאסלם שבתי צבי יחד עם קבוצה ממאמיניו, פעולה זו גרמה למעריציו להתפכח והללו הבינו כי רבם היה משיח שקר, קומץ ממאמיני שבתי צבי המשיכו להאמין בו ובליבורנו התקיימה במשך זמן אגדות סתר שבתאית.

התאסלמותו של שבתי צבי לא הרגיעה את האקסטזה המשיחית באיטליה ובשנת 1680 זכה המטיף מרדכי אייזנשטט (מרדכי מוכיח) לקבלות פנים נלהבות במודינה וברג'ו אמיליה[6], אף לאחר שהוברר שגם הוא משיח שקר, כעבור כשלושים שנה הצליח נחמיה חייא חיון להסעיר גטו אחרי גטו בכל רחבי איטליה[7].

לאחר רצף מקרים אלו, היה מנוי וגמור עם רבני איטליה למנוע את הישנותם, והשאיפה בקרב אליטת יהודי איטליה ואירופה כולה להתרחק ממגמות המשיחיות ששטפו את אירופה בכלל ואת איטליה בפרט הולידה סלידה מכל מה שריח מיסטי נודף ממנו, כולל תורת הקבלה היהודית[8].

בשנים הבאות חודשו הגבלות על לימוד הקבלה ובהם - לימוד בקבוצות קטנות, איסור לימוד קבלה לבני ארבעים ומטה, ואיסור לימוד למי שלא "מילא כרסו ש"ס ופוסקים"[9].

עם התגברות הפולמוס נגד רמח"ל ניסו רבני ונציה לאסור לחלוטין הדפסת ספרי קבלה[10].

רמח"ל[עריכה]

משה חיים לוצאטו (1707–1747) נולד למשפחה אמידה[11] בפדובה, בצעירותו למד קבלה אצל רבי ישעיהו באסאן, ועוד לפני גיל ארבע עשרה "היה יודע כל כתבי האר"י בעל פה"[12], בשנת תפ"ב עזב רבי ישעיהו באסאן את פאדובה ועבר לרג'ו אמיליה, ורמח"ל החל ללמוד ב'חברת מבקשי השם', שם למדו גם הרבנים ישראל חזקיה טריוישׂ, משה דוד ואלי ויעקב חזק, רמח"ל הצטרף לחבורתם ולמד עמם קבלה[13].

רמח"ל הרבה ליחד יחודים, ובמכתב לרבו הוא כותב כי במשך שנים יחד כל רבע שעה יחוד אחד[14].

כרבים מבני הקהילה היהודית באיטליה למד לימודים כלליים באוניברסיטת פדובה[15]במקביל ללימודי הקודש ב'חברת מבקשי השם'.

חבורת מבקשי ה' וגילוי המגיד[עריכה]

בי"ג בתשרי תפ"ו נסמך רמח"ל לרבנות על ידי רבי שבתי מאריני[16].

בראש חודש סיון תפ"ז החל מגיד להתגלות לרמח"ל ולמסור לו סתרי תורה, גילויים אלה ביססו את מעמדו של רמח"ל בין חבריו בחבורת מבקשי ה' ואלה קיבלו אותו עליהם כמנהיג החבורה[17], תחת הנהגתו גדלה החבורה וסחפה אליה צעירים רבים, שחלק מהם למדו בפקולטה לרפואה באוניברסיטת פדובה. בין הצעירים שהתקרבו לחבורה נמנה יקותיאל גורדון, שבא מווילנא לפדובה כדי ללמוד רפואה, יקותיאל גורדון נסחף לחבורה ונעשה אחד מראשיה.

בעקבות פעילותו של רמח"ל התרחבה חבורת מבקשי השם והתעוררה תנועת תשובה רחבה בקרב יהודי פדובה[18].

החבורה התגבשה סביב רמח"ל ובמקביל לגילויים[19], ובי"ז בשבט תצ"א חתמו בני החבורה על 'שטר התקשרות' לרמח"ל ועל 'תקנות החבורה', שבהן מתחייבים בני החבורה לקבוע לימוד תמידי ורצוף בספר הזהר, ללמוד לשם 'תיקון השכינה' ובתענית דיבור, להשלים מדי חודש לימוד כל התנ"ך וש"ס משניות, ועוד הנהגות חסידות[20], בשנים הבאות חגגו רמח"ל ותלמידיו מדי שנה בי"ז בשבט את יום יסוד החבורה.

חיבורי רמח"ל[עריכה]

בין השנים תפ"ז לתפ"ט כתב רמח"ל חיבורי פיוטי בסגנון ספר התהילים המכיל מאה וחמישים פרקים - כמספר פרקי ספר התהילים.

כמו כן כתב רמח"ל לפחות שלשה חיבורים זוהריים - חיבור כעין ספר הזהר על מגילת קהלת, שבעים תיקונים על הפסוק "ולכל היד החזקה", שהוא הפסוק האחרון בתורה שבכתב, המקבילים לשבעים תיקוני הזוהר על הפסוק "בראשית ברא", שהוא הפסוק הראשון בתורה שבכתב, וחיבור בשם "זוהר תניינא" על חמשה חומשי תורה.

רמח"ל גם כתב ספרי חול ובהם - ספר דקדוק, ספר לוגיקה ומחזות.

מרכיבי הפולמוס[עריכה]

מעיד אני עלי שמים וארץ שעשתונותי יבהלוני על התפארות סדר שבחים נוראים ומבהילים המגיעים עד כסא הכבוד לרך בשנים[hebrew 1], פלג גופא[hebrew 2] על אדמת נכר[hebrew 3], אשר מנעוריו ילדי נכרים הספיקוהו[hebrew 4], ומה זה היה לבן כיס[hebrew 5], נושא ונותן בפרקמטיא בשווקים וברחובות[hebrew 6], ועודנו מובלע בין האנשים ודעתו מעורבת עם הבריות

– הרב שמשון מורפורגו[26]

תשבי[27] כותב שרוב כתבי הפולמוס מלאים בהגזמות ובהכרזות סתמיות ללא מקור, וכי רק דברי הביקורת של הרב חגיז והרב עמדין ראויים לעיון ולדיון.

ביקורת על רמח"ל[עריכה]

רווקות

הרב יוסף אירגס[28], הרב שמשון מורפורגו[29] ושד"רי חברון[30] מתחו ביקורת על רמח"ל ש"מבטל מצוה ראשונה של תורה", ו"שרוי בלא אשה".

טבילה במקווה

רמח"ל נמנע מטבילה במקוואות[31], פרקטיקה לוריאנית שכל מקובלי התקופה הקפידו עליה[32], הימנעות זו גררה ביקורת מצדו של המקובל רבי יוסף אירגס.

גילוח

רמח"ל גילח את זקנו[33], תופעה שגונתה בתוקף על ידי מקובלים בני התקופה, ובראשם רבי יונתן אייבשיץ[34].

גאווה

רמח"ל הואשם על ידי מתנגדיו בגאווה[35], ואף רבו, הרב באסאן תמה על טענתו של רמח"ל שהשיג דרגות גבוהות יותר ממה שהשיג האר"י[36], טענות על גאווה נשמעו לכל אורך הפולמוס[37].

נערוּת

מתנגדי רמח"ל טענו נגדו שהוא עדיין נער, וצעיר מכדי לחבר חיבורים ולהנהיג תלמידים, רמח"ל שבעת פרוץ הפולמוס היה רק בן עשרים ושלש, וההתארגנות של חבורת מבקשי השם סביבו, נתפסו כאיום על הקהילה היהודית הממסדית[38], מתנגדיו שבו והדגישו את גילו הצעיר, בטענה כי הפעילות הקבלית של רמח"ל מתאימה למקובלים ותיקים ומבוגרים המוחזקים בחסידות ופרישות, ולא לבחור צעיר כרמח"ל[39].

שבתאות ומשיחיות[עריכה]

שבתאות

רמח"ל הואשם על ידי מתנגדיו בשבתאות, גם תומכי רמח"ל נרתעו לעיתים מהקרבה שמצאו בין תורתו לבין רעיונות שבתאיים.

הרב חגיז כתב במפורש שרמח"ל שבתאי, והרב יעקב עמדן מצא מקום לחשוד ברמח"ל בשבתאות ממה שכתב רמח"ל שמאמיני שבתי צבי 'טועים' ולא כתב במפורש שאמונתו שקר וכזב.

לטענת מרדכי שמואל גירונדי, האשמת רמח"ל בשבתאות היא 'שקרים וכזבים אשר העלילו עליו הקנאים', גירונדי חזר על קביעתו זו גם אחר שקמו עליה עוררין וטען בתוקף כי רמח"ל לא היה שבתאי.

על פי תשבי, רמח"ל אמנם הכחיש את שבתאותו אבל מכתביו נראה בעליל שספג רעיונות שבתאיים, ובהם - ירידת המשיח לקליפות ותיקון הרע בשרשו, אף כי הציג רעיונו אלה מעובדים על פי שיטתו - מכל מקום שרשי הדברים נמצאים במקורות שבתאיים.

בניהו, לעומת זאת, חולק בתוקף על קביעתו של תשבי וטוען שרמח"ל כלל לא היה שבתאי ומקורות רעיונותיו מובאים בספרי קבלה קדומים ובראשם ספר הזהר.

גארב, על פי ניתוח מחדש של כתבי רמח"ל כולל כתבים שהתגלו רק לאחרונה מציע 'פשרה' ביחס לרמח"ל וטוען כי רמח"ל לא שאב אף רעיון משבתי צבי עצמו - אם כי שאב מספר רעיונות יסודיים מתורתו של נתן העזתי, זאת, לצד היחס האוהד של רמח"ל לנתן - נביאו של שבתי צבי, הביאו את גארב להניח כי אף אם רמח"ל לא היה 'שבתאי' במלא מובן המילה, יש מקום להגדירו כ'נתנאי'.

משיחיות

[40][41] 'רבי' נתן

ביקורת על המגיד[עריכה]

להכניס את ה'חקירה בעניין מגידים' מספר תורת הקנאות, תשובת הרשב"א ח"א תקמ"ח, ספר חסידים ר"ה ר"ו, שער הכוונות שער נפילת אפיים דרוש ב,
לא ייתכן מגיד בחו"ל.

ביקורת על חיבורי רמח"ל[עריכה]

על התהילים תנינא שחיבר, ועל חיבוריו בקבלה בכלל ועל החיבורים הזוהריים בפרט, לפרט.[42]

כרונולוגיה[עריכה]

מכתב יקותיאל גורדון[עריכה]

בה' באלול תפ"ט כתב תלמידו של רמח"ל, יקותיאל גורדון מכתבים לרבי העשיל אב"ד וילנה ולמרדכי יפה מווינה, באגרותיו הוא מפרט על רמח"ל, חבורתו וגילויי המגיד, גורדון מספר כי רמח"ל כותב חיבור כעין זוהר על ספר קהלת, תיקונים על פסוק 'ולכל היד החזקה' ושלושה ספרים על התורה, הכל בלשון הזוהר. רבי מרדכי יפה העביר את המכתב לרבני אשכנז,[43] ומשם התגלגל המכתב לידיו של רבי משה חגיז שהיה באותו זמן באלטונה, הרב חגיז שיגרוֹ לרבני ונציה וכתב בשוליו "אתם הרי ישראל מורי ורבותי, אל חכמי רבני ומנהיגי הקהילות הקדושות שבגולה מוטל הדבר לקרוע על כתב זה ולדרוש ולחקור ולעקור מן השורש חברה רעה זו, קודם שתתפשט צרעתה בין ההמוניים, ולדון את כל בני חברה זו כרודפים את ישראל, ואני את נפשי הצלתי"[44].

הפולמוס הראשון (ת"צ)[עריכה]

בג' בכסלו ת"צ התכנסו רבני ונציה לישיבה מיוחדת לדון במכתבו של יקותיאל גורדון ובהוספת הרב חגיז בשוליו. בדיון זה גבו עדות חיובית על רמח"ל מהשד"ר הצפתי רבי רפאל ישראל קמחי, בפרוטוקול הדיון מעירים הרבנים שאינם מבינים מה עורר את הרב חגיז להכריז על רמח"ל ותלמידיו כרודפים שכן לא נזכר באגרתו של יקותיאל גורדון "לא מעניין נביא ולא מעניין ש"ץ (=שבתאי צבי) אלא שבחים של האדון בתכלית המעלה העליונה"[45], החלטות הרבנים היו לגעור ביקותיאל גורדון ולהשאיר את הטיפול ברמח"ל לרבו רבי ישעיהו באסאן[46].

רבני ונציה העבירו את המכתבים שקיבלו מרבי משה חגיז ואת עדות הרב קמחי לרב באסאן בצירוף בקשה לברר את העובדות ולהודיעם מה העלה בחקירתו, בסוף המכתב ממענים רבני ונציה קטע לחמיו של הרב באסאן, רבי בנימין הכהן ויטאלי ומבקשים שיחווה גם הוא את דעתו על רמח"ל.

מיד עם הגעת המסמכים לרב באסאן כתב רמח"ל מכתב לרב חגיז בו הוא מכחיש את שבתאותו ואת מה שפורסם בשמו לפיו טען שהוא נביא, ומבקש מהרב חגיז לא להרבות מחלוקת ולא לחרוץ את דינו בלי לדרוש ולחקור אחר האמת, במכתב מבקש רמח"ל מהרב חגיז לכתוב לרב באסאן ולברר אצלו עליו[47]. בט"ו בכסלו ת"צ כתב הרב באסאן לרמח"ל מכתב בו הוא מזהירו לשמור על כבודו של הרב חגיז "כי הוא מן היוצאים לריב מהר ולשונו כאש צרבת", הוא ממליץ לרמח"ל לקיים 'הצנע לכת' ולא לדבר בפומבי על המגיד ועל גילויים כיון שזה יעורר את המתנגדים אליו[48].

בסוף כסלו שלח רמח"ל לרב בנימין הכהן אגרת בה הוא מפרט את השתלשלות גילויי המגיד אליו ומוסר לו כמה מהגילויים[49], רבי בנימין הכהן קיבל את דבריו של רמח"ל ואף שלח אליו כמה שאלות למגיד[50], לתמיכתו של רבי בנימין הכהן שהיה מחשובי הרבנים באיטליה ברמח"ל נודעת חשיבות עליונה[51] והיא חיזקה מאוד את מחנם של תומכי רמח"ל.

בתחילת שבט ת"צ שלח הרב חגיז לרבי יעקב פופרש[52] רבה של פרנקפורט ולרבני קהילות נוספים אגרת סיבובית בה הוא קורא לשרוף את ספרי רמח"ל ומגדיר את יקותיאל גורדון כמסית ומדיח, בנוסף הוא מתייחס למכתבו של רמח"ל אליו וכותב "ויצא לכתוב אלי בגאוה ובוז, שכל מה שכתב עליו הרב יקותיאל גורדון שהוא אמת, הרי הוא נתפס בכל מקום שיש בו גסות כאילו עבד עבודה זרה, ומאחר שהוא נוטה והולך לו למכור עצמו לה, הרי זה מתחייב בנפשו ודמו בראשו".

בי"ז בשבט נפטר רבי בנימין הכהן שהיה מחשובי רבני איטליה ומגדולי התומכים ברמח"ל, ומיד לאחר מכן בתחילת חודש אדר ת"צ כתב רבי יחזקאל קצינאלפוגין רבה של קהילת אה"ו מכתב לרבני ונציה בו הוא מבקש מהם לחקור את רמח"ל ודורש מהם לרדוף אותו, הוא מציע לגייס את רבני אשכנז ופולין לרדוף את רמח"ל וחבורתו[53]. בנקודה זו הפך הפולמוס מסוגיה פנים קהילתית איטלקית למחלוקת כלל־אירופית, ורמח"ל נשאר כמעט בלי תמיכה[54].

למחרת פטירתו של הרב בנימין הכהן כתב הרב נחמיה כהן מפרארה מכתב לרב באסאן בו הוא כותב על פי דברי הרשב"א בשו"ת[55] שענייני גילויים וכדומה צריך לברר מקרוב על ידי חֶבֶר תלמידי חכמים, ומציע שהרב באסאן יסע לפדובה לברר את עניין רמח"ל, נחמיה כהן מוסיף שבאם הרב באסאן מעוניין - הוא מוכן להצטרף אליו לנסיעה לפאדובה ולקחת על עצמו את הוצאות הדרך[56].

בשולי אגרת תנחומים על פטירת הרב בנימין הכהן ששלח רבי יוסף אירגס לרבי ישעיה באסאן שואל הרב אירגס מה טיבו של רמח"ל ומבקש פרטים על הגילויים, ובאגרת נוספת הוא כותב שאין בכוחו לנסוע לפדובה לתהות על קנקנו של רמח"ל, אבל על פי מה ששמע מאנשים שדיברו עם רמח"ל יש לחשוש שמא הגילויים באים לרמח"ל מכח הטומאה, או על כל פנים לחשוש שהוא פשוט שרלטן[57].

בכ"ה באדר שלח רמח"ל לרב יחזקאל קצנלבוגן אגרת, בה הוא מבקש לדרוש ולחקור היטב לפני חריצת דינו, כנספח למכתב צירף רמח"ל מאמר אחד מספר 'זוהר תניינא' שחיבר על פי מגיד[58].

באותו יום כתב הרב חגיז לרבי שמשון מורפורגו שקנה ניסיון במאבק בשבתאות בפרשת נחמיה חיון וביקשו לצרף אליו את הרב אברהם סגרי ואת רבי יוסף אירגס ולבחון את רמח"ל "כדי שמדעת שלושתכם, רועי ישראל, יתברר לנו כל דבר שורש ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע לטהרו או לטמאו"[59].

הרב מורפורגו, שעמד בידידות עם רמח"ל[60] השיב לרב חגיז אגרת, בה הוא כותב שביקש מרבי שבתי מאריני שידרוש מרמח"ל להפסיק להפיץ את כתביו, והרב מאריני ענהו שאין ביכולתו לצוות על רמח"ל לחדול, הרב מורפורגו מוסיף כי כתב גם לרבנים אברהם סגרי, יוסף אירגס ודוד פינצי שידרשו מרמח"ל להפסיק להפיץ את תורתו. שפיגל מעיר שממכתבו של הרב מורפורגו נראה שהוא לא ראה צורך בחקירה שהרב חגיז דרש ממנו לערוך, ולדעתו די בכך שרמח"ל יפסיק להפיץ את דברי תורתו, כמו כן, נמנע הרב מורפורגו מלהיכנס בעובי הקורה, והוא עצמו נשאר כמשקיף מן הצד, וכדי ש'וועדת הבדיקה' שביקש הרב חגיז למַנות תִמנה שלושה רבנים, צירף אליה הרב מורפורגו את הרב דוד פינצי, מתומכי רמח"ל המובהקים. לדעת גארב[61], מורפורגו חתר להוציא את ההכרעה בעניינו של רמח"ל מידי הרב חגיז ורבני אירופה ולהשיבה לרבני איטליה.

באגרת נוספת מתייחס הרב חגיז לטענתו של הרב מורפורגו כי כבר העיד הרב קמחי שרמח"ל צדיק וירא שמים ואפשר להניח לו, וכותב שבכ"ה בטבת גבה עדות משני שד"רים מחברון שביקרו אצל רמח"ל ומעידים כי הוא "ככל הבחורים", ומוסיפים "האמנם כל כי הני מילי לגלות רזי תורה לא חזינו ביה כי האי סימנא כלל, לא מינה ולא מקצתה". הרב חגיז כותב שעדות האחד (הרב קמחי) בטלה במקום עדות השניים (שלוחי חברון), ודוחק ברב מורפורגו להצטרף אליו במאבקו ברמח"ל, הרב חגיז מותח בהזדמנות זו ביקורת על רבני ונציה שכתבו לו שיניח לרמח"ל וטוען כי נראה ש"מחמת פחד נשמטין לאחוריהן להתגרות עם נער זה"[62].

באגרותיו לרבנים הנזכרים מבקשם הרב מורפורגו ללחוץ על רמח"ל לעלות לארץ ישראל או לחלופין לגנוז את כתביו בקבלה, פחות או יותר בזמן זה, שלח הרב מורפורגו אגרת נוספת לרב מאריני בה הוא מבקשו שיציע לרמח"ל לעלות לארץ ישראל או ש"יעלים כתביו מעין כל", כתנאי להפסקת רדיפתו, הצעה זו מכונה 'מתווה מורפורגו'[63].

בי"א באייר כתב רמח"ל לרב מורפורגו אגרת בה הוא מגיב להצעת המתווה שנמסרה לו על ידי הרב מאריני, רמח"ל טוען באגרתו כי מעולם לא היה בכוונתו להתפרסם ולהפיץ את דברי תורתו, ואת חיבוריו כתב לו ולבני חבורתו בלבד, וכי כל פרסומו ופרסום כתביו נגרמו על ידי הרב רפאל ישראל קמחי שעיין בהם ללא רשות והפיץ את דבר קיומם בקרב קהילות איטליה, רמח"ל מוסיף כי לוּ היה הרב חגיז מחריש - לא היה עניין מתפרסם, וכי מאז כתב הרב חגיז לרבני ונציה, רק התרבו תלמידיו והתפרסמו דברי תורתו, רמח"ל מכחיש גם את הטענות לשבתאותו ומוסיף כי אם רצון מתנגדיו להשקיט את פרסומו - יתכבדו הם להפסיק להריץ מכתבים נגדו בכל ארצות אירופה, וכי במקומו בפאדובה בכל מקרה אין הוא עושה דבר בפרסום[64].

בי"ח באייר השיב הרב מורפורגו לרמח"ל אגרת בה הוא מתייחס למכתבו של יקותיאל גורדון לרב יפה - המכתב שהצית את הפולמוס - וכותב שהרב גורדון הפריז בשבחי רמח"ל, ולכן יש לדון לכף זכות את הרב חגיז שחשד את רמח"ל בשבתאות, הרב מורפורגו מבקש מרמח"ל לחדול לגמרי מלהפיץ וללמד את חיבוריו, אף שהוא מברכו שימשיך ללמד תורה לרבים.

בכ"ז באייר כתב הרב מורפורגו לרב חגיז על המתווה שהציע לרמח"ל, ושרמח"ל נאות לקבלו, הרב מורפורגו מוסיף שכל עוד רמח"ל כותב את חיבוריו לעצמו ואין בכוונתו להדפיסם - אין שום טעם לברר אם הם כשרים או לא, לכן הוא יועץ לרב חגיז להניח לרמח"ל לעמוד בראש חבורתו כל עוד הוא מלמדם רק דברי מוסר, ואם יתחיל להפיץ את כתביו בקבלה - לעורר את הפולמוס מחדש, הרב מורפורגו מוסיף שלדעתו אם רמח"ל הוזה - ההתלהבות סביבו תדעך עם הזמן, וימים יגידו אם באמת נגלה אליו מגיד או שהוא שוגה בדמיונות.

באייר פשטו שמועות בהן נטען שרמח"ל ניסה להציע נישואין לבת דודו שהייתה משודכת כבר מזה כשנה, בעקבות זאת פרץ משבר ביחסיהם של רמח"ל והרב באסאן; הרב באסאן כתב לרמח"ל מכתב תוכחה והודיע לו שהוא והרב נחמיה כהן מבטלים את נסיעתם המתוכננת לפדובה, ורמח"ל השיב לו בשני אגרות בהן הוא קובל על יחסו של הרב באסאן אליו, המשבר ביניהם נמשך עד לאמצע חודש סיון, אז שלח רמח"ל לרבו מכתב בו הוא מודה לו ומזים את השמועות, ומבקשו לבוא לפדובה ולברר את העובדות לאשורן.

ככל הנראה בחודש סיון שלח הרב חגיז לרב מורפורגו עדויות נוספות על רמח"ל, שכן באמצע תמוז הגיב מורפורגו לאגרת מרמח"ל[65] ושם הוא כותב שאחרי ששמע שרמח"ל ממשיך בהפצת דברי תורתו ברבים הוא מסכים לדרישתו של הרב חגיז להחרים את רמח"ל.

השבועה בפדובה[עריכה]

בכ"ה בתמוז כתב הרב באסאן לרב גבריאל דיל ריאו מליוורנו שהוא והרב נחמיה כהן יוצאים לפאדובה לברר את עניין רמח"ל פנים אל פנים, וכי ייתכן שגם הרב דוד פינצי יצטרף אליהם, הרב באסאן כותב כי לא ישא פנים לרמח"ל וכי אם ימצאו בו דברים שלא כשורה "ידי תהי בו בראשונה", אולם אם לא ימצא בו "כל מחמצת" כלשונו, הוא לא רואה שום סיבה להגבילו ולמנוע ממנו להפיץ את תורתו, בהמשך האגרת תוקף הרב באסאן את אלו שיצאו ללחום ברמח"ל בלי לבדוק את העובדות לאשורן.

הרב דיל ריאו ענהו שבית הדין של ליוורנו החליט להמתין ולברר את העובדות וכי רבני ליוורנו מסתייגים מקריאותיו של הרב חגיז להחרים את רמח"ל ואת כתביו.

החוקרים חלוקים באשר לאופן התפתחות הפולמוס בשלב זה, לדעת קרלבך[66], הרב באסאן הצליח לגבש קואליציה נגד הרב חגיז והביא לקבלת 'מתווה מורפורגו' שלאחר מכן חוזק באמצעות שבועה. לעומת זאת, גארב[67] טוען שהצדדים הגיעו למבוי סתום, כשהרב חגיז השיג תמיכה נרחבת ברחבי אירופה, בעוד רמח"ל נתמך על ידי רוב רבני איטליה וכי הרב באסאן הציע את השבועה כדרך לסיים את המחלוקת - פעולה שבאמת הצליחה להשקיט את הרוחות למספר שנים.

בג' באב חתם רמח"ל על שבועה שבה הוא מתחייב לחדול מלחבר חיבורים על פי מגיד או בלשון הזוהר, ולגנוז את כל ספריו שכבר כתובים כך, מלבדו חתומים על השבועה גם הרבנים נחמיה כהן מפרארה, יעקב בליליוס ומשה מנחם מררי - שניהם מוונציה.

כיום מצויים בידינו שני נוסחים של השבועה, האחד, בכתב ידו של הרב באסאן, השמור באוסף האוטוגרפים על שם שבדרון (נוסח א)[68], והשני, כפי שהודפס על ידי רבי יעקב עמדין בספר תורת הקנאות (נוסח ב)[69][70]. ישנם מספר הבדלים בין הנוסחים, כשבכלל, נוסח ב יותר מחמיר מנוסח א, כך לדוגמה, בנוסח א מתחייב רמח"ל שלא לכתוב חיבורים בלשון הזוהר או בשם מגיד, ובנוסח ב מתחייב רמח"ל שלא לכתוב חיבורים קבליים כלל, כמו כן בנוסח א מתחייב רמח"ל לאסוף אליו את כל כתביו המפוזרים בין תלמידיו ושלא להפיצם בלא רשותו של הרב באסאן, בעוד בנוסח ב מתחייב רמח"ל להפקיד את כל הכתבים אצל רבו.

על שאלת היחס בין הנוסחים ומה מהם המהימן יותר נחלקו החוקרים, גינזבורג[71] טוען שנוסח א הוא המקורי ונוסח ב זויף או נערך, הוא דוחה את הטענה שהרב באסאן הכין שני עותקים של השבועה - אחד כלפי חוץ ואחד כלפי פנים. תשבישגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור] טוען שהנוסח השני נכתב משום שהנוסח הראשון לא סיפק את מתנגדי רמח"ל, או שהנוסח השני הוא כעין 'פירוש' של הנוסח הראשון. בניהו[72] מעיר על הקלה בנוסח ב לעומת נוסח א ומצביע על תנאי שנוסף בנוסח ב בו משאיר רמח"ל לעצמו את הזכות לכתוב חיבורים בקבלה בלשון הקודש ושלא על פי מגיד, לדעתו, הנוסח הראשון נכתב על ידי רמח"ל על פי קווים כלליים שנתן הרב באסאן, אמנם נוסח זה לא סיפק את סיעת מתנגדי רמח"ל והרב באסאן עצמו כתב נוסח שני שהתקבל על כל הנוכחים, הכתב הראשון נשאר בידי רמח"ל והנוסח השני נשמר אצל הרב באסאן.

לאחר השבועה כינס הרב באסאן את כל כתבי רמח"ל וגנזם בתיבה סגורה שננעלה בשני מנעולים[73] והופקדה למשמרת בבית משה אלפרון, דודו[74] של רמח"ל, בניהו[75] משער שהסיבה שהתיבה הונחה בבית משה אלפרון היא משום שיחסיו עם רמח"ל היו רעועים[76], מפתחות התיבה נמסרו לשני אנשים נאמנים.

בין הפולמוסים[עריכה]

בעקבות השבועה חדל רמח"ל מכתיבת חיבורים קבליים מקוריים והחל לכתוב פירושים לספרי קבלה, דבר שלא נאסר עליו בשבועת פדובהשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

.

שינוי נוסף בחייו האישיים של רמח"ל הוא נישואיו בכ"ז באב תצ"א[77] לציפורה, בתו של רבה של מנטובה, הרב דוד פינצי.

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

הפולמוס השני (תצ"ה)[עריכה]

בשנת תצ"ב נקלע אביו של רמח"ל לקשיים כלכליים[78] ומצבו הורע עוד יותר לקראת אמצע שנת תצ"ד, בניסיון לשקם את העסק המשפחתי (סחר במשי[79]) נשלח אחיו של רמח"ל לאמסטרדם, שהייתה מרכז ההדפסה החשובוהגדול בעולם באותו זמן[80]. רמח"ל רצה לנצל את ההזדמנות שאחיו באמסטרדם ולהדפיס בעזרתו את אחד מספריו, הוא שלח לרב באסאן חיבור אפולוגטי בשם 'מאמר הוויכוח'[81] שעיקרו הגנה על תורת הקבלה מפני טענות רבי יהודה אריה ממודנה, וביקש את רשותו והסכמתו להדפסה.

הרב באסאן שחשש שהדפסת הספר "לא תיטב בעיני רבים"[82] וכי מתנגדי רמח"ל ינצלו דברים תמוהים שימצאו בספר כדי לנגח בהם את רמח"ל, נקט סחבת מכוונת ועיכב את תשובתו לרמח"ל כחצי שנה[hebrew 7], לאחר לחץ מצד רמח"ל הוא נעתר לכתוב לו הסכמה להדפסת הספר "שלא כרצוני"[84].שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

בסוף תשרי תצ"ה שהה רמח"ל בוונציה כחלק מההכנות למסעו לאמסטרדם, שם היה אמור להצטרף לאחיו ולסייע בעסק המשפחתי, בזמן שהותו באמסטרדם הגיע מלשין אנונימי המכונה שלום בן כל חוזה[85][hebrew 8] לרבני ונציה וטען שרמח"ל מתכוון לנסוע לאמסטרדם כדי להדפיס שם ספר ולעבור על תנאי השבועה שנשבע בפאדובה בשנת ת"ץ, בעקבות ההלשנה שלחו רבני ונציה לרמח"ל משלחת שכללה את הרבנים יעקב בליליוס, משה מנחם מררי וגבריאל פדובני, הללו הזהירו אותו לא להדפיס דבר והוא ענה להם שהוא כלל לא נוסע למטרת הדפסה וסיבת נסיעתו לאמסטרדם היא עסקית בלבד, אמנם ייתכן שידפיס שם חיבור שכבר הורשה עליו מרבו הרב באסאן, רבני המשלחת דרשו מרמח"ל לחתום על שבועה חדשה שתגביל אותו מלהדפיס ספרים בלי רשות מרבני ונציה ורמח"ל ענה להם שהוא מפדובה ולא מוונציה ואינו כפוף להם, ושאם ברצונם לחייב אותו בשבועה נוספת שיפנו לרבו.

רבני ונציה גבו מספר עדויות מהשלוחים לרמח"ל, וציוו שכל מי שיש לו פרטים על רמח"ל מחויב לספר לבית הדין[89], בית הדין קיבל את עדויותיהם של יעקב בליליוס, על כך שרמח"ל הכחיש בתוקף שכתב ספר כעין ספר תהילים, ושבחיפוש בארון הספרים שלו נמצא הספר, וכן נמצאו בארונו כתב יד מלא השבעות לס"מ וכלי משחית הנצרכים להשבעות, ובהם: מראה עם מסגרת שחורה, וסכין עם קת שחורה ונר שעוה שחור. הרב שלמה זלמן מלבוב העיד שיש בידו מכתבים בהם מוכח שרמח"ל מסר מכתביו לתלמידיו אחרי השבועה בפדובה, ולאחר מספר ימים הציג את המכתבים המקוריים. הרב משה מנחם מררי העיד שאמנם לא ראה את הדף ובו ההשבעות לס"מ אך ראה את המראה והסכין והעיד שרמח"ל הסביר שהוא משתמש בהם כדי להתגלח. בתוספת אנונימית לגביית העדות, מספר הכותב כי עדותו של הרב מררי הוכחשה על ידו וכי הדברים נכתבו בשמו ללא ידיעתו[90].

רבני ונציה כתבו לרב חגיז וביקשו את עזרתו להחרים את רמח"ל[91], ושבועיים לאחר מכן בח' בכסלו שלחו אגרת סיבובית בה הם מחרימים את רמח"ל ואת כתביו[92].

גם לאחר הטלת החרם ניסה הרב מורפורגו לפשר בין הניצים[93] וכתב לרב חגיז אגרת בה הוא טוען שעדותו של הרב מררי לא מקוימת ושלדעתו הדרך לסיים את המחלוקת היא באמצעות פשרה ולא באמצעות הטלת חרמות ונידויים שתועלתם מוטלת בספק, הרב מורפורגו הציע לגנוז את כתבי רמח"ל ולהשקיט את המחלוקת.

השבועה בפרנקפורט[עריכה]

בשעת הכרזת החרם בוונציה כבר יצא רמח"ל מאיטליה בדרכו לאמסטרדם ובי' בכסלו שלח איגרת לתלמידיו מבולזאן[94][95], בה הוא מקבל עליו את הדין וכותב להם שהוא לא זונח אותם, ומבקש מהם להמשיך בלימוד כתקנות החבורה. בטבת הגיע רמח"ל לפרנקפורט עם כתב המלצה מחמיו הרב דוד פינצי וביקש להיפגש עם הרב פאפירש, רבה של העיר, הלה - שכבר קיבל מראש מכתב מהרב חגיז בו הוא מודיע לו שרמח"ל בדרכו לפרנקפורט - קיבלו בקרירות ושאלו למעשיו בעירו, רמח"ל ענה שהוא בדרכו לאמסטרדם 'כדי שיהיה לו פרנסתו על ידי זה'[96], הרב פאפירש הראה לו את המכתבים שקיבל מהרב חגיז ובהם העתקה מהשבועה בפאדובה ומהחרם של רבני ונציה ונזף בו על כך שהוא עובר על תנאי השבועה ומפיץ את ספריו, רמח"ל אמר שהוא מסכים לקבל עליו כל מה שיפסוק הרב פאפירש, ובתנאי שיתאפשר לו להגן על עצמו ולהציג את טיעוניו, הרב פאפירש שהיה חולה וחלוש מכדי לעיין בדינו של רמח"ל העביר את הטיפול בעניין לרבני העיר ופרנסיה, הללו החליטו להחתים את רמח"ל על שבועה חדשה בה הוא מתחייב שלא לעסוק בקבלה כלל עד הגיעו לגיל ארבעים, מעדות אנונימית שנשתמרה, נראה כי רמח"ל היה נתון ללחצים מצד עסקני פרנקפורט, שאיימו על רמח"ל בפניה לקיסר ולאפיפיור[97], רמח"ל עצמו גם הוא זילזל בשבועה זו שנעשתה בכפייה ובאונס, אם כי לא עבר עליה.

הרב פאפירש שלח לקהילת אמסטרדם ולאלטונה, מקום מושבו של הרב חגיז, הודעות על השבועה והחרם וכתב שבידי רמח"ל לא היה שום ספר מלבד ספר הוויכוח שלדעת הרב פאפירש אין בו פגם, כיון שצורפו אליו הסכמות הרבנים ישעיה באסאן, דוד פינצי ואביעד שר שלום, ובכל זאת הרב פאפירש הורה להוציא את הספר מרשות רמח"ל ורמח"ל המשיך בדרכו לאמסטרדם בידיים ריקות[98].

בתחילת טבת הכריזו הרב יחזקאל קצנלבוגן והרב חגיז חרם על כל מי שיפרסם, ידפיס או יסייע להדפיס את כתבי רמח"ל, ומבקשים מרבני אירופה וארץ ישראל שיבואו לעזרתם[99].

בתגובה כתבו רבני פדובה איגרת בשבח רמח"ל והרב באסאן[100], ומוסיפים כי בניגוד לשמועות, תיבת ספרי רמח"ל סגורה כמקדם ולא הוצא ממנה דבר[101].

בח' בניסן כתבו הרב קצנלבוגן והרב חגיז לרב באסאן וביקשו את עזרתו לבער את כתבי רמח"ל, הם מוסיפים כי יש בידם כבר ארבעים חתימות של רבנים שונים שתומכים במהלך זה[102].

בה' בסיון כתב רמח"ל לרבו אגרת מאמסטרדם בה הוא מספר שהקהילה היהודית באמסטרדם קיבלה אותו בחיבה יתירה וכי הוא קיבל מקום בישיבתם ומלגת קיום, רמח"ל מוסיף שקבלת פנים זו היא מ'מפלאות תמים דעים'[103], שכן 'הספרדים פה (-אמסטרדם), מאוסים האיטליאני בעיניהם מאוד'[104]. רמח"ל מוסיף שעל אף הלחצים מצד בני הישיבה באמסטרדם, הוא נמנע מללמדם קבלה, 'ולא משום איסור פראנקפורט אני עושה זה, כי כל המעשה ההוא אצלי כחרס הנשבר'[105].

בה' בחשוון תצ"ו גזרו רבני ונצי החרם מחודש על כל כתבי רמח"ל - אפילו על שיריו ומכתביו - ומצווים לשורפם, כמו כן דורשים הרבנים שמי שיודע היכן תיבת הספרים נמצאת מתבקש להודיע לרבני הישיבה, רבני ונציה מוסיפים ומקללים ומנדים את העובר על החרם[106]. למחרת הטלת החרם כתב הרב מורפורגו לרב חגיז כי אין צורך לשרוף את כתבי רמח"ל ואת הכתבים שבתיבה ולדעתו יש להסתפק בגניזתם[107], שבוע לאחר מכן העלה הרב מורפורגו רעיון לשלוח את תיבת הספרים 'אל איזה אב"ד' ולהעביר את ההחלטה בעניין הכתבים לדמות מוסכמת[108].

בי"ח בחשוון כתב רמח"ל לרב באסאן כי אם תיבת הספרים מעוררת סער גדול, הוא מבקש לשרוף אותה[109].

בב' בכסלו (עדות רבני מודינא והרב באסאן בה מכחישים שלוש טענת עיקריות נגד רמח"ל)[110].

בכ"ב בכסלו כתב הרב באסאן כי הוא מסכים לשלוח את תיבת הספרים לוונציה בתנאי שיקיימו דיון הוגן, ומזהיר אותם שאם ישרפו את התיבה בלא לחקור לפני כן אם באמת דין הכתבים לשריפה, כל החרמות בטלים[111].

(הרב מורפורגו ממשיך לנסות ולפשר וכותב כמה אגרות לרב חגיז ולרבני ונציה).

כנראה שאגרות הרב מורפורגו פעלו את פעולתן, ורבני ונציה מיתנו את התנגדותם לרמח"ל, שכן הרב חגיז נוזף ברבני ונציה על מורך לבבם, וכותב שרמח"ל והרב באסאן מפיצים שבתאות, וכי גם חמיו של הרב באסאן, הרב בנימין הכהן שהיה "מסופק" לגבי שבתי צבי ונחמיה חיון, קיבל את החרמות שהוטלו עליהם וגרש את חיון כשזה האחרון בא לבקרו, הרב חגיז חוזר ודוחק ברבני ונציה לקיים את החרם שחתמו עליו[112].

השלכות[עריכה]

(השלכות בטווח המיידי - אובדן הספרים, רדיפות של חשודים נוספים בשבתאות, התקבלות כתבי רמח"ל על אף החרמות ע"י יקותיאל גורדון ותלמידיו, ובדור הבא ע"י הגאון מווילנה ותלמידיו - מקורות להכל)
ביאליק כותב במסתו 'הבחור מפדובה' כי רמח"ל הוא אביהן של שלוש אסכולות חדשות ביהדות שהתפתחו קצת אחרי מותו - החסידות, ההשכלה, ותנועת המוסר[113], כך כתב גם הרב הנזיר בספרו קול הנבואה[114].

יחס הקבלה לרמח"ל[עריכה]

לשם[115] הרב יעקב משה הלל[116]

יחס החסידות לרמח"ל[עריכה]

(יש מאמר בJSTOR[117], להעיר גם מיחס חסידות קומרנה, עיין בנתיב מצוותיך נתיב התורה שביל א סעיף לב[118], ובהיכל הברכה דברים, שכתב "אל תתטפש להיות מקובל ולעיין בס' חוקר ומקובל בדברי הבל"[119]),

יחס ההשכלה לרמח"ל[עריכה]

[120],

יחס עולם הישיבות לרמח"ל[עריכה]

"הנה שמעתי דבר ברור איש מפי איש שהגר"א ז"ל כשראה ספר מסלת ישרים מלוצאטו ז"ל אמר בזה"ל אני ראיתי אור גדול ירד למטה לארץ ספר מ"י ומרוב חביבות נתתי בעדו א רענדעל (היינו ג' רו"כ)"[121]

תנועת המוסר, להרחבה משמעותית, גארב, מקובל בלב הסערה עמ' 271 ואילך (המכתב של רבי אברהם שמחה בשם דודו רבי חיים מוולוז'ין[122], דברי הגר"א שהיה הולך אליו ברגל והמחיר המופרז ששילם על מסילת ישרים, על תורת הרמח"ל המשוקעת בהגות הגר"א[123]).

בשנת 2007 הפיץ מחבר אנונימי סיפור בהמשכים בשם 'צופן לוצאטו' בו מוצגת דמותו של רמח"ל כשבתאית, הסיפור פורסם בהמשכים באתר הפורומים הייד פארק, והופץ בציבור החרדי כקובץ PDF, הספר זכה לביקורות מעורבות וברוב הישיבות הליטאיות נאסר לקראו[124][125].

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ביאורים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
  1. הרב מורפורגו מתייחס לרכוּת גילו של רמח"ל, שהיה רק בן עשרים ושלוש בעת פרוץ הפולמוס.
  2. חצי גוף, ארמית, על פי דברי ספר הזוהר[21] שכותב 'דכר בלא נוקבא פלג גופא אקרי' (זכר בלא נקבה, חצי גוף הוא נקרא), ובהקשר לכאן - ביקורת על רמח"ל שהיה עדיין רווק, ובזיקה גם לדברי התלמוד שקובע 'שרוי בלא אשה שרוי בלא תורה'[22].
  3. רמח"ל ותלמידיו טענו שנגלה לו מגיד בחו"ל, דבר שמקובלים רבים פקפקו בהיתכנותו מכיון ש'אין השכינה שורה בחוץ־לארץ'[23].
  4. רמח"ל תרגם מספר שירי רועים איטלקיים ובהם, "הרועה הנאמן" של שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ג'ובאני בטיסטה גואריני (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.<s'), ו"חיי רועים" של קמואנס, והושפע מפיטרארקה[24].
  5. מליצה המבוססת על הפסוק 'מַה־זֶּה֙ הָיָ֣ה לְבֶן־קִ֔ישׁ'[25] המחליפה את המילה קיש בכיס - ארנק בלשון חז"ל, הרומזת לכך שאביו של רמח"ל, יעקב, היה מעשירי פדובה.
  6. ביקורת על רמח"ל שחֶלף לשקוע בלימוד התורה סייע לאביו ולאחיו בעסק המשפחתי.
  7. במקום אחר[83] הוא כותב שעיכב כשנתיים.
  8. ישנן כמה השערות מיהו אותו שלום בן כל חוזה, ממכתבו של רמח"ל[86] משמע שמי שהסית את רבני ונציה נגד רמח"ל הוא יעקב בליליוס, גינצבורג משער[87] שהכוונה לאדם בשם קאלימני ומאיר בניהו מוכיח[88] שמדובר בשלמה זלמן מלבוב, מגדולי יריבי רמח"ל בונציה.

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אגרות והעתקי אגרות אל ומאת רמח"ל, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
  2. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יהונתן גארב, מקובל בלב הסערה, תל אביבההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, תשע"ד, עמ' 56
  3. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יהונתן גארב, מקובל בלב הסערה, תל אביבההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, תשע"ד, עמ' 81
  4. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בצלאל ססיל רותתולדות היהודים באיטליה, תרגום: גאולה בת-יהודה, תל אביב: מסדה, 1962, עמ' 236
  5. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון ברנשטיין, ‏The Letters Of Rabbi Mahalalel Halelujah Of Ancona: A Chapter Of The Cultural History Of Italian Jewry In The Seventeenth Century, Hebrew Union College Annual, (באנגלית), שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.in JSTOR עמוד 514 [18] ואילך
  6. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.טוביה הרופא, ‏מעשה טוביה, באתר HebrewBooks
  7. כל פסקת הרקע - כולל הפסקאות שאחרי הערה זו, מבוססות על שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בצלאל ססיל רותתולדות היהודים באיטליה, תרגום: גאולה בת-יהודה, תל אביב: מסדה, 1962, עמ' 236-238
  8. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. [[רחל אליאור]], "על שבתאות וחסידות בפודוליה ועל הוצאת השבתאים מכלל ישראל" בפרויקט בן-יהודה
  9. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.משה אידל, ‏לתולדות האיסור ללמוד קבלה לפני גיל ארבעים, AJS Review, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.באתר JSTOR
  10. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינצבורג, ‏ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, באתר HebrewBooks
  11. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יעקב עמדין, ‏תורת הקנאות, באתר HebrewBooks
  12. אגרת ו
  13. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יוסף אלמנצי, ‏תולדות ר' משה חיים לוצאטו, באתר HebrewBooks
  14. אגרת טו
  15. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קורות חיי הרמח"ל - מינקות לבחרות
  16. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Paolo Nissim, ‏Sulla data della laurea rabbinica conseguita da Moshé Chajim Luzzatto, La Rassegna Mensile di Israel, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.in JSTOR
  17. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מאיר בניהו, ‏ה'מגיד' של רמח"ל, ספונות, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.באתר JSTOR
  18. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יהונתן גארב, מקובל בלב הסערה, תל אביבההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, תשע"ד, עמ' 136-138
  19. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יהונתן גארב, מקובל בלב הסערה, תל אביבההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, תשע"ד, עמ' 53
  20. אגרת ג
  21. תבנית:זוהר
  22. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, עמוד ב'
  23. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה, עמוד א'
  24. מבוא לספר השירים עמ1 26-27
  25. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר שמואל א', פרק י', פסוק י"א
  26. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינזבורגר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, תל אביב: מוסד ביאליק, תרצ"ז, כרך א, עמ' קכז
  27. נתיבי אמונה ומינות עמ' 169
  28. אגרת מו
  29. אגרת נו
  30. אגרת עב
  31. אגרת מו
  32. גארב, עמ' 131
  33. אגרת מו, וקא ובתורת הקנאות באגרת המקבילה לקא, עיי"ש
  34. גארב, עמ' 131, ועמ' 132 הערה 8
  35. מצודה עמ' 222, אגרת עב
  36. אגרת יג
  37. גארב, עמ' 132
  38. גארב 129-130
  39. גארב, 130-131
  40. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ישעיה תשבי, ‏יחסו של ר' משה חיים לוצאטו אל השבתאות, תרביץ, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.באתר JSTOR
  41. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.צבי הרכבי, ‏השבתאות ורמח"ל ז"ל, באתר HebrewBooks
  42. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.צביה רובין, ‏החיבורים הזוהריים של הרמח"ל והתפיסה המשיחית של הזוהר בכתביו, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.באתר JSTOR
  43. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.לוחות עדות, באתר HebrewBooks
  44. אגרות רמח"ל אגרת ה'
  45. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינזבורגר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, תל אביב: מוסד ביאליק, תרצ"ז, כרך א, עמ' כ
  46. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינזבורגר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, תל אביב: מוסד ביאליק, תרצ"ז, כרך א, עמ' יז
  47. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינזבורגר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, תל אביב: מוסד ביאליק, תרצ"ז, כרך א, עמ' כד
  48. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינזבורגר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, תל אביב: מוסד ביאליק, תרצ"ז, כרך א, עמ' כח
  49. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינזבורגר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, תל אביב: מוסד ביאליק, תרצ"ז, כרך א, עמ' לו
  50. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינזבורגר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, תל אביב: מוסד ביאליק, תרצ"ז, כרך א, עמ' מה
  51. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יהונתן גארב, מקובל בלב הסערה, תל אביבההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, תשע"ד, עמ' 158 והערה 64 בעמ' 159
  52. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אברהם בן אי"ש, תעודות לתולדות רמח"ל, מצודה (לונדון) ג-ד, שמעון ראבידוביץ', תש"ה, עמ' 220
  53. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינזבורגר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, תל אביב: מוסד ביאליק, תרצ"ז, כרך א, עמ' עט
  54. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יהונתן גארב, מקובל בלב הסערה, תל אביבההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, תשע"ד, עמ' 60
  55. חלק א תשובה תקמ"ח
  56. אגרת כט
  57. אגרות מה מו
  58. מצודה
  59. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינזבורגר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, תל אביב: מוסד ביאליק, תרצ"ז, כרך א, עמ' קכה
  60. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יעקב שמואל שפיגל, ‏[שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=54&id=1582 אגרת מכת"י מאת רבי שמשון מורפורגו שנשלחה אל הרמח"ל לפני תחילת הפולמוס, ומשמעותה], המעין שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תמוז תשע"ט
  61. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יהונתן גארב, מקובל בלב הסערה, תל אביבההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, תשע"ד, עמ' 62
  62. אגרת עב
  63. אגרת זו אינה בידינו אולם היא נזכרת באגרת ס' ששלח הרב מורפורגו לרב חגיז.
  64. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינזבורגר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, תל אביב: מוסד ביאליק, תרצ"ז, כרך א, עמ' קלג
  65. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יעקב שמואל שפיגל, ‏[שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=55&id=1644 ראשית פולמוס רמח"ל: ארבע אגרות חדשות מכת"י רבי שמשון מורפורגו], המעין שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תשרי תש"פ
  66. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.E. Carlebach, The Pursuit of Heresy: Rabbi Moses Hagiz and the Sabbatian Controversies, 1990, עמ' 211-213, 223-224. (באנגלית)
  67. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יהונתן גארב, מקובל בלב הסערה, תל אביבההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, תשע"ד, עמ' 64
  68. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אגרות והעתקי אגרות אל ומאת רמח"ל, (כתב החרם מופיע בעמוד 205 ע"פ חלוקת העמודים באתר כתיב), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
  69. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יעקב עמדין, ‏תורת הקנאות, באתר HebrewBooks
  70. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינצבורג, ‏ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, באתר HebrewBooks
  71. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינזבורגר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, תל אביב: מוסד ביאליק, תרצ"ז, כרך א, עמ' xxii
  72. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מאיר בניהו, ‏שבועת רמח"ל לחדול מלחבר ספרים על-פי 'מגיד', מהותה ותוצאותיה, ציון, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.באתר JSTOR
  73. מקור
  74. אגרת נב
  75. המגיד של רמח"ל עמוד שיט הערה 131, ושבועת רמח"ל עמוד 30.
  76. אגרת יד
  77. תשבי, כתובת רמח"ל
  78. אגרת פז
  79. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יוסף אלמנצי, ‏תולדות ר' משה חיים לוצאטו, באתר HebrewBooks
  80. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.זאב גריסהספר העברי פרקים לתולדותיו, ירושלים: מוסד ביאליק, תשע"ו, עמ' 22
  81. נחלקו החוקרים אם זהו מאמר הויכוח לרמח"ל שיש בידינו כיום, בניהו, שבועת עמ' 31 הערה 26, גארב, מקובל, עמ' 72 ובהערה שם
  82. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינצבורג, ‏ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, באתר HebrewBooks
  83. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינצבורג, ‏ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, באתר HebrewBooks
  84. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינצבורג, ‏ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, באתר HebrewBooks
  85. על פי שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר נחמיה, פרק ג', פסוק ט"ו
  86. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינצבורג, ‏ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, באתר HebrewBooks
  87. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינצבורג, ‏ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, באתר HebrewBooks
  88. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מאיר בניהו, ‏שבועת רמח"ל לחדול מלחבר ספרים על-פי 'מגיד', מהותה ותוצאותיה, ציון, שנה מב חוברות א/ב עמוד 31, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.באתר JSTOR
  89. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינצבורג, ‏ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, באתר HebrewBooks
  90. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינצבורג, ‏ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, באתר HebrewBooks
  91. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינצבורג, ‏ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, באתר HebrewBooks
  92. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינצבורג, ‏ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, באתר HebrewBooks
  93. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינצבורג, ‏ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, באתר HebrewBooks
  94. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינצבורג, ‏ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, באתר HebrewBooks
  95. לא מצאתי את העיר הזו, אלמנצי (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יוסף אלמנצי, ‏תולדות ר' משה חיים לוצאטו, באתר HebrewBooks) טוען שזו באטצען, גם אותה לא מצאתי
  96. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור]
  97. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמעון גינצבורג, ‏ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות, באתר HebrewBooks
  98. אגרת קי
  99. אגרת קיא
  100. אגרת קיב
  101. אגרת קיג
  102. אגרת קיד, קטו
  103. על פי שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר איוב, פרק ל"ז, פסוק ט"ז
  104. אגרת קטז
  105. אגרת קיח
  106. אגרת קלו
  107. אגרת קלח
  108. אגרת קלט
  109. אגרת קלה
  110. אגרת קמ
  111. אגרת קמב
  112. אגרת קמז
  113. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. חיים נחמן ביאליק, "הבחור מפאדובה" בפרויקט בן-יהודה
  114. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרב הנזיר, ‏קול הנבואה, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
  115. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שלמה אלישיב, ‏לשם שבו ואחלמה, באתר אוצר החכמה
  116. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יהונתן גארבמקובל בלב הסערה, עמ' 339
  117. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ישעיה תשבי, ‏עקבות רבי משה חיים לוצאטו במשנת החסידות, ציון, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.באתר JSTOR
  118. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יצחק אייזיק ספרין, ‏נתיב מצותיך, באתר אוצר החכמה
  119. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יצחק אייזיק ספרין, ‏חומש היכל הברכה ה, באתר HebrewBooks
  120. יש מלא מאמרים, ביאליק כתב גם הוא כמה קשקושים, להכניס מה שאפשר, יש גם חומר בשמואל ורסס, השכלה ושבתאות: תולדותיו של מאבק, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשמ"ח.
  121. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שמחה זיסל זיו, ‏חכמה ומוסר ב, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
  122. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יהושע בישקוויץ, ‏דרך תבונות עם ביאור דעת לנבון, באתר אוצר החכמה
  123. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רפאל ב' שוח"ט, ‏הפרשנות ההיסטוריוסופית הקבלית של הגר"א והשפעת רמח"ל עליו ועל בית מדרשו, דעת, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.באתר JSTOR
  124. צופן לוצאטו בפורום בחדרי חרדים
  125. לחובבי הסיפורים, ההיסטוריה וההווי הישיבתי - צופן לוצאטו בפורום בחדרי חרדים
  126. 126.0 126.1 זמין בפורום אוצר החכמה

קטגוריה:מחלוקות ופולמוסים ביהדות קטגוריה:רמח"ל


This article "פולמוס רמח"ל" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:פולמוס רמח"ל. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

Page kept on Wikipedia This page exists already on Wikipedia.


Read or create/edit this page in another language[עריכה]