ערבה (סוכות)

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש
ענפי הערבות (מאחור), יחד עם הלולב (במרכז) והדסים (מקדימה).

ערבה היא ענף עלים של עץ הערבה, ומוכרת כאחד מארבעת המינים. גם בהושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות, נוהגים לקחת חמישה ענפי ערבה ולהכות בהם על הקרקע בליווי אמירת פסוקים מיוחדים.

צפצפה[עריכה]

עץ הצפצפה דומה במראהו לעץ הערבה אך אינו נחשב לערבה ופסול לנטילה. קיימים שלושה סימני זיהוי המבדילים ביניהן:

  1. עלה הערבה צר ומוארך, ואילו העלה של הצפצפה עגלגל יותר.
  2. קצות עלה הערבה חלקים, או משוננים בצורה עדינה, ואילו עלי הצפצפה משוננים כשיני המסור.
  3. צבע ענף הערבה אדום מעט, או נוטה לאדום. לעומת ענף הצפצפה שהוא נוטה לירוק. לעיתים גם ענף הערבה עוד לא האדים בשל גילו הצעיר, וכיוון שסופו להאדים - כשר[1].

עץ הערבה צומח בדרך כלל לצד נהר, אם כי הוא מצוי גם בשדות, בגינות ובחצרות. בישראל הוא צומח בחצרותיהם של אנשים רבים. מכיוון שגידול עץ זה דורש מים רבים, הענפים שנקטפים מתייבשים תוך יומיים-שלושה. על מנת לשמור על טריותם ככל האפשר לקראת מצוות ארבעת המינים, הם נשמרים במקרר עד לשימוש, או עטופים במגבת לחה.

תנאי כשרות[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. חז"ל במשנה מנו מספר פסולים שיש בהם כדי לפסול את הערבה מלשמש כאחד מארבעת המינים:

  • יבשה: ערבה שעליה יבשים פסולה, אך אם רק מיעוטה יבשה - כשרה.
  • נקטם ראשה: אם ראש הערבה נחתך, הערבה פסולה.
  • נשרו עליה: כאשר רוב עלי הערבה נשרו, הערבה אינה כשרה עוד לארבעת המינים. מסיבה זו שיש שמהדרים אחר ערבה שהלבלוב ניכר בראשה (ערבה עם 'לבלוב') על מנת לוודא שאכן ראשה לא נקטם.

פסול נוסף שנזכר בחלק מפסוקים הוא כאשר הערבה אינה טריה והיא קמלה ונובלת, היא אינה כשרה לשימוש מאחר ואינה נחשבת כ'דרך גדילתה' והוא מעכב בכשרותה.

ישנם המהדרים לקחת דווקא ערבות שגדלות על מים כמשמעות הפסוק 'ערבי נחל'.

טקס הערבה בבית המקדש[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. על פי המשנה, בימי המקדש בירושלים נאספו ענפי ערבה ארוכים ונזקפו לצידי המזבח - בכל אחד מימי חג הסוכות - כשראשיהם מכופפים מעל המזבח.

לאחר החג[עריכה]

לאחר סיום החג, אין בערבה קדושה וניתן לזורקה, אם זאת כתבו הפוסקים כי אין לזורקה בביזיון - ככל תשמישי מצווה לאחר סיום השימוש בהם. אמנם בחלק מהמקומות נהגו לזרוק את הערבות על גבי ארון הקודש, ולהשאירם שם, אך רבים הסתייגו ממנהג זה.

מנהג נפוץ הוא להשתמש עם עלי הערבה בנוסף ללולב על מנת לשרוף את החמץ בערב פסח, מנהג זה נזכר בדרשות מהר"ח אור זרוע בשם הרוקח (מעשה רוקח סי' יט) ועוד[2]. מנהג נוסף הוא לאפות מצות באש שהובערה בעלי הערבה, מנהג זה נזכר במהרי"ל ועוד[3].

ברמ"א הזכיר מנהג זה וכתב:

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

ונהגו להצניע ההושענות לאפיית מצות כדי לעשות בה מצוה

או״ח סי׳ תרסד, ט

יש שנהגו להניח את הערבה במיםשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] על מנת לגדל עצי ערבות חדשים.

סגולות הערבה[עריכה]

סגולות שונות נקשרו סביב עלי הערבה שנחבטו בהושענא רבא. רבים נהגו לקחת עלים מערבות אלו, ולשומרם כסגולה להינצל מפגעים רעים. מקור למנהג זה הוא בדברי רבי חיים פלאג'י שכתב כי שמירת הערבה החבוטה היא סגולה לשמירה בדרך: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."יקח אצלו הושענא שלו בדרך, או שידע בבירור באיזה מקום מוטמן בביתו וכשיזכור בשעת סכנה - יועיל" (מועד לכל חי, כד, יח).

סגולה נוספת נזכרה בספר 'כתר שם טוב' להניח את עלי הערבה החבוטה בתוך הארנק, על מנת שיצליח במסחרו.

בספר 'יפה ללב' מובא שהשינה על עלים אלה מסוגלת נגד חלומות רעים. וכעין זה נזכר בספר המידות לרבי נחמן מברסלב שעלי ערבה חבוטה הן סגולה כנגד פחד.

סגולה נוספת שהובאה, היא לזרוק עלי ערבה לים סוער על מנת להשקיטו[4].

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. רמ"א על שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרמ"ז, סעיף א'
  2. וכן נזכר במהרי"ל הל' ערב פסח (ע' מח). שו"ת מהרש"ל סי' פז. כנסת הגדולה הגה"ט. ח"י ס"ק ג.
  3. מהרי"ל בהל' אפיית מצות (ע' עד). שו"ת מהר"י ווייל סי' קצא וסי' קצג..
  4. ספר ויקרא אברהם

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

קטגוריה:ארבעת המינים קטגוריה:סוכות


This article "ערבה (סוכות)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:ערבה (סוכות). Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.