עסקאות שחרור שבויים ישראלים
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
עסקאות שחרור שבויים ישראלים מתייחסות לחילופי אסירים במהלך הסכסוך הישראלי-ערבי. ישראל החליפה שבויים עם שכנותיה הערביות ושחררה כ-7,000 אסירים פלסטינים כדי להבטיח חופש עבור 19 ישראלים וכדי להשיב את גופותיהם של שמונה אחרים.
העסקאות[עריכה]
שנות הארבעים והחמישים[עריכה]
חילופי השבויים הראשונים התרחשו לאחר מלחמת העצמאות ב-1948, אז החליפה ישראל עם שבויי מלחמה פלסטינים מצבאות ערב בתמורה לכל החיילים והאזרחים הישראלים שנפלו בשבי במהלך המלחמה.[1]
ב-8 בדצמבר 1954 נחטף ועונה על ידי צבא סוריה חמישה איש כוחות ההגנה של ישראל (צה"ל) שפעל בגבול סוריה. אחד החיילים, אורי אילן, התאבד כשהוא בשבי לאחר שנודע לו כוזב על ידי שוביו כי חבריו ליחידה נהרגו. ארבעת השבויים שנותרו בחיים וגופתו של אילן הוחזרו ב-29 במרץ 1956 תמורת 40 חיילים סורים שנתפסו במהלך פעולות צבאיות שונות בישראל. [2]
בעקבות מלחמת סיני בשנת 1956 החליפה ישראל 5,500 אסירים מצרים שנשבו במהלך הלחימה ו-77 אחרים שנשבו במהלך פעולות צבאיות מלפני המלחמה, בתמורה לטייס ישראלי שנשבה בשבי במהלך המלחמה, ושלושה חיילים שנשבו בשבי לפני המלחמה.
שנות השישים[עריכה]
ב-1 בפברואר 1962 החליפה סוריה את גופתו של חייל ישראלי בתמורה לחייל סורי בשבי שנשבה בשבי הישראלי.[1]
ב-21 בדצמבר 1963 הוחלפו 11 חיילים ואזרחים ישראלים שנתפסו על ידי סוריה לאורך כל השנים מאז עצמאות ישראל ל-18 אסירים סורים בישראל.[1]
במהלך מלחמת ששת הימים בשנת 1967, שבתה ישראל 4,338 חיילים מצרים ו-899 אזרחים, 553 חיילים ירדנים ו-366 אזרחים, 367 חיילים סורים ו-205 אזרחים, בעוד 15 חיילים ישראלים וגופות של שניים נוספים נפלו בשבי הערבי. כולם שוחררו לאחר המלחמה. מרגלים ישראלים שנכלאו במצרים מאז שנות החמישים, שני מפקדים ימיים שנתפסו זמן קצר לאחר המלחמה, וגופת חייל ישראלי שנחטף שנה לפני המלחמה ומת לאחר מכן בכלא שוחררו.[1]
ב-2 באפריל 1968 שוחררו 12 חיילים ירדנים שנפלו בשבי בפעולת כראמה בתמורה לגופתו של חייל ישראלי שנעלם. הירדנים היו אמורים להחזיר שתי גופות נוספות, אך בארונות הקודש נמצא כי הם מכילים לכלוך בלבד, והחיילים עדיין הוחשבו לנעדרים.[1]
ב-7 בדצמבר 1969. הוחלפו שני אזרחים שמטוסם נחטף לדמשק, ושני טייסים ישראלים, גיורא רום ונסים אשכנזי שהופלו בחזית תעלת סואץ במלחמת ההתשה, תמורת 71 שבויים מצרים וסוריים וביניהם טייסים, אנשי צבא, אזרחים ומחבלים.
שנות השבעים[עריכה]
ב-1 בינואר 1970 נחטף שומר לילה במטולה, שמואל רוזנווסר, על ידי הפת"ח. יותר משנה לאחר מכן שוחרר רוזנווסר בתמורה למחמוד חיג'אזי, אסיר פת"ח בישראל. חיג'אזי נפצע ונשבה בהתקפה הצבאית הראשונה של פת"ח על ישראל, ב-1 בינואר 1965, ונידון ל-30 שנות מאסר.[3]
ב-9 ביוני 1972 לכד כוח צה"ל 5 קצינים סורים שסיירו בסמוך לגבול ישראל-לבנון, והם הוחלפו מאוחר יותר בתמורה לשלושה טייסים ישראלים ששהו בשבי הסורי.[1]
ב-3 ביוני 1973 הוחלפו 3 טייסי חיל האוויר הישראלי שהיו בשבי הסורי במשך שלוש שנים בתמורה ל-46 אסירים סורים.[1]
במהלך מלחמת יום כיפור באוקטובר 1973, מצרים וסוריה לקחו בשבי 293 שבויים ישראלים, ואילו ישראל שבתה 8,372 מצרים, 392 סורים, 13 עירקים ו-6 מרוקאים. כל האסירים הללו הוחלפו בין התאריכים 15–22 בנובמבר 1973. במהלך חילופי הדברים החליפו שני הצדדים גם אסירים ממלחמת ההתשה.[1]
ב-4 באפריל 1975 החזירה מצרים את גופותיהם של 39 חיילי צה"ל שנהרגו במהלך מלחמת יום כיפור תמורת 92 מחבלים ואסירים ביטחוניים שהוחזקו בישראל.
בחודש יוני 1975, שחררה ישראל 20 אסירים תושבי רצועת עזה לבין סיני חצי האי. בתמורה, מצרים העניקה לישראל את גופותיהם של אליהו חכים ואליהו בית צורי, שני לוחמים יהודים מהלח"י.
ב-5 באפריל 1978, אירעה תקרית שבה מספר חיילים יצאו עם רכב לטיול בדרום לבנון. באותה עת טרם השלים צה"ל את נסיגתו לאחר מבצע ליטני. הרכב חצה את קווי צה"ל ובהיתקלות עם מחבלים, נהרגו 4 מהחיילים, אזרח וחייל חמקו מהמחבלים וחזרו בשלום ונשבה חייל המילואים אברהם עמרם. לאחר כמעט שנה בשבי ארגונו של אחמד ג'בריל, הוחזר עמרם תמורת 76 מחבלים שפוטים, בהם רימה טנוס, מחוטפי מטוס סבנה.
שנות השמונים[עריכה]
ב-3 בספטמבר 1982, ארבעה לוחמי פת"ח פלסטינים הפתיעו מאחז צה"ל ליד בהמדון במרכז לבנון. מפקד החוליה הפלסטינית היה אייסה חג'ו. שמונה חיילי צה"ל מחטיבת הנח"ל נכנעו ללא קרב ונלקחו בשבי הפלסטינים. התנהגותם נחשבה ל"לא מקובלת" על ידי הרמטכ"ל צה"ל משה לוי. החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית, הפרו-סורית, בראשות אחמד ג'יבריל, עזרה ללוחמי פת"ח ושבוייהם והחזיקה בשניים מהשבויים הישראלים. עסקת שחרור ששת שבויי הנח"ל הללו התרחשה ב-23 בנובמבר 1983 - החלפת שישה חיילי נח"ל שבויים ב-4,765 מחבלים. עסקה זו מכונה לעיתים עסקת ג'יבריל הראשונה.
בשנת 1984 החליפה ישראל 291 אסירים סורים וגופות של 72 אחרים בתמורה לשישה ישראלים וחמש גופות.[4]
עסקת ג'יבריל בשנת 1985 - במסגרתה שוחררו 1,150 אסירים ועצירים ביטחוניים שישבו בבתי כלא בישראל בתמורה לשחרור שלושה חיילי צה"ל שנתפסו בלבנון בידי ארגונו של אחמד ג'יבריל- יוסף גרוף, ניסים סאלם וחזי שי.[5]
ביולי 1985 - ישראל משחררת יותר מ-700 עצורים לבנונים. מנהיגי השיעים אומרים כי חופשם הובטח בתמורה להחזרתם של 39 נוסעים זרים מחטיפת טיסה 847 של TWA. ישראל מכחישה דבר זה עד היום.
שנות התשעים[עריכה]
ב-12 בספטמבר 1991, גופתו של החייל הדרוזי הישראלי סמיר אסד, הוחזרה לישראל תמורת שני חברי החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. אסד נהרג מחוץ לצידון בשנת 1983.[1]
שני חיילים ישראלים, יוסף פינק ורחמים אלשיך, נהרגו בפיגוע של חיזבאללה במחסום צה"ל בבית יהון שבדרום לבנון ב-17 ביולי 1986. גופותיהם הוחזקו על ידי הלבנונים ושוחררו רק ב-21 ביולי 1996, בתמורה לגופותיהם של 123 לוחמים לבנונים שהוחזקו על ידי ישראל. ארגון חיזבאללה שחרר 17 חיילים מצבא דרום לבנון (צד"ל) ואילו צד"ל שיחרר 45 עצורים של חיזבאללה מכלא כיאם.[6]
ב-25 במאי 1998 הוחלפו שרידיו של חייל צה"ל איתמר איליה בתמורה ל-65 אסירים לבנונים וגופותיהם של 40 לוחמי חיזבאללה וחיילי לבנון שנתפסו על ידי ישראל. בין אלה שחזרו ללבנון, היו שרידיו של האדי נסראללה, בנו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, שנהרג בעימות עם צה"ל בשנה שקדמה לה. איליה נהרג במארב הרסני של חיזבאללה באנסריה, שם נהרגו ב-5 בספטמבר 1997 12 חיילים מיחידת הקומנדו הימית העילית הישראלית "שייטת 13".[1]
שנות האלפיים[עריכה]
בשנת 2003 שיחררה ישראל את שרידיהם של שני חברי חיזבאללה, ובתמורה תאפשר החיזבאללה למתווך גרמני לבקר את אל"מ אלחנן טננבאום שהוחזק על ידי חיזבאללה, לאחר שנחטף בדובאי בשנת 2000.[6]
עסקת שבויים במסגרת פרשת טננבוים עם חזבאללה בשנת 2004 - במסגרתה שוחררו 450 מחבלים, ביניהם שייח עובייד ומוסטפא דיראני, בתמורה לגופות שלושת חיילי צה"ל שנחטפו באירוע חטיפת החיילים בהר דב- עדי אביטן, בני אברהם ועומאר סואעד וכן אזרח אחד חי (אלחנן טננבאום).
באוקטובר 2007 הסכימו ישראל וחיזבאללה להחליף את חסן עקיל, פעיל חיזבאללה שנשבה בשנת 2006, ואת גופות שני לוחמי חיזבאללה שנהרגו במלחמת לבנון בשנת 2006 והובאו לאחר מכן לישראל, בתמורה לשרידיו של גבריאל דווייט, תושב ישראל אשר טבע בשנת 2005 ונשטף לחוף בלבנון.[7]
הערות שוליים[עריכה]
This article "עסקאות שחרור שבויים ישראלים" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 1.9 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Background on Israeli POWs and MIAs, mfa.gov.il
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אורי אילן - מסר נוסף בפתקים, Haaretz הארץ
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.The slippery slope of prisoner swaps, Haaretz.com (בEnglish)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Timeline: Past prisoner swaps, www.aljazeera.com (בEnglish)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Lebanese Celebrate Return Of Five Prisoners, NPR.org (בEnglish)
- ↑ 6.0 6.1 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Israel frees one of 5 Hezbollah guerillas, two bodies of militants, Haaretz.com (בEnglish)
