עמנואל קופלביץ
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת. עמנואל קופלביץ (6 ביוני 1922 ו' בסיון תרפ"ב – 22 בפברואר 2021 י' באדר תשפ"א) היה מזרחן, מתרגם ואיש חינוך. בעבודתו בשירות הציבורי בישראל הניח תשתיות ותרם רבות לביסוס המינהל הציבורי של הרשויות המקומיות בישראל בתפקידיו במשרד הפנים, משרד מבקר המדינה ולפיתוח וביסוס מערכת החינוך של הערבים ובני המיעוטים בתפקידו כמנהל האגף לחינוך ערבי במשרד החינוך. במקביל, עסק בהוראה בתחום השפה והספרות הערבית, ובתרגום קלאסיקות בספרות העיון הערבית והאסלאמית הן מערבית והן משפות נוספות – צרפתית, אנגלית וגרמנית, ובכך תרם רבות לתשתית ההשכלה בתחום האסלאם והמזרח התיכון בארץ.
הוא האמין באפשרות של חיים משותפים, זה לצד זה, של היהודים והערבים במדינת ישראל, והשקיע בכך את מלוא מרצו, הן ברמה המעשית הממשלתית והן ברמה התרבותית, חברתית, לשונית וספרותית.
חייו[עריכה]
עמנואל תיאודור קופלביץ נולד בברלין בשנת 1922 להוריו קיטה-יהודית לבית הולנדר (גרמניה, 1894 – ירושלים, 1987) ויעקב קופלביץ הוא ישורון קשת (פולין, 1983 – ירושלים – 1977). אביו, ישורון קשת, משורר, סופר, מתרגם ומבקר, נולד בעיירה מינסק מזובייצקי (נוֹבוֹמינסק) שליד ורשה, בפולין הקונגרסאית, למד בגימנסיה רוסית, וב-1911 נשלח על ידי הוריו ללמוד בגימנסיה הרצליה בתל אביב. ב–1920 שב לאירופה ללימודים גבוהים בברלין, שם פגש את קיטה הולנדר ונישא לה. לאחר שנפרדו, חזר ב-1926 לפלשתינה. אימו של עמנואל, קיטה, נולדה בנאומבורג למשפחה משכילה ומתבוללת שמוצאה מוורוצלב (ברסלאו). אביה, ד"ר לודוויג הולנדר, לימד לימודים קלאסיים (לטינית ויוונית) בגמנסיה של קתדלרת נאומבורג, ואימה אנה לבית אוורבוך שמרה על יהדותה. שלא כמקובל באותה תקופה, קיטה זכתה להשכלה נרחבת: היא סיימה בית-ספר תיכון לבנות ורצתה להמשיך ולרכוש השכלה גבוהה, אך באותה התקופה לא קיבלו נערות ללימודים אקדמיים ולכן למדה תחילה בשיעורים שלא היו מוכרים באופן פורמלי ללימודי-תואר. כאשר נפתחו שערי האוניברסיטאות בפני הנשים הייתה בין הראשונות שנרשמו ללימודים באוניברסיטת לייפציג. עם סיום לימודי התואר הראשון הציע לה דודה האהוב ד"ר פליקס אוורבוך (Felix Auerbac, אחי-אמה, שהיה פיזיקאי ואיש תרבות ואמנות), להמשיך וללמוד באוניברסיטת יינה בה לימד – וכך עשתה. בראשית שנות העשרים חיה בברלין ועבדה כמורה למתמטיקה תוך שהיא מתעניינת באמנות. שם התחברה לקבוצה התרבותית הציונית שכללה גם את גרשום שולם, ש"י עגנון ושם גם הכירה ונישאה ליעקב קופלביץ.
הוריו של עמנואל נפרדו בילדותו, וכשהיה בן שנתיים וחצי הוא עלה לארץ לראשונה עם אמו. הם התגוררו בירושלים ועמנואל למד בגן הילדים של חסיה סוקניק, אשת חינוך ולוחמת לזכויות נשים. עקב הקשיים בארץ, שב עם אימו לברלין ב-1928, שם למד במשך 5 שנים ב"ביה"ס היסודי הפרטי של אגודת החינוך היהודי". בית הספר היה יהודי וציוני ברוחו ובתכניות הלימודים שלו.שפת ההוראה הייתה גרמנית, אך עברית הייתה אחד ממקצועות הלימוד המרכזיים ונלמדה 5 שעות בשבוע בכל כיתה. בשנת 1933 שבו הוא ואימו ועלו ארץ, והפעם לחיפה.
עם סיום לימודיו בבית הספר הריאלי ב-1940 עלה עמנואל לירושלים ללמוד באוניברסיטה העברית בהר הצופים שם למד לתואר ראשון ושני מדעי האסלאם, שפה וספרות ערבית, לשון עברית, לימודים קלאסיים וחינוך. תוך כדי לימודיו, בשנים 1942-43 היה מורה לערבית בטבריה ובירושלים. לאחר סיום לימודיו לתואר שני ב-1945 נישא ב-1946 לבתיה הלמן, אשר סיימה את לימודיה לתואר שני בפילוסופיה ובספרות אנגלית.
קופלביץ שירת ב"הגנה", ובמלחמת העצמאות השתתף ובקרבות על ירושלים ברמת רחל ובקרב נוטרדם - שם גם נפצע.
עבודתו בשירות הציבורי[עריכה]
עם קום המדינה עבד במשרד הדתות כאיש קשר עם האוכלוסייה הלא־יהודית. בעבודתו ביקר במסגדים ובכנסיות, נפגש עם בעלי תפקידים בשירותי הדת, עם שופטים וראשי יישובים בחברה הערבית. בשנות ה–50 (1952-1958) עבד במשרד הפנים במחלקת המיעוטים, שם סייע בהקמת רשויות מוניציפליות ביישובים הערביים. כמו כן עסק בביקורת על יישובים ומועצות מקומיות בפרוזדור ירושלים, ואח"כ במחלקת הביקורת של עיריית ירושלים. בסוף העשור עבר למשרד מבקר המדינה (1958-1970) והיה אחראי על הביקורת על הרשויות המקומיות, ובהמשך על משרדי ממשלה שונים. בהמשך היה אחראי על התכנון והדיווח של כל משרד מבקר המדינה. ב-1964 התמחה בצרפת (fellowship) במינהל חינוכי. לאחר מלחמת ששת הימים התמנה למבקר הממשל הצבאי בגדה המערבית.
בהמשך התמנה למנהל האגף לחינוך למיעוטים במשרד החינוך, שם עבד בשנים 1971-1987. בתפקידו זה השקיע רבות בפיתוח וביסוס מערכת החינוך למגזר הערבי על כל היבטיה: הרחבת טווח הגילים של שנות הלימוד לילדים; הכללת הבנות בחינוך החובה והתיכון; פיתוח הסמינרים להכשרת מורים; בנייה ופיתוח של בתי ספר; והקמת מערך החינוך לבדואים בנגב. כאשר הוא הגיע לכפר שבו היו מוסדות חינוך שפעלו בחסות הכנסייה, בעוד שלילדי המשפחות המוסלמיות לא היה בית ספר, הוא נפגש עם ראשי הכנסייה וציטט באוזניהם משפט בלטינית מתוך הברית החדשה, המתייחס לחובה לסייע לכל אדם.
אקדמיה[עריכה]
בשנים 1966-1980 לימד קופלביץ בחוג לשפה וספרות ערבית, בהתחלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובהמשך בשלוחת האוניברסיטה העברית בתל- אביב לפני שהוכרה כאוניברסיטה עצמאית. לאחר הפיכתה של אוניברסיטת תל-אביב לאוניברסיטה עצמאית, לימד שם בשנים 1987-1991 בחוג לשפה וספרות ערבית.
אחד הקורסים הייחודיים שלימד עסק במסעותיהם של גיאוגרפים ערביים בימי הביניים על בסיס יומני מסע שכתבו, ביניהם אבן-בטוטה.
בין השנים 1993-2004 לסירוגין עסק בהוראה במכללת דוד ילין, שם הכשיר דורות של מורות ומורים.
קופלביץ פרסם מאמרים בתחומי עיסוקו וכן ערכים בנושאי אסלאם באנציקלופדיה הכללית "מסדה". באחד ממחקריו הרבים, בחן את חדירתן של מלים מעברית לשפה הערבית.
פועלו בתחום התרגום[עריכה]
במקביל לעבודתו בשירות הציבורי ובאקדמיה עסק בתרגום, ולאורך השנים תרגם עשרות ספרים ומאמרים. ב–1945 היה הראשון שתרגם לעברית את אמנת הליגה הערבית. בהמשך הוא תרגם ספרים שהם קלאסיקה בתחום המזרחנות והאסלאם. הוא תרגם לעברית הן מערבית והן מלשונות אירופיות — אנגלית, גרמנית וצרפתית. בין תרגומיו הבולטים, הכוללים גם מבוא רחב פרי עטו: "אל־מוקדימה" של אבן ח'לדון, ההיסטוריון הערבי בן המאות ה–14 וה–15; כתבי הסופר המצרי טהא חוסיין; וספרו של אל־ג'בארטי המתעד את תקופת הכיבוש של נפוליאון במצרים. בעבודתו שלו הגדולה בחר, ערך וכתב מבוא מקיף לחדית'- שהיא התורה שבע"פ של האסלאם: האנתולוגיה "עולמו של הנביא מוחמד — חברה ודת על־פי החדית'" (מערבית). קפולביץ המשיך לתרגם עד שנותיו האחרונות. כשהיה בן יותר מ–90 פרסם את תרגום ספרו של רודי פארט "מוחמד והקוראן" (מגרמנית), ואת ספרו של מונטגומרי ואט, "תולדות ספרד האיסלאמית" (מאנגלית). בשנותיו האחרונות תרגם סיפורים קצרים בחוג המתרגמים שבחסות מכון ון־ליר, בסדרת "מכתוב". הוא תרגם ללא הפסק, ממש עד יומו האחרון. תרגומיו של קופלביץ הם בגדר אמנות התרגום. "הגרעין הקשה של כל כתיבה זה המילה. כל מילה נושאת עמה אסוציאציה וקונוטציה וגוון. לפעמים קשה מאוד להביא בתרגום את המילה המקבילה בשפת היעד, כי היא לא נותנת את מלוא המשמעות שהיא בין השיטין של המילה", הוא אמר על עבודתו.
תרגומיו[עריכה]
- מומסן, תיאודור: דברי ימי רומא - תקופת הקיסרים (מגרמנית). הוצאת מסדה, 1962.
- עבד אל-רחמן אבן ח'לדון: אקדמות למדע ההיסטוריה לפי משנתו של אבן ח'לדון (מערבית) - מוסד ביאליק, 1966, 2002.
- מעוז, משה: אסד - הספינקס של דמשק (מאנגלית) - דביר, 1988.
- קאהן, קלוד: האסלאם מלידתו עד תחילת האימפריה העות'מאנית (מצרפתית) - דביר, 1995.
- קנדי, היו: מוחמד וחליפות המזרח התיכון המוסלמי מהמאה השישית עד המאה האחת-עשרה (מאנגלית) - מוסד ביאליק ואוניברסיטת בן-גוריון, 1988.
- טהא חוסיין והתחדשותה של מצרים : מבחר כתבים (מערבית) - מוסד ביאליק, 2001. עריכה, תרגום ומבוא מקיף.
- עולמו של הנביא מוחמד - חברה ודת על-פי החדית' (מערבית) - כרמל, 2011. עריכה, תרגום ומבוא מקיף.
- פארט, רודי: מוחמד והקוראן, חייו ובשורתו של נביא האסלאם (מגרמנית) - כרמל, 2015.
- מונטגומרי וואט: תולדות ספרד האסלאמית (מאנגלית) – כרמל, 2017.
- עבד אל-רחמאן אל-ג'ברתי: היום שבו התערערו חוקי בראשית, הכיבוש הצרפתי במצרים (מערבית) - ידיעות ספרים, 2020.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
This article "עמנואל קופלביץ" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:עמנואל קופלביץ. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
