📝Create a new article
🏭Create a company page
🇬🇧 - in english
🇫🇷 - en français (FR)
🇵🇹 - em português (PT)
🇩🇪 - in deutsch (DE)
🇯🇵 - 日本語で (JA)

You can edit almost every page by Creating an account. Otherwise, see the FAQ.

עמוס עוז

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

עמוס עוז (4 במאי 1939, ט"ו באייר ה'תרצ"ט – 28 בדצמבר 2018, כ' בטבת ה'תשע"ט) היה סופר ואינטלקטואל ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ספריו של עוז החלו להתפרסם בשנות ה-60, ומאז הוא נחשב כאחד הבולטים שבסופרי "דור המדינה". בשנות האלפיים, הוא נחשב על ידי רבים לאחד מבכירי הסופרים בישראל. הגותו עוסקת בספרות, בזהות ישראלית וציונית, במחשבה מדינית-חברתית מנקודת השקפה סוציאל-דמוקרטית. ספריו וסיפוריו תורגמו ל-45 שפות שונות. עוז זכה בפרסים ספרותיים בישראל ובעולם, כולל פרס ישראל (1998), פרס גתה (2005), פרס היינריך היינה (2008) ופרס ביאליק. מ-2007 ואילך היה עוז מועמד לפרס נובל לספרות מספר פעמים.[1]

ביוגרפיה[עריכה]

עמוס עוז נולד ב-4 במאי 1939, (ט"ו באייר ה'תרצ"ט) בשם עמוס קלוזנר (נהגה לעיתים: קְלַאוּזְנֶר, קְלוֹיזנֶר) בירושלים למשפחת משכילים רוויזיוניסטים. אביו, יהודה אריה קלוזנר, היה דוקטור לספרות עברית ועבד בספרייה הלאומית. אמו, פניה לבית מוסמן, למדה פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטאות פראג וירושלים. דודו של אביו, פרופ' יוסף קלוזנר, היה ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים ולימים מועמד תנועת החרות לנשיאות מול חיים ויצמן. סבו מצד אמו פניה היה בעל טחנת קמח בעיר רובנו שבאוקראינה של היום, ועלה ארצה בשנת 1934. אמו התאבדה כשהיה בן 12.

עוז גדל בשכונת כרם אברהם בירושלים. בכיתה ב' למד אצל שכנתו המשוררת זלדה. אף על פי שמשפחתו הייתה רחוקה מהדת ובזה ל"אי-רציונליות" שייחסו לה,[2] למד עוז בבית הספר העממי הדתי "תחכמוני", כי החלופה הייתה לימודים בבית החינוך לילדי עובדים, מוסד שהשתייך לזרם העובדים והיה בעל רוח סוציאליסטית, ולכך התנגד אביו נחרצות מסיבות ערכיות-פוליטיות. חלק מלימודיו התיכוניים עשה בגימנסיה העברית רחביה.

בגיל 14 וחצי, עזב עוז את בית אביו והצטרף לקיבוץ חולדה, שם הפכה משפחת חולדאי[3] למשפחתו המאמצת, בשנים 1954–1985 עוז חי ועבד כחבר קיבוץ. במשך השנים שימש גם כמורה בתיכון ופרופסור לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא התחתן עם נילי, חברת הקיבוץ, בתו של ספרן הקיבוץ ולזוג שלושה ילדים. בנותיו, פניה עוז-זלצברגר וגליה עוז עוסקות אף הן בכתיבה ספרותית. בנו הצעיר דניאל הוא משורר ומוזיקאי[4]מספר שנים לאחר הולדת בנו עזב עוז את הקיבוץ מפאת מחלת הקצרת שבה לקה בנו ועבר לערד. .[5]

את שירותו הצבאי עשה עוז בגדוד 50, אז חלק מחטיבת הצנחנים, ולאחר מכן למד פילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטה העברית.

עוז היה חבר האקדמיה ללשון העברית ונפטר בשנת 2018 ממחלת הסרטן.

יצירתו[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

עד שהיה בן 22, לא פרסם עוז אלא פרסומים קטנים בעלון הקיבוץ ובעיתון "דבר". קובץ סיפוריו הראשון "ארצות התן" פורסם בשנת 1965 ומשך תשומת לב רבה בעולם הספרותי[6] [7]והרומן הראשון שלו, "מקום אחר", יצא לאור בשנת 1966. אחרי פרסום הרומן "מיכאל שלי" (1968) סומן עוז כהבטחה גדולה של הספרות הישראלית. מאז פורסמו עשרות רומנים פרטי עטו, בהתחלה במסגרת הוצאת "עם עובד" של ההסתדרות. מאוחר יותר עבר להוצאת "כתר" מכיוון ששם קיבל חוזה ייחודי המעניק לו שכר חודשי קבוע ללא קשר לתדירות פרסומיו. [8]

ביצירותיו נוטה עמוס עוז לתאר גיבורים בטון ריאלי עם נטייה קלה לאירוניה. עיסוקו בנושא הקיבוץ בכתביו מלווה בנימה ביקורתית. הרומן "מיכאל שלי" תורגם לכשלושים שפות ומתאר את סיפור אהבתה ונישואיה של נערה על רקע ירושלים של שנות החמישים. הספר מצליח לחדור לתוך מסתרי עולמה של האישה, חנה, ועוקב אחר הסיוטים ההולכים ומשתלטים עליה. תוך כדי כך הקורא מתוודע לאווירה של ירושלים, לשכונותיה ולסמטאותיה. הופעת הספר האוטוביוגרפי במהדורה שיצאה במלות 40 שנה לרומן מציין עוז שדמותה של חנה גונן כמעט "הכתיבה לו את הרומן" והוא נאלץ לכתוב בערבים ובסופישבוע והרבה מעבר ליום החופש השבועי שהקיבוץ הועיד לו לכתיבה.[9] "סיפור על אהבה וחושך" שפכה אור חדש על דמותה של חנה והסבירה במידה רבה את דמותה המיוסרת, כפי שראה עוז לנכון לתארה. במקום אחר בספר זה, חושף עוז את השפעתו הגדולה של המספר האמריקני שרווד אנדרסון על כתיבתו. את הטענות על קשר בין דמותה של חנה לבין דמותה של אמו המתוארת בסיפור על אהבה וחושך, מכחיש עמוס עוז מכל וכל וטוען כי מדובר בשתי דמויות שונות לחלוטין. הספר תורגם ל-30 שפות ונמכר במיליון עותקים. ב-2015 הופק על פי הספר סרט שכתבה וביימה נטלי פורטמן, שגם משחקת בסרט את התפקיד הראשי.

הרומן "מנוחה נכונה" דן בחיי הקיבוץ בישראל ומראה את הפער הבין-דורי בין תושבי הקיבוץ וכמו כן, חלק מההווי שבו, הקשר לפוליטיקה הארצית והרצון לעזוב את הקיבוץ ואף לרדת מארץ ישראל.

הרומן "קופסה שחורה" מצייר עוז את אופיה הייחודי של כל אחת מהדמויות באמצעות מכתביה בלבד. הדמויות ברומן ועוברות תהליכים המשתקפים בהתכתבות ביניהן ועל אודותיהן עם התפתחות העלילה, הרומן עובד לתיאטרון ולקולנוע.

"פה ושם בארץ ישראל" מתאר מסע של עוז ומפגשים עם אנשים שונים ברחבי ארץ ישראל במהלך שנת 1982. קדמו לספר פרסום תיעוד המפגשים בשבועון "דבר השבוע" בספר ניתן למצוא שיחות עם חרדים, מתנחלים, צעירים, ערבים, מבוגרים ועוד אנשים משכבות שונות באוכלוסיה. בליווי פרשנות של הסופר. הספר מתמקד בסכסוך הישראלי-ערבי.

הרומן "אותו הים" היה חידוש צורני בו מתקיים דיאלוג בין אם שנפטרה, בן אובד, אב החי עם חברתו הצעירה של בנו, ודמויות אחריות כולם מדברים זה עם זה כל הזמן כאילו היו בחדר אחד בצור על טבעית. העלילה מתרחשת במקביל בבת ים , טיבט וברחוב מזא"ה, בבולגריה ברחוב מלצ´ט וגם בערד.

חוקרי ספרות עוסקים ביסודיות בחקר יצירותיו של עוז, ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוקם ארכיון העוסק בו וביצירתו.

בנוסף פרסם עוז מאמרים פובליציסטיים בנושאי פוליטיקה, ספרות ושלום. בין השאר פרסם ב"ידיעות אחרונות", "דבר", "הארץ" וב"ניו יורק טיימס". היו שהגדירוהו כ"דובר הרהוט ביותר של השמאל".

מעורבות חברתית-ציבורית[עריכה]

עמוס עוז נמנה עם אישי הרוח המובילים בישראל, והדבר גם מתבטא בתחום הציבורי בו נהג להתבטא בקביעות. ראשית פעילותו הציבורית הייתה בתחילת שנות השישים כפעיל בקבוצת "מן היסוד" הסוציאל-דמוקרטית, שתמכו בפנחס לבון במאבקו נגד דוד בן-גוריון על רקע עסק הביש והתנגדו לריכוזיות הממלכתי שבן-גוריון הנהיג.

בתחום המדיני עמדותיו של עוז הן יוניות מובהקות וסוציאל-דמוקרטיות בתחום הכלכלי-חברתי. עוז הביעה התנהגות למפעל ההתנחלות כבר מתחילתו בביקורו בעפרה הכריז על התנגדו לעלייתה על הקרקע, אפילו אם יצטרכו להמתין לריבונות היהודית 200 שנה.[10]

ב-21 בפברואר 1988, בזמן האינתיפאדה הראשונה, פרסם יחד עם יהודה עמיחי, א. ב. יהושע ועמוס איילון, מכתב בניו יורק טיימס, בו הפצירו הסופרים ביהודי ארצות הברית "שיביעו את דעתם בקול" לגבי מדיניות ישראל בשטחים.[11] בנאומו בעצרת שלום עכשיו בשנת 1989 כינה את הכהניסטים ודומיהם: "כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטיים, פוגרומיסטים, ורוצחים שהגיחו... מתוך פינה אפלה של היהדות... מתוך מרתפי ההתבהמות והסיאוב... על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף".[12]

בין השאר אמר:שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

"מול רעיון גירושם והגלייתם של הערבים, המכונה אצלנו בלשון שקרית 'טרנספר'... עלינו לקום ולומר בחריפות ובפשטות: זה רעיון בלתי אפשרי מפני שאנחנו לא ניתן לכם לגרש את הערבים גם אפילו נצטרך לפלג את המדינה ואת הצבא. אפילו אם נצטרך להשתטח תחת גלגלי המשאיות. אפילו אם נצטרך לפוצץ את הגשרים. הגליה המונית בכוח לא תהיה, מפני שאנחנו לא ניתן שתהיה... הימין הישראלי צריך לדעת שיש מעשים שאם ינסה לעשותם הוא יגרום להתפרקות המדינה"

— ישי מנוחין (עורך), על דמוקרטיה וציות, יש גבול, 1990, עמ' 140.

עוז היה בין המברכים הראשיים על הסכמי אוסלו וההידברות עם אש"ף ב-1993. בנאומיו ובמאמריו תוקף עוז את השמאל הלא-ציוני, "עד כדי התבטלות עצמית" כלשונו,[13] ומדגיש את היותו ציוני.

בשנת 2002 אמר:שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

צריך להבין שכל הזמן הזה מתנהלות כאן, משני הצדדים, שתי מלחמות, שמנהלים אותן אנשים: יש מלחמה של העם הפלסטיני, שרוצה להיות עם חופשי בארצו, וזו בעיקרה מלחמה צודקת שכל אדם הגון צריך לתמוך בה, גם אם הוא סולד מהאמצעים שהם נוקטים במלחמה הזו. ויש מלחמה שנייה, לאומנית, אסלאמית, שמיועדת לקחת מהעם היהודי את זכותו להגדרה עצמית, וזו מלחמה שבה ישראל צודקת לחלוטין, וגם בה צריך כל אדם הגון לתמוך.[14]

בנושא החברתי אמר:שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

...הבעיה הכי גדולה שלנו היא היעדר הסולידריות החברתית. מתפתח כאן אגואיזם גס ובוטה, שאפילו לא מתבייש בעצמו. לפני 20 שנה ילדה מבית-שאן אמרה בטלוויזיה: 'אני רעבה', ואמות הספים רעדו. נכון, חלק מזה היה מס שפתיים, אבל היה לפחות מס שפתיים. היום, גם אם היא תמות מרעב בשידור חי, לא יקרה כלום, חוץ מרייטינג גבוה וקופירייטרים שישתמשו בזה לצורכיהם. מי שחשב פעם בתמימות שהקטר של היזמים והעשירים ימשוך אחריו רכבת ארוכה שבה יתקדמו גם הקרונות האחוריים - טעה. זה לא קורה. הקטרים רצים, והקרונות האחוריים נשארים מאחור, על מסילות מחלידות.[14]

עוז היה פעיל בוועד לשלום וביטחון, תמך במפלגת מוקד, במחנה של"י והיה מדובריה הראשונים של תנועת שלום עכשיו.[15] היה מזוהה במשך שנים רבות עם מפלגת העבודה והיה מקורב למנהיגה שמעון פרס שאף נהג להתייעץ עם הסופר לגבי כתביו, אך בשנות ה-90 הסיר את תמיכתו מ"העבודה" ועבר אל מרצ, שעם מנהיגתה שולמית אלוני ניהל קשרים טובים וקרובים. בשנים האחרונות הגדיר את מפלגת העבודה כמפלגה ש"בעיניי כבר כמעט לא קיימת". בבחירות לכנסת ה-16 שהתנהלו בשנת 2003 הופיע עוז בתשדירי הבחירות של מרצ וקרא לציבור להצביע לה. לקראת הבחירות לכנסת ה-17 מוקם עוז במקום ה-116 הסמלי ברשימת מרצ.[16] לקראת הבחירות לכנסת ה-18 מוקם עוז במקום ה-115 ברשימת התנועה החדשה מרצ לכנסת. עוז נמנה עם מנסחי יוזמת ז'נבה באוקטובר 2003. עוז תמך בתחילה במבצע עופרת יצוקה אולם עם התמשכות המבצע נסוג מתמיכתו וגינה כמה מן הפעולות שנעשו על ידי צה"ל כפשעי מלחמה וקרא למצות את הדין עם האחראים.[17]

באחד מנאומיו אמר עוז: "אדם חייב לעשות למען האחרים ולא להעלים עין; אם הוא רואה שריפה, עליו לנסות ולכבות אותה; אם אין ברשותו דלי מים, הוא יכול להשתמש בכוס; אם אין לו כוס, יש לו כפית, לכל אחד יש כפית."[18] על בסיס הציטוט הזה הוקם באחד מביקוריו בארצות סקנדינביה 'מסדר הכפית', שחבריו נוהגים לתלות על בגדיהם כפית קטנה.[19] רווחי המסדר משמשים למענק לאנשים ולפרויקטים שתורמים לחברה ברוח המסדר: "בעד סובלנות, נגד פנאטיות".

במרץ 2011 פורסם כי עמוס עוז שלח למרוואן ברגותי, היושב בכלא הישראלי באשמת רצח חמישה ישראלים ומעורבות בטרור, את הגרסה הערבית של ספרו "סיפור על אהבה וחושך" כולל הקדשה אישית, שכתב בה: "בתקווה שניפגש בקרוב בשלום ובחופש". לאור ביקורת בחוגי הימין על המעשה, הסביר עוז שעשה זאת מפני שהקריאה בספר עזרה לערבים רבים לראות את כוונותיו של הצד הישראלי, כיוון ש"הרומן הוא ההיסטוריה האישית והעמוקה של המשפחה שלי, אבל הוא בעיקר מספר את סיפורה של הציונות, את סיבותיה ומקורותיה".[20]

במאי 2014 אמר: "'תג מחיר' ונוער הגבעות הם כינויים מתוקים למפלצת שהגיע הזמן לקרוא לה בשמה: קבוצות ניאו נאציות עבריות. אין שום דבר בעולם שהניאו נאצים עושים והקבוצות האלה לא עושות פה למיעוט."[21]

בנובמבר 2015 הודיע כי לא יופיע יותר באירועים שמארגן משרד החוץ בשגרירויות ישראל, זאת במחאה על מדיניות הממשלה.

פרסים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

עוז זכה בפרסים נוספים: פרס Femina Etrangere הצרפתי, אות לגיון הכבוד של הרפובליקה הצרפתית, פרס חופש הביטוי הנורווגי, המדליה הבינלאומית לסובלנות, מטעם המועצה האקומנית הפולנית, בפרס קורינה הגרמני על מפעל חייו, ופרס נסיך אסטוריאס לספרות לשנת 2007.[30][31]

  • באוקטובר 2013 הוענק לו פרס ניומן על מפעל חיים בספרות
  • באוקטובר 2013 הוכרז עמוס עוז כזוכה בפרס קפקא
  • בשנת 2014, קיבל עיטור מלכותי ממלך ספרד.
  • בשנת 2014 זכה ספרו "בין חברים" בפרס ה-"The National Jewish book award", ארצות הברית.
  • בשנת 2014 זכה בפרס "The Siegfrid Lenz Literary Prize", מטעם העיר המבורג.
  • ביוני 2014 קיבל עמוס עוז ד"ר כבוד מהאוניברסיטה האירית טריניטי קולג', והיה לישראלי הראשון שזוכה בתואר זה באירלנד.
  • במאי 2015 זכה עמוס עוז בפרס מטעם המחלקה ללימודי ישראל באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.
  • באוקטובר 2015 זכה עמוס עוז בפרס הקוריאני על שם הסופרת פארק קיונג ני (1926–2008) הנחשבת לאחת הסופרות הנערצות בקוריאה הדרומית. זהו הפרס הספרותי החשוב ביותר שמעניקה קוריאה הדרומית.
  • בשנת 2016 קיבל תואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת מילאנו.
  • בשנת 2016 קיבל תואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת סאן מרטין, בואנוס איירס.
  • בשנת 2016 זכה בפרס אוניברסיטת רנמין, סין.
  • בשנת 2016 זכה בפרס בוטארי לאטס גרינצאנה (איטליה).
  • בשנת 2016 זכה בפרס בינלאומי לספרות מטעם העיר Vigevano (איטליה).
  • בשנת 2017 זכה בפרס אברהם גייגר (ברלין).
  • בשנת 2017 זכה בפרס ז'ינגדונג לספרות (סין) על ספרו "תמונות מחיי הכפר".
  • בשנת 2017 זכה בפרס כנסיית הר ציון על ספרו "הבשורה על פי יהודה".
  • בשנת 2017 נכנס ספרו "הבשורה על פי יהודה" לרשימה הקצרה של ה"אינטרנשיונאל מאן בוקר פרייז".

ב-2009 יצא לאור אלבום מוזיקלי, "אותו הים", הכולל 16 שירים שהולחנו על ידי רונית אופיר ובוצעו על ידי רמי הראל, המבוססים על ספרו של עוז "אותו הים". בחלקם מצטרף אל המוזיקה קולו של המחבר שקורא ממילותיו.

במאי 2015 הוצג בהצגת בכורה בפסטיבל קאן הסרט "סיפור על אהבה וחושך", אשר כתבה וביימה נטלי פורטמן, שגם משחקת בסרט את התפקיד הראשי.

ספריו[עריכה]

סיפורת[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  • ארצות התן (קובץ סיפורים, 1965)
  • מקום אחר (רומן, 1966)
  • מיכאל שלי (רומן על רקע ירושלים, 1967)
  • עד מוות (שתי נובלות, 1971)
  • לגעת במים לגעת ברוח (רומן, 1973)
  • אנשים אחרים (מבחר מסיפוריו, 1974)
  • הר העצה הרעה (שלוש נובלות, 1976)
  • סומכי (ספור לילדים, 1978)
  • מנוחה נכונה (רומן, 1982)
  • קופסה שחורה (רומן מכתבים, 1987)
  • לדעת אישה (רומן, 1989)
  • המצב השלישי (רומן, 1991)
  • אל תגידי לילה (רומן, 1994)
  • פנתר במרתף (רומן, 1995), (הוצאה מחודשת : 2015, איורים : אנה טיכו).
  • אותו הים (רומן בצורת שירים, 1999)
  • מנזר השתקנים (סיפור שהופיע לראשונה ב"ארצות התן", יצא כספר נפרד בשנת 2000)
  • סיפור על אהבה וחושך (רומן אוטוביוגרפי, 2002)
  • פתאום בעומק היער : אגדה (סיפור, 2005)
  • חרוזי החיים והמוות (רומן, 2007)
  • תמונות מחיי הכפר (רומן מורכב מסיפורים, 2009)
  • בין חברים (סיפורים, 2012)
  • הבשורה על-פי יהודה (רומן, 2014)

עיון[עריכה]

  • באור התכלת העזה (מאמרים ורשימות, 1979)
  • פה ושם בארץ ישראל התרשמויות ממסע אישי שערך בארץ (1983)
  • ממורדות הלבנון (מאמרים ורשימות, 1987)
  • שתיקת השמים : עגנון משתומם על אלוהים (מסות, 1993)
  • מתחילים סיפור (מסות, 1996)
  • כל התקוות: מחשבות על זהות ישראלית (מסות, 1998)
  • בעצם יש כאן שתי מלחמות (מאמרים, 2002)
  • על מדרונות הר הגעש (שלוש מסות, 2006)
  • יהודים ומילים (יחד עם פניה עוז-זלצברגר, 2014)
  • שלום לקנאים (שלוש מחשבות, 2017)

עמוס עוז הוא הסופר הישראלי המתורגם ביותר. ספריו וסיפוריו תורגמו ל-45 שפות ובהן: אנגלית, צרפתית, גרמנית, ערבית, פינית, אזרית, סינית ופולנית.[32]

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "Sister project links" אינה קיימת.

כתבות וראיונות:

מכּתביו:

על יצירתו:

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. ↑ עמוס עוז - קורות חיים
  2. ↑ סיפור על אהבה וחושך.
  3. ↑ שבנה רון הפך לימים לראש עיריית תל אביב
  4. ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רותה קופפר, אף אחד לא משתחרר מההורים שלו, באתר הארץ, 3 בפברואר 2006
  5. ↑ עונה חדשה לחוצה ישראל עם קובי מידן - עמוס עוז, 3 בנובמבר 2014
  6. ↑ https://www.makorrishon.co.il/nrg/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=4169. גבריאל מוקד. פורסם לראשונה בכתב העת עכשיו, 1966
  7. ↑ ברוך קורצווייל על "ארצות התן": קובץ מאכזב ומכעיס של כישרון אמיתי. הארץ, 4 במרץ 1966
  8. ↑ [1].
  9. ↑ מהדורה מיוחדת ל"מיכאל שלי" 2008
  10. ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קובץ וידאו יואל בן נון מספר על דבריו של עמוס עוז עת ביקר בעפרה, סרטון באתר יוטיוב, בתוכניתה של ליאת רגב "70 פנים" בתאגיד השידור הישראלי
  11. ↑ תומאס פרידמן, מביירות לירושלים, עמ' 397.
  12. ↑ אבי שגיא ודב שוורץ (עורכים), מאה שנות ציונות דתית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2004, כרך 3, עמ' 159.
  13. ↑ ישי מנוחין (עורך), על דמוקרטיה וציות, יש גבול, 1990, עמ' 141
  14. ↑ 14.0 14.1 בראיון לטל בשן, "עוז לתמורה", הארץ, 6 בספטמבר 2002
  15. ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מיה סלע, עמוס עוז בן 70: חייבים לכבות את השריפה, באתר הארץ, 8 באפריל 2009
  16. ↑ רשימות המועמדים לכנסת ה-17
  17. ↑ ראיון עם עמוס עוז, הגרדיאן
  18. ↑ הנאום באתר הרשמי של עמוס עוז
  19. ↑ אתר המסדר
  20. ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יהונתן ליס, זעם בימין: עמוס עוז העביר לברגותי עותק מספרו והקדשה לשחרורו, באתר הארץ, 15 במרץ 2011; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ynet, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-4049745,00.html עמוס עוז: "הספר ניתן לברגותי בהכרה מלאה", באתר ynet, 30 במרץ 2011
  21. ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. עמוס עוז נגד "תג מחיר": "ניאו נאצים עבריים", באתר וואלה! NEWS‏, 9 במאי 2014
    שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. עמוס עוז לא מתקפל על ה"ניאו-נאצים": "רציתי לזעזע", באתר וואלה! NEWS‏, 11 במאי 2014
  22. ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עומר כרמון, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.001-D-69391-00.html עמוס עוז יקבל 65 אלף דולר ממכון גתה הגרמני, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, מתאריך 28/04/2005
  23. ↑ מתוך חוברת הטקס
  24. ↑ חדשות המדע - מכון ויצמן למדע
  25. ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שירי לב-ארי, עמוס עוז נבחר לחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים, באתר הארץ, 7/5/07
  26. ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3458822,00.html האם עמוס עוז יזכה בנובל?, באתר ynet, 11 באוקטובר 2007
  27. ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ynet, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3505837,00.html עמוס עוז בין הזוכים בפרס דן דוד, באתר ynet, 12 בפברואר 2008.
  28. ↑ מרב יודילוביץ', השבוע של עמוס עוז, ynet,‏ 18 במאי 2008
  29. ↑ עמוס עוז זכה בפרס היינה ל-2008, ynet ‏, 05.11.08
  30. ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.איתי שטרן, נהיה לו עמוס, באתר nrg‏, 27 ביוני 2007
  31. ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עומר כרמון, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.001-D-134758-00.html עמוס עוז קיבל 300 אלף שקל ממלך ספרד, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, מתאריך 29/06/2007
  32. ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עוז הוא הסופר הישראלי המתורגם ביותר, באתר nrg‏, 8 בפברואר 2009

שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 1016: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

👍🏻 Facebook Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !


Read or create/edit this page in another language[עריכה]

אוחזר מתוך "https://he.everybodywiki.com/index.php?title=עמוס_עוז&oldid=57448"
License CC BY-SA 3.0
Powered by MediaWiki