עלילות ארץ גושן
ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה! |
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). עלילות ארץ גושן היא סדרת דרמה קומית ישראלית, ששודרה בערוץ מאיר לילדים בין השנים 2014–2021. יוצרי ותסריטאי הסדרה הם אסי צובל ואלון רותם, ובמאי הסדרה הוא יואב אליצור.
מאורעות הסדרה מתרחשים בארץ גושן בסוף תקופת שעבוד בני ישראל במצרים, לאורך התקופה בה משה ואהרן דורשים מפרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארצו, וסירובו של פרעה גורם לכך שאלוהים מנחית על העם המצרי עשר מכות. נכון ל-2021, הסדרה נעצרה בסיומה של מכת שחין, המכה השישית מבין עשרת המכות.
עלילה[עריכה]
הסדרה מתמקדת בקורותיהם של פרץ ויוחנן העברים, אחים תאומים המתגוררים בארץ גושן יחד עם אביהם, נחשון בן גרשון משבט יהודה, שעובד כשוטר בערי המסכנות שבהם מעבידים המצרים את בני ישראל בעבודת פרך. פרץ ויוחנן לומדים בבית הספר אצל המורה למך, וחברים בתנועת הנוער "בני בני", שאת הסניף המקומי שלה מנהל אליצור. רוב המאורעות בסדרה מתרחשים באחד מן המקומות הללו, או במגרש בו הם מבלים ומשחקים יחד עם חבריהם העברים שבראשם עירא משבט לוי, ופפירוס המצרי, בנו של רעמסס, הנוגש (מושל) הראשי של ארץ גושן. הסדרה היא סדרת דרמה שאינה המשכית, ורוב הפרקים הם סיפור עם ערך חינוכי שיכול לעמוד בפני עצמו.
עונה 1[עריכה]
בפרק הבכורה, "תרי זוזי", נחשון קונה לפרץ ויוחנן מתנה ליום ההולדת ה-10 - גדי, והם מתאכזבים מכך כיוון שציפו לקבל גמל סודני, כמו שקיבל עירא. פרץ מעמיד את הגדי למכירה, ומוכר אותו בזוז לפפירוס. יוחנן משכנע את פרץ לקנות את הגדי בחזרה מכיוון שנחשון עבד בשבילו יום שלם ושילם עליו שני זוזים, ופפירוס מסכים למכור להם את הגדי בחזרה בזוז, ובתנאי שהם ישחקו איתו במשך יומיים ב"נוגשים ועבדים", כלומר יהיו עבדים שלו ויאווררו אותו בעזרת ענפי דקל. לאחר מכן הם מגלים שהמתנה לא כל כך גרועה, והגדי יודע לדבר בחרוזים, וקורא לעצמו "חדגא". פרץ ויוחנן מזהירים את חדגא שלא לדבר בפני זרים, מחשש שהמצרים ישמעו על כך ויקחו אותו לארמון פרעה.
חדגא אוהב לאכול הכל, והוא אוכל אפילו את המטלה שיוחנן היה צריך להגיש בבית הספר למורה למך. פרץ ויוחנן מביאים מהיריד הגדול של המצרים גלילי פפירוס, חדגא מנסה להכין מהם פשטידה, אבל במקום זאת יוצא לו כדור, והם ממציאים את משחק הכדורגל. הכדור נאבד ופתאום מתגלה שלפפירוס גם יש כדור, מה שגורם לפרץ לחשוד בו שהוא גנב את הכדור. בסוף מתגלה שחדגא אכל את הכדור, והם מתפייסים.
בינתיים משה ואהרן באים לארמון פרעה ודורשים ממנו לשלח את בני ישראל ממצרים, מה שגורם להחמרת תנאי העבדות, וב"סניף" של "בני בני" מתחילים בהכנות ליציאה ממצרים. לאורך הסדרה פרץ ויוחנן מנסים במגוון דרכים לקדם את היציאה ממצרים ולהקל על בני ישראל בעבדות הקשה. כשמשה ואהרן מבצעים לפני פרעה את הנס של הפיכת המטה לנחש ולהפך, פרץ חושב שהוא גם יכול, ומנסה בעצמו להפוך מטה לנחש. במקביל יוחנן מנסה לבנות מכונה ליצור לבנים על מנת להקל על העבדים, אבל שניהם נכשלים במשימתם.
יום אחד פפירוס מקבל במתנה תוכי מדבר, וההתרברבות שלו גורמת לפרץ לפלוט את העובדה שחדגא יודע לדבר. פפירוס מספר על כך לרעמסס, שחושב שחדגא הוא אליל, ומחרים אותו ל"אוצר האלילים של פרעה". פרץ ויוחנן מתחפשים לעצים מדברים, משכנעים את רעמסס שהם אלילים, והוא מוביל אותם היישר לאוצר האלילים של פרעה. שם הם פוגשים את חדגא, אבל פתאום הם מגלים שאין להם איך לצאת מאוצר האלילים, ששמור בצורה הדוקה ביותר. בנס בדיוק באותו יום מתחילה מכת דם, בה אהרן מכה בהיאור לעיני פרעה, והופך את מימיו לדם. כל המצרים, כולל שומרי אוצר האלילים הולכים ליאור לראות את הפלא, ופרץ ויוחנן יוצאים מאוצר האלילים של פרעה יחד עם חדגא.
עונה 2 (עונת דם)[עריכה]
מכת דם גורמת לפרץ לחשוב שהגיע הזמן לצאת ממצרים, והוא מכריז בארץ גושן על מסע המוני למדבר, אבל המשפחה והחברים צוחקים עליו ואומרים לו שהדבר בלתי אפשרי ועוד לא הגיע הזמן. פפירוס משוכנע שפרץ רציני ומנסה לעצור אותו, אבל לפרץ לא אכפת מדבריו. כדי שלא יהיה לאף אחד תירוץ למה להישאר במצרים, הוא מכין לחדגא אוכל, עוזר לאליצור לסדר את הבית, ועוזר לאביו לרפא את הרגל הכואבת. הוא קם מוקדם בבוקר ומחכה ב"נווה מדבר 4" שיצטרפו אליו עוד אנשים מבני ישראל, אבל בסוף הוא מבין שאף אחד לא מתכוון לבוא וחוזר לבית, שם בני המשפחה מעודדים אותו בכך שהוא עזר להרבה אנשים, והגאולה בסוף תגיע.
אמם של פרץ ויוחנן שעובדת בארמון הייתה אמורה לצאת לחופשה ולבקר בבית, ובסוף החופשה מתבטלת ופרץ ויוחנן מתאכזבים מאד. יוחנן שוקע בעצב וכתיבת מכתבים לאמא, ופרץ לעומת זאת ממנסה להוציא את אמא מהארמון, בעזרתו של פפירוס. דרך כתב החדשות יעקב מרתון הוא מנסה להעביר לאמו סולם חבלים שבעזרתו היא תצא מן הארמון. הניסיונות שלו לא צולחים, ולבסוף אמא שולחת להם את המתכון של החלות המיוחדות שלה, והחלות הטעימות שהם מכינים על פיו מנחמות אותם במקצת.
פרץ ויוחנן מגלים שמים שהמצרים שילמו עליהם לעבריים לא הופכים לדם[1], והם מנצלים את העובדה הזו למכירת מים למצרים במחיר מופקע, כך שלאחר יום עבודה אחד הם מרוויחים שני שקים מלאים בתמרים. כשפרץ ויוחנן מגיעים לבית הם מגלים שנחשון מתנגד למכירות המים למצרים, בטענה שמי שעושה כך מנצל את המכה שהנחית הקב"ה על המצרים לטובת עצמו, והם קוברים את התמרים באדמה. לבסוף מתברר ששבט לוי מוכרים מים למצרים ותורמים את הרווחים לקכק"ל - קרן כמעט קיימת לישראל, שאוספת כספים למען המסע במדבר שיהיה לאחר היציאה ממצרים. פרץ ויוחנן מבינים שנחשון לא יתנגד לכזה דבר, מוציאים את התמרים מקברם, ותורמים אותם לקכק"ל.
בסניף "בני בני" מתקיים מופע כישרונות צעירים, בו יוחנן מגלה את כשרון ההמצאה שלו, עירא את כשרון הנגינה שלו, ופפירוס את כישרון הריקוד שלו. פרץ חושב שאין לו שום כישרון, אבל בסוף הוא מגלה שיש לו כישרון מנהיגות, שבעזרתו הוא מציל את המופע שכמעט הלך לאבדון בגלל מריבות פנימיות.
בהמשך העונה מתרחשים מאורעות נוספים, ביניהם המצאה נוספת של יוחנן - קיסם השיניים, שמלמדת את יוחנן שלפעמים "המצאת המאה" יכולה להיות דבר מאוד קטן ופשוט, תחרות זריקת אבן לרוחק שמלמדת אותם על כח הרצון, ובחירות למועצת התלמידים בין עירא ליוחנן, כשלבסוף יוחנן נבחר לתפקיד.
גם בעונה זו פרץ ויוחנן ממשיכים לנסות לקדם את יציאת מצרים. פרץ שולח את חדגא לרגל בפירמידות, ורעמסס מגלה שאחד הנערים העבריים מתכנן להפוך את ארץ מצרים. הוא פוקד על כל הנערים העבריים לדבר במצרית ("מִצְלִית"), כלומר לבטא למ"ד במקום רי"ש. לאחר מכן הוא פוקד על כולם לסחוב אבנים כבדות עד שילשינו על הבוגד, ולבסוף עירא נשבר ומגלה שפרץ הוא הבוגד. רעמסס לוקח את פרץ לעבודות פרך, וכשהעבדים יוצאים לחופשה הוא פוקד עליו לבנות לו סוכת לצל ובכך לסיים את עונשו. פרץ כמעט נכשל במשימה, אבל הוא מתפייס עם עירא ושאר חברי הכיתה והם משלימים ביחד את המשימה.
בינתיים מכת דם ממשיכה, ורבים מהמצרים דורשים מפרעה לשחרר את בני ישראל ולהוציא אותם ממצרים. פרץ מנסה להמריד את המצרים נגד פרעה, וכשרעמסס רוצה לאסור אותו, אליצור לוקח עליו חסות ונאסר במקומו. פרץ מנסה לפרוץ לבית המעצר וכמעט נעצר שוב, וברגע האחרון נחשון מגיע לעצור אותו ונלקח גם למעצר. פרץ מתייאש וחושב שאין סיכוי לצאת ממצרים לעולם, ובינתיים חדגא נותן ליוחנן רעיון להמצאה חדשה - רעשן שעושה קולות של קרקורי צפרדעים. אליצור משתחרר, יוחנן מעודד את פרץ ויחד עם כל החברים הם לוקחים רעשנים ועושים הפגנת רעש במטרה לשחרר גם את אביהם מן המעצר. באותו יום מתחילה מכת צפרדע, והצפרדעים ממלאות את מצרים וגורמות לרעמסס להיכנע ולשחרר את נחשון.
עונה 3 (עונת צפרדע)[עריכה]
יום ההולדת של חדגא מתקרב, אבל פרץ עסוק בארגון הפגנה נגד המחירים הגבוהים בשוק, ויוחנן עסוק בעבודות של בית הספר. חדגא מחליט לעשות לעצמו יום הולדת, ובסוף פרץ ויוחנן שצריך לתהייחס גם לחדגא ומארגנים לו יום הולדת שווה.
הצפרדעים מקרקרות ומשגעות את המצרים, וביניהם פפירוס שלא מצליח להירדם בלילה. הוא נכנס בלי הזמנה לגור בבית של יוחנן ופרץ כדי למצוא שם מחסה מהצפרדעים, ונחשון מנחה את פרץ ויוחנן ללכת בדרכו של אברהם אבינו מכניס האורחים, ולא לסלק את פפירוס מהבית. בשלב מסוים פפירוס נהיה בלתי נסבל, הוא משתלט על המיטה של יוחנן שנאלץ לישון על הרצפה, אוכל המון, גומר את המים החמים במקלחת, משנה את עיצוב הבית על דעת עצמו, וחדגא צריך לשמור על שתיקה כל הזמן מחחש שפפירוס יספר לרעמסס שהוא מדבר. גם החברים בכיתה צוחקים עליהם ומעודדים אותם לסלק את פפירוס מהבית, כשבסוף פרץ ויוחנן משתכנעים ומסלקים אותו לרחוב.
עונה 4 (עונת כינים)[עריכה]
עונה 5 (עונת ערוב)[עריכה]
עונה 6 (עונת דבר)[עריכה]
עונה 7 (עונת שחין)[עריכה]
עונה 8 (בריחה בזמן)[עריכה]
פרץ, יוחנן, ועירא, הולכים לחפש אות האוצר האגדי המכושף, שנמצא בפירמידה האגדית והמסתורית של חומוסצ'יפסלט. במשך כל הדרך הם מתווכחים כמה חלקים באוצר יקבל כל אחד, ומתכננים מה הם יעשו עם האוצר האגדי. כשהם מגיעים לחדר בו נמצא האוצר, פרץ לא מתאפק וחוטף את תיבת האוצר. הקירות מתחילים לרעוד ולקרוס, והם בורחים מהחדר ומנסים לצאת מהפירמידה. יוחנן ועירא יוצאים החוצה, אבל פרץ מכושף מכיוון שהוא נגע בתיבה, ובכל פעם שהוא מנסה לצאת מהפירמידה, הוא חוזר אחורה בזמן לזמן בו הוא נגע בתיבה. בהמשך גם יוחנן ופרץ נוגעים בתיבה ונהיים מכושפים, כשבסוף הם מפענחים את הכתובת על קיר הפירמידה, מבינים שבעל הגאווה שרוצה לקחת את התיבה לעצמו נהיה מכושף אם הוא נוגע בתיבה, אבל אם הם יקחו ביחד את התיבה הם יחשבו "החולקים במידת העוונה", ויוכלו לצאת החוצה. כשהם עוברים את מפתן הדלת יחד עם התיבה, התיבה נעלמת והדלת נסגרת מאחוריהם, כשבידם נשאר מטבע קטן שהם מצאו בפירמידה. הם אמנם יוצאים בלי אוצר גדול, אבל לומדים מוסר השכל ולקח חינוכי על חברות וענווה. המטבע נתרם לקכק"ל, והם רושמים את התרומה בספר דברי הימים על שם "החברים".
דמויות[עריכה]
- פרץ (עופר בן שבת) - בנו של נחשון משבט יהודה ואחיו התאום של יוחנן. ילד בעל כשרון מנהיגות מזהיר, ספורטאי ואמיץ, שנוטה להיכנס להרפתקאות ופעולות מסוכנות נגד המצרים.
- יוחנן (עונות 1–6 עומרי לוי, עונות 7–8 מני גרוס) - בנו של נחשון ואחיו התאום של פרץ. גאון הכיתה שמקבל מאה בכל המבחנים, ממציא דגול, והעברי הראשון שהתקבל לתוכנית היוקרה "מצרים אלפיים".
- נחשון (אלון מרגלית) - בנו של גרשון ואביהם של פרץ ויוחנן. מהבולטים והמוכרים בין שוטרי בני ישראל המשמשים כמפקחים ואחראים על עבודתם של בני ישראל בערי המסכנות פיתום ורעמסס.
- חדגא (אבישי שטרית) - גדי מדבר שניתן במתנה לפרץ ויוחנן לכבוד יום ההולדת ה-10 שלהם. אוהב לאכול הכל, ופעמים רבות לא מצליח להתאפק מלהשלים בחרוזים משפט שנאמר על ידי מישהו, גם בפני אנשים שלא מהמשפחה. לעיתים בחרוזים שלו מתערבבים מושגים וביטויים מהעת החדשה, ביניהם טרקטורון, גלידה, או גאורגיה.
- עירא (שרוליק פניאל) - חברם הטוב של פרץ ויוחנן. גר בבית מפואר ובן למשפחה עשירה ומכובדת משבט לוי. חלש מאוד מבחינה גופנית, בתור בן שבט לוי שלא ממשתתפים בעבודות הפרך[2].
- פפירוס (עונות 1–4 אור אדרי, עונות 5–8 שחר פרחי) - ילד מצרי שמתספח לחבורת הילדים העבריים, ממשתף במשחקיהם, ומבקר בביתם לפרקים. החברות שלו "תלויה בדבר", והוא מבקש תמורה בכל פעם שאחד מן העבריים מבקש ממנו לעשות לו טובה.
- אליצור בן אליפלט (נועם לוי, עונות 1–3) - המדריך של סניף תנועת הנוער העברית "בני בני" בארץ גושן. מלמד את הנערים העבריים ערכים חינוכיים, ונוטע בהם תקוות וחלומות על ארץ כנען, "הארץ המובטחת". מדבר בפאתוס, מוגזם לעיתים, וחלק מהמשפטים שהוא אומר חסרי תוכן וגורמים לגיחוק בקרב קהל שומעיו. נעלם מהסדרה לאחר שהוא נשלח לשליחות חשאית למען בני ישראל, נתפס על ידי המצרים, ומוגלה לארץ כנען.
- למך (יואל פריימן) - המורה הזקן של הילדים העבריים בארץ גושן, שתמיד עייף ונוטה להירדם אפילו באמצע השיעור.
- רעמסס (יאיר להמן) - אביו המצרי של פפירוס, משמש כנוגש (מושל) הראשי של ארץ גושן. בתחילת מכת ערוב הוא בורח לאיים הקריביים ובינתיים אחיו פיתום מחליף אותו בתפקיד, אך במכת דבר הוא חוזר והם מכהנים בתפקיד בשותפות, על אף שהוא שונא את פיתום שנאת מוות, ולא מפסיק להתרברב שהוא יותר אכזר וחכם ממנו.
- פיתום (גיל קפטן, עונות 5–7) - אחיו של רעמסס, שמצטרף לסדרה בתחילת מכת ערוב, כשרעמסס בורח מארץ גושן, והוא מחליף אותו בתפקיד הנוגש הראשי של ארץ גושן. נוטה לצחוק ברשעות לעיתים קרובות.
- יעקב מרתון (טוביה רוזנפלד) - עברי שעובד בתור רץ בין חלונות בתיהם של בני ישראל, ומגיש את "חדשות החלון", בהם הוא מדווח בעיקר על פעולותיהם של משה ואהרן ועימותיהם עם פרעה מלך מצרים במטרה להוציא את בני ישראל מארץ מצרים.
בסדרה קיימת דמות קומית נוספת שמופיעה בפרקים בודדים בלבד - אריה פרוותי (אבישי שטרית), סוחר עברי ופעיל קכק"ל (קרן כמעט קיימת לישראל), שע"פ עדותו באחד הפרקים, עובד גם כבנאי, נגר וסנדלר. הוא מכר את חדגא לנחשון בשני זוזים, ולאחר שמגיעה אליו השמועה שחדגא מדבר הוא מנסה בדרכים שונות להשיג אותו בחזרה.
מאפייני הסדרה[עריכה]
אף על פי שמאורעות הסדרה מתרחשים בעת העתיקה, בתקופת שעבוד מצרים, הסדרה אינה מתיימרת להציג באמת את התקופה בה היא מתרחשת, וחלק מהעובדות מוצגות בה בצורה מעוותת על מנת להתאים לעלילה. דברים מסוימים מוצגים בה בצורה מוגזמת וקומית, ואע"פ שהסדרה מתרחשת בעת העתיקה, קיימים בה מושגים רבים שלא באמת מתאימים לתקופה, תוך שימוש בפרפרזות רבות על מושגים ביהדות ומושגים וחפצים מהעת החדשה.
המצרים מוצגים בסדרה כמוגי לב, פחדנים, וטיפשים שמאמינים באמונות טפלות, אך גם כאכזריים ביותר, עד כדי טיפוח רגש האכזריות, ושנאת החמלה והרחמים. המצרים אמנם מדברים בעברית, אבל באלפבית שלהם לא קיימת האות רי"ש, והם מבטאים אותה כלמ"ד, מה שיוצר אפקט קומי המבלבל בין זוגות מילים כמו שיעור ושיעול, כישרון וכישלון, זכירה וזחילה, ועוד.
מכיוון שקהל היעד של הסדרה הם יהודים שומרי מצוות דתיים או חרדים, הסדרה שומרת על ערכי הצניעות ועל איסור ההסתכלות באישה ברמה גבוהה, וכל השחקנים הם גברים (למעט בפרק אחד בו מופיעה סבתא של פרץ ויוחנן). אמם של פרץ ויוחנן, יהודית, לא מופיעה כלל בסדרה, אך ניתן להבין כי היא עובדת בארמון פרעה וכמעט ולא נמצאת בבית.
ביטויים אופייניים[עריכה]
חלק מן הדמויות הראשיות מאופיינות על ידי ביטויים קומיים אופיינים להן:
- עירא שולף את המשפט "זו פגיעה באחדות העם", בכל פעם שמישהו עושה משהו שנוגד את דעתו.
- כשמישהו עונה "פיתום ורעמסס" לשאלה "מה פתאום?", פיתום ורעמסס צצים משום מקום, ושואלים "קראתם לי?".
- כשאליצור רוצה לחזק את דבריו, הוא מאיים שאם מה שהוא אמר לא יקרה, "במקום להיגאל - ניגאל".
פרפרזות[עריכה]
בסדרה מושולבות פרפרזות רבות, בין של מושגים ביהדות, ובין על מושגים וחפצים מהעת החדשה. כבר בפרק הראשון, נחשון קונה גדי בשני זוזים, פרפרזה של הפיוט חד גדיא, בו מסופר ש"אבא" קנה גדי בשני זוזים, והחתול טרף אותו. בסוף העונה הראשונה הוציא ערוץ מאיר לילדים את הקליפ "חד גדיא", שמשתמש גם הוא בפרפרזה זו, ומציגים בו חדגא הגדי ושאר שחקני הסדרה[3]. שמה של תנועת הנוער בה חברים פרץ ויוחנן היא בני בני, פרפרזה של שמה של תנועת הנוער בני עקיבא, ובהמשך הסדרה הם מקימים את ארגון "הרועה" לשמירה על עדרי הצאן של בני ישראל, פרפרזה של הרועה, קבוצה של חברי השומר שפעלה בארץ ישראל מימי העלייה השנייה ועסקה ברעיית צאן. בנוסף, מספר פעמים בסדרה מוזכר ארגון קכק"ל - קרן כמעט קיימת לישראל, פרפרזה על ארגון קק"ל - קרן קיימת לישראל.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ ע"פ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.שמות רבה, פרשה ט', פסקה י': שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."ממכת דם העשירו ישראל".
- ↑ ע"פ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.שמות רבה, פרשה ה', פסקה ט"ז: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."שבטו של לוי פנוי היה מעבודת פרך"
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. חד גדיא, בביצוע יוחאי בן אב"י ושחקני ערוץ מאיר, סרטון באתר יוטיוב
קטגוריה:דרמות קומיות ישראליות קטגוריה:סדרות טלוויזיה ישראליות שעלו לשידור בשנות ה-2010
This article "עלילות ארץ גושן" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:עלילות ארץ גושן. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
This page exists already on Wikipedia. |