עיצוב תאורה אדריכלי
עיצוב תאורה אדריכלי הוא תחום בתוך ארכיטקטורה, עיצוב פנים והנדסת חשמל, אשר עוסק בעיצוב מערכות תאורה, כולל אור ממקור טבעי, אור ממקור חשמלי, או שניהם, על מנת לשמש לצורכי האדם.
תהליך תכנון ועיצוב התאורה כולל: 1. סוג הפעילות אשר בשבילה מיועדת התאורה 2. כמות האור הנדרשת 3. צבע האור, כיוון שהוא משפיע על ניראות האובייקטים והסביבה 4. פיזור האור בתוך החלל המואר, חוץ או פנים 5. השפעת החלל המואר עלך המשתמש
המדד לתכנון ועיצוב תאורה מוצלח הוא תגובת האדם, כלומר האם האובייקט שתיכננו להאירו - האם ניתן לראותו בבהירות, בקלות ובנוחות. מעצבי תאורה הם בדרך כלל מומחים אשר מבינים את הפיזיקה של היווצרות והתפלגות האור, את הפיזייולויה והפסיכולוגיה של תפיסת האדם את האור, האנטומיה של העין האנושית ותגובתה לאור.
היסטוריה[עריכה]
עם גילוי האש, האמצעים הראשונים להארה מלאכותית היו לפידים או מדורות. האדם הקדמון השתמש במנורות פרימיטיביות כדי להאיר את סביבתו. מנורות אלו היו עשויות מהחומרים המזדמנים בטבע - סלעים, צדפים, קרניים של בעלי חיים ואבנים, מולאו בגריז, והכילו פתיל מסיבים. החומר הדליק בו נעשה שימוש במנורות הללו היה, בדרך כלל, שומן בעלי חיים או שומן צמחי. מאות מנורות כאלה (אבנים חלולות) נמצאו במערת לאסקו בצרפת, בנות 15,000 שנים. כמו כן, נעשה שימוש בבעלי חיים שומניים (דגים או ציפורים) לאחר שהותקן בהם פתיל. כמו כן נעשה שימוש בגחליליות כבמקור אור. הומצאו נרות, וכן מנורות מזכוכית ומחימר. גוף תאורה נוסף הוא הנברשת. גם גילוי הקרוסין ושומן הלויתן חלה הוזלה בעלות התאורה. ב-1920 הוכר הפוטנציאל של האור ממקור חשמלי כחומר חדש בו ניתן לעשות שימוש בבניה ובכך הוא נהיה אמצעי עיצובי עד אמצע המאה ה-20. תאורה באמצעות גז הייתה חסכונית מספיק כדי להאיר רחובות בערים מרכזיות עוד בתחילת המאה ה-19, ובבנינים מסחריים ובבתי עשירים. השלב המשמעותי הבא היה המצאת נורת הלהט הפועלת על חשמל, אשר הביא להוזלת עלויות ההארה.
עם הזמן, תאורה חשמלית הפכה לדבר שגרתי במדינות מפותחות. תאורה לילית פתחה יותר אפשרויות לבני האדם לפעילויות לילית, תאורה ברחובות בשעות החשיכה הביאה לירידה באחוזי הפשיעה העירונית. אמצעי הארה הופכים את המקצוע של עיצוב ותכנון תאורה אדריכלי לבר קיימה, אשר משתנה ומתפתח יחד עם השינויים הטכנולוגיים של מקורות האור.
נרות[עריכה]
מאמר עיקרי: נר
לאורך כמעט כל ההיסטוריה, הנרות היו עשויות משומן או משעוות דבורים , עד שבאמצע 1800 רובן ייוצרו משומן לוויתנים ושומן מזוקק של בעלי חיים - ינשוף, חולדה ואפילו שמן של יונים שממנו מלחים ייצרו נרות לספינות, בעת מסעות ימיים. תעשיית ציד הלוויתנים התבססה עקב צריכת שומן הלוויתן ליצירת נרות. הומצאו מתקנים רבים אשר שימשו להחזקת הנרות, החל ממעמד שולחני ועד לגוף תאורה תלוי המיועד להעמדת נרות רבים.
מנורות Argand[עריכה]
מנורת ארגנד היא מנורת שמן ביתית אשר הומצאה ונרשמה כפטנט ב-1780 על ידי איימה ארגנד, פיזיקאי וכימאי שווייצרי. בעירה יעילה יותר של הפתיל והשמן הביאה להארה גדולה יותר על ידי המנורה וגם הצריכה פחות תחזוקה של הפתיל. רוקח צרפתי בשם אנטוני-ארנולד קוינקט (Antoine-Arnoult Quinquet) אשר השתמש ברעיון של ארגנד ופיתח מנורה דומה אשר נכנסה לשימוש בצרפת. השיפור שלו היה הוספת צינור פליטה מזכוכית למנורה.
זאת הייתה המנורה הכי נפוצה עד שבשנת 1850 נכנסה לשימוש מנורת קרוסין.
מנורת קרוסין[עריכה]
מנורת קרוסין, המוכרת גם כמנורת פראפין היא מנורה שבו נעשה שימוש בקרוסין בתור דלק. יש בה פתיל אשר קצהו האחד טובל בדלק והקצה השני מוחזק ע,י התקן ומוגן באמצעות אהיל זכוכיתי בצורה צינורית או כדורית. השימוש הוא כמנורת שולחן או כמנורה ניידת שמחזיקים ביד. קרוסין היה דלק זול יותר משמן צמחי, הלהבה שנוצרה הייתה בגוון בהיר יותר, וצפיפות נמוכה יותר של הנוזל, אשר איפשרה לו לעלות בקלות במעלה הפתיל, ביטלה את הצורך במנגנון מורכב אשר ייסע בהובלת הדלק לפתיל. התיאור הראשון של מנורה פשוטה אשר מבוססת על שמן מינרלי, קודמה של מנורת קרוסין, הוא מאת אל-ראזי (ראזס) במאה ה-9 בבגדד, אשר קרה לה "נפטה" בספרו כיתאב אל-אסאר (ספר הסודות). ב-1846, אברהם פינאו גסנר עשה לראשונה שימוש בקרוסין מופרד מפחם בתור תחליף לשמן לוויתנים. קרוסין נעשה דלק נפוץ מאוחר יותר, כאשר יוצר מנפט. גרסאות מודרניות יותר של מנורת הקרוסין פותחו ב-1853 על ידי ממציא פולני איגנסיי לוקסייביץ' (Ignacy Łukasiewicz ) מלמברג (כיום לבוב).
קונספט[עריכה]
תכנון תאורה מקיף דורש שכלול של גורמים רבים כגון הכמות הכללית של האור המסופק, האנרגיה שנבלעת וההשפעה האסטית של מערכת התאורה על החלל. בחלק מהבניינים, כגון מרכזים רפואיים לניתוחים ובנייני ספורט, מינון נכון של האור עומד בראש מעייניו של המתכנן. לעומת זאת, בחלק אחר מהמבנים, כגון מחסנים או בנייני משרדים, המטרה היא חסכון בעלויות, באמצעות שימוש במערכת תאורה חסכונית. סוג נוסף של בניינים - תיאטרונים ובתי קזינו, שם מטרת התאורה היא דווקא העצמת הרגש. מכאן חשובה התאמת מערכת התאורה ליישום שלה בחלל. באופן אידאלי, מערכות התאורה המלאכותית צריכות להיות מותאמות גם לתאורה הטבעית של החלל. תכנון תאורה אדריכלי מתמקד בשלושה היבטים עיקריים של הארת בניינים או חללים. הראשון הוא הניראות האסטית של החלל, אשר חשוב במיוחד בסביבות מכירה. השני הוא ההיבט המעשי - התפקיד והייעוד של האור בחלל. השלישי הוא היעילות האנרגטית - לוודא שאין בזבוזי אנרגיה בגלל הארת יתר או הארה מיותרת או על ידי אספקה של כמות אור גדולה יותר מהנדרש. כל שלושת ההיבטים הללו באים לידי ביטוי בפרטי פרטים במהלך עבודתו של מעצב התאורה. מבחינה אסטית, מעצב התאורה מנסה לשפר את העיצוב, על ידי הבלטה או הסתרה של החלק המואר ובהתאם לרגשות אותם נדרשת התאורה לעורר. ההיבטים הפונקציונליים של הפרויקט יכולים לכלול את הצורך לניראות (בעיקר בלילה, אך ייתכן שגם ביום), ההשפעה של אור היום על הפרויקט והיבטי בטיחות (סינוור, עיוורון צבעים ועוד).
אור יום[עריכה]
בעת מעבר השמש על פני השמים, היא יכולה להיראות אדומה, כתומה, צהובה או לבנה, תלוי במיקומה. שינוי צבע השמש במהלך היום הוא תוצאה של פיזור האור ולא בגלל שינוי קרינת גוף שחור. הצבע הכחול של השמיים נגרם כתוצאה מפיזור ריילי של אור השמש בתוך האטמוספירה, אשר נוטה לפזר יותר אור כחול מאשר אור אדום. בהתאם לערקונות של קרינת גוף שחור, צבע אור כחול קורה בטמפרטורות גבוהות יותר, ואילו אדום בנמוכות יותר. זה להיפך מהאסוציאציה המקובלת בתרבות המעבית, אשר בה האדום נחשב לחם והכחול לקר.
אביזרי תאורה[עריכה]
ישנם סוגים רבים של גופי תאורה במגוון סגנונות ושימושים. התפקיד העיקרי הוא להוות בסיס למקור האור, לספק אור ולמנוע סינוור. חלקם מאד בסיסיים ופונקציונליים, לעומת זאת חלקם מהווים יצירת אומנות בפני עצמם. ניתן לייצר גוף תאורה כמעט מכל חומר, אשר יכול לסבול את החום הנפלט מהנורה ואשר עומד בתקני הבטיחות הנדרשים. תכונה חשובה של התקני תאורה הוא
This article "עיצוב תאורה אדריכלי" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:עיצוב תאורה אדריכלי. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
