סעודת המכשפות
סעודת המכשפות (נקראת שם "שבת המכשפות") היא התכנסות מדומיינת של מי שנטען כי עוסקים בכישוף ובפולחנים אחרים. המונח הפך לפופולרי במיוחד במאה ה-20.
מקור הביטוי[עריכה]
הביטוי שבת במשמעותו בהקשר לכישוף לא הופיע בספר הרדיפה הידוע ביותר, פטיש המכשפות (1486).
השימוש האנגלי הראשון במונח שבת בהקשר של כישוף תועד בשנת 1660 בתרגומו של פרנסיס ברוק לספרו של וינסנט לה בלאן The World Surveyed: "מכשפים שונים [...] הודו כי בשבתות שלהם [...] הם אוכלים ממזונות כאלה".[1]
השפעת ההיסטוריונים[עריכה]
היסטוריונים כגון הנרי צ'ארלס ליאה (1888) ויוזף הנסן (1900) תרמו להפצת הביטוי שבת המכשפות. הנסן תרגם תיעוד לטיני של חקירות המכשפות לגרמנית תוך שימוש במונח Hexensabbat ("שבת המכשפות").[2]
ההיסטוריון האמריקאי הנרי צ'ארלס ליאה השתמש בביטוי זה בספרוHistory of the Inquisition of the Middle Ages (1888).[3] בשנת 1900, ההיסטוריון הגרמני יוזף הנסן אשר תרגם את עבודותיו של ליאה, השתמש בביטוי "הקסנסבת" (גרמנית: Hexensabbat) בפרשנותו למסמכי חקירות מתקופת ציד המכשפות.[4]
מסורות צרפתיות[עריכה]
בצרפת, לעומת זאת, השימוש בביטוי היה נפוץ יותר בהיסטוריה של חקירות כישוף. לדוגמה, ניקולא ז'אקייה בשנת 1458 השתמש בביטוי "סינגוגת הכישופים".[5]
אמנות[עריכה]
הקשר לציד המכשפות[עריכה]
בצרפת, בתקופת האינקוויזיציה, נעשה שימוש במונח סינאגוגת שטן לתיאור התכנסויות של כתות כישוף. קשרים דומים נמצאו גם בכתבי ניקולא ז'קייה (1458).[6]
במהלך המאה ה-16 וה-17, הפחד ממכשפות הוביל להוצאות להורג המוניות ברחבי אירופה, עם הערכה של כ-40,000 עד 100,000 קרבנות.[7]
תיאורים אמנותיים[עריכה]
בין היצירות המתארות את שבת המכשפות:
- שבת המכשפות מאת פרנס פרנקן הבן (1606).
- שבת המכשפות בחרבות רומיות מאת יעקב ואן סוואננבורג (1608).
- אקאלרה מאת פרנסיסקו גויה (1798, 1823).
- סימפוניה פנטסטית מאת הקטור ברליוז (1830), בתנועה האחרונה "חלום של שבת מכשפות".
ביקורת מודרנית[עריכה]
חוקרים מודרניים, כגון סקוט הנדריקס, מציינים כי אין הוכחה לקיומם של כינוסים ממשיים של מכשפות וכי מדובר באמונות טפלות שהתפתחו מהפחד של הכנסייה מקנוניה שטנית.[8]
הביטוי הפך לנפוץ גם באמנות, כולל:
- סעודת המכשפות מאת הנס בלדונג (1510)
- סעודת המכשפות מאת פרנס פרנקן הצעיר (1606)
- סעודת המכשפות בחורבות רומיות מאת יעקב ואן סוואננבורג (1608)
- סעודת המכשפות (1798) ו-The Great He-Goat (1823) מאת פרנסיסקו גויה
מחקרים מודרניים[עריכה]
חוקרים בני זמננו לא מצאו עדויות פיזיות לכך שכינוסים אלו התקיימו באמת.[9] התיאורים של סעודות מכשפות נכתבו בדרך כלל על ידי אינקוויזיטורים, ולא על ידי אנשים שהשתתפו בהן.[10] המחקרים העדכניים טוענים כי תיאורים אלו נוצרו על בסיס דמיונות קולקטיביים בתקופות של פחד מאגי ורדיפות דתיות.[11]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ Oxford English Dictionary, ערך "sabbath, n.", יולי 2023.
- ↑ Joseph Hansen, Zauberwahn (1900).
- ↑ GL Burr, "The Literature of Witchcraft", ההיסטוריה של ציד מכשפות, 1890.
- ↑ Joseph Hansen, "Zauberwahn" (1900).
- ↑ Nicolas Jacquier, "Flagellum" (1581), עמוד 40.
- ↑ Nicolas Jacquier, Flagellum (1581), עמ' 40.
- ↑ Rowlands, Witchcraft Narratives in Germany, 2003, עמ' 10.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ Scott E. Hendrix, "The Pursuit of Witches and the Sexual Discourse of the Sabbat", Anthropology, דצמבר 2011.
- ↑ Justine Glass, "Witchcraft: The Sixth Sense", 1965.
- ↑ Norman Cohn, "Europe's Inner Demons", 1975.
This article "סעודת המכשפות" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:סעודת המכשפות. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.