סאלידה
מדינה קטנה במזרח אירופה, המכילה כ-600,050 תושבים. המדינה גובלת בבולגריה, רומניה וסרביה, על אף שהשפה הרשמית בסאלידה היא הונגרית. רוב התושבים גרים בעיר זיקן, הבירה, שכוללת את המחוז הגדול ביותר. שטח המדינה הוא 2,770 דונם. הרומנים מחשיבים אותה כחלק מרומניה, על אף שהיא קיבלה את עצמאותה ב- 1949 (כיום בת 69).
היסטוריה[עריכה]
בימי הביניים היא הייתה חבל ארץ שכלל 13,000 תושבים בערך. הכנסייה הקתולית, שהייתה השליטה בכל, הכריזה על תושבי זיקן, שהייתה אז רק עיירה בעלת 1,000 תושבים, כמקום קדוש בשביל עלייה לרגל, כמהלך נגד המוסלמים. תושבי חבל הארץ סבלו ממשטר דיקטטורי של המלך הרשל מרטין, מלך צרפתי שקיבל אדמות בחבל הארץ. המשטר שלו כלל עריפת ראשים בכיכר העיר בארוס, העיר השנייה בגודלה במדינה, לכל מי שהתנגד לו.
המגפה השחורה[עריכה]
בזמן המגפה השחורה (אבעבועות שחורות) החליט המלך של אותה תקופה, הרשל החמישי, להטיל עוצר על כל משרתי הארמון בשביל שלא יוכלו להדבק, כך שכל משרתיו המשיכו לשרתו אותו בלי הפסקה, אבל הנתינים בחוץ המשיכו להדבק במחלה. בזמן שלא היה מלך לחבל הארץ כשהרשל החמישי היה סגור בארמונו, צ'סקו פאצ'יבה, אדם ממעמד האצולה שחי בזיקן, הכריז על עצמו כמלך זמני. לאחר שהמחלה שקטה בחורף, ההמון, ובהנהגתו צ'סקו, הפילו את הרשל מהשלטון. אך עד מהרה התברר שצ'סקו הוא לא מלך טוב יותר מהרשל. לאחר ארבע שנים נפטר הרשל מאבעבועות שחורות לאחר שרצח 2,200 אנשים חפים מפשע ברחבי חבל הארץ.
מלחמת העולם השנייה[עריכה]
לאחר מלחמת העולם הראשונה רומניה סיפחה לעצמה את סאלידה, כתוצאה מאחד הסכמי הכניעה. כשהנאצים פלשו לרומניה ב-1940, ידעו תושבי חבל הארץ שהם שיש לעשות משהו כדי למנועה מהנאצים להגיע לרצועה, מכיוון שהיו עשרות אלפי יהודים שחיו בסאלידה, והם היו בעלי הבנקים העיקריים. תושבי סאלידה ובראשם צ'יסר רמון, היהודי, התחילו לגייס נשק והתבצרו על כל גדות נהר המרנון, שמפריד בין סאלידה לרומניה וממשיך לסרביה. לאחר שנה של מלחמה שקטה בין הנאצים לגרמנים החליטו הנאצים להפסיק להילחם ולתקוף דרך בולגריה. כשהגרמנים ביקשו ממלך בולגריה, בוריס השלישי, להכנס למדינה כדי לקחת יהודים, הוא עצר אותם ולא הסכים לנאצים לקחת יהודים מבולגריה. כך ניצלו יהודי סאלידה.
כלכלה[עריכה]
לאחר 1949, כשקיבלה סאלידה עצמאות מהאו"ם, החליט ראש המדינה, הנשיא יורגן סופלבו, בועידה עם שר הכלכלה, שר הביטחון, שר הפנים, ושר החוץ, שהמטבע יקרא זלוטי סאלידאי. ערכו של המטבע עלה כשבשנות החמישים החלו לייבא ייבול חקלאי מזרח אירופאי לצרפת, ספרד וגרמניה. אבל בשנות השבעים, הייתה ירידה חזקה בערך המטבע (האינפלציה) עקב ירידת המניה של ייבואנית הבקר הגדולה בסאלידה, פיראנו, וחברות הבת שלה: סורג, בולדן, גולדן טוסט וריספקטרום. בגלל הירידה הקשה בשווי המטבע הוחלט להחליף את השטר הלאומי לקורונה סילאדית, ששווה לחצי שקל. לסאלידה כלכלת פנים יציבה שפועלת על פי מדיניות שוק חופשי.
אחוזי עוני[עריכה]
נכון לשנת 2015 אחד מכל 4 אנשים נמצא מתחת לקו העוני על פי מדד העוני של האומות המאוחדות. שזו ירידה של 20% משנת 1999. אמנם בסקר שנערך ב-2016, אחד מתוך כל שלושה אנשים אינו מרוצה מהתנהלות המדינה בענייני כלכלה.
יחסים עם ישראל[עריכה]
בשנת 1967 חודשו יחסיה של סאלידה עם ישראל והיא מכירה בירושלים כבירת ישראל.
This article "סאלידה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:סאלידה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
