נשקה גולדפרב
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
נשקה (אגנס ) גולדפרב (לבית סנדל) (2000-1921) הייתה פעילה מרכזית במחתרת תנועות הנוער הציונית "דרור הבונים" בבודפשט במלחמת העולם השניה. בעלת "אות הגבורה" מממשלת הונגריה ונושאת אות המציל היהודי בארץ. השתתפה כציר בקונגרס הציוני בבאזל ב 1946, לאחר מלחמת העולם השניה. עלתה עם בעלה ובנה אורי לישראל והיתה ממקימות קיבוץ פרוד בגליל העליון.
קורות חיים[עריכה]
נשקה גולדפרב[1] נולדה בבוגדן Tiszabogdan- קרפטורוסיה, צ'כוסלובקיה. נשקה היתה בתם של פייגה לבית רוזנטל ושמואל סנדל. נשקה היתה אחותם של ברטה שמעוני, אהרון סנדל , אידה סנדל , שיינדל שטיינמץ ואמה סנדל.
בגיל 15 הצטרפה לתנועת הנוער "החלוץ הצעיר" שהקימו בכפר הולדתה מרדכי כספי ושלמה ליפסקי שהגיעו מישראל. התנועה הפכה בהמשך לתנועת "דרור הבונים". בעת שהשתתפה בפלוגות הכשרה כהכנה לעלייתה לארץ ישראל, הופתעו היא וחבריה על ידי שוטרים הונגריים שהובילו אותה לכלא בבודפשט למספר ימים ולאחר מכן גורשה חזרה לכפרה. ב־1940 שוב עזבה את ביתה והגיעה לבודפשט בה תנועות הנוער הציוניות כבר לא היו לגליות. הוריה של נשקה נפטרו בהיותה צעירה. אחיה ואחיותיה נלקחו לגטו ולמחנה ההשמדה באושויץ. אחיותיה אידה ושיינדל עם שלושת בניה, נספו בשואה. נשקה נישאה לצבי גולדפרב שהיה פליט מפולין שהגיע לבודפשט לאחר שהות בסלובקיה. יחד פעלו בהנהגת פעילות "מחתרת תנועות הנוער החלוציות בבודפשט". לאחר המלחמה נישאו, נולד בנם הבכור אורי ויחדיו עלו ארצה במסגרת עליה ד' ב1947. היו ממקימי קיבוץ פרוד ע"ש יוסף גרדוש חברם במחתרת. אורי היה הילד הראשון בקיבוץ. ילדיהם הגר וחגי נושאים עד היום את מורשת לחימתם של הוריהם וכאב נפילתו של אחיהם הבכור.
בתקופת המלחמה[עריכה]
נשקה וחבריה לתנועת הנוער גרו בבודפשט במסגרת קומונה. כבר ב־1941 התחילו לפגוש פליטים יהודים שבאו מפולין ומפיהם שמעו על גירוש היהודים והרג של גברים נשים וטף וקברים המוניים. חלקם של פליטים אלה הופנו אל נשקה וחבריה דרך אנשי כפרה בקרפטים (צבי שטיינמץ, משה מנטשפריינד, ישראל האבר, הירש שכטר, לייב קאמינר ואהרן רוזנטל(רודני)[2] אנשי כפרה מהקרפטים ציידו את הפליטים במידע על אמצעי תחבורה והגעה, בצידה לדרך ובתעודות והפנו אותם אל נשקה וחבריה שנמצאו בבודפשט. בהגיע הפליטים לבודפשט נשקה וחבריה שחלקם היו מאותו הכפר או מאותו איזור, התמסרו לסייע להם. אחת המשימות החשובות הייתה האכלתם והלבשתם של כל הפליטים היהודים שהוסתרו ברחבי בודפשט מפני השלטונות שחיפשו אזרחים זרים על מנת לשלח אותם לארצות מוצאם. בשנת - 1942 התחילו להגיע פליטים גם מסלובקיה. לרוב היו אלה צעירים, חברי תנועות הנוער הציוניות בארצותיהם, שמצאו מקלט ומקומות מסתור אצל חבריהם לתנועה בבודפשט. בגלל שפתם הזרה, ועד שהוסדרו להם תעודות מחייתם, הם חיו בחסות חברי התנועות בבודפשט.
בשנת 1940 ,הצטרפה הונגריה למדינות " הציר" גרמניה, איטליה, יפן שנלחמו נגד " בעלות הברית" . צעד שבעקבותיו סגר משרד הפנים ההונגרי את הסניפים של הפדרציה הציונית בערי השדה, פרט לבודפשט Budapest ואסר את פעילותן של תנועות הנוער הציוניות. תנועות הנוער הציוניות המשיכו לפעול בחשאי, תחת שמות שונים. הפגישות התנועתיות נערכו בבתים פרטיים. המפגשים הבין-תנועתיים של הפעילים התקיימו במשרד הארץ ישראלי ובלשכת הקק"ל שהמשיכו לפעול בבודפשט ללא הפרעה. ב־1943 הכירה נשקה את צבי גולדפרב[3], שהגיע מפולין להונגריה, לאחר שהות של אחד־עשר חודשים בסלובקיה. מאז פעלו יחדיו ולא נפרדו דרכיהם. בסוף 1943 ,תחילת 1944 היה ברור להנהגות תנועות הנוער הציוניות בהונגריה שמתנהלת השמדה שיטתית של יהודי אירופה ע"י הגרמנים. בפברואר 1944 ,הקימו נציגי תנועות הנוער הציוניות את " ועדת ההגנה" . הועדה הורכבה מארבעה חברים, לאון בלאט מהנוער הציוני, דב אברהמצ'יק מבני עקיבא, מנחם קליין ממכבי הצעיר ומשה אלפן מהשומר הצעיר. כמפקד נבחר משה רוזנברג מחוג " גורדון" . הם נערכו למקרה של כיבוש הונגריה ע"י הגרמנים וקבעו תחומי פעילות ואחריות בין המשתתפים כגון: הקמת בונקרים, אגירת מזון, רכישת נשק ודאגה לתעודות מזוייפות. כך הונח היסוד ליצירת מחתרת תנועות הנוער הציוניות הונגריה. ב - 19.3.1944, כאשר הגרמנים נכנסו להונגריה, הבינה ההנהגה של תנועות הנוער הציוניות שיהדות הונגריה, המונה כ-900,000 נפש ועוד כ-70,000 פליטים יהודים שנמלטו מהארצות הכבושות על ידי הגרמנים, היא למעשה שארית יהדות אירופה. הם הבינו שחובתה ואחריותה של ההנהגה לעשות הכל כדי להציל את יהדות הונגריה ולהכשיל את מזימת הגרמנים ושותפיהם להשמדתה. השתלטות הגרמנים על הונגריה הפתיעה את השלטונות ההונגריים וגם את המוסדות היהודיים, פרט להנהגות תנועות הנוער הציוניות שקבעו מראש דרכי פעולה והתחילו להיערך. כבר בערב הכיבוש ולמחרת, כאשר ארגונים אחרים עוד לא קלטו את המשמעות הדרמטית של המצב, הנהגות תנועות הנוער החלוציות הגיבו. הן הורו לחברי התנועה הבוגרים מעל גיל 17 ,להחליף את זהותם לזהות ארית ולרדת למחתרת. זאת, מתוך הבנה שבזהותם החדשה, החוקים האנטי-יהודים שייגזרו, לא יחולו עליהם, והם יהיו חופשיים לפעול ולהציל אחרים. החלטה אסטרטגית זו היוותה את תחילתה של הפעילות המחתרתית. ביום כניסת הגרמנים להונגריה קמה " מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה 1944" . במקביל לפעולת האריזציה והירידה למחתרת, הוחלט לא לנקוט בפעולות מרד או התקפה אלא הוחלט על מתווי הצלה ומהם נבחרו שניים שונים: הראשון היה שיגור שליחים לקהילות היהודיות בפרובינציה ולמחנות עבודות הכפייה בהם שהו יהודים רבים. השליחים נשלחו כדי להתריע על הצעדים האנטי-יהודיים הצפויים, גירוש לגטאות וכוונות השמדה, כפי שקרה בארצות אחרות. השליחים הביאו תעודות מזויפות, כסף והוראות לנוער היהודי איך לברוח לבודפשט. קיים תיעוד על כ-200 שליחים שנשלחו ל-300 קהילות ומחנות עבודות כפייה במהלך שנת 1944 . " מחתרת תנועות הנוער הציוניות 1944 "היה הארגון היחידי שיזם וביצע את השליחויות המסוכנות, להצלת אחרים בהונגריה. מבין השליחים האמיצים נזכיר את דוד גרינוולד, שמואל לוונהיים, יעקב סמושי, אליעזר קדמון, ישעיהו רוזנבלום, אפריים אגמון, אשר ארנ'י, תמר בנשלום, שושנה ברזל, חנה גנץ, משה וייסקופף, שרה כוכבי, אפריים נדב, חוה סנטו, נשקה גולדפרב, מנחם צבי קדרי, בצלאל אדלר, פנחס רוזנבאום, יוסף גרדוש והרשימה לא מלאה. מתווה ההצלה הנוסף היה הברחת הנוער היהודי אל מעבר לגבול הרומני – בכיוון ארץ ישראל. היתה זו דרך ההצלה היחידה ממחנות הריכוז, ממחנות השמדה ומהמוות הבטוח - בריחה מעבר לגבול רומניה, בכיוון ארץ ישראל, פלשתינה דאז. כך החלה ההברחה המאורגנת של הנוער היהודי. שם צופן של הברחה זו היה "הטיול", שם עברי גם בפי המבריחים המקצועיים. מסלול הבריחה לרומניה עבר דרך ערי הגבול סגד )Szeged ,קולוז'וואר Kolozsvár ,ביקישצ'אבה Békéscsaba ונאג'וואראד Nagyvárad .בין הפעילים במלאכה מסוכנת זו נזכיר את חנה גנץ, אשר ארני, משה אלפן, יעקב דיושי, אפרה אגמון, יהודה לוי, מנחם צבי קדרי ועוד. מבצע ההברחה המאורגן נפסק ב - 1944.8.23 לאחר שרומניה הצטרפה לברית המועצות. לאחר כניסת הגרמנים להונגריה הייתה נשקה פעילה מרכזית במחתרת והתבלטה בתושייתה ובאומץ לבה. הנהגת " מחתרת תנועות הנוער הציוניות 1944 " השכילה לפעול ולהפעיל במבצעי ההצלה את כל זרמי תנועות הנוער הציוניות בהונגריה.[4] שתוף הפעולה כלל את תנועות הנוער הציוני, " מכבי הצעיר" , " דרור הבונים", " השומר הצעיר" ו" בני עקיבא". הפעילות נעשתה בהרמוניה ובסולידריות. ללא יריבות, ללא 15 מחלוקות אידיאולוגיות ואישיות. אחד מגורמי ההצלחה של מבצעי ההצלה בהונגריה – ללא ספק – טמון בשיתוף הפעולה הבין תנועתי הטוטלי בתקופת הכיבוש הגרמני. לפעולות " מחתרת תנועות הנוער הציוניות 1944 "הייתה משמעות חברתית-פוליטית עבור הציבור היהודי הרחב. בשלהי שלטון פרנץ סלאשי הציבור היהודי בבודפשט ראה באנשי ובראשי " מחתרת תנועות הנוער הציוניות 1944 "הנהגה אלטרנטיבית של היהודים. שר החקלאות בנאומו בכנסת בישיבה לציון 50 שנה לשואת יהדות הונגריה אמר: "ובצד אלה ראוי שנזכיר כאן במעמד זה את המחתרת החלוצית, שחבריה היו נערים ונערות, חניכי תנועות הנוער, בלא הכשרה צבאית, בלא הנהגה, בלא תוכנית להתנגשות חזיתית עם הגרמנים או עם ההונגרים. התנאים של בודפשט ב-1944 היו שונים מאלה של ורשה. צעירים אלה זייפו תעודות, גנבו נשק, חילצו יהודים מידי אנשי "צלב החץ" והצילו יהודים תוך חירוף נפש וקנאות לוחמת". ומוסיף "בספר הזיכרון לידידי צבי גולדפרב, זכרו לברכה, איש קיבוץ פרוד, לוחם וממנהיגי המחתרת בהונגריה, מספרת נשקה רעייתו: "ב-10 בנובמבר 1944, מוקדם בבוקר, העירו את כל תושבי הבתים ציוו עליהם להשאיר את ילדיהם הקטנים בתוך הבתים. האמהות שסירבו, הופרדו בכוח. גרמנים כיוונו את ההמון מכל החצרות אל בית-החרושת ללבנים, מבנה שכולו פרוץ, למחרת עם שחר התחילה הצעדה. גוויות קפואות לא מכוסות היו מוטלות בצדי הכביש". זה היה הקץ, הכיליון של יהדות הונגריה, ובתוכה ובמרכזה - יהודי בודפשט.[5]. נשקה עסקה במגוון רחב של פעילויות ושליחויות מסוכנות. באחת הפעולות נתפסה, יחד עם צבי וחברים אחרים, נחקרה ועונתה קשות, אך לא גילתה את סודותיה. נשקה נכלאה בבית הכלא בשדרות מרגיט (Margit körút), שהיה בית הכלא המרכזי של הצבא ההונגרי בבודפשט ובבית הסוהר בשופרונקהידה (Sopronkohida). היא שוחררה בפעולה נועזת של המחתרת החלוצית. אחרי השחרור בינואר 1945, עסקו צבי ונשקה בשיקום התנועה, בטיפול בשארית הפליטה ובבתי היתומים בהם מצאו מקום מאות ילדים יהודים. על כל פועלה זכתה לקבל את "אות המציל היהודי" ב 2014.[6][7][8] ממשלת הונגריה העניקה לנשקה את אות הגבורה על פעולות ההצלה במחתרת.
ב-1949 עלתה, יחד עם צבי בעלה לארץ והייתה בין מקימי קיבוץ פרוד. בנם אורי גולדפרב נפל במלחמת יום הכיפורים בקרבות ברמת הגולן וילדיה הגר וחגי מנסים להנחיל את סיפורי הגבורה של הוריהם לדורות הבאים.
עיתורים[עריכה]
"אות הגבורה" ממשלת הונגריה
"אות המציל היהודי" [9]
ראו גם[עריכה]
- מוזיאון צפת - נשקה גולדפרב
- יהודים מצילים יהודים באתר כנס מדיה
- אשר כהן: המחתרת החלוצית בהונגריה. הקיבוץ המאוחד 1984
- יהודים שהצילו יהודים בשואה באתר בני ברית
קישורים חיצוניים[עריכה]
- נאבקנו למען החיים - רפי בנשלום
- מערכת : דוד גור, אלן שניידר, ד"ר צילה הרשקו, חנה ארנון, יובל אלפן, נעה גדרון, יהודים שהצילו יהודים בשואה
- 50 שנה לשואת יהודי הונגריה –, ילקוט מורשת לתיעוד ולעיון\אייר תשנ"ד, מאי 1994, גליון נ"ז.
- Peretz Revesz, Standing Up to Evil Yad VaShem
- בני ברזילי, סרטים על מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה 1944, העמותה לחקר תנועות הנוער בהונגריה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Neshka Goldfarb, Geni
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ש.י. גרוס/י.יוסף כהן, ספר מרמארוש, תל אביב: בית מארמארוש, תשמ"ג, עמ' 372
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יהודית רותם, איש אשר רוח בו, העמותה לחקר תנועות הנער הציוניות בהונגריה, 2002
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Mordechai Paldiel, Jewish rescue during the Holocaust - Saving One's Own, USA: Philadelphia - Jewish Publication Society, 2017
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שר החקלאות -י. צור, 50 שנה לשואת יהדות הונגריה, הכנסת, 1994
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יהודים מצילים יהודים – מחתרת התנועות הציוניות בהונגריה 1944 – 1945, עין שמר
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.משה גרומב, יהודים שהצילו יהודים בשואה
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דר' י. חולי, יהודים שהצילו יהודים בתקופת השואה, יהודים שהצילו יהודים בשואה
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אתר הגבורה, נשקה גולדפרב
This article "נשקה גולדפרב" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:נשקה גולדפרב. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
