נשיא ארץ ישראל
נשיא ארץ ישראל, (או "נשיא בארץ ישראל" או "גזבר ירושלים", "פקיד ירושלים" או נשיא הארץ הקדושה לכולל... וכיו"ב) הם תארים שניתנו על ידי הנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל לציון רבנים, נדיבים ואנשי ציבור מהתפוצות שהיו ממונים על כספי א"י. כלומר הנהיגו את איסוף התרומות (מגביות, הקדשים, קנסות, מס מיוחד בעקבות מצב קשה שפקד את היישוב וכיו"ב) לטובת היישוב היהודי בארץ ישראל ושמרו אותם לשם שליחתם לארץ. כמו כן היו עשויים לפי הצורך להיות מעורבים גם באופן חלוקתם.
רקע[עריכה]
במשך מאות רבות בשנים התקיים קשר בין היישוב היהודי בארץ ישראל לבין התפוצות באמצעות מוסד השד"רות. (ראשי תיבות של שְׁלוּחָא דְרַבָּנָן). כינויים של יהודים נכבדים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל. מוסד שליחי ארץ ישראל התפתח ותרם רבות לקשר בין יהדות הגולה לבין היהודים בארץ ישראל, ולחיי התרבות של הקהילות היהודיות.
אחד הגורמים בשרשרת חשובה זו היו אותם נאמנים נכבדים שכונו בתארים כגון "נשיא ארץ ישראל", "פקיד ירושלים" וכיו"ב. בתפקיד זה שימשו לרוב נכבדי הציבור היהודי בקהילות ישראל שבגולה.
היסטוריה[עריכה]
בספרות ההלכה של המאה ה-15 מוזכרים גזברים שהיו ממונים על איסוף הכספים בתפוצות ושליחתם לארץ ישראל.
עדויות לשימוש בתואר-הכבוד "נשיא ארץ ישראל" ידועות מהמאה ה-16 ועד המאה ה-19[1][2] הגם שאינן רבות ביחס למקורות התקופה. אישים אלו שימשו כנאמנים לאיסוף כספים עבור היישוב היהודי בארץ. התאפיינו במיוחד במרכזי יהודים כגון פראג, לבוב, אמשטרדם, פראנקפורט והחל מהמאה ה-19 גם וילנה.
בקהילות יהדות ספרד שברחבי אירופה כונו אישים אלה בשם פקיד ירושלים (כלומר הממונה על התרומות למען ירושלים), פקיד טבריה וכד'. תארים אלה התאפייינו במרכזים כמו ונציה, ליוורנו, וקושטא.
אותם רבנים, אישי ציבור ונדבנים ששימשו בתפקיד זה בתפוצות ישראל היו גם מארחים את השד"רים שנשלחו מארבע ערי הקודש לכל תפוצות ישראל ואשר היו מביאים את זכרונה, תורתה ובשורותיה של ארץ ישראל לגולה לאורך הדורות. השד"רים היו לעיתים רבות מראשי חכמי היישוב היהודי ושהותם בקהילות נערכה במעמד רם. בסוף ביקורם היו אוספים את התרומות שנגבו לאורך הזמן ונשמרו בידי הנאמנים על מנת לשולחם עם השד"רים לארץ ישראל.
חשיבות לכך שהיו בעלי תפקידים אלה ראשי הקהל באה לידי ביטוי בין היתר במקרים בהם השליח ביקש אישור לקבלת תרומה לכמה שנים מראש. מאחר ולא בכל שנה יכלו להגיע לאותה קהילה במסעותיהם. וכל שכן אם נתבקש אישור קבלת תרומות על חשבון השנים הבאות למרות שהשליח הגיע לפני תום מספר השנים להם אספו בפעם הקודמת את התרומות. וכך לכאשר נצרכו למגבית נוספת מיוחדת בשעת הדחק בפעולת עזרה דחופה ליישוב היהודי בארץ. החלטות מסוג זה התקבלו על ידי ועדי הקהילות והושפעו מעמדתם של ראשי הקהל ונכבדיו.
בנוסף מנהיגי איסוף הכספים בתפוצות פיקחו על מינוי גבאי מעות ארץ ישראל בכל קהילה ככל שאותה קהילה לא מינתה בעצמה אנשים לתפקידים אלה[3]. בעדות המזרח מי שמינו את גבאי הצדקה היו השד"רים עצמם.
לימים הוקמו מוסדות מאורגנים במרכזים כאלו בשמות: ועד פקידי קושטא, רוזני וילנא, ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם לשם ניהול מערכתי לאיסוף ושליחת הכספים בצורה מסודרת ובטוחה יותר.
ב-1726 ייסד ר' יעקב בן דוד זונאנה עם אנשי ציבור נוספים את ועד פקידי קושטא אשר כונה בשעתו בשם "ועד פקידי וגבירי ארץ ישראל בקושטא" ונחשב באותה תקופה למרכז החשוב ביותר לכספי א"י, בהיותה קרובה לא"י מחד ומאידך מרכז השלטון העות'מאני. לאור זאת תרומות רבות מאירופה לא"י עברו דרכם.
בקרב תנועת החסידות התואר היה נשיאי קופת מעות ארץ הקודש (או "מעות ארץ ישראל") הכספים נאספו בעיקר מרוסיה הלבנה ומדינת ווהלין למען היישוב האשכנזי החסידי בארץ ישראל מתקופה קצרה אחרי עליית החסידים הגדולה ב-1777. בראשות המגבית מחוץ לארץ ישראל עמד בראשית המפעל רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד ולפיכך כונה בשם נשיא קופת מעות ארץ הקודש וכך אדמורי"ם נוספים לאורך השנים.
לכשהוקם בשלהי המאה ה-18 ארגון רוזני וילנה, הפעילות העיקרית של הארגון הייתה איסוף כספים על מנת לחלקם ליהודים אשכנזים שעלו לארץ ישראל. ברם הקבוצה הראשונה שנהנתה מכספי החלוקה שאספו רוזני וילנה הייתה דווקא קבוצה של החסידים, מעליית תלמידי הבעל שם טוב למרות לקו של ההתנגדות לחסידות המובהק של הארגון. ההיסטוריון אריה מורגנשטרן מדגיש שנקודה זו מבהירה את היחס שייחסו ליישוב הארץ כערך עליון, מעל לסכסוכים הקשים שבין מתנגדים לחסידים. בהמשך תמך הארגון באופן פעיל בעליית תלמידי הגר"א, בשנת 1808 והיווה במידה רבה את הגב הכלכלי של עלייה זו ושל רוב היישוב האשכנזי בארץ ישראל ובכלל זה גם של עדות החסידים השונות באותה תקופה.
מבין האישים שצויינו בתפקיד בקרב יהדות ספרד[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
בונציה במאה ה-17
- רבי אביגדור ציוידאל / רבי בן ציון צרפתי / רבי יהודה לייב סרוואל[4] ה'שס"א (1600), שלשתן נמנו על ידי רבני ונציה ובראשם ר' יהודה אריה ממודנה שקראו ליהודים באשכנז, פולין ורוסיה, לבוא לעזרת יושבי ארץ ישראל, וצפת[5] ודרשו מהם שיעבירו את הכספים דרך ונציה, מפני שיוצאות ממנה אוניות תדיר[6].
- רבי נחמיה סרוואל[7]
- רבי שלמה חי סרוואל[8]
- רבי ידידיה גאלנטי[9], אחיינו ר' משה גאלנטי (השני) מונה בשנת 1663 בתור הראשון לציון הראשון בארץ ישראל.
- רבי שמואל אבוהב מגדולי חכמי איטליה ומראשי הלוחמים בתנועה השבתאית. היה אחראי גם על תרומות שהגיעו מהמבורג בגרמניה. נפטר ב-1694.
בליוורנו סוף המאה ה-17 ואילך
- רבי יעקב בן רבי ראובן זכותו
- רבי משה חיים מנחם די מילו
בקושטא (איסטנבול) במאה ה-18 ואילך
- ב-1726 ייסד ר' יעקב בן דוד זונאנה עם אנשי ציבור נוספים את ועד פקידי קושטא.
מבין האישים שצויינו בתפקיד בקרב יהדות אשכנז[עריכה]
מבין האישים שצויינו בתואר הנ"ל (לפי סדר הזמנים):
- רבי ישעיה הלוי הורוביץ - השל"ה[10], כך למשל כונה על בתואר נשיא ארץ ישראל גם על מצבת בנו שבתי שפטל הלוי הורוביץ (ווי העמודים). עם זאת השל"ה אכן שימש בפועל כראש רבני ירושלים וראש היישוב היהודי האשכנזי בא"י לכשעלה לארץ במאה ה-17 בשלהי ימיו. ברם לפי יערי, הוא כונה כך עוד בשנותיו באירופה לאורך שנים בהם אסף כספים בגולה לטובת היישוב היהודי[11].
- רבי אברהם רפפורט בעל "איתן האזרחי" - על מצבתו כונה "נשיא וגבאי דארץ ישראל"[12][13].
- רבי צבי הירש קלויזנר, כונה בתואר "נשיא מירושלים"[14]
- אהרון בן רבי יוסף יעקב הלוי בראד מווין - על מצבתו כונה "גזבר ירושלים"[15].
- רבי שמחה מנחם מיונה, נקרא גבאי צדקה ומרא דאתרא ירושלים[16]
- רבי יחיאל מיכל הלוי
- רבי בנימין וואלף בן רבי אהרן שמעון שפירא[17]
- רבי שמשון ורטהיימר
- רבי דוד אופנהיים מפראג
פרשה מיוחדת התעוררה סביב תוארו של רבי דוד אופנהיים: בשנת תס"א (1701) התמנה ר' דוד אופנהיים ל"נשיא ארץ ישראל" על ידי שלושים ושניים רבני הקהילה האשכנזית בירושלים, וכתב המינוי נשלח אליו לוינה. המינוי היה קצוב למשך מספר שנים, ובשנת תס"ז (1701שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה]) אושרר המינוי לכל ימי חייו. אולם כאשר השלטון האוסטרי אסר על איסוף הכספים למען ארץ ישראל (30 לינואר 1723, תפ"ג) נאסר עליו הרב אופנהיים לשאת בתואר זה[18].
- רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים"
- רבי יעקב יהושע פלק בעל ה"פני יהושע"
- רבי אלעזר רוקח מאמסטרדם וברודי[19].
- צבי הירש להרן בנקאי ונדבן יהודי-הולנדי, ראש ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם והרוח החיה בו מ-1817 ועד 1853.
- רבי עקיבא איגר[20] מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים, בין תלמידיו נמנו ר' צבי הירש קלישר ור' אליהו גוטמכר שהיו ממבשרי הציונות ופעלו לעידוד ההתיישבות החלקאית בא"י.
- רבי חיים סג"ל לנדא (בנו של רבי יחזקאל לנדא "הנודע ביהודה")
- רבי יעקב אטלינגר
- רבי יצחק דב במברגר מווירצבורג
- רבי עזריאל הילדסהיימר[21]
בקרב תנועת החסידות: נשיאי קופת מעות ארץ הקודש[עריכה]
בעקבות עליית תלמידי הבעש"ט ייסד רבי מנחם מנדל מוויטבסק את "קופת מעות ארץ הקודש" ביחד עם רבי שניאור זלמן מלאדי ורבי מרדכי מנשכיז, כדי להעביר כספים מחו"ל עבור היישוב החסידי בארץ ישראל. הקופה הייתה משותפת ליהודי רוסיה, בלארוס וווהלין. בהמשך התפצלו אנשי ווהלין מהקופה וייסדו את כולל ווהלין.
עם התגברות עליות האשכנזים לארץ ישראל התפתחה נטייה שלהם להתחלק לכוללים נפרדים האוספים את הכספים בקהילות מוצאם ומייעדים אותם לקרוביהם אשר בארץ. לעיתים איסוף הכספים וחלוקתם לא היה על פי שיוך חסידי אלא לפי שיוך אזורי הכולל הן חסידים והן פרושים כאחד. כך למשל בתקופת כהונתם של אדמו"רי סלונים כנשיאי הקופה - הקופה כונתה "כולל רייסין" ושמות נוספים בהתאם להתפצלויות החסידויות.
בין האישים שנשאו בתפקיד זה בסוף המאה ה-18 וראשית המאה ה-19 נמנים:
- רבי שניאור זלמן מלאדי האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד. רבי מנחם מנדל מוויטבסק ראש היישוב החסידי בארץ ישראל, מינה אותו כאחראי כולל החסידים בארץ הקודש[22] שהיה אז אחראי על כל החסידים בארץ ישראל.
- בשנת תקנ"ח (1798) בזמן סערת ההתנגדות לחסידות בליטא, ובתקופת מלחמות נפוליאון, הלשין אחד מהמתנגדים בווילנה לשלטונות הרוסיים שרבי שניאור זלמן קושר קשר עם המהפכה הצרפתית ושולח כספים לארץ ישראל ובכך מסייע לאימפריה העות'מאנית אשר היו יריבי רוסיה הקיסרית. כתוצאה מדיווח זה נלקח רבי שניאור זלמן לחקירה ומאסר בפטרבורג עם זאת באותה שנה שוחרר מחוסר אשמה.
- רבי מרדכי מלעכוויטש - מתלמידי רבי שלמה מקרלין ומייסד חסידות לעכוויטש ממנה הסתעפו חצרות קוברין, סלונים, קוידנוב ונובומינסק. מונה על ידי רבי אברהם מקאליסק ממנהיגי היישוב החסידי בארץ ישראל מטעם כולל רייסין (-רוסיה הלבנה). אחריו המשיך בתפקיד בנו רבי נח מלעכוויטש[23]
- רבי מרדכי מנשכיז - היה אדמו"ר חסידי מתלמידי רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, ואבי שושלת נשכיז. היה מנשיאי קופת מעות ארץ הקודש בפולין, ובהמשך הקים את כולל ווהלין.
מהמחצית השנייה של המאה ה-19[עריכה]
עם התגברות עליות האשכנזים לארץ ישראל התפתחה נטייה שלהם להתחלק לכוללים נפרדים האוספים את הכספים בקהילות מוצאם ומייעדים אותם לקרוביהם אשר בארץ הגם שבעניינים שונים מול השלטונות הם שיתפו פעולה. ב-1849 התגלעו חילוקי דעות בין קהילות "כולל הפרושים" והוא התפצל לשבעה כוללים נפרדים והם כולל הורודנא, כולל רייסין, כולל מינסק, כולל וילנא, כולל פולין של הפרושים, כולל סובלק ופינסק וכולל הו"ד (הולנד ודויטשלנד, כלומר גרמניה). גם "קופת מעות ארץ הקודש" של החסידים התפלגה והפכה לשלושה כוללים נפרדים נוסף על כולל חב"ד, והם כולל פולין של החסידים, כולל ווהלין וכולל אוסטרייך (אוסטריה וגליציה) ואונגרין (הונגריה). כשהשר משה מונטיפיורי ביקר בא"י ב-1855 מצא בירושלים 19 כוללים, בהם כולל חיבת ירושלים ליוצאי גליציה, כולל רייסין, כולל אונגרין, כולל ווהלין וכולל גורג'יסטן[24]. ב-1860 הקים הרדב"ש את ועד העדה המערבית עבור יוצאי צפון אפריקה.
לאור מצב זה איחד ר' יוסף ריבלין בשנת 1866 כמעט את כל כוללות האשכנזים (ולזמן מה גם את כוללות הספרדים) תחת הוועד הכללי כנסת ישראל[25] אך איחוד זה לא החזיק שנים רבות.
כך יצא שבמהלך המאה ה-19 נשחקה מרכזיותו של הנושא תפקיד זה אשר עבר הן למסגרות ארגוניות ממוסדות או לחלוקה קהילתית ואזורית שהתפצלה והצטמצמה לקבוצות רבות.
עם זאת ככל שהתרחב וצמח היישוב היהודי בארץ כך התרבו השד"רים שנשלחו מערי הקודש לכל רחבי העולם. ואשר הגיעו אף להודו אוסטרליה ויבשת אמריקה. אופי המחוייבות וההירתמות לטובת יושבי ארץ ישראל לא השתנה וכך גם לא כבוד המעמד של איסוף התרומות.
לימים על יסוד תופעה זו יופיע גם מנהג השקל הציוני והתרומה לקרן קיימת לישראל בקרב יהודי התפוצות מבין אלו אשר נרתמו לענין הציוני או תקומת מדינת ישראל בתור המשכו של צמיחת היישוב היהודי בארץ ישראל. מאידך עם תקומתה של מדינת ישראל המשיך מנהג איסוף הכספים לטובת א"י בקהילות הגולה לשם תמיכה בעניים ולטובת חיזוק עולם התורה בארץ ישראל.
אחת הדרכים העממיות לאיסוף כספים לטובת עניי הארץ ולומדי התורה בארץ ישראל מוכרת באמצעות קופת רבי מאיר בעל הנס או בקיצור קופת רמבה"ן. קופות אשר כוללים רבים במאה ה-19 הפיצו תחת שמם לטובת איסוף כספים בגולה עבורם ואשר מיוחסת לה מסורת רבת שנים לכאשר נקבעו קופות על של רמבה"ן בתפוצות ישראל במזרח לטובת היישוב היהודי בטבריה ובאירופה לטובת כלל א"י.
לפי השערת הרב ראובן מרגליות ייחוס קופת רמבה"ן לסגולה הקשורה לתנא רבי מאיר בעל הנס, בטעות יסודה, והיא למעשה מיוסדת על קופות עתיקות שייסד הרמב"ן בתפוצות במאה ה-13 לכאשר עלה לירושלים להנהיג בה את היישוב היהודי הדועך[26].
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
...טרם נסעו דרש בחג הסוכות נאום פרידה... ואחרי שכבר עמד רבינו בענין העלייה ארצה ישראלה, התחיל לבאר כי אם אמנם אמרו חכמים הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה מכל מקום יש מצוות שהן שקולות כנגד הרבה מצוות. ומהן מצוות דירת ארץ ישראל ומצוות צדקה. הזכיר אמרות רבותינו בדבר מעלת היישוב בארץ ישראל, ועל דבר גודל ערך הצדקה... לא בהזדמנות בחר רבנו לנושא דרושו האחרון בעירו טרם הפרדו מאיתם, להעיר על חשיבת מצוות אלו... כי הולך הוא אל ארץ חרבה ושוממה ובחפצו לחדש את הישוב העברי ולקבוע שם ישיבה להרביץ תורה, וידע רבנו כי הקמת מוסד כזה בארץ אי אפשר בלי תמיכה הגונה מהגולה. לזאת העיר בני מדינתו על גודל ערך מצוות אלו השתים ודבריו נכנסו ללב שומעיו מעריציו ונתייסדה קופה של צדקה בחוץ לארץ בעד יושבי ארץ ישראל ונקראה על שם מיסדה, קופת הרמב"ן.
— וכוח הרמב"ן-תולדות הרמב"ן, עמ' 18-19.
ראו גם[עריכה]
- שד"ר
- יהדות ליבורנו ומוסדותיה במאה ה-17
- ועד פקידי קושטא
- רוזני וילנה
- קופת מעות ארץ הקודש
- כולל ווהלין
- ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם
- החלוקה
- משה מונטיפיורי / ועד שליחי הקהילות
לקריאה נוספת[עריכה]
- אברהם יערי, "שלוחי ארץ ישראל - תולדות השליחות מהארץ לגולה, מחורבן בית שני עד המאה התשע עשרה", עמ' 67-52, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשס"ב.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- טוביה פרשל, "נשיא ארץ ישראל", הדואר, גליון כ"ב, י"ג בניסן, תשל"ז, 1977.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פולייר, משה בן ישראל אליעזר, אמרות משה - ב, ב, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ טוביה פרשל, "נשיא ארץ ישראל", הדואר, גליון כ"ב, י"ג בניסן, תשל"ז, 1977.
- ↑ אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל - תולדות השליחות מהארץ לגולה, מחורבן בית שני עד המאה התשע עשרה, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשס"ב, עמ' 65–67
- ↑ יצויין שבקהילות רבות נהוג היה גם למנות גבאים לאיסוף כספים לטובת פדיון שבויים.
- ↑ משה אביגדור שולוואס, רומא וירושלים: תולדות היחס של יהודי איטליה לארץ ישראל, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ד 1944, עמ' 105
- ↑ דניאל קארפי (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פעולת ק"ק איטאליאני שבוויניציאה למען עניי ארץ ישראל, תל אביב תשל"ט, באתר אוצר החכמה).
- ↑ כתבי ר' יהודה די מודינה, מהדורת בלוי, עמ' 137-138, בודפשט תרס"ב, כך באברהם יערי, "שלוחי ארץ ישראל - תולדות השליחות מהארץ לגולה, מחורבן בית שני עד המאה התשע עשרה", עמ' 65, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשס"ב.
- ↑ משה אביגדור שולוואס, רומא וירושלים, עמ' 105
- ↑ משה אביגדור שולוואס, רומא וירושלים, עמ' 105
- ↑ דניאל קארפי (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פעולת ק"ק איטאליאני שבוויניציאה למען עניי ארץ ישראל, תל אביב תשל"ט, באתר אוצר החכמה).
- ↑ נשיא ארץ ישראל באתר toviapreschel.com
- ↑ וכך גם נחרת על מצבתו. אברהם יערי, "שלוחי ארץ ישראל - תולדות השליחות מהארץ לגולה, מחורבן בית שני עד המאה התשע עשרה", עמ' 66-66, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשס"ב.
- ↑ אברהם יערי, "שלוחי ארץ ישראל - תולדות השליחות מהארץ לגולה, מחורבן בית שני עד המאה התשע עשרה", עמ' 67, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשס"ב.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רפאפורט, אברהם בן ישראל יחיאל הכהן, הלקח והלבוב, באתר אוצר החכמה
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שלמה בובר, אנשי שם, עמ' 194, באתר HebrewBooks
- ↑ אברהם יערי, "שלוחי ארץ ישראל - תולדות השליחות מהארץ לגולה, מחורבן בית שני עד המאה התשע עשרה", עמ' 67, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשס"ב.
- ↑ וכך גם נחרת על מצבתו. אברהם יערי, "שלוחי ארץ ישראל - תולדות השליחות מהארץ לגולה, מחורבן בית שני עד המאה התשע עשרה", עמ' 66-67, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשס"ב.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יצחק דוב פעלד, קונטרס חלקי אבנים, נספח לשו"ת נשאל דוד, חלק ג', ירושלים תשל"ה, עמ' רכא, באתר HebrewBooks
- ↑ מאיר בניהו, "חליפת אגרות בין הקהילה האשכנזית בירושלים ור' דוד אופנהיים", קובץ "ירושלים" ג' עמ' קי-קיב
- ↑ ע"פ לונץ, נזכר בתפקיד זה באיגרת של מנחם מנדל מוויטבסק מחודש ניסן תקמ"א (1781) (יעקב ברנאי, איגרות חסידים מארץ ישראל, עמ' 85).
- ↑ "מאורן של ישראל" חלק ב עמ' לז, על פי שני הספדים עליו.
- ↑ אנציקלופדיה של הציונות הדתית חלק ב עמ' 79
- ↑ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש עמ' 3, הוצאת קה"ת, תשמ"ח.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פולייר, משה בן ישראל אליעזר, אמרות משה - ב, ב, באתר אוצר החכמה
- ↑ יהושע בן אריה, "עיר בראי תקופה, ירושלים במאה ה-19, ירושלים תשל"ז, עמ' 333
- ↑ פנחס גרייבסקי, הרב יוסף ריבלין - חוברת זיכרון עמ' יא'.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.משה בן נחמן (רמב"ן), וכוח הרמב"ן - תולדות הרמב"ן, תולדות הרמב"ן, באתר אוצר החכמה
[[קטגוריה:שד"רים]] [[קטגוריה:תארים ותפקידים יהודיים]] [[קטגוריה:נשיאי קופת מעות ארץ הקודש]] [[קטגוריה:החלוקה]]
This article "נשיא ארץ ישראל" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:נשיא ארץ ישראל. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.