נרדי נתן ריחו

מהות הפיוט

פיוט נרדי נתן ריחו הוא פיוט לחג השבועות במעלות התורה.

• המנהג. נהגו לשיר אותו במרוקו בעת הוצאת ספר תורה בחגים.
• הפיוט. הפיוט נכלל בקובץ שירת הבקשות של יהודי מרוקו לפרשת יתרו מודפס בשירת הבקשות של יהודי מרוקו.
• תוכן הפיוט. תוכן הפיוט עוסק במעמד מתן התורה בהר סיני ובמעלותיה של התורה.
• לחנים. הפיוט התחבב על קהילות יוצאי מרוקו והם שרים אותו בלחנים רבים, בימינו התחברו לו עוד לחנים על ידי פייטנים מפורסמים.
• אמירתו. הפיוט התחבר בעיקר לאומרו בסיום אמירת שירת הים לפני נשמת כל חי בשבת פרשת יתרו ובחג השבועות כפי פיוטים רבים מהקדמונים שהתחברו לרשות לאמירת נשמת כל חי וכפי שמסיים הפיוט; נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ נַעְרָץ בִּקְדֻשָּׁה, וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר נִשְׁמַת חַיִּים בּוֹ;

מחבר הפיוט

מחבר הפיוט הוא רבי אברהם אבן מוסא בן שלמה איש הלכה קבלה ותלמוד, שנולד למשפחת מגורשי ספרד בעיר תיטואן שבמרוקו (בשנת 1660 בקירוב) נדד והרביץ תורה בישיבות במרוקו בערים מרקש וסאלי ובסוף הגיע לתוניס והשתקע בה (נפטר בתוניס בשנת 1733). הוא היה איש קבלה תלמוד והלכה והפיץ בצפון אפריקה את תורת האר"י הקדוש מצפת, היה בן דורו ובר פלוגתא של הרב אברהם בן ישראל אזולאי ממרקש שבמדינת מרוקו, וחיבר ספר תלמודי על מסכת סוטה בשם מנחת סוטה. פיוט זה הוא מוכר ביותר מבין שיריו ופיוטיו הנוספים אשר חיבר.

אקרוסטיכון ולחן

באקרוסטיכון רמז המחבר את שמו ושם משפחתו אברהם אבן מוסה בראשי הבתים, לשיר זה לחנים רבים המפורסם שבהם הלחן המקורי; נובה: רצד א-דיל.

שיר אהבה

התיאור הצבעוני בפיוט רחוק מלהיות חזרה שירית על הסיפור התנ"כי המוכר שכפה עליהן ההר סיני כגיגית אם תקבלו תורה מוטב, ולא שם תהיה קבורתכם. בעקבות חז"ל ותורת הקבלה, הופך המעמד המקראי המזעזע ונורא ההוד למפגש בין אוהבים המתעלסים באהבה. הלימוד מבקש לנצל את המהלך שעושה הפיוט על מנת לברר את הדרך שבה אנו מכנים בחיינו משמעות.

ביסוס הפיוט

הפייטן מבטא את גודל החיבה והתשוקה והלהיטות של הבורא לעמו ליתן להם התורה להתעלס עמם באהבים ובה להיטיב לכל האומות כולם על ידי ריח הטוב של התורה מתבסס על דברי המדרש (שיר השירים רבה א: יב א); אמר רבי יהודה, "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ" עד שהמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא במסבו, ברקיע, נתנו ישראל ריח טוב לפני הר סיני ואמרו, "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" (שמות כד).

נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ
נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, יוֹם עָשָׂה יְיָ נָגִיל נִשְׂמַח בּוֹ; אֵל נָתַן לְעַמּוֹ תּוֹרָה תְמִימָה, יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה, נוֹתֶנֶת לִפְתָאִים דַּעַת וּמְזִמָּה, יָרְדָה מִשְּׁחָקִים מִשְּׁמֵי רוֹמָה, לְעָם אֲשֶׁר אָהֵב בְּכָל לְבָבוֹ; בָּחַר בְּיַעֲקֹב לְנַחֲלָה לוֹ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ, בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם הֵמָּה גּוֹרָלוֹ, תַּחְתִּית הָהָר כֻּלּוֹ תֻּכּוּ לְרַגְלוֹ, מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ; רָצָה בְּהַר סִינַי לָתֵת תּוֹרָתוֹ, עָלָיו (נוסח שונה: עָלָה) וּבוֹ יָרַד עִם כָּל מֶרְכַּבְתּוֹ, וַיְצַו אֶת נְבִיאוֹ נֶאֱמָן בֵּיתוֹ, לֹא יִגְּעוּ בָהָר וּבִקְדֻשָּׁתוֹ, רַק בִּמְשׁוֹךְ הַיּוֹבֵל הֵם יַעֲלוּ בוֹ; הַר סִינַי בּוֹ נִגְלָה לְעַם זִכָּהוּ, שָׁם שָׂם חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ, עֶשֶׂר דִּבְּרוֹתָיו שָׁמָּה צִוָּהוּ, לְרוּם הַמַּעֲלוֹת אָז הֶעֱלָהוּ, לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ אֲשֶׁר שָׁמָּה מוֹשָׁבוֹ; מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל לוּחוֹת, הִשְׂבִּיעַ נְפָשׁוֹת גַּם בְּצַחְצָחוֹת, וַיִּרְבּוּ שְׂמָחוֹת נָסוּ אֲנָחוֹת, וּבְעֵת שָׁמְעָם קוֹלוֹ יָצְאוּ כָּל רוּחוֹת, וְהֶחְזִיר נִשְׁמָתָם לָהֶם בְּטוּבוֹ; בְּנֵי אֵל חַי תְּנוּ תּוֹדָה לְיוֹצֵר עוֹלָם וְהַלְּלוּ כְּיוֹם אֲשֶׁר, שְׁנֵי הַכְּתָרִים עַל רֹאשָׁם קִשֵּׁר, רִחַף עַל גּוֹזָלָיו הֵעִיר כְּנֶשֶׁר, אֲשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ בְּכָל עֵת שׁוּבוֹ; מִסּוֹעָה וָסַעַר מִפְלָט הָחִישָׁה, וְהוֹצֵא מִתּוֹךְ כּוּר אֶבֶן הָרֹאשָׁה, סְמוֹךְ הַנּוֹפְלָה עֵדָה קְדוֹשָׁה, נִשְׁמַת כָּל חַי (נוסח שונה: נִשְׁמַת חַי) תְּבָרֵךְ נַעְרָץ בִּקְדֻשָּׁה, וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר נִשְׁמַת חַיִּים בּוֹ;

לקריאה נוספת

• מחקר על הפיוט מאת אור מרגלית

This article "נרדי נתן ריחו" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:נרדי נתן ריחו. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

---

 Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !

Read or create/edit this page in another language

• נרדי נתן ריחו in English