נפתלי יצחק הלוי רוהלד

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

נפתלי יצחק הלוי רוהלד נולד בבריסק, בשנת התקפ"ד (1824), לאביו ר' ברוך משה הורוביץ, תלמיד-חכם ועשיר מופלג, מצאצאי השל"ה הקדוש ומגזע הגאון ר' שבתי הכהן (בעל הש"ך). כאשר נפתלי נולד היה שמו נפתלי יצחק הלוי הורוביץ, כשם משפחת אביו, אך באמצע חייו הוא שינה את שם משפחתו לשם של הגרמני שהקריב את עצמו למען נפתלי ובכך הציל את חייו, רוהלד.

בשנת תקצ"ג (1833) עלה ר' ברוך משה אביו של נפתלי עם כל בני-ביתו לארץ ישראל, הביא אתו כ-15 אלף דינרי זהב והרבה כלי כסף, וזהב, והתישבו בצפת. בעת מרד הדרוזים בשנת תקצ"ד, כאשר היה נפתלי בן 10, פרצו המורדים העירה ביום ח' סיון ובזזו את בתי היהודים, שהוכרחו למלט את נפשם אל כפרי הסביבה. כשחזרו העירה מצא ר' ברוך משה את ביתו ריק מכל הונו, ואחרי ימים מועטים נפטר ומשפחתו נשארה בעוני ובחוסר-כל. ביום כ"ד טבת תקצ"ז 3 שנים לאחר מכן, בעת רעידת האדמה בגליל, נהרס גם בית מגורי משפחת רוהלד, ובנה נפתלי יצחק, שהיה אז בן י"ג, נמצא לאחר שלשה ימים תחת גל אבני המפולת, ראשו פצוע, אצבעות רגלו הימנית קטועות, ידו השמאלית לחוצה תחת גל האבנים ובצד ידו הימנית היה כד מלא חלב, בו החיה את נפשו בשלשת ימי האפלה. כשפקחו את הגל והוציאוהו מקברו התמוטט גם הקיר האחרון של הבית ובנס ניצל הנער ממות בשעת הצלתו. אחרי אסון זה עברה המשפחה ירושלימה, יחד עם רבים משרידי המפולת, ונפתלי יצחק המשיך ללמוד בישיבה ונתפרסם לשבח בשקידתו ובהתנהגותו בחסידות ובפרישות.

בימים ההם החלה העדה האשכנזית בהשתדלות להשיג תעודה מראש הדת המוסלמית, שלפיה גם האשכנזים קרויים יהודים, שלמוסלמי מותר לאכול משחיטתם, ועל-ידי כך יאופשר לאשכנזים להחזיק שחיטה עצמאית, בלתי תלויה בעדה הספרדית. בכל העדה היה רק שוחט זקן אחד, ר' בעריל , והיה צורך להכין שוחט צעיר. לדרישת ראשי העדה למד ר' נפתלי יצחק את מלאכת השחיטה והבדיקה מפי ר' בעריל הנ"ל, ומשהוסמך פרש רבו מן המלאכה ולא אכל עוד משחיטת עצמו רק משחיטת תלמידו, שלפי דעתו עלה עליו בידיעות ובאומנות בדיקת הסכין.

משהשיגה העדה את הזכות לשחיטה עצמאית נתמנה ר' נפתלי יצחק לשו"ב של העדה, ועם גידול העדה ומינוי שוחטים נוספים היה הוא השוחט הראשי עד סוף ימיו. כן חינך ולימד שוחטים, ספרדים ואשכנזים, ששרתו אח"כ את הצבור בידיעה ובנאמנות. עסק גם בצרכי צבור. היה גבאי בית-הכנסת "סוכת שלום" שיסד רבי ישעיה ברדקי בחצרו, אך מכובד היה גם על היריבים, מצדדי בית-הכנסת שב"חורבה", וכן כיבדוהו גם התושבים הלא-יהודים שבירושלים. הרבה לעשות צדקה וחסד ולמרות מצבו החמרי הקשה ומשפחתו הגדולה שפרנסתה היתה עליו גידל גם יתום בביתו. יחד עם בנו ר' שמואל הצטרף לחברת מאה שערים וגם קנה מגרש בשכונה, אך הוכרח למכרו לצרכי נשואי בנו ר' ברוך בנדט.

כאשר נקלע נפתלי לטורקיה הוא נתפש על ידי השלטונות הטורקים ונידון למוות בגלל היותו נתין זר, אך בתא מאסר איתו שהה גרמני ערירי בשם רוהלד, שעמד להשתחרר בגלל היותו אזרח גרמני (הטורקים העדיפו לשמור על יחסים טובים עם גרמניה ולכן שחררו את האזרחים הגרמנים, כדוגמת רוהלד). רוהלד ששמע את גזר דינו של נפתלי ריחם עליו מאוד והסכים להתחלף איתו בשמות, כך שנפתלי שוחרר כי הגרמנים חשבו שהוא רוהלד, ורוהלד נהרג בידי הטורקים כי הם חשבו שהוא נפתלי, בשביל לשמר את זכרו של רוהלד נפתלי שינה את שם משפחתו מהורוביץ (המעיד על ייחוסו לשל"ה) לרוהלד.

כל ימיו חי בדחקות ושקד על התורה ומעשים טובים והיה מסביר פנים ומיטיב לכל פונה אליו.

נפטר בירושלים, י"א טבת תרס"ב, ונקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים בירושלים.

צאצאיו[עריכה]

מאשתו הראשונה, חיה בת ר' שמואל ממוהילב נולדו לו ר' שמואל (אביו של ר' שלמה רוהלד, מזכיר הרבנות הראשית בתל-אביב), והניה שנישאה לרב אברהם בן ציון מייזליש מחברון (מצאצאי ר' משה מייזליש מראשי היישוב היהודי בחברון בסוף התקופה העות'מאנית), ונולד להם ר' מאיר מייזליש שהתחתן עם שרה דנציג (צאצאית של הגר"א), חי בירושלים והיו לו שבעה ילדים. מאשתו השניה, גוטה בת הרב ר' נטע, מראשי העדה (בן הרב הגאון המקובל ר' מנחם מנדל משקלוב, תלמיד הגר"א, ממיסדי הישוב האשכנזי בארץ) נולד לו בנו ר' ברוך בנדט, מיסד דפוס "ציון" בירושלים.

הרבה מהמייחסים עצמם לשל"ה מייחסים עצמם אליו דרך נפתלי רוהלד, שהיה מצאצאיו הידועים ביותר.