נחמן גדליהו ברודר
הרב נחמן גדליהו ברודר (ב' בתמוז ה'תרי"ז – ט' באב ה'ת"ש; 1867–1940) היה תלמיד חכם ירושלמי, מראשי היישוב הישן והוועד הכללי כנסת ישראל, ממונה כולל הורדונה, בונה שכונות בירושלים, ועוד.
ביוגרפיה[עריכה]
נחמן גדליהו ברודר[1] נולד בב' בתמוז ה'תרי"ז (1857) בוסילוקב, סמוך לביאליסטוק, לרב משולם פלטיאל ולשרה מרים מועד.[2] למד בחדר עד בר המצוה ובהמשך מפי סבו הרב שמואל מועד, רב העיר למעלה מחמשים שנה. בשנת ה'תרל"ו, לאחר פטירת סבו, למד בישיבת וולוז'ין, אולם בהוראת ראש הישיבה הנצי"ב מוולוז'ין שב לביתו בשל מצב בריאותי רעוע, שנגרם בשל התמדתו בלימוד. בשנת ה'תרל"ט נישא לרוחמה לבית רוזנבלט, מהעיר צ'חנוביץ. לאחר נישואיו למד בבית חותנו, עד שחלה שוב ונאלץ לנדוד לעיירות מרפא במערב-אירופה.
בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-19, בימיה הראשונים של תנועת חיבת ציון, חרף הצעות למשרת רבנות ברוסיה ובפולין, החליטו בני הזוג ברודר לעלות ארצה. ביום ד' בתמוז ה'תרמ"ה (1885) הגיע ארצה, התיישב בירושלים, ושב ללימוד התורה בישיבות בעיר. למד גם קבלה וכתבי מחשבה יהודית מימי הביניים. בתו שרה נישאה בשנת ה'תרס"ד (1904) לרב משה המאירי (אוסטרובסקי).[3]
מורה בכפר סומייל[עריכה]
בקיץ ה'תרמ"ו (1986) הוזמן ברודר לשמש מורה לילדיה של שרה איטה פלמן, אשר התגוררה בפרדס בשולי הכפר הערבי סומייל. במקביל לעבודתו, התמחה בבוטניקה, עד שנחשב למומחה מיוחד בייחוד בתחום האתרוגים המורכבים. בעקבות זאת, כאשר הוכרז חרם רבני על אתרוגי קורפו והחלה הזמנת אתרוגים מארץ ישראל אל תפוצות הגולה, הוזמן ברודר בידי הרב נפתלי הרץ הלוי, רבה של יפו, כדי לעמוד על טיבם של מטעי האתרוגים השונים, ועל דעתו ניתנו הכשרי הרב הלוי לפרדסים השונים.
מראשי היישוב הישן בירושלים[עריכה]
בסוף שנת ה'תרנ"ד (1894) שב הרב ברודר לירושלים, ונבחר לממונה כולל הורדנה (גרודנו), מגדולי הכוללים בעיר. הוא החזיק במשרה מרכזית זו עשרות שנים. כנציג הכולל נכנס לעבודה גם בוועד הכללי כנסת ישראל, שהיה באותה עת המוסד הציבורי החשוב ביותר של בני היישוב הישן בעיר. מאותה עת נתגלו כשרונותיו ומסירותו לצורכי הציבור, עסקי חסד שונים למוסדות ויחידים, פעילות מול השילטונות העות'מנים ועוד. באותה עת נעשה ליד ימינו של הרב שמואל סלנט, הרב האשכנזי של העיר.
בשנת ה'תרנ"ט נתמנה לאחד מגבאי חברת "פוקח עוורים" אשר סייעה לחולי עיניים שנתרבו בעיר.[4]
בשנת ה'תרס"ו (1906) היה מעורב בניסיון לבחירת הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק לכהן ברבנות העיר,[5] ובשנת ה'תרע"ד (1913) היה מעורב בנסיון להעמיד ברבנות את הרב מאיר אטלס.[6] בהמשך, היה מעורב עמוקות בבחירת הראי"ה קוק[7] והרב צבי פסח פרנק לרבני העיר,[8] והיה מראשי החותמים על כתבי המינויי בשם כל מוסדות הישוב הישן.
כממונה כולל הורדנא, לצד עבודתו הקבועה בחלוקת כספי החלוקה, עסק בבנין ירושלים. בשנת ה'תרנ"ב (1892), שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה]לאחר שגייסו הוא והרב שמעון אלעזר כהנא תרומות, רכשו השניים את השטח של "בתי הורדונא" בו נבנו ארבעה עשר בתים, ועליהם בית-מדרש גדול.[9] כן בנה לכולל בתים נוספים בשכונות שונות בירושלים החדשה. בשנת ה'תרס"ו (1906) היה ממייסדי אירגון "אוצר החסד קרן שמואל", והיה פעיל בו בשנים הבאות.[10] בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה פעיל בועד המרכזי "לעזרת היהודים הסובלים מהמלחמה" בירושלים.[11]
לצד עבודתו בכולל הורדנה, פירסם שני ספרים תורניים, בהם רעיונות תורניים, קבליים, מחקריים – "גן ירושלים", תרנ"ט, ו"רוח הגן" (תרפ"ג).
הרב נחמן גדליהו ברודר נפטר בירושלים בתשעה באב ה'ת"ש (1940).
"איש ירושלים"[עריכה]
בשנת ה'תרצ"ז, עם הגיעו לגבורות, פירסם "ועד יובל" מיוחד ספר לכבודו של הרב ברודר תחת הכותרת "איש ירושלים". בספר נדפסו תמונתו, תולדותיו וכן מכתבי ברכה מהרבנים יצחק אייזיק הלוי הרצוג, יעקב מאיר, צבי פסח פרנק, בן ציון מאיר חי עוזיאל, יוסף גרשון הורביץ ועוד, וכן ברכת מוסדות ירושלמיים, הוועד הלאומי, וכן אישים מרכזיים ביישוב. עוד פורסמו מאמרי הערכה על פעולותיו מאת הרב משה אוסטרובסקי (עורך הספר, חתנו), יוחנן זופוביץ, ועוד.
כן נדפס מאמר נרחב פרי עטו של ברודר תחת הכותרת "לקורות הרבנות הירושלמית האשכנזית" המגולל בפרוטרוט, לעתים בגוף ראשון, את גילגולי רבנות ורבני הקהילה האשכנזית העיר. מאמר זה נחשב ל"אחד המקורות המוסמכים ביותר לתולדות הרבנות האשכנזית בירושלים".[12]
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב משה המאירי (אוסטרובסקי) (עורך), איש ירושלים – ליום הולדת השמנים של איש ירושלים הרה"ג רבי נחמן גדליה ברודר שליט"א, ירושלים תרצ"ז
- ד"ר אברהם עובדיה, 'ר' נחמן ברודר', בתוך: כתבים נבחרים, כרך ב, ירושלים תש"ד, עמ' 160–161
- 'ברודר, נחמן גדליהו', בתוך: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א, ירושלים תשמ"ג, עמ' 365–367
הערות שוליים[עריכה]
This article "נחמן גדליהו ברודר" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
- ↑ לפי המתואר, נולד בשם גדליהו נחמן ברודר. אולם לאחר שנוכח שקנאי ירושלים משתמשים בראשי התיבות של שמו כדי לקנטרו, החליף את שמו לנחמן גדליהו (שמואל אבידור הכהן, האיש נגד הזרם, ירושלים תשכ"ב, עמ' קלג)
- ↑ "מועד" הוא שם המשפחה של הוריו.
- ↑ איש התורה והמעשה, ירושלים תש"ו, עמ' כא
- ↑ חיים המבורגר, שלושה עולמות, כרך ב, ירושלים תש"ח, עמ' קעג
- ↑ מוסף שבת קודש של יתד נאמן, תשא תשס"א, עמ' 29
- ↑ הרב יוסף בוקסבוים, 'הגאון רבי מאיר אטלס זצ"ל', בתוך: מוריה קא-קב [ט, ה-ו], אדר תש"מ, עמ' מה-מו
- ↑ ראו, לדוגמה, מכתבי ההזמנה אל הראי"ה קוק מאת הרבנים וראשי המוסדות בירושלים, מיום י"ט אלול תרע"ח (1918), י"א תשרי תרע"ט, ב' כסלו תרע"ט, כ"ב כסלו תרע"ט, ג' אדר ב' תרע"ט (1919), כ"א אדר ב תרע"ט, ב' ניסן תרע"ט, כ"ג תמוז תרע"ט (נדפס בתוך: יהושע רייכמן, ספר יהושע, ירושלים תש"ג, עמ' קכט-קלט, ובעוד מקורות רבים). וכן מכתב ראשי הקהילות בירושלים מיום י' כסלו תר"פ (ספר האחוה, ירושלים תש"ז, עמ' 302–303; ועוד הרבה). וכן מכתבו האישי אל הראי"ה מיום א' בטבת תרע"ח (אגרות הראיה, כרך ג, עמ' שג-שה), ועדותו של הראי"ה ביחס לברודר (שם, עמ' רמד) הראי"ה אף כתב הסכמה לשני ספריו של ברודר, "גן ירושלים" ו"רוח הגן", ראו בפתח הספרים וכן הסכמות הראי"ה, ירושלים תשע"ז, עמ' נז, ריז
- ↑ תורת ארץ ישראל [ז, א-ג], טבת תרצ"ו, עמ' כ-יט
- ↑ פנחס גרייבסקי, ספר הישוב, ירושלים תרצ"ט, עמ' 46
- ↑ אוצר החסד קרן שמואל, ירושלים ת"ש, עמ' 37–39, 47–50, 108
- ↑ ראו מכתבו של אלברט לוקס אצל ברודר, מיום 3 במרץ 1915, בתוך: משולם רוזנבלט, דברי ימי ישראל החדש, ירושלים תרפ"ט, עמ' יז-יח
- ↑ ראו: מנחם פרידמן, 'על מבנה הנהגת הציבור והרבנות בישוב הישן האשכנזי', בתוך: פרקים בתולדות הישוב היהודי בירושלים, ירושלים תשל"ג, עמ' 286
