נאג' באיום
ביהרנאג'באיום או ביהרנאג'יבאיום (בהונגרית: Biharnagybajom. בעבר: נאג'-באיום[1] ובפי היהודים גם רק "באיום" או "באיאם") הוא כפר במחוז היידו-ביהר בהונגריה, 55 ק"מ מדברצן, שבו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
היסטוריה[עריכה]
קיים אזכור למקום החל משנת 1215. בתחילה, היו במקום שני כפרים שונים, אחד מהם נהרסו על ידי הטטרים והטורקים. במאה ה-14 הועברו אדמות הכפר לידיים חדשות, ובעקבות כך עבר צמיחה משמעותית, עד שבשנת 1552 קיבל מעמד של עיירת שוק מידי פרדיננד הראשון.
ביהרנאג'באיום היה היישוב הראשון בהונגריה שהצטרף לנצרות הפרוטסטנטית, על ידי הכומר המקומי מתיאש נאג'רדי שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(הו').
חלק ממוסדות השלטון של מחוז ביהור שכנו בביהרנאג'באיום. תושבי הכפר עסקו באופן מסורתי באריגה. חוזה טריאנון ניתק את הקשרים בין ביהרנאג'באיום לבין אוראדיה, שהפכה להיות חלק מרומניה, ופגע קשות בכלכלת הכפר.
בשנת 1941 מנתה אוכלוסיית הכפר 4725 תושבים. בשנות החמישים החלו להתבצע קידוחי נפט באזור, שהגבירו את התיעוש בכפר, אך תוך זמן קצר מגמת התיעוש נבלמה.
נכון לשנת 2015, חיים בכפר כ- 2824 נפש. כ-96% מהם הונגרים והיתר צוענים.
קהילת יהודי ביהרנאג'באיום[עריכה]
יהודים החלו לשבת בביהרנאג'באוים בתחילת המאה ה-19, רובם סוחרים ומיעוטם בעלי מלאכות זעירות וחקלאים. "חדר" נוסד במקום בשנת 1816. בשנת 1826 התארגנה הקהילה באופן רשמי, אך הייתה כפופה לקהילת גרוסווראדיין (אורדאה). ב-1848 (ה'תר"ח) נוסדה ישיבה במקום ונתמנה רב, וב-1885 הפכה רשמית לקהילה עצמאית. בשנת 1880 מנתה הקהילה 208 נפש. בשנת 1930 מנתה הקהילה 144 נפש. במפקד הקהילות בהונגריה שנערך ב-1944, מנתה הקהילה 98 איש, מהם 20 משלמי מיסים.
בשואה[עריכה]
עם פרסום חוקי הגזע בשנת 1938 נפגעה קשות פרנסתם של יהודי העיירה. יהודים רבים גויסו לעבודות כפייה. יהודים ראשונים נשלחו לאושוויץ באפריל 1944, אך רוב הקהילה גורשה לגטו באורדאה במאי, ומשם נשלחה לאושוויץ בתחילת יוני. יהודים לא שבו לביהרנאג'באוים אחרי המלחמה.
רבנים[עריכה]
בסביבות שנת ה'תר"ה (1844/1845) החל לכהן כרב בביהרנאג'באיום הרב יעקב גוטליב מטוקאי, שכיהן לפני כן כרבה של חוסט. כיהן בביהרנאג'יבאיום עד לפטירתו בשנת ה'תר"ך 1860.
הרב שמואל זאב הלוי יונגרייז (בנו של הרב אשר אנשל יונגרייז) כיהן עד לפטירתו בשנת ה'תרס"ט (1909/1910) מיד לאחריו ועד שנת 1918, כיהן כרב העיירה הרב מנחם סופר (לימים רבה של טרגו מורש), בעל שו"ת "מנחם משיב".
משנת 1926, אלול ה'תרפ"ו ועד השואה כיהן כרב המקום הרב נפתלי בריסק (בן הרב נתן צבי בריסק, אב בית דין מאג'ארטשעקע, חתן הרב מנחם מנדל שיק אב"ד סיסקו ואחיין הרב חיים צבי אהרנרייך אב"ד מאד). נספה באושוויץ.
בתרבות[עריכה]
קהילת יהודי ביהרנאג'יבאיום התפרסמה בעקבות ספרו של הרב חיים סבתו "בואי הרוח", שם מספר אדון פרקש כיצד כילד נמלט מעירו היידובסרמן והפך לשוליית אופה בביהרנאג'יבאיום. הווי החיים היהודים בעיירה מתואר בספר:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
שאלה אחת שאלתי כשבאתי לשם: יש כאן שיעור גמרא? לא, לא היה. זה היה כפר קטן של יהודים קשי יום העמלים לפרנסתם, מפטמים אווזים משחר ועד לילה, ובשבת אחרי התפילה מענגים את השבת בשומן אווזים ובעיתון הונגרי
— חיים סבתו, "בואי הרוח", הוצאת ידיעות ספרים 2007, עמ' 65
לקריאה נוספת[עריכה]
- שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, עמ' 88.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
This article "נאג' באיום" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:נאג' באיום. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
