משתמש gilbuzaglo\לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו
הספר לשון הלימודים כולל תרגום של התורה לערבית יהודית. הספר מקיף את רובה של התורה . ספר זה נכתב בעיקרו כדי לשמש ספר ללימוד תורה לצעירים בני הקהילה, ועל כן יצרו ממנו העתקים רבים לאורך השנים. משה בר אשר מציין כי כיום ידוע לנו על 16 כתבי יד של הספר לשון לימודים . בר אשר ריכז את כתבי היד מספריות ומאוספים פרטיים בארץ ובחוץ לארץ,ועל פיהם הוציא מהודרה ביקורתית מדעית של הספר . לדעתו, רוב כתבי היד הועתקו במאה ה19 ,ורק מיעוט קטן שלהם הועתק במהלך המאה העשרים.[1]
על המחבר - ר' רפאל בירדוגו[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. רבי רפאל בירדוגו (תק"ז, 1747 – הושענא רבא תקפ"ב, 17 באוקטובר 1821), הידוע בכינוי המלאך רפאל היה מגדולי חכמי ופוסקי מרוקו, מקובל ודרשן. משפחתו – משפחת בירדוגו ידועה במרוקו ובייחוד במקנס, כשושלת של רבנים ודיינים פוסקי הלכה, שהחל מהמאה השבע עשרה, כיהנו בעיר.[2] בשנות השלושים לחייו כיהן כדיין בעיר מקנס יחד עם אחיו רבי יקותיאל ששימש כאב בית הדין, עם השנים, התקבל בכל קהילות המערב כאחד ממורה ההלכה של הדור כולו. לאחר שאחיו רבי יקותיאל – נפטר, שימש רבי רפאל כאב בית הדין.תיקן תקנות וחיבר ספרים בתחומים שונים בתורה ובהלכה : תנ"ך, תלמוד, הלכה, אגדה, מנהגים ושו"ת.
נפטר בשנת ה'תקפ"ב, 1822 בליל הושענא רבה, בסיום לימוד האידרא מספר הזוהר (תיקון ליל הושענא רבה), והוא בן 75 שנה.
רשימת כתבי היד שעל פיהם ערך פרופ'' משה בר אשר את המהודרה המדעית של לשון לימודים[עריכה]
כתבי היד הידועים של הספר הם כתב יד בן צבי 1303 שמכיל 110 דפים[3]. 2. כתב יד Bible 693,שמצוי בספריית JTS [4]בניו יורק.הוא כולל כעשרה דפים[5] 3.כתב יד 65 באוסף בן נאים בספריית JTS. כתב היד כולל 186 עמודים ומתוכם 166 של לשון לימודים[6].4.כתב יד 67 באוסף בן נאים .כתב היד כולל 56 דפים של הספר לשון לימודים.[7]5. אוסף אנדרי אלבז (אוטווה,קנדה) כ"י מספר 9. מכיל 159 דפים שכוללים רק את החיבור לשון לימודים[8].6. כתב יד צ 322 באוספו הפרטי של פרופ' מאיר בניהו בירושלים .כולל 138 דפים של הספר לשון לימודים.[9] 7. כתב יד צ 323 באוספו הפרטי של פרופ' מאיר בניהו בירושלים .כולל בתוכו בין 78 ל82 דפים של הספר לשון לימודים וגם את שרח ההפטרות שחיבר ר' רפאל בירדוגו[10]. 8. כתב יד Bible 692 בספריית JTS בניו יורק. כולל 56 דפים של החיבור לשון לימודים.[11]9. כתב יד Ms. Heb. 28°2166 .שייך לספריה הלאומית .מכיל 51 דפים, מתוכם 42 דפים של לשון לימודים[12]. 10. כתב יד מאוספו הפרטי של ר' מסעוד אמסלם מאשדוד כתב יד עם 25 דפים כתובים .כולל את התרגום של לשון לימודים לתורה,להפטרות,ולשלוש מגילות :רות,אסתר ,ואיכה.11.כתב יד Ms. Heb.8 3438 .שייך לספרייה הלאומית.כולל 144 דפים של הספר לשון לימודים[13] 12.כתב יד מס' 1329 בספריית יד יצחק בן צבי .כולל 42 דפים של לשון לימודים[14] .13. כתב יד מאוספו הפרטי של ד"ר גד עמאר ממילהוז שבצרפת. קיימים בכתב ביד כ35 דפים של הספר לשון לימודים.14. כתב יד Ms. Heb. 8°4265 .נמצא בספרייה הלאומית . כולל 252 דפים ,מתוכם 181 דפים של שתי ההעתקות של לשון לימודים.[15]1. כתב יד מס' 2750מ בספריית יד יצחק בן צבי . כוללים בתוכם 55 דפים של לשון לימודים בשתי העתקות[16] .16. כתב יד של הספרMs. Heb. 8°2944 . הספר כולל 76 דפים של לשון לימודים.[17][18]
תוכן הספר[עריכה]
לשון לימודים כולל בתוכו תרגום לערבית יהודית של התורה , מגילת רות ,מגילת איכה ,מגילת אסתר ,נביאים והספרים תהילים,משלי ,איוב ,וספר דניאל.[19] הספר לשון לימודים בא להחליף את הפירושים לתורה שהיו רווחים בתלמודי התורה במרוקו. רבי רפאל בירדוגו ביקש באמצעות הספר לתקן את "השיבושים שמשתבשים המלמדים בפירוש התורה כאשר פותרים לילדים הקטנים בלשון ערבי ...להיות זה הספר מצוי בידי כל מלמד ולהציל עצמו ולילדים מכל פירוש עקוש נלוז ומוטעה". [20]הצורך לכתוב תרגום חדש לתורה נבע מכךשהתרגומים או השרחים הישנים לא היו מובנים לתלמידים ולמלמדים בתלמודי תורה . כמו כן,המצוקות הפיזיות שנבעו מהרדיפות שעברו על יהודי מרוקו גרמו לכך שהתורה שבעל פה ,שהשרח נכלל בתוכה החלה להשכח. מצב זה הביא לכך שהרמה הלימודית של תלמודי התורה במרוקו החלה לרדת.[21] הפירוש עצמו הוא פירוש שכתוב בתמצות ,ומבקש ככל שניתן לאמץ את פירוש הפשט של המקרא.[22] הספר כתוב בצורת כתיבה של גלוסרים הוא מבאר בדרך מספר מילים בכך פרק בודד בכל פרק מקראי שהוא מפרש. רק לעיתים הפירוש הוא פירוש של פסוק שלם במקרא,ובחלקים הסיפוריים של הפירוש, כמעט ואין פירוש של פסוק שלם. לעומת זאת, בחלקים השיריים של המקרא הפירוש מפרש פעמים רבות פסוקים שלמים .לדוגמא בברכת יעקב לבניו ,או בפסוקים בספר ישעיהו ובספר איוב.[23]
מבחינה מילולית קירב ר' רפאל בירדוגו את פירושו אל השפה המקומית שהייתה רווחת במרוקו. זאת בניגוד לשפה הגבוהה שאפיינה את הנוסח הקדום של השרח,שנמסר בעל פה . רבי רפאל בירדוגו ביצע תיקונים רבים בשרח לא רק מן הבחינה המילולית אלא גם מן הבחינה התוכנית. הוא הוציא מן הפירוש שכתב מדרשים רבים שהיו רווחים בנוסח הקדום של השרח. [24] בנוסף לך הוא תיקן משמעויות משובשות של מילים שהשתמרו בשרח המסורתי. כאשר ר' רפאל בירדוגו ביקש לתרגם מילה מסוימת לערבית, הוא לא תרגם אותה כמילה בודדת אלא התחשב בהקשר הכולל של המשפט.[25] התרגום של המילים המקראיות לא היה תרגום מילולי-אוטומטי,שמתמקד רק בפן המילולי. התרגום של ר' רפאל בירדוגו התייחס להקשר של הסיפור המקראי ,ואל הדרך בה ניתן להבין את המילים הוא המושגים בהקשר הסיפורי.[26] בר אשר מכנה את דפוס הפעולה הזה בשם "פעולה יוצרת"[27]כמו כן, ניכר שבחלק מן המקרים, ר' רפאל בירדוגו נוקט בטכניקה לקטנית ,מתרגם חלק מן המילים בהתאם לפירושים של רש"י ואונקלוס . לעיתים הוא מתרגם את מילות הטקסט גם לפי אונקלוס וגם על פי רשי. בנוסף לכך, רבי רפאל בירדוגו משתמש לעיתים נדירות בתרגום מילים על פי פירושים שנותנים פרשנים אחרים כגון רבי אברהם אבן עזרא[28]. ברמה הכללית יותר ניתן לומר כי בניגוד לתרגום השרח המסורתי,רבי רפאל בירדוגו הסתמך במידה נרחבת יותר על פרשני המקרא.[29] בנוסף לכך, פרופ' בר אשר מוכיח שבעניינים שנוגעים לשמות עצם של חיות או של דוממים ר' רפאל בירדוגו הולך לעתים בעקבותיו של התפסיר שחיבר ר' סעדיה גאון.[30]
חשיבותו המחקרית של לשון הלימודים[עריכה]
משה בר אשר טוען כי לא ניתן להתייחס אל לשון הלימודים כאל טקסט מקורי. מדובר לדעתו בטקסט ששואב את המקורות שלו ממסורות פרשניות,שמעובדות לשפת הדיבור של יהודי מרוקו. יחד עם זאת, החשיבות של הטקסט נעוצה בכך שהוא יכול להוות כלי חשוב להכרת ההיסטוריה של החינוך היהודי במרוקו. העיסוק של רבי רפאל בירדוגו במקרא ובתרגומו מראה על החשיבות הרבה שנתנו רבנים במרוקו ללימוד המקרא. בהמשך לכך,התרגום של התורה לערבית הוא עדות לכך שר' רפאל בירדוגו ורבנים נוספים ניסו להביא להפצה של לימוד המקרא[31]. סיבה שנייה שיכולה להעיד על חשיבות רבה של הספר לשון לימודים קשורה למסורת השרח שמשתמרת בו . לשון הלימודים הוא טקסט שיכול לשקף את מסורות השרח שרווחו בקרב יהודי מרוקו במאות האחרונות ,ויתכן שגם מסורות מן הדורות האחרונים. בר אשר מניח כי מסורות השרח שהיו נפוצות בקרב יהודי מרוקו בדורות האחרונים התגבשו כבר בימיו של רבי רפאל בירדוגו.[32]. סיבה שלישית לחשיבות הרבה שמייחס בר אשר לספר לשון לימודים קשורה ללשון שבה כתוב הספר. מדובר בטקסט מקיף בערבית יהודית בניב של יהודי מקנס. ניב הדיבור הזה היה רווח כלשון דיבור עד לעשורים האחרונים של המאה העשרים. הניב הזה תועד באמצעות הקלטות או ,תיעוד אחר בעל פה. כמו כן, יכול להיות שחלק מן הדוברים בניב הזה חיים בישראל ויכולים לשמש מקור ללשון הדיבור הזו. באמצעות הטקסט ניתן לערוך השוואה בין הניב המדובר של יהודי מקנס, לבין הטקסט הערבי של לשון לימודים . באמצעות ההשוואה הזו ניתן ללמוד על הניב של יהודי מקנס בראייה רחבה של מאתיים שנה, וכן ללמוד , על השינויים הפונטים פונולוגים שחלו בו .[33]
התקבלות הספר[עריכה]
ציטוט שלו במחקר האקדמי החל בראשית המאה העשרים.כותב הראשון שפירסם את החיבור והביא למודעות את דבר קיומו הוא רבי יעקב משה טולידאנו בספר שחיבר "נר המערב"[34]. .בשנת ה'תשס"ב פרופ' משה בר-אשר הוציא לאור מחדש מהדורה מדעית של הספר בשלושה כרכים (כ-1,400 עמודים) בהוצאת מוסד ביאליק.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
This article "משתמש gilbuzaglo\לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:משתמש gilbuzaglo\לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
- ↑ משה בר אשר "עיונים במסירות של השרח לשון לימודים בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998.עמ' 75-76.
- ↑ ברדוגו, יוסף בן יהודה משה בן שלמה עמאר. ספר כתונת יוסף : ... לבירור הלכה ושאלות ותשובות בדיני ממונות... ערוך בסדר א"ב של הנושאים. (לוד: אורות יהדות המגרב, 1991). עמ' 11-12
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רפאל בירדוגו, לשון לימודים כתב יד 1303, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומיתשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רפאל בירדוגו, כתב יד 1303 לשון לימודים, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ Jewish Theological Seminary
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים(Bible 693), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים (benaim65), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר רפאל בירדוגו, לשון לימודים (benaim 67 ), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים(MS.9), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים (Ms.Na3220), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל ברדוגו, לשון לימודים(Ms.Na323), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים(bible 692 או M826, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים (Ms. Heb. 28°2166 ), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רפאל בירדוגו, לשון למודים(Ms. Heb. 8°3438), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים (כתב יד 1329), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים (Ms. Heb. 8°4265), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים (MS 2750 ), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר' רפאל בירדוגו, לשון לימודים(Ms. Heb. 8°2944), בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ↑ מעובד על פי משה בר אשר,לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו חלק א פרקי מבוא (ירושלים :המרכז ללשונולת היהודים וספרויותיהם מוסד ביאליק :2001 )עמ' 95-163
- ↑ משה בר אשר "לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו :דברי מבוא והטקסט לפרשת בראשית" בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998 עמ' 61.
- ↑ בירדוגו, רפאל בן מרדכי, משה בר אשר.(עורך ) לשון לימודים. ירושלים: המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם - האוניברסיטה העברית בירושלים, 2001. עמ' 5
- ↑ משה בר אשר "לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו :דברי מבוא והטקסט לפרשת בראשית" בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998 ,עמ' 58
- ↑ משה בר אשר,על יצירתו של רבי רפאל בירדוגו./ פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, 91, 2002 עמ' 183
- ↑ בירדוגו, רפאל בן מרדכי, משה בר אשר(עורך). לשון לימודים. ירושלים: המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם - האוניברסיטה העברית בירושלים, 2001.עמ' 8
- ↑ משה בר אשר על יצירתו של רבי רפאל בירדוגו בתוך L פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, 91 2002 . עמ' 184.
- ↑ משה בר אשר "מקורתיו של לשון לימודים בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,עמ' 99-100
- ↑ משה בר אשר "מקורתיו של לשון לימודים בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,עמ' 101
- ↑ משה בר אשר "מקורתיו של לשון לימודים בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,עמ' 101
- ↑ משה בר אשר "מקורתיו של לשון לימודים בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,עמ' 103 -104
- ↑ משה בר אשר "מקורתיו של לשון לימודים בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,עמ' 104
- ↑ משה בר אשר "מקורתיו של לשון לימודים בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,עמ' 104-105
- ↑ משה בר אשר "לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו :דברי מבוא והטקסט לפרשת בראשית" בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998 עמ' 69
- ↑ משה בר אשר "לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו :דברי מבוא והטקסט לפרשת בראשית" בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998 עמ' 69
- ↑ משה בר אשר "לשון לימודים לרבי רפאל בירדוגו :דברי מבוא והטקסט לפרשת בראשית" בתוך:משה בר אשר. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה. המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן - האוניברסיטה העברית בירושלים,1998 עמ' 69
- ↑ בירדוגו, רפאל בן מרדכי, משה בר אשר.(עורך) לשון לימודים. ירושלים: המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם - האוניברסיטה העברית בירושלים, 2001. עמ' 6
