משימת הבחירה של וייסון

לכל קלף יש סיפרה בצידו האחד וצבע בצידו השני. המשימה היא לבחור איזה קלף או קלפים חייבים להפוך כדי לבדוק את הטענה: "אם בצידו הגלוי של הקלף מופיע מספר זוגי, אז צידו הסמוי של הקלף הוא בצבע כחול"?

משימת הבחירה של וייסון (Wason Selection Task) (או בעיית ארבעה קלפים) (היא חידת היגיון שהגה פיטר קאת'קארט וואסון בשנת 1966. זוהי אחת המשימות המפורסמות ביותר בחקר החשיבה הדדוקטיבית.

החידה עוסקת בבסיסה בהיקשים מותנים. היקשים כאלה הם בעלי מבנה בו שתי הנחות יסוד ומסקנה, כשהנחת היסוד הראשונה היא מהסוג של "אם...אז". בחידה לדוגמא שבאיור משמאל מציגים לאדם סט של ארבע קלפים המונחים על השולחן. לכל קלף מספר בצידו האחד וצבע בצידו השני. הצד הגלוי של הקלפים הוא: 3, 8, כחול ואדום. המשימה של האדם היא לציין איזה קלף או קלפים הוא חייב להפוך על מנת לבחון את נכונותו של הכלל: "אם בצידו הגלוי של הקלף מופיע מספר זוגי אז צידו הסמוי של הקלף הוא בצבע כחול". תגובה לפיה יש להפוך קלף שאין צורך להפוך אותו, או שאינה מצליחה לזהות קלף שצריך להפוך, אינה נכונה. המשימה המקורית עסקה במספרים (זוגי, אי זוגי) ואותיות (תנועות, עיצורים).

החידה היא בעלת חשיבות מכיוון שאנשים מתקשים לפתור אותו ברוב התרחישים אבל בדרך כלל יכולים לפתור אותו בצורה נכונה בהקשרים מסוימים. בפרט, חוקרים גילו שהחידה נפתרת בקלות כאשר ההקשר הוא משטור של כלל חברתי.

פתרון

התשובה הנכונה היא להפוך שני קלפים, זה שבצידו הגלוי רשומה הספרה 8, וזה שצידו הגלוי הוא אדום.

הכלל היה: "אם בצידו הגלוי של הקלף מופיע מספר זוגי אזי צידו הסמוי הוא כחול". רק קלף עם מספר זוגי בצידו הגלוי (8) ומשהו אחר מכחול (אדום) בצידו השני יכול להפר כלל זה.

• אם הקלף שבצידו הגלוי מופיעה הספרה 3 הוא כחול (או אדום), זה לא מפר את הכלל. הכלל אינו טוען דבר לגבי מספרים אי-זוגיים. (נקרא: Denying the antecedent)
• אם הקלף שבצידו הגלוי מופיעה הספרה 8 אינו כחול בצידו הסמוי, הכלל מופר. (נקרא בלטינית: Modus Ponens)
• אם הקלף שצידו הגלוי הוא כחול צידו הסמוי הוא אי זוגי (או זוגי), זה לא מפר את הכלל. הצבע הכחול אינו בלעדי למספרים זוגיים. (נקרא: Affirming the Consequence)
• אם הקלף שצידו הגלוי הוא אדום בצידו הסמוי מופיע מספר זוגי, זה מפר את הכלל. (נקרא בלטינית: Modus Tolens)

שימוש בלוגיקה

הפרשנות של "אם" כאן היא של אימפליקציה מטריאלית בלוגיקה הקלאסית, לכן ניתן לפתור בעיה זו על ידי בחירת הקלפים באמצעות מודוס פוננס (יש לבדוק את כל הקלפים הזוגיים כדי לוודא שהם כחולים) ומודוס טולנס (חייבים לבדוק את כל הקלפים שאינם כחולים כדי לוודא שהם לא עם מספר זוגי).

בניסוי שעסק במשימת ארבעת הקלפים של וייסון נמצא שההיסק של אנשים במשימה הוא לא בהכרח על פי כללי הלוגיקה. ממצא זה העלה את האפשרות לקיומם של מנגנוני חשיבה שהם חוץ-לוגיים.

לחלופין, אפשר לפתור את הבעיה על ידי שימוש בהתייחסות נוספת ללוגיקה מסדר אפס. בלוגיקה הקלאסית, התנאי המטריאלי הוא שקרי אם ורק אם ההנחה (antecedent) נכונה והתוצאה (consequent) היא שקרית. משמעות הדבר היא כי, יש לבדוק שני מקרים במשימת הבחירה על מנת לבחון האם הכלל מופר.

• המקרה בו ההנחה (antecedent) אמיתית (הקלף הזוגי), על מנת לבחון האם התוצאה (consequent) היא שקרית (הצד הנגדי אינו כחול).
• המקרה שבו התוצאה (consequent) שקרית (הקלף האדום), כדי ללמוד האם ההנחה (antecedent) אמיתית (הצד הנגדי הוא זוגי).

הסברים לביצועים במשימה

If this task was reframed, however, empirical evidence has shown an increase in logical responses.

Some authors have argued that participants do not read "if... then..." as the material conditional, since the natural language conditional is not the material conditional. (See also the paradoxes of the material conditional for more information.) However one interesting feature of the task is how participants react when the classical logic solution is explained:

A psychologist, not very well disposed toward logic, once confe

במחקר המקורי של וואסון, אפילו 10% מהנבדקים לא מצאו את הפתרון הנכון (קלף 8 והקלף האדום). תוצאה זו שוחזרה אף בשנת 1993. ניתן להסביר את שיעור ההצלחה הנמוך במשימה זו בהעדר הרלבנטיות שלה לחיי היומיום. ואומנם, מסגור מחדש של המשימה, הביא להצלחה גדולה יותר בפתרון המשימה .

כמה מחברים טענו כי המשתתפים אינם קוראים את "אם... אז..." כתנאי החומר, שכן השפה הטבעית המותנית אינה המותנית החומרית. (ראה גם את הפרדוקסים של החומר המותנה למידע נוסף.) עם זאת מאפיין מעניין אחד של המשימה הוא איך המשתתפים מגיבים כאשר מוסבר פתרון ההיגיון הקלאסי:

A psychologist, not very well disposed toward logic, once confessed to me that despite all problems in short-term inferences like the Wason Card Task, there was also the undeniable fact that he had never met an experimental subject who did not understand the logical solution when it was explained to him, and then agreed that it was correct.

גם הערה אחרונה זו שנויה במחלוקת, שכן היא אינה מסבירה אם הנבדקים ראו את פתרונם הקודם כלא נכון, או שמא הם ראו בבעיה מעורפלת מספיק כדי לאפשר שתי פרשנויות.^{[דרוש מקור]}

Wason גם מייחס שגיאות של המשתתפים במשימת בחירה זו עקב הטיית אישור. הטיית אישור מאלצת אנשים לחפש את הקלפים המאשרים את הכלל; בינתיים, הם מתעלמים מהמטרה העיקרית של הניסוי, שהיא לבחור בכוונה את הקלפים שעלולים לאשר את הכלל.

שיטור חוקים חברתיים

החל משנת 1983, נסיינים זיהו שהצלחה במשימת הבחירה של Wason תלויה מאוד בהקשר, אך לא היה הסבר תאורטי לאילו הקשרים גררו בעיקר תגובות נכונות ואילו מהן עוררו בעיקר תגובות שגויות.

לכל קלף יש גיל בצד אחד ומשקה בצד השני. אילו כרטיסים חייבים להפוך כדי לבדוק את הרעיון שאם אתה שותה אלכוהול, אז אתה חייב להיות מעל גיל 18?

פסיכולוגים אבולוציוניים זיהו כי משימת הבחירה של וייסון נוטה לייצר את התגובה ה"נכונה" כשהיא מוצגת בהקשרים של יחסים חברתיים . לדוגמה, אם הכלל הוא "אם אתה שותה אלכוהול, אתה חייב להיות מעל גיל 18", ולכרטיסים יש גיל בצד אחד ומשקה בצד השני, למשל, "16", "שותים בירה", " 25", "סודה לשתייה", לרוב האנשים אין קושי בבחירת הקלפים הנכונים ("16" ו"שתיית בירה"). בסדרה של ניסויים בהקשרים שונים, נבדקים הפגינו ביצועים מעולים עקביים כאשר התבקשו לאכוף כלל חברתי הכרוך בהטבה שניתנה רק למי שרשאי להטבה זו. קוסמידס וטובי טענו שהנסיינים שללו הסברים אלטרנטיביים, כמו שאנשים לומדים את כללי החליפין החברתיים באמצעות תרגול וקל להם ליישם את הכללים המוכרים הללו מאשר כללים פחות מוכרים.

לפי Cosmides ו-Tooby, עדות ניסויית זו תומכת בהשערה שמשימת Wason מתגלה כקלה יותר אם הכלל שייבדק הוא קשור לחילופים חברתיים ( כדי לקבל הטבה X צריך למלא את תנאי Y ) והנבדק מתבקש לאכוף את הכלל. הם טענו שהבחנה כזו, אם תתבסס אמפירית, תתמוך בטענתם של פסיכולוגים אבולוציוניים כי החשיבה האנושית נשלטת על ידי מנגנונים רגישי הקשר שהתפתחו, דרך הברירה הטבעית, כדי לפתור בעיות ספציפיות של אינטראקציה חברתית, ולא נטולת הקשר., מנגנונים למטרות כלליות. במקרה זה, המודול מתואר כמודול זיהוי רמאים מיוחד.

הערכת השערת יחסים חברתיים

דייוויס et al. (1995) טענו כי הטיעון של Cosmides ו-Tooby בעד מנגנוני חשיבה רגישים להקשר, ספציפיים לתחום, בניגוד למנגנוני חשיבה למטרות כלליות, אינו קוהרנטי תאורטית ואינו מוצדק מבחינה הסקתית. Von Sydow (2006) טען שעלינו להבחין בין תנאים דאונטיים ותיאוריים, אך ההיגיון של בדיקת תנאים דונטיים הוא שיטתי יותר (ראה Beller, 2001) ותלוי במטרותיו (ראה Sperber & Girotto, 2002). עם זאת, בתגובה ל־Kanazawa (2010), Kaufman et al. (2011) נתן ל-112 נבדקים גרסה ממוחשבת של 70 פריטים של משימת בחירת כרטיס Wason בהקשר שהוצעה על ידי Cosmides and Tooby (1992) ומצאה במקום זאת ש"ביצועים בבעיות לא שרירותיות ומוכרות מבחינה אבולוציונית קשורים יותר לאינטליגנציה כללית מאשר ביצועים על בעיות שרירותיות, חדשות מבחינה אבולוציונית", ובכתיבה עבור Psychology Today, קאופמן הגיע למסקנה במקום זאת כי "נראה שהאינטליגנציה הכללית מאוד תואמת לפסיכולוגיה אבולוציונית."

ראו גם

• קוגניציה
• הטיית אישור
• אבולוציה של האינטליגנציה האנושית
• הִגָיוֹן
• תנאים הכרחיים ומספקים
• פסיכולוגיה של חשיבה

קישורים חיצוניים

• הנה המבנה הכללי של משימת בחירת Wason - מהמרכז לפסיכולוגיה אבולוציונית באוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה
• CogLab: Wason Selection - מ- Wadsworth CogLab 2.0 Cognitive Psychology Online Laboratory
• Elementary My Dear Wason - גרסה אינטראקטיבית של Wason Selection Task ב-PhilosophyExperiments. Com

תבנית:Evolutionary psychology de:Peter Wason#Selection_Task

This article "משימת הבחירה של וייסון" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:משימת הבחירה של וייסון. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

This page exists already on Wikipedia.

---

 Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !

Read or create/edit this page in another language

• משימת הבחירה של וייסון in English