משיחה
מעבר לשימושה של מילה זו לבטא מריחה או סיכה לשמן או חומר שמני, הביטוי משמש לפעולת התקדשות גבוהה שהייתה נעשית בזמן המשכן ובתי המקדשות לצורך מינוי וקידוש הכהן הגדול כהכנה והכשרה לתפקידו.
ביאור המילה בתרגום[עריכה]
בתרגום אונקלוס (חומש שמות, פרק כ"ט פסוק ב') תירגם על המילים "ורקיקי מצות משוחים בשמן" - "דמשיחין במשח". ואילו בפסוק ח' לגבי משיחת אהרן ובניו תרגם על המילים "ויצקת על ראשו ומשחת אתו" - ותריק על רישיה ותרבי יתיה".
כלומר היכן שהשם מתייחס לפעולה כשלעצמה הרי שהמשמעות היא מריחה, ולכן תרגם 'דמשיחין'. אך כאשר השם מבטא הכשרה והכנה לתפקיד רם מעלה ומקודש, יבוא פירוש התרגום וירמז על מטרת המריחה הזו. שאינה כמריחת המנחות המוזכרת בפסוק ב' אלא למטרת הכשרה וגדולה ותרגומו - 'ותרבי'.
אם כן בפרשה אחת על אותה המילה מצאנו התייחסות הן לשם עצם הפעולה, והן כביטוי למטרת שימושה.
צורת המשיחה[עריכה]
הברייתא העוסקת בצורת המשיחה על ראש הכהן הגדול מובאת בתלמוד בבלי מסכת הוריות (דף י"ב עמוד א') ובמסכת כריתות (דף ה' עמוד ב'). למרות שמהשוואה בין המקורות ניכר שהיא אותה הברייתא בכל אופן ישנם מספר הבדלים בדברי הגמרא שעל הברייתא והעיקרי בהם נוגע להבנת הדברים. במסכת הוריות לשון הגמרא : כיצד מושחין את המלכים כמין נזר ואת הכהנים כמין כי, מאי כמין כי אמר רב מנשיא בר גדא כמין כף יונית". ובמסכת כריתות לשון הגמרא: "מושחין את המלכים כמין נזר ואת הכהנים כמין כי, אמר רב מנשיה כמין כי יוני.
באלפבית היוני נמצא את האות 'כי' והיא כצורת האות X. לעומת זאת לא מצאנו באלפבית היוני 'כף', ואף הכפא היונית אינה בתיאור כמופיע ברש"י על הגמרא במסכת הוריות, אלא בצורת האות K .
במסורת הש"ס אות ע' (במסכת הוריות בדף י"ב), מציין כי הצורה המופיעה ברש"י טעות היא, והצורה הנכונה היא כמו שמופיע ברמב"ם (הלכות כלי המקדש פרק א'). ואכן ברש"י במסכת כריתות (דף ה') מופיעה האות כצורתה המופיעה ברמב"ם, היא הנקראת 'כי' באלפבית היוני.
This article "משיחה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:משיחה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
