משטר כלאיים
מנטרים - נא לא להריץ צ'קטי. קידוד הקישורים מפריע לי לפני שאני מסיים את העריכה. אריץ בעצמי טרם העברה למרחב הערכים[עריכה]
משטר כלאיים או משטר היברידי הוא משטר המשלב תכונות של משטרים דמוקרטים (למשל, בחירות קבועות הפתוחות לציבור הרחב) עם תכונות של משטרים סמכותנים (למשל, דיכוי פוליטי)[1].
למרות השילוב בין המאפיינים, בהעדר היכולת לכונן משטר דמוקרטי של ממש, נחשבים משטרי הכלאיים על פי רוב למשטרים סמכותנים במהותם. במחקר הם אינם נחשבים בדרך כלל תת-סוג של משטרים סמכותנים, וגם לא נחשבים כמשטר שנמצא "בדרך אל" משטר דמוקרטי/סמכותני, אלא מוגדרים כסוג משטר נפרד בעל מאפיינים ייחודיים[2][3].
משטרי כלאיים מתקיימים ברוב המדינות המתפתחות, במיוחד מאז תום המלחמה הקרה[1]. משטרי כלאיים הפכו לשיטת המשטר הנפוצה ביותר בתחילת המאה ה-21[4]: על פי דו"ח החירות העולמי של ארגון ה-Freedom House, כשליש מהמשטרים שהיו במדינות העולם בעשורים האחרונים היו משטרי כלאיים, והיא נפוצה במיוחד באירואסיה[3].
היווצרות משטרי הכלאיים[עריכה]
אחת הגישות המקובלות העוסקות במשטרי כלאיים, רואה בהם תהליך שהחל באופן מעשי בתחום המלחמה הקרה[3], גם אם הוא בעל שורשים מוקדמים יותר[1]. עם זאת, משטרים שונים קודם לכן, למשל, משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, הוגדרו בפי חלק מהחוקרים כמשטר כלאיים כבר בשנות ה-70[3].
בשנות ה-90, לאחר התפרקות ברית המועצות, החלה מגמת דמוקרטיזציה שנחשבת לגל השלישי של הדמוקרטיה. במדינות רבות שחוו הפיכות ושינויי שלטון בשנים אלו - ובמיוחד במדינות פוסט-סובייטיות - היו לחצים מבחינת דעת קהל ומבחינת הנסיבות הפוליטיות העולמיות לאמץ מאפיינים של משטרים דמוקרטים, בין היתר הקמת מוסדות שמאפשרים הקמת מפלגות וכינון בחירות בקנה מידה לאומי[3].
עם זאת, בשלב מסוים, בדרך כלל סביב השנים 2008-2000, תהליכי הדמוקרטיזציה בחלק ממדינות אלו חוו תקיעות או נסיגה והובילו ליצירת משטרי כלאיים רבים. החוק היבש באותן מדינות עדיין מתאר את תפקודם המקורי של אותם מוסדות דמוקרטים שהוקמו, אולם שינויים שבוצעו במנגנוני השלטון מחלישים בפועל חלק מהאפקטיביות של היכולת להעמיד אלטרנטיבה לשלטון[3][2].
מאפיינים[עריכה]
משטרי כלאיים עשויים להיות בעלי קשת רחבה של מאפיינים, וההגדרות ששואפות להבחין מקרים גבוליים של משטרי כלאיים הן הגדרות עמומות. לכן נוצרו טיפולוגיות במטרה לזהות את המאפיינים השונים של משטרי כלאיים ולהבדילם מסוגי משטרים אחרים[1].
בדרך כלל מאמצים משטרי כלאיים גרסה כלשהי של בחירות בין מספר מתמודדים[3]. לעיתים אף מתאפיינים משטרי הכלאיים גם במוסדות שלטון ייחודיים שאינם מאפיינים דמוקרטיות או משטרים סמכותנים[4]. לעיתים משטרים אלו מאמצים את המוסדות המקובלים בדמוקרטיה, אולם מארגנים את השיטה הפוליטית כך שכוח רב בהרבה יהיה בידי השלטון המרכזי[3].
יתר על כן, קיימות עדויות אמפיריות חזקות המבדילות משטרי כלאיים מדמוקרטיות או משטרים סמכותנים גם מבחינת הביצועים והפעולות של המשטר. מחקר השוואתי שיטתי מצא כי משטרים היברידיים נוטים יותר לצאת למלחמה מאשר דמוקרטיות או משטרים סמכותנים (מנספילד וסניידר, 2005), נוטים יותר לעומתם למשברים לאומיים (גולדסטון, 2000)[3][5] ובעלי שיעורי אמון נמוכים יותר לעומתם מגורמי השקעות עסקיים (קניון ונאהוי, 2010). כלומר, מצב הביניים בין דמוקרטיה למשטר סמכותני נמצא במתאם לרמות גבוהות יותר של בעיות כלכליות, פוליטיות ובינלאומיות מסוימות, בהשוואה לכל אחת מנקודות הקיצון. עם זאת, נכון לשנת 2010, טיב המתאם אינו ברור, וקשה לומר בוודאות האם משטר הכלאיים הוא הסיבה לגורמים אלו או שאולי הקשר הסיבתי הוא הפוך, ועצם קיומם המוקדם יותר של בעיות מהותיות הוא זה שגורם להיווצרותו של משטר הכלאיים[3].
בהשוואה למשטרים סמכותנים טהורים, הנהגה במשטרי כלאיים כן לוקחת בחשבון את דעת הקהל. גם אין לא ניתן להציע להנהגה תחרות אמיתית בסבבי הבחירות, מועמדי אופוזיציה, על אף מוגבלותם הפוליטית, יכולים לנצל דעת קהל שלילית כדי לערער כנגד השלטון גורמי כוח אחרים התומכים ביציבותו, או אף ליצור סחף רב כל כך של הצבעה לאופוזיציה בבחירות, עד שיהיה קשה ולא אמין לזייף תוצאה אחרת. למעשה, משמשות גם הבחירות עצמן כחלק ממנגנון השפעה על דעת הקהל שמטרתו ליצור רושם קבוע שמרבית הציבור תומך בשלטון. מחקריהם של הייל ומקפול הראו שחילופי מפלגות במשטרים כאלו מתרחשים בדרך כלל בתקופת שלטונם של המנהיגים הכי פחות פופולרים, ומכך הסיקו את החשיבות הרבה לדעת הקהל[3].
.
.
.
.
טרם מוין:[עריכה]
קבוצת האקונומיסט שעוקבת אחר המשטרים במדינות העולם מפרסמת מדי שנה ניתוח בשם "מדד הדמוקרטיה" מסווגת בערך רבע מהמדינות כמשטרי כלאיים ומגדירה אותם על ידי מידת התאמתם למספר מאפייני מפתח: בבחירות מתקיימים אי סדרים משמעותיים שלעיתים קרובות מונעות מהן להיות חופשיות והוגנות ; במקרים רבים מופעל לחץ ממשלתי על מפלגות האופוזיציה ; משטרים בעלי חולשות רבות בפרמטרים שונים הנבדקים הנוגעים לתרבות הפוליטית, ליכולתם החופשית של האזרחים להשתתף ולהשפיע על המציאות הפוליטית, למערכת מתפקדת של איזונים ובלמים ולמידת הכוח שיש בידי הגורמים הנבחרים לעומת גורמים אחרים שאינם נבחרים כמו גורמי צבא או טרור ; השחיתות השלטונית נוטה להיות נפוצה ושלטון החוק חלש ; יכולתה של החברה האזרחית חלשה, מופעלים לחצים על עיתונאים והרשות השופטת אינה עצמאית.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.משטר כלאיים, אוניברסיטת אוקספורד
- ↑ 2.0 2.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Ali Riaz, What Is a Hybrid Regime?
- ↑ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Henry E.Hale, Eurasian polities as hybrid regimes: The case of Putin's Russia
- ↑ 4.0 4.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Hybrid Regimes in Modern Times, האוניברסיטה המרכז-אירופית
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Daniel C. Esty, Jack A. Goldstone, State Failure Task Force Report: Phase II Findings
This article "משטר כלאיים" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:משטר כלאיים. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
