You can edit almost every page by Creating an account. Otherwise, see the FAQ.

מרים זמיר

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת.

מרים זמיר (15 בפברואר 1925 - 22 ביוני 2000) הייתה אמנית קרמיקה ופסלת ישראלית.


תולדות חייה[עריכה]

מרים בת מטילדה וזוסיה לבית פוקס, נולדה בקלוז׳, בירתה של טרנסילבניה (כיום רומניה), בת למשפחה שומרי מצוות.

לאחר ילדות בחיק המשפחה ומות אמה, עברה מרים ושני אחיה להשגחת סביהם בצפון המדינה, בהרי הקרפטים, שם למדה להכיר ולאהוב את הטבע, להרבות בטיולים, דבר שליווה אותה לכול אורך חייה.

בהמשך חזרה מרים אל בית אביה בקלוז׳ שם הצטרפה חרף התנגדות משפחתה אל תנועת השומר הצעיר.

בזמן מלחמת העולם השנייה גורשה לאושוויץ, שם נפרדה מאביה, אותו לא ראתה יותר. בהמשך נשלחה לעבודות כפייה במפעלי קרופ ליד המבורג. אחיה, אשר שרתו במחנה עבודה הונגרי, שרדו את השואה ואחרי המלחמה נפגשו השלושה בארץ ישראל.

בתום המלחמה, מצא יום השחרור את מרים בבית החולים בברגן בלזן כשהיא חולה בטיפוס. מרים נלקחה לשבדיה להבראה ושיקום. במסגרת כתבה שנתפרסמה בעיתון שבדי מקומי של גוטבורג, בשם ׳הזמן החדש׳, מיום 29.06.1945, הוזכרה מרים ואף הובאה תמונתה המצולמת מהמקום. עוד נרשם כי 187 חולים הגיעו כאשר מעטים היו יכולים בכוחות עצמם לרדת מסיפון האנייה, כך שרובם עשו דרכם על אלונקות. בהתייחס למרים, נרשם כי הגיעו למקום שתי בנות כבנות 15-16 מרומניה אשר שוחררו ממחנה ברגן בלזן, הסדתרו בעצמן וחייכו בחביבות אל האנשים הסובבים אותן. כן צוין כי לא הייתה בפיהן תקווה רבה לראות שוב את הוריהן שלא ידעו על גורלם׳[1].

בהמשך אימצה את מרים אישה מקומית, אצלה נשארה כשנתיים, עד לעלייתה באוניית המעפילים ׳חיים ארלוזרוב׳. גם אונייה זו נתפסה על ידי הצי הבריטי והמעפילים הובלו למחנות העצורים בקפריסין, שם פגשה זמיר את קבוצת העלייה של ׳לוחמי המחתרת׳, שלימים היו לחברי שמרת, והצטרפה אליהם.

לאחר השחרור ממחנה המעצר בקפריסין, הגיעה מרים אל ארץ ישראל בשנת 1948, על אניית אנדריאה אשר השיבה את גולי קפריסין ארצה. עם קבוצת פלוגת ההכשרה שלה, הגיעה מרים לקיבוץ דן בגליל העליון, שם חוותה את תלאות מלחמת השחרור עד לפינוי ילדי דן לחיפה, אותם ליוותה כמטפלת. בזמן זה התהדקו קשריה של מרים עם שלמה זמיר עד כדי החלטה להקים משפחה בקיבוץ.

בשנת 1949 התקבלה מרים כחברת קיבוץ שמרת, וגילתה מעורבות אינטנסיבית במרקם החיים הקיבוציים. בקיבוץ הטיבה מרים למלא תפקידים חברתיים, כלכליים וחינוכיים - הייתה בין היתר אקונומית, מטפלת פעוטות, רכזת וועדת תרבות וחברה בוועדות שונות.

לאחר מלחמת ששת הימים החלה זמיר בלימודי אמנות וקרמיקה באקדמיה לאמנות ׳בצלאל׳, ירושלים, וזכתה בפרסים ותעודות הוקרה.

בעשייתה האמנותית של זמיר התקמדה אף כתבה שנתפרסמה בעיתון ׳למרחב׳, במסגרתה תוארה כתלמידת בצלאל מצטיינת בעיצוב לבנים מקרמיקה אשר זכתה בפרס ראשון ל׳עיצוב מעולה ללבנה תעשייתית׳.

בנוסף הייתה זמיר חברה פעילה באגודת אמני קרמיקה בישראל והשתתפה בתערוכות ארציות של האגודה.

חייה מלאי הפעילות נקטעו עם הופעת מחלתה שלא נמצא לה מרפא, ובשנת 2000 נפטרה בגיל 75, כשהיא מותירה בעל, שני ילדים וחמישה נכדים.

זמיר ידעה מספר שפות, בהן רומנית, הונגרית, גרמנית, שבדית ועברית.

יצירתה[עריכה]

תרומתה החשובה והמשמעותית ביותר של מרים זמיר הייתה בשטח הפיסול והקדרות.

יצירותיה של זמיר מפארות את נוף קיבוץ שמרת - תבליט קיר הקרמיקה המקדם את פני הנכנסים לחדר האוכל בקיבוץ, קיר הקרמיקה בכניסה לבניין המועדון, האנדרטה לזכר חללי מלחמות ישראל, קיר הזיכרון המונומנטאלי בבית הקברות לזכר המשפחות שניספו בשואה, יצירות אשר היו למרכיבי התודעה של החברה בשמרת.

המיזם האומנותי הגדול הראשון שביצעה זמיר היה קיר הקרמיקה הממוקם בחזית חדר האוכל של קיבוץ שמרת. הקיר ממקד ומפגיש בתבליטיו את השדות, המדרכות והשבילים המתכנסים כולם אל חדר האוכל, בית המפגש האנושי.

יצירה משמעותית נוספת הינה פינת הזיכרון לזכר חברי הקיבוץ שנפלו במערכות ישראל. פסל זה מוצב ליד בריכת השחייה בקיבוץ. החיפוש אחר האבן המרכזית שנראתה מתאימה בעיני זמיר ארך חודשים עד למציאתה באזור הנגב.

יצירתה האחרונה הגדולה הייתה האנדרטה שבאתר ההנצחה בבית הקברות בשמרת, עליה רשומים שמותיהן של 82 משפחות שבני משפחותיהם ניספו בשואה. במסגרת ראיון בעלון ׳חיינו׳ משנת 1988, המדבר על הסרת הלוט מהאנדרטה באתר ההנצחה תוך תיאור שלבי העבודה, מסיימת מרים את דבריה - ׳ראיתי דמעות בעיני החברים וזה היה הגמול לעבודתי׳. לרגלי יצירתה זו האחרונה נחה מרים מנוחת עולמים.

חותם ידיה של זמיר מוטבע אף במאות כלי הקרמיקה ופסלי הכדים המצויים בבתי הקיבוץ, בפינות החמד והזיכרון הפזורות במרחבי הקיבוץ.

גלריה[עריכה]

מיצירותיה שבמרחב הציבורי[עריכה]

פרסומים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. עלון שמרת מס׳ 7 (524), יט׳ באייר תשמ״ה, 10 במאי, 1985


שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 1016: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).


This article "מרים זמיר" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:מרים זמיר. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

Page kept on Wikipedia This page exists already on Wikipedia.


Read or create/edit this page in another language[עריכה]