מצלמת פורמט גדול
מצלמת פורמט גדול (Large Format ) הינה מצלמה שההדמיה בה היא משתמשת הינה 9 ס"מ × 12 ס"מ או יותר. פורמט זה גדול יותר מ"פורמט בינוני ", ה 6 ס"מ × 6 ס"מ או 6 ס"מ × 9 ס"מ שהיה הגודל של מצלמות Hasselblad, Mamiya, Rollei, Kowa ו- Pentax (באמצעות סרטי הנגטיב המכונים 120 ו-220 ), וגדול בהרבה מהפורמט הנפוץ המכונה 35 מ"מ שגודלו 24 מ"מ × 36 מ"מ.
היתרון העיקרי של פורמט גדול, סרט או דיגיטלי, הוא רזולוציה גבוהה יותר באותו גודל פיקסלים. (או אותה רזולוציה עם פיקסלים גדולים יותר המאפשרת לכל פיקסל ללכוד יותר אור וכתוצאה מכך, יכולת צילום משופרת באור נמוך.) בתמונה בגודל "4×"5 (12.903 מ"מ בריבוע) יש בערך פי 15 מהשטח (ועל כן פי 15 מהרזולוציה הכוללת), של תמונת 35 מ"מ (864 מ"מ בריבוע).
מצלמות בפורמט גדול היו המצלמות המוקדמות ביותר, בין היתר, מאחר והגדלות לא היו נפוצות והיה מקובל לבצע הדפסות מגע של 1:1 מנגטיב בגודל 4×5, 5×7 או 8×10 אינץ'.
פורמטים[עריכה]
- הפורמט הגדול הנפוץ ביותר הוא 4×5 אינץ' (10.2x12.7 ס"מ), שהיה הגודל שבו השתמשו מצלמות כמו Graflex Speed Graphic ו-Crown Graphic, וכו'.
- פורמטים פחות נפוצים כוללים רבע לוח (3.25x4.25 אינץ' - 8.3x10.8ס"מ), 5×7 אינץ' -12.7x17.8ס"מ), ו-8×10 אינץ' -20×25 ס"מ (שהיה נפוץ מאד בתחילת עידן הצילום).
- הגודל של מצלמות קודאק ישנות רבות משנות ה-20 (גרסאות שונות של מצלמות קודאק 1, 2 ו-3 ומצלמות Master View, וכן מצלמות אולפן מאוחרות יותר Sinar monorail ) הם 11×14 אינץ' (28x36 ס"מ), 16×20 אינץ' (41x51 ס"מ), 20×24 אינץ' (51x61 ס"מ).
- פורמטים פנורמיים או פורמט "banquet" (כגון 4×10 ו-8×20 אינץ' (10x25 ו-20x51 ס"מ), ופורמטים מטריים, כולל 9×12 ס"מ, 10×13 ס"מ, ו-13×18 ס"מ.
- מגוון פורמטים ישנים וכן פורמטים המשמשים בצילום אוויר הם 9×9 אינץ', 9×18 אינץ' (K17, K18, K19, K22 וכו'), בשימוש בגליל סרט צילום ברוחב 4, 5, 6, 7, 9 או 10 אינץ' או, וכן מצלמות בהם ניתן להחליף את המדיה בפלטת זכוכית מט לצורך צפיה בקומפוזיציה המצולמת (להלן "מצלמת תצפית".
- מצלמות לסרטי רנטגן.
מעל 8×10 אינץ', הפורמטים מכונים לעתים קרובות כ- Ultra Large Format (ULF) ועשויים להיות 11×14, 16×20 או 20×24 אינץ' או בגודל שסרטים ופלטות צילום זמינים. פורמטים גדולים רבים (למשל, 24x24, 36x36 ו-48x48 אינץ') הם מצלמות אופקיות שנועדו ליצור תשלילים גדולים להדפסת מגע על לוחות הדפסה של עיתונות.
עד שנת 2008 ניתן היה להשתמש גם במצלמת פולארויד 20×24 שהיתה הפורמט הגדול ביותר לסוג זה של מצלמות. [1].
שליטה ובקרה[עריכה]
רוב מצלמות הפורמט הגדול, הן מצלמות תצוגה, עם חיבור בחזית לעדשה ואפשרות להרכבת גב מזכוכית מט (במקום הנגטיב) לצפיה בקומפוזיציה. מצלמות אלו מאפשרות לצלם לשלוט טוב יותר בקומפוזיציה ובניהול עומק השדה. תכונות אלו חשובות במיוחד לצלמי אדריכלות ותקריב. במצלמה רגילה, מקובל שמישור הנגטיב מקביל למישור העדשה, במצלמות אלו ניתן להטות את מישור העדשה ביחס למישור הנגטיב. (שימושי לתמונות ארכיטקטוניות שבהן הסצנה גבוהה מהמצלמה, כתוצאה מכך נגרם עיוות למבנה המצולם) בהתבסס על עקרון Scheimpflug . תנועות ההסטה וההטיה מאפשרות לפתור בעיות עומק שדה בלתי אפשריות אחרת, ולשפר את הפרספקטיבה.
הצילומים של אנסל אדמס, ושל צלמי קבוצת f/64 האחרים, מדגימים כיצד השימוש בהטיית מישור העדשה ביחס למישור הנגטיב מאפשרים שיפור והגדלת עומק השדה.
הפעלה[עריכה]
הפעלת מצלמה בפורמט גדול מורכבת, וכתוצאה מתקבל סגנון צילום איטי, לעתים קרובות יותר מהורהר. לדוגמה, טעינת סרטים באמצעות מחזיקי סרטי דף דורשת חלל חשוך לטעינה ופריקה של הסרט, בדרך כלל שק חושך או חדר חושך. אם כי בתקופה מאוחרת יותר נעשה שימוש גם במחסנית דפי נגטיב ארוזים מראש ובגלילי סרטי בפורמט גדול.
חצובה משמשת בדרך כלל לעבודה במצלמות פורמט גדול, אך דגמים מסוימים מיועדים לשימוש ביד. ל"מצלמות הטכניות" הללו יש עינית ומדד טווח לטיפול מהיר יותר. (גם חצובה למצלמה כזו היא כבדה ומסורבלת).
כאמור, גב זכוכית משמש לצפיה וניהול הקומפוזיציה, בשלב השני מותקן מחזיק הנגטיב בגב, ואז מבוצעת החשיפה. חלק מהצלמים השתמשו, בתקופה מאוחרת יותר, בגב פולארויד נפרד המאפשר תמונה ראשונית של הקומפוזיציה ואפשרות לוודא את פרמטרי החשיפה ועומק השדה לפני ביצוע החשיפה על סרט הצילום לפיתוח מאוחר יותר. אי חשיפה ל"פולארויד" מסתכן בגילוי מאוחר יותר, לאחר פיתוח הסרט, שהייתה שגיאה בביצוע הצילום (אלא שאז האובייקט לצילום עלול לא להיות זמין).
שימושים[עריכה]
שימושים של פורמט גדול מלווים את התפתחות הצילום מימיו הראשונים. מרבית הצלמים הגדולים השתמשו בפורמט 8X10 הקלאסי מימיו הראשונים של הצילום. פורמט זה היה בשימוש תדיר על ידי אמני צילום גם בשנות השלושים של המאה העשרים.
מצלמה זו מסורבלת וכבדה ובדרך כלל השתמשו בה בהתקנה סטאטית אולם היו צלמים שלא נרטעו מיקום קבוע
אנסל אדמס לדוגמא, היה מגיע לאתרי הצילום שתיכנן, הרכיב את החצובה על גג רכבו והרכיב עליה את מצלמת ה- 8X10 הכבדה
הפורמט של דפי סרט 4X5 אינץ' (10X13 ס"מ) היה נוח מאוד לצילום עיתונות מכיוון שהוא אפשר הדפסה מגע ישיר על לוחית ההדפסה, ולכן נעשה בו שימוש נרחב במצלמות עיתונות . שימוש זה נמשך גם בשנות ה-40 וה-50, גם לאחר הופעתו של פורמט בינוני (לדוגמא 6X6 ס"מ) נוח וקומפקטי יותר או פורמט 35 מ"מ שהחלו להופיע בשנות ה-30. אולם בשנות החמישים החלו גם צלמי העיתונות לעבור לפורמטים של 35מ"מ או פורמט בינוני.
צילום בפורמט גדול אינו מוגבל לסרט; פותחו גבי מצלמה דיגיטלית גדולים להתאמה למספר מצומצם של מצלמות בפורמט גדול. השילוב של עלויות וקשיים טכנולוגיים הוביל לעיתים לפשרות, לפעמים הקובץ הדיגיטלי כיסה רק חלק מהתמונה,לפעמים היה נדרש לחזור על הצילום כמה פעמים, (כדי להפיק קובץ בגודל הנדרש) לפעמים הגב היה גב סורק (הסורק את אזור התמונה בצורה של סורק שטוח). סריקה מאחור עשויה להימשך שניות ואפילו מספר דקות ללכוד תמונה. גודל הקובץ הוא כמובן ענק, לדוגמא בעת שימוש ביחידת Sinar Macroscan וקבצי נתונים 54H, הקובץ המתקבל הינו בגודל מעל 1 גיגה-בייט.
במצלמות דיגטליות, ההגדרה לפורמט יותר סלחנית, וגם פורמט בינוני נחשב גדול מאחר והוא מפיק קבצים דיגטליים גדולים מאד שמהווים אתגר לעיבוד במחשבים קונבנציונליים, על כן, כל גודל שהוא מעל 35 מ"מ נחשב לפורמט גדול במצלמה דיגיטלית.
נכון לשנת 2023 שתי החברות המובילות במצלמות דיגטליות גדולות הן Hasselblad ופוג'י (עם סדרת GFX - הסידרה שהצליחה להוריד דרמטית את מחירי המצלמות הדיגטליות הגדולות ). כמובן שכל מצלמה כזו מניבה מעל 100 מגהפיקסל כל אחת.
מצלמות פורמט גדול, הן מבוססי סרטים והן דיגיטליים, עדיין בשימוש, אם כי, לא תדיר.
ישנם שימושים אמנותיים שונים או שימושים מסחריים שנדרשת בהם איכות גבוהה ו/או הדפסות גדולות מאד מצדיקות פורמט כזה.
גם יישומים מדעיים מצדיקים לעיתים פורמט גדול.
בעידן הצילום הפוסט מודרני, יש וצלמים בוחרים לצלם עבודות מסוימות באמצעות פורמט גדול מסיבות "מושגיות" כלומר ל"התחבר ולהתכתב" עם צלמים ועבודות שבוצעו במאה ה-19 ורעיונות מתקופה זו.
צלמים הידועים כי השתמשו בפורמט גדול[עריכה]
- Ansel Adams
- Robert Adams
- Takashi Amano (8×20" and 11×14")
- Eugène Atget
- Richard Avedon
- Tina Barney
- Gabriele Basilico
- Bernd and Hilla Becher
- Margaret Bourke-White
- Marilyn Bridges
- Richard Bryant
- Christopher Burkett
- David Burnett
- Edward Burtynsky
- Clyde Butcher
- Julia Margaret Cameron
- Keith Carter
- Paul Caponigro
- Chuck Close (20×24", 40×80")
- Anne Collier
- Linda Connor
- Thomas Joshua Cooper
- Gregory Crewdson
- Rineke Dijkstra
- Elsa Dorfman (20"×24")
- William Eggleston
- Mitch Epstein
- Walker Evans
- Andreas Feininger
- Yishay Garbasz
- Miguel Gómez
- Emmet Gowin
- Peter Gowland
- Timothy Greenfield-Sanders
- Olivier Grunewald
- Guido Guidi (8×10")
- Andreas Gursky (5×7")
- Milton Halberstadt
- Charles "Teenie" Harris
- Evelyn Hofer (4×5")
- Yousuf Karsh (8×10")
- Seydou Keïta
- Mark Klett
- Nick Knight (8×10")
- An-My Lê (8×10")
- Herman Leonard
- Sze Tsung Leong
- O. Winston Link
- Rodney Lough Jr.
- Janelle Lynch (8x10")
- Sally Mann
- George Masa
- Louis Mendes
- Joel Meyerowitz (8×10")
- Richard Misrach
- Andrea Modica (8x10")
- David Muench
- Nicholas Nixon (8×10")
- Eliot Porter
- Mark Power
- Judith Joy Ross
- Paolo Roversi
- Thomas Ruff
- John Sexton
- Stephen Shore
- Julius Shulman
- Michael A. Smith (8×10", 8×20" and 18×22")
- Alec Soth
- David Stephenson (photographer)
- Joel Sternfeld
- Ezra Stoller
- Paul Strand
- Thomas Struth
- Hiroshi Sugimoto
- George Tice
- Arthur Tress
- Brian Ulrich
- Jeff Wall
- Peter Watson
- Weegee (4×5")
- William Wegman
- Brett Weston
Edward Weston
ראה גם[עריכה]
- APUG
- עדשה בפורמט גדול
- Reisekamera (מצלמת תצוגת לוח)
- מדפסת בפורמט רחב (בדפוס דיגיטלי, המונח "פורמט גדול" משמש גם כמילה נרדפת ל"פורמט רחב". )
הפניות[עריכה]
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
קישורים חיצוניים[עריכה]
תבנית:Photography קטגוריה:צילום קטגוריה:היסטוריה של הצילום
This article "מצלמת פורמט גדול" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
