מצוות כתיבת ספר תורה בזמן הזה
משמעות המצווה[עריכה]
לפי הפשטות המצוה אין שום סברא דבזמן הזה ישתנה המצוה וכמו שפסק הרמב"ם ושאר פוסקים.
לעומת זאת שיטת הרא"ש[1] , דכל מגמת המצוה הוא רק משום שיהיה לאדם ספרים ללמוד. בעבר כשהיה מותר לכתוב רק את התורה שבכתב המצווה הייתה כתיבת עשרים וארבע ספרי התנ"ך רק על קלף וכל דיני ספר תורה. אבל בימינו כבר היתרו האיסור של כתיבת התורה שבעל פה, ובשל זאת אין שום תועלת בספר תורה ממילא המצוה הוא בכתיבת חומשים ומשנה וגמ'.
מחלוקת הפוסקים בשיטת הרא"ש[עריכה]
והנה יש [2] שנדחקו בלשון הרא"ש דעצם כתיבת המצוה במקומה עומדת, דהיאך אפשר לעקור מצות עשה מן התורה, אלא דהרא"ש הרחיב המצוה בכיוון מחדש, דהעיקר מצווה כהיום הוא כתיבת משנה וגמ' ומפרשים, אבל מ"מ מקיים מצווה גם בספר תורה.
אבל רוב פוסקים [3] כתבו דכוונת הרא"ש הם דברים כפשוטן, דבזמן הזה כתיבת ספר תורה אינו בכלל המצוה כלל וכלל, אלא בכתיבת ספרים דהיינו חומשים משנה וגמ' ומפרשים.
ואין שום יתרון בלימוד בספר תורה דוקא דמה שאמרו חז"ל דר' עקיבה דרש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות [4] בזמננו הרי זה אי אפשר לדרוש רק ע"י פירוש רש"י וכדומה, ממילא אי אפשר ללמוד מן הספר תורה עצמו ואינו שום מצווה כהיום אלא ספרים. [5]
רק קצת מצוה[עריכה]
ויש שכתבו [6] דהרא"ש מודה דגם ספר תורה מצווה לכתוב, והחיוב הוא על שניהם, אבל אם כתב רק אחד מהם אזי מקיים רק החצי המצוה.
ולמעשה אם לומדים בהספר תורה (לא קוראים בבית המדרש) לכולי עלמא יוצאים המצוה [7]. אלא שלא יעשו כן מתני שמזלזל בכבוד התורה [8].
וגם יש מי שכתב[9] דאם יש לו ספר תורה כשר אזי כשמשלים הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום יקרא פעם אחת בהספר תורה הכשר דיותר חשוב משום דדברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה.
ור' יוסף שאול נתנזון כתב [10] דאולי בזמן הזה אם הניח לו אביו בודאי אינו חייב.
אין אנו בקיאין בחסירות ויתירות[עריכה]
ויש [11] מי שפטר בזמן הזה מפני שעכשיו אין אנו בקיעין בחסירות ויתירות.
אבל הפוסקים חולקין עליו.[12]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ פרק א ממסכת סופרים
- ↑ חינוך מצווה תרי"ג, בית יוסף סימן יורה דעה ר"ע, ב"ח שם, גר"א שם, צדה לדרך על התורה דברים ל"א י"ט וגם בתשובות שלו באר שבע יז, שאגת אריה סימן ל"ו, קיצור שולחן ערוך כ"ח א', ברכי יוסף, מגן גיבורים סימן רכ"ג סק ב' (אלא דיש לפקפק בכוונתו שם דלמעשה ביד שאול כתב כהדרישה ממילא יש לומר דכתב כן במגן גבורים רק לעניין הברכה לדעת הפוסקים להחמיר אבל הוא לעצמו הוא להקל בזמן הזה).
- ↑ טור סימן ר"ע, רבינו ירוחם נתיב ב' חלק א', דרישה שם, ש"ך שם, טורי זהב שם (ולהלכה חולק על הרא"ש אלא שפשט לו כן בדעת הרא"ש), רדב"ז (חלק ג תקכ"ט), ערוך השלחן שם, חיי אדם כלל ל"א ס' נ (אבל כתב דירא שמים יוצה ידי שניהם), שו"ת פנים מאירת ח"ג ססי' י', יד שאול יורה דעה שם, ספר חוט השני ד' כג עמ' ב.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בבלי מנחות, עמ' כט.
- ↑ שו"ת חתם סופר יורה דעה רנ"ד
- ↑ לבוש סימן ר"ע, שו"ת חתם סופר יורה דעה רנ"ד.
- ↑ לבוש שם
- ↑ דרישה שם
- ↑ טורי זהב אורח חיים רפ"ד
- ↑ יד שאול שם
- ↑ שאגת אריה שם, וגם בשער המצוות לרבי חיים וויטאל פרשת וילך מיביא זה.
- ↑ בראבי"ה (אלף תקמ"ט) בשם רבינו תם דאע"ג דאין אנו בקיאין בחסירות ויתירות כשירים. וגם בשער המצוות לרבי חיים וויטאל כתב דלא חשש האר"י ז"ל למיעוט בקיאתנו בהם וצוה לסופר לכתוב לו. ועוד דהרי גם בזמן הרמב"ם לא היינו בקיעין בחסירות ויתירות ועכ"ז פסק דהוה חיוב מן התורה.
This article "מצוות כתיבת ספר תורה בזמן הזה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:מצוות כתיבת ספר תורה בזמן הזה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
