מצווה בו יותר מבשלוחו

מצווה מצווה בו יותר מבשלוחו הוא כלל הלכתי הנזכר בתלמוד, לפיו ישנה עדיפות שהאדם יקיים בעצמו את המצוות המוטלות עליו, ולא על ידי שליח. כלל זה נאמר בתלמוד לענין מצוות כבוד שבת.

מקור הכלל[עריכה]

במגן אברהם כתב דכלל זה נאמר בכל המצוות, ובפרי מגדים הוסיף דאף במצוות דרבנן נאמר הכלל.

כתב הרמב"ם

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אָדָם חָשׁוּב בְּיוֹתֵר וְאֵין דַּרְכּוֹ לִקַּח דְּבָרִים מִן הַשּׁוּק וְלֹא לְהִתְעַסֵּק בִּמְלָאכוֹת שֶׁבַּבַּיִת חַיָּב לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת בְּגוּפוֹ שֶׁזֶּה הוּא כְּבוֹדוֹ. חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים מֵהֶם מִי שֶׁהָיָה מְפַצֵּל הָעֵצִים לְבַשֵּׁל בָּהֶן. וּמֵהֶן מִי שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל אוֹ מוֹלֵחַ בָּשָׂר אוֹ גּוֹדֵל פְּתִילוֹת אוֹ מַדְלִיק נֵרוֹת. וּמֵהֶן מִי שֶׁהָיָה יוֹצֵא וְקוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת מִמַּאֲכָל וּמַשְׁקֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ בְּכָךְ. וְכָל הַמַּרְבֶּה בְּדָבָר זֶה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח

— משנה תורה, הלכות שבת פרק ל הלכה ו

דיני קדימות[עריכה]

באחרונים הסתפקו האם מעלת מצווה בו יותר מבשלוחו קודמת למעלת 'הידור' שהוא מדין זה אלי ואנוהו, או לא. כגון לעניין מצוות כתיבת ספר תורה. האם עדיף שיכתוב בעצמו אף שאינו כותב באופן מהודר, או שמא עדיף שימנה שליח שיכתוב בעבורו, על מנת שיכתוב עבורו את ספר התורה בהידור.