מערכת לניהול איכות הסביבה
_Materials_Usage_Diagram.png)
מערכת לניהול איכות הסביבה (EMS, נקראת גם מערכת לניהול סביבתי) היא מסגרת שמאפשרת לארגון להגיע לביצועים סביבתיים טובים יותר תוך קידום הגנה על הסביבה ופיתוח בר-קיימא. EMS משמשת ככלי לניהול ההשפעות הסביבתיות של פעילויות, מוצרים, ושירותים של הארגון. רכיבי מערכת ניהול סביבתית כוללים תכנון, יישום, סקירה, ושיפור אופן התנהלות הארגון בתחום הסביבה. תהליך זה כולל איתור והערכה של ההשפעות הסביבתיות, קביעת מטרות ויעדים סביבתיים, ופיתוח תוכניות להשגתם[1].
תקן ISO 14001 מהווה את התקן הבינלאומי הנפוץ ביותר עבור מערכות ניהול סביבתיות (EMS), ומציע מסגרת לארגונים לפיתוח תוכנית ניהול סביבתית יעילה. התקן מעודד ניהול סיסטמטי של ביצועים סביבתיים ומתמקד בשיפור מתמיד, ניהול סיכונים והזדמנויות סביבתיות, ומילוי דרישות חוקיות ותקניות. EMAS, מנגנון ניהול וביקורת סביבתית שפותח על ידי האיחוד האירופי, מציע חלופה שמחייבת שקיפות רבה יותר ודיווח ציבורי על ביצועים סביבתיים. EMAS נחשב למחמיר יותר בפן הדיווח הסביבתי ומתאים לארגונים המחפשים להדגים מחויבות מוגברת לניהול סביבתי[2].
מטרות המערכת[עריכה]
מערכת ניהול סביבתית מטרתה להגביר את הציות לחוק ולמזער את הפגיעה בסביבה דרך הפחתת פסולת. עיקרי המערכת כוללים:
- ציות לחוקים ותקנות: דורש מארגונים לשמור על סטנדרטים חוקיים מינימליים. אי-ציות עלול להוביל לקנסות והתערבות ממשלתית.
- הפחתת פסולת: מעבר לציות לחוק, המערכת מקדמת יישום של אסטרטגיות להפחתת פסולת על מנת לצמצם את ההשפעה הסביבתית. התהליך כולל מניעת זיהום, מזעור פסולת, ומחזור.
- ניהול משאבים באופן בר קיימא: כולל מזעור שימוש במשאבים הפוגעים בסביבה, כמו גזי חממה, ועידוד שימוש באנרגיה חלופית וטכנולוגיות ירוקות.
- מניעת והפחתת זיהום: דרך הפחתת השימוש בדלקים מאובנים ודאגה לטיפול נכון בפסולת לפני שמושלך או מוטמן.
מאפייני המערכת[עריכה]
מערכת לניהול איכות הסביבה היא שיטה מערכתית לניהול האספקטים הסביבתיים בארגונים, ולכן עליה לשמש ככלי או תהליך נרחב לשיפור הפעילות והידע בארגון בענייני איכות הסביבה. בהתאם עליה לכלול מטרות יעד רלוונטיים לארגון, ויצירת מדריכים ונהלים המאפשרים לקיים אותם בפועל, תוך דיווח לדרגים הבכירים על הישגי הארגון בתחום[3].
לרוב, מערכת לניהול איכות הסביבה תתוכנן בהתאם למודל PDCA (תכנון-ביצוע-בדיקה-התאמה, באנגלית: Plan-Do-Check-Act). זהו מודל המאפשר התאמה למגוון רחב של ארגונים מתחומים שונים, החל ממפעלי ייצור סטנדרטיים ומשירותים תעשייתיים, וכלה במתקנים וגופים ממשלתיים. באופן כללי, מודל PDCA כולל ארבעה שלבים: שלב התכנון - בו נקבעים הקווים המנחים ומטרות המערכת, שלב הביצוע - אשר בו מוציאים לפועל את הפעילות הנדרשת להשגת המטרות שהוצבו, שלב הבדיקה - המכיל תהליכי בקרה ולמידה מתוצאות שלב הביצוע, ושלב ההתאמה - השלב בו מזהים ומנתחים את הסיבות לכשלים והבעיות שהתגלו בביקורת. התהליך הוא מחזורי, על כן בתום שלב ההתאמה יש לחזור על שלב התכנון ולבצע שינויים במדיניות וביעדים לפי הצורך, ולשוב על כל השלבים בהתאם[4].
בהקשר של מערכת לניהול איכות הסביבה, מודל PDCA מכיל את הפיתוח ההתחלתי של המערכת, תוך הצבת המדיניות הסביבתית הנדרשת, והטמעה ראשונית שלה. לאחריהם, דורש המודל קיום שלב ביקורת, לזיהוי התוצאות הרצויות והלא רצויות משלב הביצוע, המוביל לשלב השיפורים וההתאמות הנחוצים[4].
על המערכת להכיל את הקווים המנחים להבנת החשיבות והמחויבות של חברי הארגון בהקפדה על הנהלים והשגת היעדים. עליה להנגיש את הדרישות החוקתיות כדי לאפשר קביעה מטיבה של התעדופים, החשיבות וההשפעה של שירותים ומוצרים בארגון. כמו כן, עליה להציב מטרות והדרכה אשר יתנו מענה הן להשפעה על הסביבה בהווה והן על זו בטווח הרחוק, וייצרו תחושת אחריות ומעורבות מצד ההנהלה והעובדים[5].
בפן המעשי, על המערכת לסייע בתכנון ובקרה של מדיניות הארגון ביחס להשפעת פעילותו ומוצריו על איכות הסביבה. תפקידה אף להוות מסגרת פרקטית להכשרה לצורך השגת המטרות, ובהתאם נדרשת לכלול תסריטים לטיפול בחששות הסביבתיות באמצעות הקצאת משאבים, הקצאת אחריות והערכה מתמשכת של נהלים ותהליכים. בנוסף לכך, היא יכולה לייצר ערוץ ישיר לדיווחים שוטפים על פעילות וביצועי הארגון לגופים ממשלתיים האמונים על איכות הסביבה. מעבר לכך, מערכת לניהול איכות הסביבה דורשת תחזוקה ושיפור לאורך הזמן. לכן, על המערכת לבסס תשתית להטמעת תהליכים ומדיניות, הכוללת אפשרות לסקירה ובדיקה של ביצועיה כדי לחיל התאמות עתידיות[6].
זווית ישראלית[עריכה]
תקן ישראלי ISO 14001 הוא תקן למערכת ניהול סביבתי אשר נקבע ע״י מכון התקנים הישראלי בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20. התקן נקבע כחלק מאימוץ תקינה בין לאומית אל התקינה הישראלית, והוא זהה לתקן ISO 14001 הבין-לאומי. בהתאם, התקן מנתב ארגון הפועל לפיו לפעול לצמצום ההשפעות השליליות על הסביבה[7].
ארגון המבקש תעודה על עמידה בת״י ISO 14001 ייבחן תחילה לעומק ע״י מכון התקנים הישראלי, אשר יעניק לארגון את האישור אם יימצא שהוא עומד בכל דרישות התקן. הענקת התעודה מותנית בקיום בדיקות מעקב, הנדרשות לווידוא עמידה בדרישות התקן, בכללן צמצום מתמשך בפגיעה באיכות הסביבה[7].
דרישות התקן כוללות בין היתר:
- הגדרה ברורה של המדיניות הסביבתית של הארגון, אשר בין היתר צריכה להתאים לפעילותו של הארגון, לדרישות בהן התחייב הארגון לעמוד, ולדרישה לקיים תהליך שיפור מתמיד. על המדיניות שנקבעה להיות זמינה לציבור הרחב.
- החזקת מטרות סביבתיות, תחומות במסגרת זמנים, הנמצאות תחת אחריות של חברים ברמות השונות בארגון.
- החזקת נהלים הקשורים לאופן יישום הדרישות מהארגון בנושא איכות הסביבה.
- החזקת נהלים המאפשרים הכרה במצבי חירום אפשריים או תאונות להם עלולה להיות השפעה סביבתית. נהלים אלו צריכים לכלול גם את דרכי הפעולה הנדרשות בתגובה לאירוע שזוהה.
- קיום נהלים הנוגעים לאופן מדידת מאפייני פעולות הארגון להן פוטנציאל מובהק להשפיע על איכות הסביבה.
- כללים הקשורים בהגדרות של תפקידים ותחומי אחריות, וכן דרישות הנוגעות להדרכה, תקשורת ותיעוד.
- דרישות בדבר ביצוע בקרה, הכוללת הערכת התאמה ופעולות מתקנות לפי הנדרש, בחינת העמידה בתנאי התקן ובדיקות תקופתיות.
נכון לשנת 2024, לא קיימת בישראל חקיקה או מדיניות ברורה בנוגע למחויבות ארגונים בהקמת ותחזוקת מערכת לניהול איכות הסביבה. עם זאת, המשרד להגנת הסביבה חייב עד כה כ-150 מפעלים וארגונים באחזקת מערכת כזו כחלק מהיתרי הפליטה שניתנו להם. בין המפעלים הללו ניתן למצוא תחנות כוח, מפעלי תעשייה כימיים ועוד[8]. כמו כן, קיימים יתרונות אשר מערכת כזו יכולה להקנות לארגון המאמץ אותה, וביניהם יתרון שיווקי, יצירת ושימור קשרים מסחריים עם ארגונים בעלי מדיניות סביבתית דומה, ויחס חיובי מצד הרשויות[7].
הטמעה ושילוב מערכות ניהול סביבתי בארגונים[עריכה]
בעידן המודרני, כאשר המודעות לסוגיות סביבתיות גוברת, ארגונים מכל רחבי העולם נדרשים להטמיע ולשלב מערכות ניהול סביבתיות (EMS) כחלק בלתי נפרד מפעילותם היומיומית. המטרה המרכזית היא לקדם פעילות עסקית בת קיימא המקטינה נזק לסביבה ומשפרת ביצועים סביבתיים, בעודה מבטיחה צמיחה כלכלית וחברתית. במסגרת זו, מחקרים רבים נערכו כדי להבין את ההשפעות והיתרונות של הטמעת EMS בארגונים.
אחד מהמחקרים שבלטו בתחום זה נערך על ידי איראלדו, טסטה ופריי (2009), אשר חקרו את ההשפעה של התקן האירופי EMAS על ביצועים סביבתיים ותחרותיים באיחוד האירופי. הם הדגימו כיצד EMS יכול לתרום לא רק לשיפור הביצוע הסביבתי אלא גם לחיזוק היכולת התחרותית של הארגון, בעיקר דרך חדשנות[9].
בנוסף, חלילי ודואקר (2013) פיתחו מסגרת ל-Sustainable - EMS, שמשלבת עקרונות ניהול סביבתי עם גישה רב-קריטריונית לקבלת החלטות. הם הבליטו את החשיבות של ניהול סביבתי המתחשב בקריטריונים סביבתיים, תעשייתיים, כלכליים וחברתיים, דבר הדרוש לקבלת החלטות אפקטיביות וברות קיימא[10].
נקודת מבט נוספת מציעה את המחקר שנערך על ידי וילמשורסט ופרוסט (2001), החוקר את תפקידה של מחלקת החשבונאות, עדיין קיים פער בין ההכרה התאורטית בחשיבות שלה לבין ההטמעה המעשית שלה בתוך המערכות הסביבתיות בארגונים. הם מצביעים על כך שחלק מהארגונים עדיין לא מנצלים במלואם את הפוטנציאל של החשבונאות הסביבתית כחלק מ-EMS, מה שמעלה את הצורך בשינוי תפיסתי ובהגברת המודעות לתרומתה החשובה של החשבונאות לניהול סביבתי אפקטיבי[11].
לסיכום, הטמעת מערכות ניהול סביבתיות בארגונים מצביעה לא רק על התחייבות כלפי הסביבה אלא גם על פעולה אסטרטגית המחזקת את הארגון מבחינה תחרותית. השילוב של עקרונות ניהול סביבתיים עם גישות חדשניות ורב-קריטריוניות מאפשר לארגונים להתמודד ביעילות עם אתגרים סביבתיים ולהבטיח צמיחה בת קיימא. כמו כן, חשיבותה של חשבונאות סביבתית כחלק מ-EMS מדגישה את הצורך בפיתוח ובהטמעת מדיניות סביבתית אפקטיבית, שתשלב ידע מקצועי עם מחויבות ארגונית לשיפור רציף של הביצועים הסביבתיים. בכך, ארגונים יכולים להוביל לשינוי חיובי, להבטיח את עתידם הכלכלי ולתרום לחברה ולסביבה באופן משמעותי ומתמשך.
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- Brian Clegg, Sustainable Business: Financial Times Briefing, Pearson Business, June 2011
- Ka-Yee Chan, Xiang-Dong Li, A Study of the Implementation of ISO 14001 Environmental Management Systems in Hong Kong, Journal of Environmental Planning and Management, September 2001
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ROBERT SROUFE, EFFECTS OF ENVIRONMENTAL MANAGEMENT SYSTEMS ON ENVIRONMENTAL MANAGEMENT PRACTICES AND OPERATIONS, Production and Operations Management 12, 2003-09, עמ' 416–431 doi: 10.1111/j.1937-5956.2003.tb00212.x
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.John Voorhees, Robert A. Woellner, ISO 14000 and Risk Management Systems, CRC Press, 2018-05-02, עמ' 3–10, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 978-0-203-75037-7
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Steven A Melnyk, Robert P Sroufe, Roger Calantone, Assessing the impact of environmental management systems on corporate and environmental performance, Journal of Operations Management 21, 2002-12-05, עמ' 329–351 doi: 10.1016/s0272-6963(02)00109-2
- ↑ 4.0 4.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Ernst Andreas Hartmann, Arbeitssysteme und Arbeitsprozesse, Zürich: vdf, Hochschulverl. an der ETH, 2005, Mensch - Technik - Organisation, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 978-3-7281-3034-1
- ↑ ת"י 14001 – מערכות ניהול סביבתי: דרישות והנחיות לשימוש, יוני .2005
- ↑ Mali, Ria. "ERA Environmental Introduces Direct Upload to TCEQ's STEERS". Retrieved 4 May 2017.
- ↑ 7.0 7.1 7.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תקן 14001 ISO לניהול סביבתי - מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.היתרי פליטה לאוויר ינואר 2020 - המשרד להגנת הסביבה
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Fabio Iraldo, Francesco Testa, Marco Frey, Is an environmental management system able to influence environmental and competitive performance? The case of the eco-management and audit scheme (EMAS) in the European union, Journal of Cleaner Production 17, 2009-11, עמ' 1444–1452 doi: 10.1016/j.jclepro.2009.05.013
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Nasrin R. Khalili, Susanna Duecker, Application of multi-criteria decision analysis in design of sustainable environmental management system framework, Journal of Cleaner Production 47, 2013-05, עמ' 188–198 doi: 10.1016/j.jclepro.2012.10.044
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Trevor D. Wilmshurst, Geoffrey R. Frost, The role of accounting and the accountant in the environmental management system, Business Strategy and the Environment 10, 2001-05, עמ' 135–147 doi: 10.1002/bse.283
This article "מערכת לניהול איכות הסביבה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:מערכת לניהול איכות הסביבה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
