מן המצר קראתי יה

"מן המצר קראתי יה" הוא פסוק מתוך פרק קי"ח בתהילים שנאמר בהלל

פרק קי"ח

נמצא בספר חמישי בתהילים. משעור שנאמר על ידי דוד המלך,

תהילים

הוא הספר הראשון בספרי הכתובים, לפי סדר המסורה, אבל בברייתא בב"ב יד: הוא לאחר רות. ובו 150 מזמורי שירה. קריאת ספר זה נחשבת לסגולה.

מחברי הספר

הספר נכתב ע"י דוד המלך, ועימו עשרה זקנים: אדם הראשון, מלכי צדק, אברהם, משה, הימן, ידותון, אסף, שלושת בני קורח (^{[דרוש מקור: בבלי בבא בתרא יד ב]}).תוספות שם טו. הביאו גירסא יעקב, ובמדרש שיה"ש (ד ד)נחלקו במנין והביאו גם את שלמה ואת עזרא.

חלוקות הספר

ספר תהלים מחולק לכמה חלוקות:

חלוקה לספרים

הספר מורכב מחמישה ספרים.

• ספר ראשון פרקים א - מא;
• ספר שני פרקים מב - עב;
• ספר שלישי פרקים עג - פט;
• ספר רביעי פרקים צ - קו;
• ספר חמישי פרקים קז - קנ.

חלוקה לימות השבוע

ספר תהלים מחולק לשבעה חלקים, כל חלק ליום אחר בשבוע, כך שניתן להקיף את כל הספר בכל שבוע:

• יום ראשון (א-כט);
• יום שני (ל-נ);
• יום שלישי (נא-עב);
• יום רביעי (עג-פט);
• יום חמישי (צ-קו);
• יום שישי (קז-קיט);
• שבת (קכ-קנ).

חלוקה לימי החודש

הספר מחולק גם לשלושים ימי החודש, על מנת שיהיה ניתן להקיפו בכל חודש (היתרון של חלוקה זו על גבי החלוקה לשבוע היא שחלוקה זו יותר קצרה ומיועדת למי שבידו פחות זמן לקריאת תהלים).

חלוקה לפרקים ולפסוקים

חלוקת הפרקים בספר אינה ברורה. החלוקה שלפנינו בספרים היא חלוקת הפרקים הנוצרית. במדרש (מובא ב^{[דרוש מקור: תוספות פסחים קיז א]}) כתוב שבתהילים 147 מזמורים. וכן תוספות שם אומר ש^{[דרוש מקור: תהלים קלד$מזמור קלד]} (שלפנינו) ממשיך עד פסוק ג בפרק קלה.

הלל

הלל הוא קטע תפילה ובו שבח והודאה לקב"ה המורכב ממזמורי תהלים הנאמר לאחר תפלת שחרית בימי חגים ומועדים. ישנם ימים בהם קוראים "הלל שלם" הכולל את כל המזמורים, וישנם ימים בהם קוראים את ההלל "בדילוג" (או "חצי הלל") בהם מדלגים על שני קטעים.

הימים בהם אומרים הלל

ימים בהם אומרים הלל שלם:

• יום ראשון של פסח (ובחו"ל גם ביו"ט השני של גלויות)
• חג השבועות (בחו"ל בשני הימים)
• כל ימי חג הסוכות
• שמיני עצרת (ובחו"ל גם שמחת תורה)
• שמונת ימי חג החנוכה.

סימן לימים בהם גומרים את ההלל בחו"ל הוא "בבט"ח"- ב' ימים ראשונים של פסח, ב' ימים של שבועות, ט' ימים של חג הסוכות ושמיני עצרת וח' ימים של חנוכה.

ימים בהם קוראים הלל בדילוג:

• ראשי חודשים למעט ר"ח טבת שחל בחנוכה ולכן קוראים בו הלל שלם ור"ח תשרי החל בראש השנה בו לא קוראים הלל מפני חרדת יום הדין.

הסיבה לדילוג:

מפני שיסוד קריאת ההלל בימים אלו הם מנהג, וכדי להבדיל זאת תקנו לדלג ^{[דרוש מקור: בבלי תענית כח ב]}.

• חול המועד פסח ושביעי של פסח (ובחו"ל גם בשמיני של פסח)- הוא מפני שימים אלו נחוגים גם לזכר נס קריעת ים סוף שהשממחה עליו איננה שלמה כיוון שהמצרים טבעו בים.

הלל הוא קטע תפילה ובו שבח והודאה לקב"ה המורכב ממזמורי תהלים.

הנאמר לאחר תפלת שחרית בימי חגים ומועדים. ישנם ימים בהם קוראים "הלל שלם" הכולל את כל המזמורים, וישנם ימים בהם קוראים את ההלל "בדילוג" (או "חצי הלל") בהם מדלגים על שני קטעים.

הימים בהם אומרים הלל

ימים בהם אומרים הלל שלם

• יום ראשון של פסח (ובחו"ל גם ביו"ט השני של גלויות)
• חג השבועות (בחו"ל בשני הימים)
• כל ימי חג הסוכות
• שמיני עצרת (ובחו"ל גם שמחת תורה)
• שמונת ימי חג החנוכה.

כפיליות פסוקים

ישנם פסוקים בהלל אותם נוהגים לומר פעמיים:

"אודך ה' וכו'"

"אבן מאסו וכו'"

"מאת ה' וכו'"

"זה היום וכו'"

כמו כן, כופלים את שני חלקי הפסוק "אנא ה'" (כלומר: כופלים תחילה את "אנא ה' הושיעה נא" ולאחר מכן כופלים את "אנא ה' הצליחה נא").

האשכנזים נוהגים לכפול גם את הפסוקים: "ברוך הבא וכו'", "אל ה' וכו'" ו"אלי אתה וכו'", ואת הפסוק "הודו לה' וכו'" האחרון נהגו לכפול גם הספרדים.

This article "מן המצר קראתי יה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:מן המצר קראתי יה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

---

 Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !

Read or create/edit this page in another language

• מן המצר קראתי יה in English