מלחמת האזרחים ברואנדה
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
מלחמת האזרחים ברואנדה הייתה מלחמת אזרחים שהתקיימה במדינה בין הכוחות המזוינים ברואנדה אשר ייצגו את הממשלה לבין המורדים הפטריוטים ברואנדה (RPF) שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'). המלחמה החלה ב-1 באוקטובר 1990 והסתיימה ב-18 ביולי 1994. הבסיס למלחמה היה בסכסוך ארוך השנים בין שבט ההוטו לשבט הטוטסי. אנשי ההוטו תפסו את השלטון בשנת 1959 (בברכת המושל הבלגי, שעזב רק בשנת 1962 עם קבלת העצמאות). עם שליטת ההוטים, נאלצו למעלה מ-336,000 טוטסים לבקש מקלט במדינות שכנות. קבוצה של פליטים אלה אשר התאגדו באוגנדה, ייסדו את ה-RPF תחת הנהגתו של פרד רוויגימה.
מלחמת אזרחים זו הובילה לרצח העם ברואנדה שהחל ב-6 באפריל 1994 והסתיים ב-18 ביולי במהלכם נהרגו בין 500,000 ל-1,000,000 טוטים והוטים.
ה-RPF אשר ניצח במלחמה זכה בשליטה במדינה, כאשר פול קגאמה נעשה המנהיג. קגאמה כיהן כסגן נשיא משנת 1994 וכנשיא משנת 2000. ה-RPF החל בתוכנית שיקום של בניית תשתשיות המדינה והנעת הכלכלה והביא את מבצעי רצח העם למשפט וקידם פיוס בין שני המחנות. בשנת 1996 פתחה ממשלת רואנדה בראשות ה-RPF במתקפה נגד מחנות פליטים בזאיר, ביתם של מנהיגי המשטר לשעבר ומיליוני פליטים משבט ההוטים. פעולה זו החלה את מלחמת קונגו הראשונה, שהוציאה את השלטון הוותיק מהנשיא מובוטו סזה סקו מהשלטון. נכון לשנת 2020, קאגמה ו-RPF נותרו הכוח הפוליטי הדומיננטי ברואנדה.
רקע[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. המתיישבים המוקדמים של מה שהיא עכשיו רואנדה היו טווים, עם ילידי, פיגמים, אשר התיישבו באזור בין 8000 ל-3000 לפנה"ס. בין השנים 700 לפני הספירה ל-1500 לספירה נדדו קבוצות בנטו לאזור והחלו לנקות אדמות יער לחקלאות. להיסטוריונים ישנן מספר תיאוריות לגבי נדידת הבנטו. תיאוריה אחת היא שהמתיישבים הראשונים היו ההוטו, והטוטסי נדדו מאוחר יותר והקימו קבוצה גזעית מובהקת, שמקורה בקרן אפריקה. תיאוריה חלופית היא שההגירה הייתה איטית ויציבה, כאשר קבוצות נכנסות השתלבו בחברה הקיימת ולא השתלטו עליה. לפי תיאוריה זו ההוטו והטוטסי הם סוג אחרון, ולא הבחנה גזעית.
המתיחות האתנית בין רוב ההוטו למיעוט הטוטסי שורשיה בעידן בו שלטה האימפריה הבלגית במדינה, כאשר הממשל הבלגי עודד את האינטרסים של הטוטסי ופגע באינטרסים של ההוטו, ובכך שהתעמתו שני השבטים, חיזקו הבלגים את כוחם במדינה. עם זאת, כשעזבו את רואנדה, הם השאירו אחריהם מבנה חברתי מאוד לא יציב. פרקים נפרדים של עימותים בין הוטו לטוטסים תועדו כבר בשני העשורים הראשונים לאחר קבלת עצמאות ב-1962.
גל חדש של מתח אתני שטף את המדינה בשנת 1990. אחת הסיבות העיקריות הייתה ההאטה הכלכלית ומחסור במזון. במהלך השנה סבלה המדינה ממזג אוויר גרוע ויבש וממחירים נמוכים יותר לקפה, מצרך יצוא גדול של המדינה. בעיות אלה תרמו ליצירת אקלים פוליטי מסוכן ביותר. מתח זה הוחמר על ידי הבטחות צרפתיות לעמי מרכז אפריקה לעזור להם לבנות דמוקרטיה. רבים מהרואנדים שמעו קריאה זו, והחלה הקמתה של תנועה דמוקרטית, רובם סטודנטים, אשר חבריה מחו באופן אקטיבי בקיץ 1990 כנגד מדיניות הממשלה המקומית אשר לא באמת איפשרה לדמוקרטיה להתקיים במדינה.
במקביל, החלה התסיסה בתוך הקהילה האתנית הטוצית. אותם טוטים שגורשו מהמדינה לפני יותר משלושים שנה והיו במחנות פליטים במדינות שכנות התאספו בקבוצה מאורגנת - החזית הפטריוטית הרואנדית (RPF). ההוטו ראה באנשים אלה נציגים של האצולה המושחתת, שגורשו בצדק מהארץ. הם ציינו כי צאצאי הטוטים האלה כבר לא יודעים דבר על רואנדה ולא דיברו צרפתית אלא אנגלית. אולם הטוטים הגולים דרשו הכרה בזכויותיהם, כולל הזכות לחזור למולדתם. הם החלו להפעיל לחץ על ממשלת רואנדה ובסופו של דבר אילצו את ממשלתו של ז'ובנל הבירימנה לעשות ויתורים. על ה-RPF פיקד האלוף פרד רוויג'ימה, שקודם לתפקיד סגן שר הביטחון באוגנדה השכנה. עם זאת, שנאת זרים הולכת וגוברת הביאה להחמרת החקיקה האוסרת כעת על כל אזרחי אוגנדה, כולל פליטי רואנדה, להחזיק אדמות במדינה.
הייברימאנה נאלץ להקים ועדה לאומית שתחקור את "מושג הדמוקרטיה" ותתחיל לעבוד על הקמת "אמנה פוליטית לאומית" שתפייס בין ההוטו לטוטסי. ברגע קריטי זה במשא ומתן, המצב יצא מכלל שליטה. בשלב זה, ה-RPF כבר לא היה מוכן לחכות שממשלת רואנדה תמלא את הבטחותיה והחלו בפרעות.
ה-RPF הוקם בדצמבר 1987 כממשיך דרכו של הברית לאחדות הלאומית ברואנדה. הארגון החדש שם לו למטרה להקל על החזרת כל פליטי רואנדה לרואנדה, בכוח אם יהיה בכך צורך, ולקבוע אחדות לאומית ודמוקרטיה במדינה. ה-RPF כלל בעיקר את הדור השני של הטוטוסים הגולים ומונה יותר מארבעת אלפים אנשי צבא שהוכשרו היטב בצבא אוגנדה ובעלי ניסיון קרבי.
המלחמה[עריכה]
פלישת 1990[עריכה]
בשעה 2:30 לפנות בוקר ב-1 באוקטובר 1990 כחמישים ממורדי RPF פלשו לאוגנדה ורואנדה והרגו איש מכס שהוצב בגבול. אחריהם הגיעו כמה מאות מורדים נוספים, לבושים במדי צבא אוגנדה ובנשק הכולל מקלעים ומשגרי רימונים. דרישות ה-RPF כללו סיום של הפרדה אתנית ומערכת זהות, כמו גם רפורמות פוליטיות וכלכליות אחרות, המייצגות את RPF כארגון דמוקרטי המבקש להפיל את המשטר המושחת. נשיא אוגנדה, יוורי מוסווני, ונשיא רואנדה, הבירימנה, שהו באותה עת בניו יורק בפסגה העולמית לילדים[1]. תפקידה של אוגנדה בסכסוך הועמד מיד בספק. סביר להניח שיוורי מוסווני ידע על תוכניות ה-RPF, אך לא תמך בהן בגלוי. ליוורי מוסווני היו מספר מניעים שלא להתערב, כולל עניין ביציבות במערב אוגנדה וההזדמנות לחזק את העמדה במשא ומתן עתידי עם הפליטים. מאוחר יותר החליט מוסווני החליט לעזור למפלגת RPF רק לאחר שזכה לשמור על יציבות במדינתו.
בימים הראשונים של הלחימה, ה-RPF זכה להצלחה משמעותית, והתקדם 60 ק"מ בדרום המדינה. צבא ממשלת רואנדה היה עדיף מבחינה מספרית וגם קיבל סיוע מכלי הרכב המשוריינים והמסוקים הצרפתיים, אך ה-RPF נהנה מאלמנט ההפתעה. הצלחותיו של החזית נקלעו מעט לקשיים עקב מותו של המפקד פרד רוויג'ימה ביום השלישי למתקפה. סביר להניח שרוויג'ימה נהרג על ידי הכפוף לו, הגנרל פיטר ביינגאנה, אם כי לאחר מכן טען ה-RPF כי הוא נהרג מכדור תועה.
This article "מלחמת האזרחים ברואנדה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:מלחמת האזרחים ברואנדה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Peter Biles in Nairobi, Rwanda calls for aid to halt rebels, the Guardian, 1990-10-04 (בEnglish)
