מיעוט ילידי
מיעוט ילידי הוא מושג המתייחס למיעוט אשר המאפיינים שלו ייחודיים אבל בשונה ממיעוטים אחרים, מדובר בקהילה של אנשים שחיו במקום לפני הופעת המדינה או החברה הנוכחית. למיעוט זה מאפיינים והתנהלות הנובעים מהעובדה כי המציאות הנוכחית התפתחה סביבם בעודם נמצאים ומתנהלים בנוף ילדותם. להיסטוריה ולנרטיב שלהם חלק מרכזי בהוויתם לצד שאר המאפיינים הטיפוסיים לקבוצות מיעוט[1].
ילידים[עריכה]
אין הגדרה כוללת המקובלת למושג ילידים. אוכלוסיות ילידיות בדרך כלל אינן הרוב באוכלוסייה הכללית בה הם חיים, אף על פי שלעיתים קרובות הם האוכלוסייה שהתקיימה במקום עוד לפני שהתפתחה האוכלוסייה המאכלסת את תא השטח המדובר. כעקרון, אוכלוסיות ילידיות הן בעלות תרבות ייחודית ולעיתים קרובות, אורחות החיים שונות מאוד מאשר האוכלוסייה הכללית. השוני מתאפיין במספר תחומים תרבות, חברה, שפה ועוד. אף על פי שלעיתים קרובות האוכלוסייה הילידית מהווה מיעוט במקום מגוריהם, לא תמיד כך הדבר. ישנן ארצות (באמריקה הלטינית למשל) בהן האוכלוסייה הילידית מהווה את רוב האוכלוסייה.
מיעוט[עריכה]
מיעוט הוא קבוצה החולקת מאפיינים לאומיים, אתניים, דתיים או בעלי מאפיינים שפתיים משותפים, הקטנה יותר משאר האוכלוסייה. בדרך כלל מיעוטים דומיננטיים פחות ביחס לאוכלוסיית הרוב בתחומים של כלכלה ופוליטיקה בארץ בה הם חיים[2].
הגדרה עצמית[עריכה]
הזכות להגדרה עצמית לכל העמים הוכרה לראשונה במגילת האומות המאוחדות. נושא זה נתון לוויכוח מתמיד ומחלוקת עזה. החוק הבין לאומי עדין לא הכריע בתחום זה. על פי האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR) לכל העמים הזכות להגדרה עצמית ועל כן זכותם להגדיר את מעמדם הפוליטי ולנהל את הכלכלה שלהם, לפתח עצמם חברתית ותרבותית. זכות זו מקנה לעם גם זכויות כלכליות הכוללות ניצול משאבי טבע ללא מחויבות מוקדמת לשיתופי פעולה בין לאומיים[3]. המושג "לכל העמים" בה להדגיש כי זכות זו ניתנת רק בצורה קולקטיבית ולא ניתנת לפרטים בודדים. בהתחלה זכות זו ניתנה לאוכלוסיות שאכלסו שטח גאוגרפי מובהק וקבוע. במיוחד לטובת עמים שדוכאו על ידי משטרים קולוניאליסטים. ההצהרה על הענקת העצמאות למדינות ולעמים קולוניאליים והפסיקה של בית הדין הבינלאומי לצדק, מדגישה את הקשר בין הזכות להגדרה עצמית לבין עמים החיים בשטחים שיושבו על ידם. בהקשר זה, הזכות להגדרה עצמית מופעלת "חיצונית" על ידי פרידה מהכוח הקולוניאלי שהגיע לתא השטח והדרישה של העם היושב שם להקים מדינה חדשה. זכותם של עמים שהיגרו למקום מסוים, להגדרה עצמית, מבוססת היטב בחוק הבינלאומי. לאחרונה נקבע כי ניתן לממש את הזכות להגדרה עצמית גם "באופן פנימי"[4]. עצמית פנימית מאפשרת לעם שליטה רחבה יותר על התפתחותם הפוליטית, הכלכלית, החברתית והתרבותית, כמהלך אחרון לפני פרישה מהמדינה בה הם חיים. התפתחות תפיסה חדשה של "עמים' התפתחה עם התפתחות הרעיון של הגדרה עצמית פנימית. בהקשר זה, ההגדרה של "עמים" אינה מוגבלת רק לאוכלוסיית ישות טריטוריאלית קבועה, אלא כוללת גם קבוצות ילידים ולעיתים אף קבוצות מיעוטים אחרות. אף על פי שאין הגדרה מקובלת לחלוטין למושג "עם", לעיתים קרובות מתייחסים להגדרה שהציע בדו"ח המיוחד שכתב לאו"ם, מרטינז קובו במחקרו על אפליית אוכלוסיות מקומיות: "קהילות ילידים, עמים ואומות הם אלה שיש להם המשכיות היסטורית עם חברות טרום פלישה וחברות קדם-קולוניאליות שהתפתחו בשטחן, ורואים עצמם נבדלים ממגזרים אחרים של החברות השוררות כיום בשטחים אלה, או חלקים מהם. הם יוצרים כיום מגזרים לא דומיננטיים בחברה ונחושים לשמור, לפתח ולהעביר לדורות הבאים את שטחי אבותיהם ואת זהותם האתנית, כבסיס המשך קיומם כעמים, בהתאם לדפוסי התרבות שלהם, החברתיים. מוסדות ומערכות משפט"[5].
ההשפעה המתפתחת של טיפוח זהות[עריכה]
לזהות יש השפעה אמיתית על חיי הפרט מכיוון שקשר עם קבוצות חברתיות מגדיר כוח בדרכים שיכולות להגביל או לשפר את ההזדמנויות הפוטנציאליות בחיים. המשמעויות שמתפרשות על ידי אנשים המזדהים עם קבוצה יקבעו כיצד אותם אנשים פועלים במצבים בעולם האמיתי. בפיג'י למשל, ניתן לטעון כי הפילוסופיה וסגנון החיים של הילידים מעכבים את אימוץ הערכים הבריטיים לקפיטליזם, לתיעוש ולחינוך. זהותו של אדם היא סימן העומד בתנאים מסוימים נבחרים, חלקם טבעיים, ביולוגיים או היסטוריים. חוויות החיים האמיתיות ומורכבות הזהות מתרחשות עם פחות ברירה והשפעה גדולה יותר כאשר הם נקבעים על ידי תנאים טבעיים המושפעים ממבנים חברתיים. ההשפעות ארוכות הטווח של הבריטים בפיג'י היו תוצאה של טיפוח זהויות שבסופו של דבר פיצלו את האומה[6].
זכויות חינוך של מיעוטים ועמים ילידים[עריכה]
זכויות חינוך של מיעוטים ועמים ילידים במשפט הבין-לאומי גם בתחום זכויות החינוך של מיעוטים לאומיים, אתניים, לשוניים וילידים ניתן להבחין במגוון ואף במדרג של זכויות. זכות בסיסית היא זכותם, או ליתר דיוק חירותם של מי שמשתייכים למיעוט להקים מוסדות חינוך פרטיים משלהם (מבלי להטיל על המדינה חובה לממנם). לעומת זאת, גישה של קידום זכויות שפה וחינוך של מיעוטים בידי המדינה יכולה לבוא לידי ביטוי בהכרה בזכות של בני המיעוט לחינוך ציבורי בשפתם או לחינוך ציבורי דו-לשוני, שתואם את תרבותם; בזכות להשתתף בעיצוב חינוך כאמור; ואף בזכות לאוטונומיה בחינוך, שבמסגרתה, קהילת המיעוט, בהיקף זה או אחר, יכולה ליהנות מזכויות של ניהול עצמי בכל הנוגע להפעלת מוסדות החינוך שלה, קביעת תוכנית הלימודים, פיקוח על ההוראה, הקצאת משאבים ועוד. לחינוך יש תפקיד חשוב בכל הנוגע לחיזוק תרבויות של מיעוטים וילידים ולהגנה עליהן. לימוד ההיסטוריה, האמונות והתרבויות של מיעוטים ושל עמים ילידים - בקרבם ובקרב כלל האוכלוסייה - תורם למיגור דעות קדומות ביחס אליהם, לקידום יחסים טובים בין קהילותיהם לבין מגזרי אוכלוסייה אחרים ולהשבת יחס של כבוד כלפיהם. זאת ועוד, כאשר ניתנת לקהילות מיעוטים ועמים ילידים הזדמנות לקחת חלק בעיצוב הסדרים חינוכיים אוטונומיים משלהן או כאלה שמותאמים להן, התוצאות החינוכיות הן בדרך כלל טובות יותר[7].
אמנת אונסק"ו נגד אפליה בחינוך[עריכה]
מ-1960 אמנת אונסק"ו נגד אפליה בחינוך מ-1960 מכירה בזכויותיהם של מיעוטים לאומיים להקים או להחזיק, מסיבות לשוניות או דתיות, מערכות חינוך נפרדות. עוד קובעת האמנה, כי "מן ההכרח להכיר בזכותם של בני-המיעוטים הלאומיים לנהל את פעולתם החינוכית שלהם, לרבות החזקת בתי ספר, וכן - בהתאם למדיניותה החינוכית של כל מדינה - להשתמש בשפתם שלהם וללמד אותה. כל זאת בתנאים הבאים: 1) אין להשתמש בזכות זו בדרך שתמנע מבני המיעוטים להבין את השפה והתרבות של הציבור הכללי או לגרום לפגיעה בריבונות הלאומית. 2) אסור שרמת החינוך במוסדות הללו תהיה נמוכה מהרמה הכללית שנקבעה או אושרה על ידי הרשויות המוסמכות. 3) התחנכות בבתי ספר אלה היא רשות[8].
ראו גם[עריכה]
ילידים אונסק"ו ערביי ישראל הגדרה עצמית מיעוט
לקריאה נוספת[עריכה]
Bekerman, Z., & Maoz, I. (2005). Troubles with identity: Obstacles to coexistence education in conflict ridden societies. Identity, 5(4), 341-357.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
This article "מיעוט ילידי" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:מיעוט ילידי. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Ministry of Labour and Social Inclusion, What Defines an Indigenous People?, Government.no, 2019-03-22 (בBritish English)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.United Nations High Commissioner for Refugees, Minorities and Indigenous Peoples, UNHCR (בEnglish)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.International Law & World Order, Martinus Nijhoff Publishers, עמ' 1–14, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 978-90-04-20870-4
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Joshua Clark, Fifty Years of the International Convention on the Elimination of all Forms of Racial Discrimination, Manchester University Press, 2017-12-20, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 978-1-78499-304-7
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.General Recommendation No. 21: Right to self-determination : . 23.08.1996.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Zvi Bekerman, Ifat Maoz, Troubles With Identity: Obstacles to Coexistence Education in Conflict Ridden Societies, Identity 5, 2005-10, עמ' 341–357 doi: 10.1207/s1532706xid0504_3
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Bell Yosef, אליה וקוץ בה: המעמד הנורמטיבי של יוזמות חקיקה
The Normative Status of Legislative Initiatives, SSRN Electronic Journal, 2017 doi: 10.2139/ssrn.3336101 - ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Convention against Discrimination in Education, portal.unesco.org
