מילה מאובנת
מילה מאובנת היא מילה שאינה קיימת בשימוש חופשי אצל הדוברים, אלא כבולה לצירוף מסוים.
מלשון המקרא[עריכה]
מילים מאובנות רבות הן מילים יחידאיות. בעבר, בעקבות הנוהג לשתול כהרמזים צירופים מהמקרא כמות שהם, מספר המילים היחידאיות שהיו אף מאובנות היה רב יותר, אך הן זכו לחיים משל עצמן. בין המילים שנותרו מאובנות מהמקרא: תבנית:שלושה טורים
ברבדים מאוחרים יותר[עריכה]
העברית ירשה מילים מאובנות גם ברבדים מאוחרים יותר. בחלקן המילים הופיעו בשימוש חופשי קודם שהתאבנו, באחרות המילה הגיעה כבר מאובנת. ביניהן יש גם צירופים שנשאלו מלועזית, ואחת המילים הזרות נשארה כמות שהיא. ביניהם ניתן למצוא:
- אטלולא, כבצירוף חוכא ואטלולא. המילה חוכא גם היא מאובנת בעברית החדשה, אך בלשון חז"ל נעשה בה שימוש חופשי.
- אמוק, כבצירוף ריצת אמוק.
- בסמטי, כבצירוף אורז בסמטי.
- דנדש, כבצירוף חדש דנדש. (המילה נוצרה לצורך החריזה.)
- חמום, כבצירוף חמום מוח.
- שביט, כבצירוף כוכב שביט.
This article "מילה מאובנת" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:מילה מאובנת. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
