You can edit almost every page by Creating an account. Otherwise, see the FAQ.

מיזמי ויקיפדיה/נבחרי ציבור פוטנציאליים/ארכיון

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

דף זה מרכז ביוגרפיות של אנשי ציבור שניסו או מנסים להיבחר לכנסת או לרשויות המקומיות. בעתיד יהיה ניתן להשתמש במידע זה, בשעת הצורך. המידע על "הבאים בתור" להיכנס לכנסת העשרים וחמש נמצא בדף הראשי של המיזם.

חברי כנסת פוטנציאליים[עריכה]

בל"ד[עריכה]

גשר[עריכה]

  • גלעד סממה – עו"ד. מנכ״ל המשרד לאזרחים וותיקים לשעבר.
  • דן שחם – ד"ר, דיפלומט בשירות החוץ, שגריר לשעבר.
  • חגי לביא – איש חינוך, סגן מנהל תיכון בויאר ירושלים.
  • מיכל הירש-נגרי – מנכ״ל עיריית רעננה לשעבר, זוכת פרס החינוך.

הבית היהודי[עריכה]

אמיתי כהן[עריכה]

אמיתי כהן, נולד בשנת תשל"ז (1977) ולמד בבית ספר הדתי כפר אליהו שבגדרה. למד בישיבה התיכונית ישיבת הדרום שברחובות ובישיבת ההסדר "אור עציון". שירת כלוחם בגדוד 12 בגולני ולאחר שסיים את מסלול "ההסדר", שימש כשליח בקהילה היהודית במרסיי שבצרפת, מטעם ארגון "תורה מציון". במסגרת השליחות, עסק בחיבור הקהילה המקומית למדינת ישראל ועודד מאות מילדי הקהילה היהודית שבעיר להגיע לקייטנות וטיולים בישראל.

בשנת 2002, נישא למיכל לבית שרייבר, אחות במקצועה, ולהם חמישה ילדים. בשנתיים הראשונות לנישואיהם, שימש כמנכ"ל הגרעין התורני בעיר יבנה ולאחר מכן עברו לעיר רחובות, שם הם מתגוררים עד היום. את פעילותו הציבורית החל כהן בהנהגה הצעירה של מפלגת "תקומה", שם ריכז את מחוז הדרום. בהמשך, הקים כהן בעיר רחובות את עמותת "למען אחיי" המשמשת סניף מקומי של תנועת החסד "אורות חסד" מיסודו של הרב חנן פורת. כמו כן, הקים את המרכז התורני-קהילתי, במסגרתו היה שותף בהקמת שלושה בתי כנסת לקהילה הצעירה. בשנת 1998 הוצב אמיתי כהן במקום ה-3 ברשימת המפד"ל-האיחוד הלאומי, בבחירות המוניציפליות לעיריית רחובות. משמש כחבר מועצת עיריית רחובות. מחזיק תיק שכונות ומורשת ישראל, התרבות היהודית, הנוער הדתי ויושב ראש ועדת הכספים של רשת המתנסים. הוא עומד בראש הפורום הדתי-לאומי ברחובות.

לפני כן שימש כיועץ ראש עיריית רחובות וכגזבר המועצה הדתית. שניים מהישגיו הבולטים הם הקמת גרעין תורני-משימתי בשכונת "קריית משה" בעיר רחובות, שנועד לחזק ולקדם את חברי הקהילה האתיופית, המתגוררים בשכונה, וכן הבאת המועצה הדתית למאזן תקציבי לאחר כ-20 שנות גירעון. ברשימת מפלגת הבית היהודי לכנסת ה-19 הוצב כהן במקום ה-17. בבחירות המקומיות של 2018 עמד בראש רשימת הבית היהודי ברחובות.

אנט חאסכייה[עריכה]

ערך עליה נמחק בעבר (ש:אנט חאסכייה) בשל חוסר חשיבות. אם תיבחר יש לבקש שחזור של הערך ולעדכנו.

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

אנט חאסכיה (נולדה ב-25 במרץ 1969) היא פעילה ציבורית ערביה-מוסלמית-ישראלית העומדת בראש ארגון 'הקול האמיתי', גוף המעודד צעירים ערבים להתגייס לצה"ל ולשירות לאומי.

אנט חאסכייה נולדה בעיר עכו למשפחה מוסלמית ולה שבעה אחים. אביה היה פעיל במפלגה הקומוניסטית הישראלית. מגיל 23 מגדלת את שלושת ילדיה כאם חד הורית לשני הבנים דדו וחוסאם והבת סוהא. לאחר שהתגרשה, עברה מעכו עם ילדיה כאם חד הורית והיא מתגוררת בקיבוץ יחיעם. ילדיה של אנט התנדבו כולם לצה"ל כאשר בנה הבכור שירת ביחידה מובחרת והשתחרר כחייל מצטיין, בתה שירתה כמורה חיילת בחיל החינוך ושוחררה כחיילת מצטיינת, ובנה הצעיר שמשרת בגולני ושירת גם במבצע צוק איתן. בשל עמדותיה ופעילותה הציבורית סבלה מהתנכלויות ופגיעה בפרנסתה. במאי 2015 פרסמה חאסכייה בדף הפייסבוק שלה תמונה של בנה עושה קידוש ועדכנה כי שני בניה התגיירו.[1]

בשנת 2011 הקימה תנועה בשם "הקול האמיתי". בשנת 2012 הצטרפה למאבק הציבורי שהתקיים בנושא "השוויון בנטל" ונשאה דברים בהפגנת "מחאת הפראיירים" בה קראה לכלול גם את הערבים הישראלים בקבוצות שמהן דורשים לשאת בנטל המשותף. בין היתר קראה: "ערביי ישראל, צאו מהגטו"... "תפסיקו להיות קול דומם ועַם ממורמר ומקופח. יש לכם הזדמנות למחות על האפליה והגזענות. חברי הכנסת הערבים מובילים אתכם לתהום. שוויון הזדמנויות שווה שוויון בנטל". בשנת 2014 הוענק לה פרס בכנס בכנס הציוני השני למען זכויות אדם מטעם תנועת אם תרצו.[2] בשנת 2014 התמודדה בפריימריז של מפלגת הבית היהודי לבחירות לכנסת ה-20 ונבחרה למקום ה-25, אך לא נכנסה לכנסת.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.גיא עזרא, ‏חאסכייה עוררה סערה וחשפה: שני בניי התגיירו, באתר "סרוגים", 31 במאי 2015
  2. דבריה של אנט בעת מעמד קבלת הפרס בערוץ היוטיוב של תנועת אם תרצו.


קטגוריה:פוליטיקאים ישראלים קטגוריה:ערבים ישראלים קטגוריה:פעילים פוליטיים ישראלים קטגוריה:ציונים לא יהודים

ג'רמי גימפל[עריכה]

יש ערך על אודותיו בוויקיפדיה האנגלית שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ')

ג'רמי גימפל מצביע לראשות הבית היהודי

ג'רמי (ירמיהו) גימפל (נולד ב-1980) הוא איש תקשורת ופעיל פוליטי. נולד באטלנטה ועלה לארץ ב-1991. בוגר הישיבה התיכונית "נווה שמואל" באפרת, מכינה קדם-צבאית עצם בעצמונה וישיבת עתניאל. שירת בחטיבת גבעתי במסגרת ישיבת הסדר. בוגר קורס מ"כים. שימש כסמל מחלקה. בעל שני תארים ראשונים במשפטים ובמינהל עסקים מהמרכז הבינתחומי הרצליה. הוסמך לרבנות בישיבת "אורייתא" ו"כולל אגודת אחים" שבעיר העתיקה בירושלים. למד לקראת תואר שני בתנ"ך במכללת הרצוג.

איש תקשורת הפועל בתחום ההסברה. הקים ומנהל את ערוץ הטלוויזיה thelandofisrael.com, המשדר תכנים ל-36 מיליון צופים ברחבי העולם.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור] פעיל ברשתות החברתיות – בעמוד הפייסבוק שלו יותר מ-300,000 חברים[1] ולערוץ היו טיוב שלו יש יותר מ-12 מיליון צפיות.[2] מנהל קשרים עם חברי קונגרס רבים בארצות הברית. משמש יועץ לקשרי חוץ של המועצה האזורית גוש עציון.

עורר סערה כשנחשף סרטון בו הוא מדבר על האפשרות של פיצוץ כיפת הסלע על מנת להניח אבן פינה לבית המקדש. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת. נבחר למקום 14 ברשימת הבית היהודי לכנסת ה־19 אך לא נכנס לכנסת. לאחר מכן, התמנה להיות סמנכ"ל תנועת המזרחי העולמי. נשוי לתהילה ואב לחמישה. תושב נווה דניאל. שליפות עם ג'רמי גימפל ב-NRG יהדות.

דורון דנינו[עריכה]

הרב ד"ר משה דורון דנינו. נולד ביפו ב-1970 לאליהו ועליזה, שעלו ממרוקו. בוגר בית הספר צייטלין. חבר קיבוץ שדה אליהו. נשוי להלה ואב לארבעה. מרצה באוניברסיטת בר-אילן. חבר בארגון רבני צוהר. שירת כקצין בחטיבת הנח"ל ובחטיבת הצנחנים. חוקר הזהות הספרדית ועיירות הפיתוח במדינת ישראל. לאחר סיום לימודי התואר הראשון בלימודי ארץ ישראל ותנ"ך לימד במשך שש שנים בבית הספר האזורי שק"ד בשדה אליהו. במקביל סיים את לימודי התואר השני בתולדות ישראל ולימודי הסמכה לרבנות. בשנת 2000 יצא עם משפחתו לשליחות בת ארבע שנים מטעם הסוכנות היהודית באנטוורפן, בלגיה. עם חזרתו לארץ כתב דוקטורט במחלקה לתולדות ישראל בבר-אילן בנושא "הפולמוס על האמונה בגלגול נשמות בקהילות הספרדיות במערב אירופה".

דורג במקום ה-20 בבחירות לכנסת ה-19. לאחר הבחירות מונה כראש מטה סגן השר לשירותי דת.

במקביל לעבודתו האקדמאית, עוסק הרב ד"ר דנינו גם במספר תחומים נוספים:

  • חבר הוועדה הרעיונית-מדינית של תנועת הקיבוץ הדתי.
  • חבר הנהלת הקהילה וחבר המזכירות הרחבה בקיבוץ שדה אליהו.
  • חבר הוועד המנהל של כפר הנוער נווה עמיאל.
  • חבר בארגון רבני צוהר.
  • חבר בוועדת "יונה-ספיבק" - ועדה שהוקמה בעקבות גלי המחאה החברתית, על ידי ראשי ארגוני הסטודנטים באוניברסיטאות, כמענה לוועדת טרכטנברג.
  • במסגרת שירות המילואים משמש כקצין מודיעין בקצין העיר עפולה

קטגוריה: פעילים פוליטיים ישראלים

חגית גיבור[עריכה]

חגית מוריה-גיבור, בעלת תואר ראשון בחינוך לא פורמלי ותקשורת. ותעודה מהמרכז להכשרה פוליטית. הייתה פעילה במאבק נגד ההתנתקות ב-2005 ונעצרה על מחאתה בשידור חי מול ראש הממשלה אריאל שרון בחידון התנ"ך העולמי.[3] בתור ילדה נסעה עם משפחתה לשליחות בניו יורק ומאז גדלה באפרת שבגוש עציון. בגיל 14 הצטרפה לארגון נח"ת (נוער חובב תנ"ך) ובהמשך שימשה כמנהלת של מחוז ירושלים ומדריכה במחנה החידון העולמי. שירתה שנתיים עם נוער במצוקה. בקיץ 2006 טסה להדריך במחנה יהודי בארצות הברית דרך הסוכנות היהודית. אריה, בעלה, הדריך גם הוא במחנה הקיץ מטעם הסוכנות ושם פגשה אותו, הם נישאו כעבור חצי שנה. ב-2008 איבדה את אחיה החורג בפיגוע ב"מרכז הרב". הקימה במהלך מבצע צוק איתן את מיזם "מתגייסים בשבילך" לעזרה לנשות חיילים. משמשת כראש בית המדרש באמי"ת רחובות ומאמנת להעצמה נשית. התגוררה בגני טל, נשואה ואם לשלושה. את שני ילדיה האחרונים ילדה בלידת בית.

לאחר הבחירות הפנימיות הוצבה במקום ה-37 ברשימה הסופית לכנסת (36 לאחר פטירת אורי אורבך) ולא נבחרה לכנסת. בדצמבר 2016 חשפה חשדות להטרדות מין מצד ח"כ מכהן ממפלגתה (ניסן סלומיאנסקי) שלא הבשילו לכתב אישום.[4] בבחירות המקומיות ב-2018 למועצת אפרת התמודדה מטעם רשימת "אפרת שלי" אך לא נבחרה למועצה. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש במרץ 2020 התמודדה גיבור במקום ה-14 ברשימת "קול הנשים" שהוקמה לקראת בחירות אלו ולא עברה את אחוז החסימה.

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. [שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.https://chagitgibor.co.il/ אתר האינטרנט הרשמי] של חגית גיבור שגיאת לואה ביחידה יחידה:wikidata בשורה 335: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).)

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. דף הפייסבוק
  2. ערוץ היו טיוב
  3. וידאו של המחאה בחידון התנ"ך
  4. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רויטל עמירן, חושפת פרשת סלומינסקי: "שרפתי את עצמי במפלגת הבית היהודי", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 5 בדצמבר 2017

עמיעד טאוב[עריכה]

ערך שנכתב עליו נמחק בעקבות תוצאות הצבעת מחיקה. במקרה של בחירה נא לבקש את שחזור הערך בוק:במ, ולעדכן אותו כפי שעודכן כאן.

עמיעד דוד טאוב (נולד בט"ו בתמוז ה'תשל"ז, 1 ביולי 1977) הוא עיתונאי ופעיל ציבור ישראלי, המשמש משנה לראש עיריית מודיעין ויושב ראש פורום ראשי הסניפים של מפלגת הבית היהודי.

קורות חייו[עריכה]

טאוב נולד בישראל. למד בבית ספר יסודי סגולה בבני ברק ובתיכון צייטלין בתל אביב. שירת בצה"ל כלוחם ביחידה מובחרת ולאחר מכן כקצין במילואים. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה ותואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת בר-אילן.[1] בשנת 2003 עמד בראש קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת בר-אילן שהקימה את הירחון נקודתי. טאוב היה עורכו של הירחון וכתב בו טור קבוע. בשנת 2007 הקים את אתר האינטרנט דתילי וסגר את הירחון. מאז 2006 הוא מנהל ובעלים של "עט תקשורת" ('עט' ראשי תיבות של שמו), משרד לייעוץ תקשורתי וניהול קמפיינים. בין היתר, ניהל את קמפיין מפלגת "הבית היהודי" בבחירות לכנסת השמונה עשרה.

מאז 2008 הוא כותב טור שבועי בעלון השבת מצב הרוח. במשך תקופה היה עיתונאי ספורט בידיעות אחרונות ובמקומונים שונים. בשנת 2011 יצא לאור ספרו "מזימה", העוסק בביצוע ניסיון ההשתלטות על ישראל על ידי אדם הנעזר באשת תקשורת, פוליטיקאי ואיל הון.[2] בשנת 2018 יצא לאור ספר ילדים שכתב, "אחי מיוחד".[3] טאוב היה יושב ראש אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן וסגן יושב ראש התאחדות הסטודנטים הארצית.[1] שימש כיועצו של זבולון אורלב בהיותו יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת.

בשנת 2009 הוצב במקום ה-23 ברשימת הבית היהודי לכנסת ה-18.[4] במאי 2012 הודיע טאוב על התמודדותו בבחירות המקדימות (פריימריז) של מפלגת הבית היהודי.[1] לאחר שהודיע על התמודדותו, השתמש באופן חד פעמי בטור השבועי שלו במצב הרוח כדי לקדם את מועמדותו, וספג ביקורת על כך.[5] בבחירות עצמן הגיע למקום ה-22.[6] במרץ 2013 נבחר ליו"ר סניף הבית היהודי במודיעין-מכבים-רעות.[7] לאחר מכן הקים את פורום ראשי הסניפים של הבית היהודי והוא שימש כיושב ראש הפורום.[8]

בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2018 עמד בראש רשימת "הבית היהודי" למועצת העיר מודיעין-מכבים-רעות,[9] נבחר למועצה ומונה למשנה לראש העיר.

טאוב שימש נציג הצעירים בקונגרס היהודי העולמי. בשנת 2013 נבחר כחבר בוועד הפועל של ההסתדרות הציונית העולמית ואף שימש כחבר בנשיאות הוועד הפועל הציוני. בשנת 2019 מונה לחבר בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. בינואר 2020 פרש טאוב מחברות במפלגת הבית היהודי שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עמיעד טאוב פורש מהבית היהודי: הדגלים שיצגה בעיניי כבר אינם, כיפה, ‏2020-01-14 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Yifat Reuven, עמיעד טאוב על פרישתו הדרמטית מהבית היהודי: "לא מקובלת עלי ההתנהלות העסקנית של הרב פרץ", כל העיר מודיעין, ‏2020-01-16

בשנת 2014 יסד את עמותת "אופק חזרה לחיים" הפועלת לשיפור מערכת הבריאות בישראל, מניעת רשלנות רפואית וסיוע למשפחות שחוו משבר רפואי,[10] והוא עומד בראשה. בנו של טאוב, אופק, נפגע קשה בעקבות רשלנות רפואית, כשהיה בן שמונה חודשים.[11] נשוי לרות ואב לחמישה, מתגורר במודיעין-מכבים-רעות.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. 1.0 1.1 1.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אבי חיים, מועמד נוסף בבית היהודי: עמיעד טאוב, באתר ערוץ 7, 30 במאי 2012
  2. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עוזי ברוך, ספר ביכורים לעמיעד טאוב: מזימה, באתר ערוץ 7, 17 במאי 2011
  3. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אחי מיוחד: ספר חדש לאחים של ילדים עם צרכים מיוחדים, באתר "סרוגים", 28 במרץ 2018
  4. רשימות המועמדים המפורטות שאושרו: הבית היהודי - מפד”ל החדשה באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18
  5. צוריאל הורוביץ, מעלעל, באתר כיפה, 13 במאי 2012
  6. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רשימת מועמדי "הבית היהודי" לכנסת ה-19, באתר ועדת הבחירות המרכזית
  7. עמיעד טאוב נבחר ליו"ר סניף הבית היהודי במודיעין, 6 במרץ 2013, באתר מקומונט מודיעין
  8. כתבות באתרים ערוץ 7 ודתילי
  9. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מהפך בבית היהודי במודיעין: מועמד חדש למועצת העיר, באתר "סרוגים", 11 בפברואר 2018
  10. אתר עמותת אופק
  11. פרשת אופק טאוב: רופאי הפעוט שהפך ל"צמח" לא יועמדו לדין, באתר חדשות 10

{{[[תבנית:שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מיון רגיל:טאוב, עמיעד|שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מיון רגיל:טאוב, עמיעד]]}} קטגוריה:בוגרי בית הספר צייטלין קטגוריה:בעלי טור ישראלים קטגוריה:עיתונאים ישראלים קטגוריה:פובליציסטים ישראלים קטגוריה:פעילים פוליטיים ישראלים קטגוריה:בוגרי בית הספר סגולה קטגוריה:סגל ידיעות אחרונות

צחי פנטון[עריכה]

צח (צחי) פנטון נולד בחיפה בשנת ה'תשכ"ז, גדל בירושלים וגר באלקנה. אלוף משנה בצה"ל (מיל.). למד בישיבות ההסדר הכותל ומעלה-אדומים ושירת בגבעתי ובגופי מודיעין וביטחון. בוגר אוניברסיטת בר-אילן, הדריך וריכז בעזרא ובני עקיבא. בשנת 2003 היה מועמד לראשות המועצה המקומית אלקנה ושימש כיו"ר וועדת החינוך וחבר מועצה. כמו כן היה נציג היישוב למועצת יש"ע המתחדשת. בשנת 2005 הקים והוביל את המטה המשותף. לקראת הבחירות לכנסת ה-17 נבחר במקום ה-32 ברשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל. בבחירות לכנסת ה-18 נבחר לרשימת הבית היהודי לכנסת במשאל הציבורי. היה מנהל בחברת ההיי טק 'קומברס' ומנהל את "ברקת", סוכנות למודיעין עסקי וביטחון. נשוי ואב לשישה. מוסמך לרבנות. מעביר שיעורים רבים, מרצה במסגרות שונות וכן משמש כמנכ"ל עמותת "כולל רצון יהודה" בפתח תקווה. בשנת 2021 הוצע לתפקיד הרבצ"ר לאחר שהרב אייל קרים יפרוש. בשנת 2022 קבל מהרמטכ"ל פרס 'מיזם מילואים מצטיין' על צוות ייחודי שהקים. אמו, מינה פנטון שימשה חברת מועצת עיריית ירושלים ויו"ר הועדה לקידום מעמד האשה בבירה. אביו הרב ד"ר צבי פנטון היה תלמיד חכם, מדען וצייר, ועבד כמנהל מחלקת הרוקחות במשרד הבריאות.

קטגוריה:חברי מועצה ברשויות מקומיות בישראל

רחמים נסימי[עריכה]

טיוטה:מיזמי ויקיפדיה/ח"כים פוטנציאליים/הבית היהודי/רחמים נסימי

מועמדים נוספים[עריכה]

האיחוד הלאומי – תקומה / הציונות הדתית (רשימה)[עריכה]

אורי בנק[עריכה]

נולד בארצות הברית ב-1968. גדל בשיקגו ועלה לארץ בגיל 12. גדל בירושלים. נשאר לגור בארץ, גם לאחר שמשפחתו עזבה את הארץ, כשהיה בן 17. חבר מפלגת מולדת. היה יועצו של השר בני אלון ומנהל סיעת איחוד לאומי-ישראל ביתנו ולאחר מכן סיעת הבית היהודי בכנסת. בוגר ישיבת הקיבוץ הדתי. שירת כחייל בודד בחיל השריון. נשוי ואב לשלושה. תושב נווה דניאל אשר בגוש עציון. שובץ במקום העשירי ברשימת האיחוד הלאומי לכנסת ה-16 והשישה עשר ברשימת "האיחוד הלאומי-מפד"ל" לכנסת השבע עשרה. היה חבר דירקטוריון קק"ל. היה מנהל המכינה הקדם צבאית בנוקדים. בעל תואר ראשון במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. משרת במילואים בהתנדבות כמפקד טנק. בבחירות 2003 ו-2006 היה מנהל קמפיין "האיחוד הלאומי" במגזר דוברי-האנגלית.

שימש בתפקידים:

בדצמבר 2013 נבחר כחבר המועצה האזורית גוש עציון מטעם נוה דניאל. נשוי לטלי ואב לשלושה. בנק הוא מייסד שותף של קרן חברי השדולות הישראליות הבינלאומיות (IIACF) והוביל את "היוזמה הישראלית" יחד עם השר לשעבר בני אלון. לקראת הבחירות לכנסת ה-24 הצטרף למפלגת תקווה חדשה ושימש ראש מטה אפרת וגוש עציון בבחירות אלו.

הימין החדש[עריכה]

הישראלים (2020)[עריכה]

  • עדי צברי – מנכ"לית חברת מוסדות חינוך ותרבות בתל אביב

הכלכלית החדשה[עריכה]

הקישור לערך הוא הפניה. להלן טיוטה – טיוטה:המפלגה הכלכלית החדשה.

הליכוד[עריכה]

אריאל מורלי[עריכה]

אריאל מורלי נולד בי"ט באלול תשמ"ג 28/8/1983 בירושלים. שירת כלוחם בגדוד שמשון בין השנים 2001–2004 ברצועת עזה. בוגר תואר ראשון במדע המדינה ובסוציולוגיה ותואר שני במדע המדינה ובתקשורת פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים. חבר מועצת סניף הליכוד בירושלים וחבר ועידת הליכוד. מתמודד ברשימת הליכוד לכנסת ה־19 במשבצת הצעירים. פעילות ציבורית: עם תחילת לימודיו באוניברסיטה העברית ייסד את "תא לביא" התא הסטודנטיאלי של הליכוד ושימש כיו"ר התא למשך כארבע שנים. בשנת 2010 היה ממיסדי "הדור הצעיר בליכוד", שהיווה בית פוליטי לצעירים וכתובת לפעילות צעירה בתנועה ובעיקר- קידום ערכי תנועת הליכוד. אריאל כיהן כיושב הראש הראשון של הדור הצעיר בליכוד למשך כשנה וחצי. חבר במסדר ז'בוטינסקי במצודת מוריה (ירושלים) והצעיר ביותר במסדר. מחזיק בתפישה לאומית ליברלית. פעילותו הפוליטית החלה בימי הסכמי אוסלו. כתוצאה משירותו בגזרת עזה התחדדה בו חשיבותו הערכית והאסטרטגית של גוש קטיף. כפועל יוצא מכך, עם שחרורו לקח חלק פעיל במאבק נגד תוכנית ההתנתקות.

עיקרי מצעו: חינוך – השקעה במורים, בשכרם, מעמדם ומיגור תופעת "מורי הקבלן". תחבורה – בניית תשתיות לתחבורה ציבורית נאותה בפריפריה ובמרכזי הערים הגדולות. דיור – מציאת פתרונות דיור לצעירים, כגון בניית מעונות ייעודיים לסטודנטים, פרויקטים להשכרה לזוגות צעירים והגדלת היצע הדירות, תוך התחשבות במדד מיצוי כושר השתכרות. כל זאת, לפי עקרונות של כלכלה חופשית: לא דרך פיקוח על שכר דירה אלא על ידי העלאת מלאי הדירות בשוק. מדינית – מתנגד להקמה של ישות מדינית נוספת ממערב לירדן ועלינו ובעד הבהרת המעמד המשפטי של יהודה ושמרון כפי שבאים לידי ביטוי בדוח אדמונד לוי. דף הפייסבוק הרשמי של אריאל מורלי

קישורים חיצוניים[עריכה]

משה בר[עריכה]

משה בר (נולד ב־3 בדצמבר 1950) הוא אחד מהפעילים החברתיים הוותיקים ביותר במדינת ישראל. הוא משמש כ־30 שנה נציג חברתי בוועדות ציבוריות בכנסת ובפעילויות אל מול משרדי ממשלה מטעם מגזרים בעלי מעמד סוציו־אקונומי נמוך. בשנת 1997 הקים את עמותת "תנו יד לחירש ונכים למען נכים" המייצגת עשרות עמותות מכל רחבי הארץ בפעילויות בכנסת ובמשרדי הממשלה. משה בר נולד וגדל בעיר בת-ים בשם משה זעפרני, ובצעירותו עסק בהקמת מועדוני נוער בעיר. עם סיום בית הספר יסודי, הוא נאלץ לעזוב את בית הספר כדי ללכת לעבוד כחשמלאי רכב על מנת לעזור לפרנס את המשפחה. את שירותו הצבאי עשה בחיל המודיעין והיה מהצוות שהקים את בה"ד 15 במתחם גלילות ב־1969. במהלך שירותו נפצע עקב תאונה בבסיס והיה צריך ללכת מאז עם קב. למרות כי אף פעם לא קיבל הכרה ממשרד הביטחון כנכה צה"ל, הוא החליט שלא לתבוע את משרד הביטחון לקבלת הכרה מטעמים אידאולוגים.

לאחר השירות הצבאי, משה עסק בניהול חברות יהלומים, מועדוני לילה ובתי מלון. ב־1972, פגש את יו"ר ארגון השכונות, יעקב כהן, והתבקש על ידו להיות נציג מטעם הארגון בכנסת על מנת לסייע לשכונות שונות בארץ אל מול ועדות הכנסת ומשרדי הממשלה. באותם ימים החליט לשנות את שמו שם ל"בר". הוא עסק בתפקיד זה עד שבשנת 1986, התבקש על ידי היועץ לענייני עדות ודתות של רה"מ יצחק שמיר, יצחק דוד, להיות עוזרו. ועד שנת 1988 סייע רבות לעליות הרוסית והאתיופית להשתקם בארץ וניהל מטעם יצחק שמיר קשרים עם המגזר הערבי והדרוזי. בשנים 1990–2005 שימש כיו"ר הלובי בכנסת של "התאחדות הסוחרים והעצמאיים הכלליים בישראל" וסייע לעסקים קטנים רבים להחזיק בעסקיהם דרך הקמת קרנות ממשלתיות לסיוע ולהלוואות לעסקים קטנים, כמו כן, סייע רבות לבעלי אולמות שמחה. במקביל שימש כיו"ר ועדת הביקורת של ההתאחדות. בשנת 1992, הוצע לו על ידי רה"מ יצחק רבין להתמודד לכנסת מטעם מפלגת העבודה, אך הוא סירב עקב סיבות אישיות. בשנת 1995, הוצע לו בנוסף על ידי המועמד לראשות הממשלה, בנימין נתניהו להתמודד לכנסת מטעם מפלגת הליכוד, אך גם להצעה הזאת הוא סירב עקב סיבות אישיות.

בעקבות הבעיות השונות שפקדו את אוכלוסיית החירשים בישראל באותה תקופה, משה החליט ב־1997 להקים בשיתוף עם חה"כ יורי שטרן ממפלגת ישראל בעלייה, את עמותת "תנו יד לחירש". מטרת העמותה שהוקמה הייתה לעזור לחירשים במצוקה כלכלית ולסייע לאוכלוסיית החירשים בישראל דרך פעילות בכנסת. העמותה השיגה הישגים רבים כגון: העברת תקציבים לאוכלוסיית החירשים, הכרה באדם חירש כנכה וכו'... בעקבות ההישגים הרבים של העמותה, התבקש בשנת 2002 על ידי אוכלוסיית נכי ביטוח לאומי (נכים החיים מקצבאות של המוסד ביטוח לאומי), לסייע להם בתחומים שונים. בעקבות הסכמתו, שונה שם העמותה ל"תנו יד לחירש ונכים למען נכים". בעקבות פעילות העמותה, נתנו הקלות משמעותיות לאוכלוסיית נכי ביטוח לאומי שכללו הנחות במיסים, העלאת הקצבאות והכרה בזכויותיהם. משה בר היה פעיל בולט במגוון מאבקים ציבוריים: מאבק הדלק (איתו יצא בשיתוף הפעיל זאב גראוור ועם מועצת המסיעים והמובילים), המאבק כנגד תאגידי המים, מאבק כנגד רשות השידור וכו...

בין הישגיו בשנה האחרונה אפשר למצוא: העברת החלטת ממשלה המודיעה כי אסור לתאגידי המים לנתק מים לנכים עקב חוב, העברת רפורמה ברשות השידור שהובילה להוזלה של אגרת רשות השידור, תיקון בתקנות משק החשמל המורה על הנחה בחשמל לנכים בעלי נכות של 105% ומעלה. ועוד הישגים רבים. בשנת 2012 החליט להתמודד על המשבצת של מחוז ת"א ברשימת הליכוד לכנסת.

עמיחי גרינוולד[עריכה]

עמיחי גרינוולד (נולד ב־2 במאי 1976) הוא איש חינוך, פעיל חברתי וציבורי, חבר מרכז הליכוד ומועמד לרשימת הליכוד לכנסת 19 מטעם מחוז דן. במהלך השנים התנסה עמיחי גרינולד במאבקים למען ארץ ישראל, בחינוך בני נוער למנהיגות ואחריות ובתפקידי ניהול שונים בתוך כך פיתח מודל מנהיגות ייחודי והכיר את מדינת ישראל ובעיקר את האנשים המרכיבים את החברה בישראל.

ביוגרפיה[עריכה]

עמיחי נולד בירושלים ובשנת 1978 עבר עם הוריו להתיישבות חדשה – מצפה יריחו שם גדל והתחנך וספג את ערכי ההתיישבות ואהבת הארץ. בתיכון התחנך בפנימיית "כפר הראה" בעמק חפר, שירת שיורת צבאי קרבי בחטיבת הנח"ל ולאחר מכן בשירות מילואים פעיל עד היום, בחיל ההנדסה. השתתף במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה כחייל מילואים קרבי. לאחר שחרורו מהצבא התגורר בבקעת הירדן ובין היתר לימד בבתי שאן והיה למנהל ההדרכה של המדרשה בשדמות מחולה. בין השנים 1998–2006 נשלח למעל עשר שליחויות חינוכיות קצרות מטעם הסוכנות היהודית. עד שנת 2008 התגורר בעיירה חצור הגלילית שם שימש כמנהל חינוכי של המכינה הקדם צבאית לפיקוד ומצוינות חברתית. החל משנת 2008 מתגורר בגבעתיים. לימד בבית ספר בהרצליה, התנדב בפרויקט "צהלה" ולימד בתיכון ברמת גן, ייסד את המכון למנהיגות ערכית. בין השנים 2010 – 2012 שימש בין היתר כמנהל פרויקט ארצי גדול לזהות יהודית ציונית. נשוי לאבישג ואב לעידו בן עשרה חודשים. עמיחי בעל תואר ראשון במדעי החברה בהתמקדות בתחום הפסיכולוגיה מטעם האוניברסיטה הפתוחה, לימודים לתעודת הוראה, בימים אלו מסיים תואר שני במנהל עסקים במרכז ללימודים אקדמיים.

פעילות בתחום החינוכי-ציבורי[עריכה]

חבר מרכז הליכוד, חבר הנהלת סניף גבעתיים, חבר הנהלת חוג תדמור האידאולוגי, מנהל פורום רווחה וכלכלה בליכוד, חבר הנהגת צעירי הליכוד, בשנת 2012 יחד עם שני חברים נוספים מייסד את מטה דן בליכוד למען ארץ ישראל, חבר שדולת החינוך בליכוד, חלק מעמותת מכורתי המקדמת פעילות הסברה בליכוד, פעיל אקטיבי ברשתות החברתיות לייצוג מכובד ונחוש של תנועת הליכוד, חבריה, נבחריה וערכיה, חבר במספר פורמים נוספים שכולם פעילות ועשייה ונוכחות בשטח.

מאחורי עמיחי יותר מ־15 שנה של פעילות בתחום החינוכי ובתחום ההתיישבותי, עמיחי לוקח חלק, יוזם ומתפעל פרויקטים רבים בארץ ומחוצה לה: בסוף העשור הקודם בין השנים 1997–2000 עמיחי הקים וניהל את צוות ההדרכה במדרשת "שדמות מחולה", כחלק מתפקידו עמיחי הכין תוכניות חינוכיות, תיאם טיולים, שיווק רעיונות ושימר קשר עם לקוחות המדרשה. בשנים 2000–2002 עמיחי לוויה חניכים במערך הלימודי של המכינה הקדם צבאית "ימין אורד"-משנת 2003 ועד 2008 אף כיהן כמנהל הפדגוגי ומנהל צוות. בשנים 2002–2003 עמיחי הדריך במספר מקומות, הדריך בפנימייה לילדים בסיכון בירושלים, הרצה בפרויקט לחינוך מיני מטעם משרד החינוך, ריכז והדריך סמינרים והרצאות בנושא יהדות וישראל בשיתוף פעולה עם המכון ללימודי יהדות של הסוכנות היהודית. בשנים 2009–2010 עמיחי ייסד וניהל בפועל את המכון למנהיגות ערכית, במסגרת ניהול המוסד, הקים עמיחי צוות מנחים ומרצים, הכין מערכי הדרכה, הדריך בארגונים עסקיים, במוסדות חינוך וברשויות.

בשנתיים האחרונות, עמיחי שימש מנהל מחלקת החינוך בעמותה לחינוך ותרבות וכיועץ למשרד הביטחון בתחום החברתי, כחלק מעבודתו במשרד הביטחון כתב עמיחי תוכניות בפרויקט "נוער חסר מוכנות לגיוס למכינות קדם צבאיות". בנוסף, עמיחי יעץ והקים מספר פרויקטים ותוכניות חברתיות, היווה חלק מצוות היגוי במיזם סטרטאפ-מפלגה פתוחה, היה חלק מיוזמי פורום יזמות חברתית, התנדב בהוראה בתיכון מקיף רמת גן, הקים את פורום "כלכלה ורווחה בליכוד"-פורום אשר תפקידו לפעול לפתיחת השוק הישראלי לתחרות ושיפור רווחתו של הציבור הישראלי, הקים את "מטה גוש־דן למען ארץ ישראל"-שכל תפקידו לחזק את הקשר בין ארץ ישראל לעם ישראל וחיזוק הזהות הלאומית של האזרחים, עמיחי מכהן במנהל בחוג "תדמור" – חוג ליכודי אשר פועל לחיזוק הזהות הליכודית, חיזוק הנהגת הליכוד ואיחוד שורות בליכוד.

קישורים חיצוניים[עריכה]

מועמדים נוספים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

המחנה הדמוקרטי[עריכה]

מפלגת העבודה[עריכה]

אביבה אברהם[עריכה]

אביבה אברהם חברת ועד עובדי מפעל קניאל. בוגרת תואר ראשון במנהל עסקים, תושבת הוד השרון, אם לשניים.

אבי שקד[עריכה]

ממייסדי 888 אחזקות – חברת הימורי רשת הנסחרת בלונדון, ומכונה "המיליונר הסוציאליסט". נחשב למקורב לעמיר פרץ.

אורי ורטמן[עריכה]

אורי ורטמן שימש כיועץ מדיני לחבר הכנסת יצחק הרצוג. בוגר תואר ראשון במדע המדינה ופילוסופיה. בוגר תואר שני במנהל עסקים. בוגר תואר שני MA בממשל ופוליטיקה מאוניברסיטת חיפה. תושב חיפה.

קישורים חיצוניים:

דף הפייסבוק של אורי ורטמן

אתר של אורי ורטמן

אורן פסטרנק[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת. אורן פסטרנק (נולד ב-22 ביולי 1985 בבת ים), פעיל חברתי וסטודנט למשפטים ולמנהל עסקים.

פעילות חברתית[עריכה]

אורן פסטרנק הוא ממובילי מחאת האוהלים לצדק חברתי ומנהיג תנועת "מעמד האוהלים". היה ממובילי המאבק לתיקון חוק האברכים בשנת 2010 וממארגני "עצרת המיליון". לחם למען זכויות עובדים בהסתדרות והיה מנהל מטה השטח של "הבית החברתי" בבחירות לראשות ההסתדרות. פסטרנק בוגר תנועת הנוער השומר הצעיר. שימש כרכז סניף בתנועת מכבי צעיר, סניף זיכרון יעקב, הגדול ביותר בארץ (500 בני נוער). במהלך לימודיו שימש פסטרנק כרכז בית־הספר למשפטים ומנהל עסקים (1,200 סטודנטים) באגודת הסטודנטים במרכז הבינתחומי הרצליה וכמזכיר הוועד המנהל. שימש כחבר הנהלה וכרכז רווחה באגודת הסטודנטים. במסגרת התפקיד היה אחראי על ניהול יוזמות והשקת פרויקטים כלכליים, טיפול בבעיות סטודנטים וקשר עם מחלקת הרווחה של עיריית הרצליה. במקביל, התנדב בתוכנית סטודנטים בשירות הקהילה, בבית משפט השלום בכפר סבא. כמו כן, היה חבר בתוכנית מלגה למנהיגות יהודית של המרכז הבינתחומי (David Cardozo Academy). בצעירותו זכה לתעודת הצטיינות על פעילותו החברתית בעיר הרצליה ובתיכון "היובל" במסגרת פרויקט "מצוינות".

פעילות במפלגת העבודה[עריכה]

פסטרנק צמח במפלגת העבודה והיה פעיל ב"משמרת הצעירה" של המפלגה. שימש כרכז סניף הרצליה של נוער העבודה, כיו"ר קשרי החוץ של התנועה הארצית והיה חבר ועידת המפלגה. כמו כן, שימש כיו"ר מטה ביום הבחירות הארצי בבחירות המקדימות במפלגת העבודה בשנת 2002. בין יתר פעילויותיו במסגרת התנועה, ייצג פסטרנק את תנועת העבודה במשלחות לחו"ל, בין השאר כראש משלחת "המשמרת הצעירה" לגרמניה בקיץ 2010, בשיתוף המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(SPD) וארגונים ממשלתיים גרמניים. פסטרנק שב אל התנועה, המהווה בסיס אידאולוגי טבעי עבורו, על מנת לייסד דור הנהגה צעיר במפלגת העבודה.

שירות צבאי[עריכה]

פסטרנק שירת שירות קרבי ביחידה מיוחדת בחיל השריון כקצין לוחם בקבע (סרן במיל'). שימש כמפקד צוות בבית הספר לקצינים (בה"ד 1), מגמת קצינים לוחמים. ממשיך לשרת בשירות מילואים פעיל מדי שנה.

קישורים חיצוניים[עריכה]

ממאמריו:

אליעזר כהן (העבודה)[עריכה]

אליעזר עופר כהן, יליד 1975. פעיל למען הנגב.

אלון גלעדי[עריכה]

אלון גלעדי הוא ד"ר למדעי המדינה.

אחמד עזיז נאטור[עריכה]

יליד 1960, מסיים דוקטורנט ביחסים בינלאומיים המחקר בנושא שלום ויחסים בינלאומיים דרך ספורט. מאמן נבחרת השחייה הלאומית לספורטאים עם מוגבלויות, זוכה בפרס ישראל כמאמן העשור, חבר ועדת ברוביץ לקביעת אומות מידה בתקצוב הספורט דרך מועצת ההימורים ומשרד הספורט, פתחתי ענף השחייה בארץ ובמגזר הערבי ממקימי קבוצת הכדורסל הראשונה במגזר הערבי. עומד בראש ארגון ספורט למען שלום, מפיק אירועים בינלאומיים בתחום ספורט ושלום חבר בוועדת חינוך מטעם מפלגת העבודה.

ביוגרפיה[עריכה]

אחמד עזיז נאטור הוא חבר מפלגת העבודה שנים רבות ואיש רב פעלים בתחום הספורט במגזר הערבי, אבל גולת הכותרת של הישגיו היא הספורט, הקמת סניפי הנוער העובד והלומד ביפו ובקלנסווה וטיפוח ענף השחייה בקרב ספורטאים מוגבלים. כבר ב-1978 הוא הקים את קבוצת הכדורסל הראשונה במגזר הערבי - הפועל קלנסווה. ב-1986 הקים את קבוצת השחייה הראשונה במגזר, בבאקה אל-גרביה. הוא ארגן גם את הקורס הראשון של מדריכי שחייה למגזר הערבי בשיתוף מחלקת הספורט בהסתדרות העובדים. נאטור יזם את תחרות השחייה "חותרים לשלום" שבה השתתפו יהודים, ערבים ישראלים ופלסטינים, בשיתוף מועדון בני הרצליה, עיריית נתניה ועיריית אום אל-פאחם. כמו כן פתח קורס מדריכי שחייה משותף לערבים וליהודים בשיתוף מכון וינגייט, עמותת הפועל קלנסווה ומועדון בני הרצליה.

אחמד אימן שחייה בהפועל קלנסווה, הפועל באקה אל-גרביה ואום אל-פאחם. בין השנים 1995 ל-2003 התמסר לענף השחייה של הספיישל אולימפיקס והיה מאמן הנבחרת שייצגה את ישראל בשתי אולימפיאדות של הספיישל אולימפיקס. בצפון קרולינה בשנת 1999 ובדבלין ב-2003. כמו כן - באליפות אירופה בהולנד בשנת 2000. בסך הכל זכו השחיינים שלו ב-11 מדליות ונבחרו לספורטאים מצטיינים במסגרת פרס המדע, התרבות והספורט. אחמד חבר בוועדת בורוביץ' לקביעת ההשקעות הכספיות בספורט בישראל מטעם מפעל הפיס." (מתוך "60 ישראל בספורט" לציון אירוע בחירת ספורטאי העשור של ישראל במסגרת חגיגות 60 שנה למדינת ישראל בה זכה אחמד בתואר "מאמן העשור")

איתן כתר-יעקב[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת.

איתן כתר-יעקב (נולד ב 30 בנובמבר 1963) בבאר-שבע לרחל (אחות במקצועה, חברת התנועה הציונית, עיראק) ויעקב יעקב (פובליציסט המוכר בשם ג'ק, מזכיר המפלגה הקומוניסטית בבאר-שבע). הנדסאי אלקטרוניקה ומחשבים, בעל תואר ראשון במדעים במנהל עסקים, צ'מפליין קולדג' ברלינגטון ותואר שני במדעים בניהול מקצועי לתקשורת אוניברסיטת קלארק. בתוך כך למד לימודי גישור, ניהול משא ומתן ושינויי עמדות בתוך שונות תרבותית. ממשיך את לימודיו במשפטים בקריה האקדמית אונו. במקצועו איתן מגשר ומתפרנס ממתן פתרונות מחשוב. איתן משמש בהתנדבות נשיא אמנת ישראל למים (ע"ר) ומפעיל מתנדבים בעמותה אותה ייסד. נשוי ואב לשלושה ומתגורר ברעות.

פעילות פוליטית[עריכה]

כתר-יעקב הצטרף לפוליטיקה עם הקמתה של עם אחד על ידי הח"כ עמיר פרץ. בשנת 2005 התאחדה עם אחד עם מימד ברשות הרב מלכיאור ומפלגת העבודה. היריבויות הרבות בתוך מפלגת העבודה הביאו את כתר-יעקב לפרישה מהמפלגה יחד עם מימד. בבחירות לכנסת ה-18 התמודד מטעם תנועת מימד ברשימתה המשותפת עם התנועה הירוקה והוצב במקום ה-31. לאחר מכן עבר לתנועה הירוקה והיה בה פעיל כיו"ר סניף התנועה הירוקה במודיעין-מכבים-רעות.[2] בשנת 2011 חזר כתר-יעקב למפלגת העבודה בכוונה להנהיגה בעתיד.

פעילות ציבורית[עריכה]

כתר-יעקב יזם את כתיבתה של אמנת ישראל למים יחד עם פעילי סביבה וחברה במטרה למקם את משאבי הטבע הבסיסיים כחלק מזכויות יסוד של כל אדם באשר הוא. בשנת 2010 יזם את הקמתה של עמותת אמנת ישראל למים (ע"ר) http://www.uma.org.il/ ומשמש נשיאה. העמותה המפעילה מתנדבים לפעולות הסברה ומחאה, מחקר וגיבוש מדיניות חברתית אקולוגית. "יסוד קיומי זה אינו ניתן למונופול אדם והוא חלק מוחלט מחירותו של האדם. ביטחונו של האזרח באפשרות קיומו במסגרת מדינתית כלשהי, תלויה ביכולת אותה מסגרת לקיים ולספק מים ככלל היסודות המאפשרים חיים." (איתן כתר-יעקב, ספטמבר 2009)

פעילות למען ביטחון לאומי[עריכה]

בשנת 2002 בתקופת חומת מגן הגה את הפתרון המדיני ליצירת תשתית גאופוליטית לנורמליזציה על ידי חלוקת הארץ לשלושה והפרדה פוליטית של עזה מיהודה ושומרון, בתוך כך התנתקות חד צדדית והפיכת הגדה המערבית לפדרציה. התוכנית עמדה למבחן בכיתת הלימוד בנושא גישור. התוכנית שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Three stats for two people, www.telegraph.co.il נשלחה לרוה"מ אריאל שרון ב-7 באוגוסט 2002. תקופה ארוכה פעל להפצת רעיון החלוקה ונגזרות ממנו רלוונטיות עד היום.

במהלך השנים האחרונות המשיך כתר-יעקב בניסיון למציאת דרכים לקידום פתרון מדיני בר-קיימא מתוך מבטו של מגשר וכתב את "ארצות הברית של ישראל פלסטין", "מגילת הפיוס הישראלית פלסטינית" ויחד עם חברו מולי קיפניס (קיבוץ מחניים) כתב את ה"קהילה הישראלית פלסטינית" על משקלה ומרכיביה של הקהילה האירופית. מתוך כך יצא לפגישות עם בעלי עמדה בשטחים ופלסטינים ערביי ישראל. כתר-יעקב רואה בהשגת הסדר אזורי כולל את ביסוסה של המדינה היהודית וביטחון עתידה. כמו כן רואה את הצורך להשתלב במרחב המזרח תיכוני תוך השפעת תרבותה של היהדות המתונה לתוך המרחב המדיני.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. הפרסום ברשומות
  2. סניף מודיעין באתר ירוק אדום כחול לבן

אמנון זילברמן[עריכה]

אמנון זילברמן (נולד ב-1968), תושב תל אביב. בן זוגה של נירה ואב לאורי.

פעילות ציבורית[עריכה]

לאורך כל שנותיו הבוגרות אמנון מעורב ופעיל בתחומי החינוך והחברה, מתוך אמונה שצריך ואפשר לצמצם פערים בחברה הישראלית. אמנון בעלת תואר שני בחינוך ובעל תעודת הוראה במדעי החברה ואזרחות. בין תפקידיו משמש אמנון כמזכיר סניף מפלגת העבודה בשכונת כפר שלם בתל אביב, שותף במיזם עיר ללא אלימות בשכונות תל אביב ופעיל מרכזי בחוג 4 בנובמבר. במשך עשר שנים עבד כמחנך, מורה, רכז חברתי ורכז ספורט בפנימיות ויצו נחלת יהודה ובכפר הנוער בן שמן וממלא מקום מנהל פנימייה שיקומית בתל אביב. במסגרות אלה סייע לבני נוער רבים להישאר במערכת החינוך, לשפר הישגיהם הלימודיים, להשיג תעודת בגרות, להתגייס לצה"ל ולהשתלב בלימודים אקדמיים ובשוק העבודה. אמנון ניהל במשך שלוש שנים פרויקט שיקום שכונות ביפו והכשרה מקצועית לאוכלוסיות מוחלשות בדרום תל אביב. במסגרות אלה יזם פתיחת קורסים והכשרה מקצועית לנשים ערביות ולבני הקהילה האתיופית וסייע בהשתלבותם במעגל העבודה. אמנון זילברמן מנהל רובע בדרום תל אביב ומוביל ביחד עם פעילי השכונות באזור תהליכי העצמה והתפתחות קהילתיים – בין היתר באמצעות פרויקט סיירת הורים.

קישורים חיצוניים[עריכה]

אסתי קירמאייר[עריכה]

אסתר (אסתי) קירמאייר ילידת חיפה וחברה בקבוצה שיתופית בשכונת קריית יובל בירושלים.יו"ר מחוז ירושלים של מפלגת העבודה. חברת יסו"ד. נשואה ואם לשתיים.

בהירה ברדוגו[עריכה]

בעבר הייתה יועצת התקשורת של שמעון פרס ודוברת מפלגת העבודה. החל מ-1996 מנהלת חברת שדלנות.

ברוך זלץ[עריכה]

ברוך זלץ (נולד בשנת 1950) היה יו"ר ההסתדרות במרחב חיפה עד לשנת 2012. במהלך שירותו הצבאי קיבל את עיטור המופת על פעולתו לחילוץ פצוע שעלה על מוקש, פעולה בה נפצע אף הוא. היה חבר מועצת העיר חיפה. בבחירות לכנסת ה-15 הוצב ברשימת מפלגת עם אחד במקום לא ריאלי, ובבחירות לכנסת ה-17 הוצב ברשימת מפלגת העבודה במקום ה-25, ושוב לא נכנס לכנסת.

גיל ביילין[עריכה]

טיוטה:מיזמי ויקיפדיה/ח"כים פוטנציאליים/העבודה/גיל ביילין

גילה קליין[עריכה]

גילה קליין היא אשת חינוך, פעילת ציבור ויו"ר האופוזיציה בהסתדרות המורים.

גילה קליין נולדה ב-7 בפברואר 1963 בעתלית שבצפון הארץ, בתם של זהבה ומחלוף איבגי, עולי מרוקו שהגיעו בשנת 1962 לעתלית. בת בכורה מתוך 4 ילדים. עד גיל 5 גדלה בעתלית ולאחר מכן עברה עם משפחתה לדרום הארץ והתגוררו בעיר אשדוד. קליין סיימה את לימודיה התיכוניים בכפר הנוער "עיינות" שבגן רווה. לאחר סיום לימודיה התיכוניים למדה לתואר ראשון במדעי החברה והאזרחות מטעם בית ברל. כמו כן קליין הינה בוגרת תואר שני במינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון שבבאר שבע. בנוסף קליין בוגרת קורס גישור וקורס מנהלים ומנהיגות מטעם סמינר לוינסקי ואוניברסיטת בר-אילן. לאורך השנים השתלמה ורכשה השכלה רחבה בתחומי משאבי אנוש, דיני עבודה, יחסי עבודה ועוד.

את הקריירה שלה החלה כמורה ומחנכת לאזרחות ובמגמת ניהול משאבי אנוש בתיכון החקלאי בכנות ולאחר מכן עברה ללמד במקיף א' באשדוד, בו היא עובדת עד היום. תוך כדי עבודתה בתיכון הצטרפה קליין להסתדרות המורים בישראל והחלה בקריירה ציבורית כנציגת ציבור המורים במוסדות השונים בהסתדרות המורים במשך 26 שנים. בתפקידה הראשון היא שימשה כסגנית וממונה על החינוך העל-יסודי באזור הדרום שבהסתדרות המורים. בתפקיד זה ליוותה מורים כמנחה ומדריכה לקליטת עובדי הוראה במערכת ויועצת לעובדי הוראה בתחום השתלמויות והכשרה - קרנות השתלמות לעובדי הוראה באזורי הדרום והשפלה. מאוחר יותר נבחרה לתפקיד יו"ר סניף הסתדרות המורים באשדוד, שהוא אחד מהסניפים הגדולים שבהסתדרות המורים ואמון על כ-2,500 עובדי הוראה באשדוד וסביבתה. במסגרת תפקידה החלה לארגן את הסניף ולייצג את ציבור עובדי ההוראה בעיר ולצד זה פעלה להפוך את הסניף לשוקק חיים במגוון תחומי תרבות וחברה. בשנת 2010 הודיעה קליין על החלטתה להתמודד על תפקיד מזכ"ל הסתדרות המורים. קליין התמודדה על התפקיד מול המזכ"ל המכהן יוסי וסרמן והייתה האישה הראשונה להתמודד על התפקיד אחרי 108 שנים. במערכת הבחירות קראה לשינוי התנהלות הסתדרות המורים ודרישה לשנות את רפורמת "אופק חדש" לרווחת עובדי ההוראה. במסגרת מערכת הבחירות הקימה קליין את סיעת נחל (נציגות חדשה לעובדי הוראה) שהתמודדה לראשונה בתוך הסתדרות המורים. בתום מערכת הבחירות בתוך הסתדרות המורים הפכה סיעת נחל לסיעה השלישית בגודלה בהסתדרות עם נציגים ב-28 סניפים ברחבי הארץ, כולל הסניפים הגדולים שבהסתדרות המורים. קליין לא נבחרה לתפקיד המזכ"ל ומאז תום מערכת הבחירות היא משמשת כיו"ר הסיעה ובחרה לעמוד בראש האופוזיציה בתוך הסתדרות המורים, להצגת אלטרנטיבה שלטונית להתנהלות ההסתדרות המורים.

לצד פעילותה בהסתדרות המורים שימשה קליין כמנהלת המרכז הארצי להשתלמויות עובדי הוראה במכללה למנהל וכנציגת עובדים בבית הדין לעבודה בבאר שבע במשך 12 שנה. תוך כדי קליין משמשת בהתנדבות כחברת ועד מנהל הקרן הבינלאומית "אייסף" הפועלת לקידום החינוך שמעניקה מלגות לסטודנטים מרקע סוציו-אקונומי נמוך ופוטנציאל למצוינות, תוך הכשרה למעורבות חברתית. בעברה שימשה כחברה בוועד יישוב מגוריה ובועד למען החייל.

קליין חברת מפלגת העבודה ובספטמבר 2012 נבחרה כצירת ועידת המפלגה (הגוף העליון של מפלגת העבודה) מטעם המועצה האזורית באר-טוביה. בבחירות לקביעת רשימת מפלגת העבודה לכנסת ה-19 הכריזה קליין על התמודדותה במסגרת הרשימה הארצית, המשבצת השמורה לנשים.

קליין, נשואה לדני קליין, איש חינוך המכהן כמנהל מחלקת החינוך העל-יסודי בעיריית אשדוד. היא אם לשניים. מתגוררת ביישוב כפרי עזר שבדרום הארץ.

דובי קננגיסר[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת. דובי (דב) קננגיסר הוא דוקטורנט למדע המדינה באוניברסיטת טורונטו וממקימי האייל הקורא. דובי קננגיסר נולד ב-15 בדצמבר 1978 בהרצליה, לאברהם ומלכה קננגיסר. לקראת סוף שירותו הצבאי הקים את האייל הקורא, כתב עת מקוון לתרבות, חברה ואקטואליה, ושימש כעורכו הראשי במשך חמש שנים. קננגיסר למד לתואר ראשון בתקשורת ומדע המדינה באוניברסיטה העברית והמשיך לתואר שני במדע המדינה באותו מוסד. את תזת התואר השני כתב על תנודתיות בוחרים בישראל. ב-2007 החל לימודי דוקטורט באוניברסיטת טורונטו, במסגרתם הוא חוקר את התפתחות רעיון הדמוקרטיה במערכת הפוליטית הישראלית והשפעתו על מערכת היחסים בין המדינה לבין המיעוט הערבי.

קננגיסר כותב את הבלוג לא שומעים!. בשנים 20062007 הפעיל קננגיסר את הבלוג "משמר הכנסת" (ששינה את שמו בהמשך לשלטון החוק - ביקורת חקיקה), בו כתב ביקורות על הצעות חוק שהוגשו לשולחן הכנסת. כמו כן היה שותף למיזם IsraLeft, וכן פרסם בסלונה, אוןלייף, ynet, מגזין 972 ועוד. קננגיסר מתגורר ברחובות, נשוי ואב לשני ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכה]

דקל-דוד עוזר[עריכה]

דקל-דוד עוזר (נולד ב-22 ביולי 1981) בהוד השרון וגדל במושב עדנים הסמוך לעיר הולדתו. שירת במשמר הגבול בתחילה כמ"כ בבסיס ההכשרה ובהמשך בירושלים. בשנת 2001 נבחר כשוטר מצטיין במחוז ירושלים. בשנת 2002 קיבל את עיטור האומץ על אירוע שבו היה חלק מצוות שתפס מחבל מתאבד עם חגורת נפץ בשכונת נוסייבה בירושלים. סיים תואר ראשון בלימודי משפטים במכללת שערי משפט בהוד השרון בהצטיינות. במהלך הלימודים שימש כמנכ"ל באגודת הסטודנטים (בהתנדבות) והחל להיות פעיל במשמרת הצעירה של מפלגת העבודה. החל משנת 2007 החל לשמש כעורך דין פעיל בתחום העסקי ובתחום המנהלי ופיתח התמחות בנושא ממשל ופוליטיקה. במקביל לעבודתו החל לשמש משנת 2009 כיועץ טקטי ואסטרטגי בתחום הפוליטי והעסקי. בשנת 2009 סיים לימודי תואר שני במשפט עסקי וכלכלי במרכז הבינתחומי הרצליה בהתמחות מיוחדת בתחום הכלכלה והקניין. בשנת 2010 סיים לימודים כפלנר ויועץ אסטרטגי בבצפר לפרסום. פרסמם עשרות מאמרים ברשת, בעיקר בתחום הכלכלה, הקניין והממשל.

פעילות ציבורית[עריכה]

בין השנים 2007 לשנת 2009 שימש כיועץ משפטי במשמרת הצעירה ובפועל גם כחלק מהייעוץ המשפטי של המפלגה (בשל שיתוף פעולה עם עו"ד יורם אברהמי שהיה היועמ"ש). בשנת 2009 שימש כיזם ויועץ אסטרטגי וטקטי בתנועת "עצומת ערכי הדור" שעסקה בעידוד חינוך לערכים ומדדים ארוכי טווח במערכת החינוך והונהגה על ידי ש"ש בתנועת המושבים. התנועה גיבשה סביבה הסכמה מקיר לקיר של כל תנועות הנוער בארץ. בשנת 2010 שימשת כיועץ אסטרטגי וטקטי ב"תנועה החברתית לדיור לזוגות צעירים" ובמסגרת זו כתב ניתוח של הליקויים המבניים והכלכליים בשוק הנדל"ן בישראל וייצג את התנועה בדיונים בכנסת. בבחירות הפנימיות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה בשנת 2009 שימש כיועץ משפטי ונציג בוועדת הבחירות מטעמה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ'. הקים את תנועת "דור האמת" המקדמת ערכים דמוקרטיים, הרחבה של חופש הפרט וחובת האמת כבסיס להתנהלות משותפת בחברה. התנועה מוכרת בציבור בעקבות מאבקה להפסקת מדיניות ההפללה של צרכני קנאביס בישראל. פעיל בוועדת החינוך, בוועדת הדמוקרטיה ובמחוז המושבים של מפלגת העבודה.

פעילות עסקית[עריכה]

משמש כעו"ד פעיל בתחום הלטיגציה, חוזים, משפט מנהלי וזכויות אדם. משמש כסמנכ"ל פיתוח עסקי בארגון "נהיגה לחיים" המעביר הרצאות ועוסק בחינוך בפלטפורמות שונות במטרה לשנות את תחום הזהירות בדרכים מתפיסת האשמה (מי אשם) לתפיסת האחריות (מי היה יכול למנוע). משקיע ודירקטור בחברת "גופר הרמטיק" – חברה תעשייתית מבוססת פטנט לייצור סוגר מגנטי אוטומטי הרמטי גמיש. נשוי ואב לבת ומתגורר בהוד השרון.

טל אלוביץ'[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת.

טל אלוביץ' נולד ב-16 ביולי 1989 בישראל וגדל ביישוב נירית. במסגרת שירותו הצבאי שירת טל באוגדת יהודה ושומרון ובפיקוד המרכז כחמש שנים וסיים את שירותו בדרגת רס"ל.

אלוביץ' החל את פעילותו במפלגת העבודה במהלך קמפיין הבחירות הכלליות של שנת 2003 ופעל במסגרת "נוער העבודה" בכפר סבא ובזירה הארצית והמשיך פעילות זו במסגרת "המשמרת הצעירה" של מפלגת העבודה. במסגרת פעילותו המפלגתית משמש טל כנציג מפלגת העבודה בוועד הפועל הציוני ובאסיפה הכללית של קק"ל. ברשימת המחנה הציוני לכנסת ה-20 היה טל למועמד הצעיר ביותר ששולב ברשימה, אך במקום ה-97. טל משמש כיושב-ראש וועדת הביקורת של אגודת הלהט"ב הישראלית. היה ממקימי מפלגת מנהיגות מקומית ב-2018 הממקדת את פעילותה בשלטון המקומי. בתחילת 2021 הוציא לאור את ספרו "פוליטיקה של ביטחון - אי יציבות קואלציונית ותפיסת הלחימה בטרור" בהוצאת סגול ולאחר הבחירות לכנסת העשרים וארבע באותה שנה מונה למנהל סיעת העבודה בכנסת שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מפלגת העבודה מינתה מנכ"ל ומנהל סיעה חדשים, www.maariv.co.il.

טל הוא בוגר תואר ראשון במדעי המדינה, יחסים בינ"ל ותקשורת מהאוניברסיטה הפתוחה ותואר שני בלימודי ביטחון מאוניברסיטת תל אביב. במחקריו מתמקד טל בתפיסת הביטחון הישראלית.

טל הוא הומוסקסואל מוצהר ומתגורר עם בן זוגו בתל אביב.

מאמרים ופרסומים[עריכה]

לילי בן עמי[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת.

לילי בן עמי (נולדה ב-28 ביולי 1979 במושב בית זית) היא אשת חינוך ומובילת מאבקים חברתיים, כגון המאבק להעסקת מורים בצורה הוגנת, מאבק למען שוויון הזדמנויות לנשים ולמען מערכת חינוך ציבורית חזקה ואיכותית. בוגרת שירות צבאי מלא בבסיס להנדסה קרבית בדרום הארץ, כמדריכת כושר קרבי. בעלת תואר שני בחינוך יהודי בהצטיינות ובוגרת תוכנית המצטיינים רביבים של האוניברסיטה העברית. מחנכת ומורה במערכת החינוך הציבורית וכותבת תוכניות לימודים במערכת החינוך. מנחת מורות ומרצה. נשואה ואם לשני בנים, הבכורה מבין שישה ילדים.

פעילות ציבורית[עריכה]

בגיל 24, כסטודנטית מן השורה, יזמה וייסדה בהצלחה הקמתן של רשת תינוקיות בתוך האוניברסיטה העברית. בהמשך ייסדה וניהלה את יחידת המגדר וההורות באוניברסיטה, בשעתו יחידה ראשונה מסוגה באקדמיה בישראל. במקביל עסקה בסיוע וייעוץ למוסדות אקדמיים בכל הארץ בנושא שילוב ההורות עם הלימודים האקדמיים. התינוקיות פועלות עד ימנו ומהוות אבן דרך בראשיתה של מהפכה בתחום של שילוב ההורות בתוך מוסדות לימוד אקדמיים בכל הארץ אותה קידמה המועצה להשכלה גבוהה בשנת 2012. מאז 2007 מובילה מאבק למען העסקה הוגנת של כוח ההוראה במערכת החינוך הציבורית. המאבק כולל כנסים, ועדות בכנסת, הפגנות, הרצאות בחדרי מורות ומוסדות לימוד בכל הארץ, סיוע פרטני למאות מורות ואף פן משפטי נרחב. שיאו המוצלח ביותר של המאבק צוין עם העברתם של מורות ומורים המועסקים עשרות שנים בתנאים של עובדי-קבלן בירושלים – לראשונה להעסקה ישירה ע”י העירייה. בקיץ 2011 הייתה ממובילות המחאה החברתית, כאשר העלתה על סדר היום של המחאה את נושאי החינוך והעסקה הוגנת של מורים. מנכ”ל בהתנדבות של עמותת גרנית, למען שוויון וצדק לנשים במשפחה.

יו”ר ומייסדת שותפה של ארגון "מתפקדות - הלובי לשוויון בין המינים", ארגון נשים המקדם צדק ושוויון מגדרי באמצעות התפקדות, לובינג והשפעה מבפנים. הארגון משתף פעולה עם קשת רחבה ביותר של ארגונים חברתיים והוביל מהלכים חברתיים משמעותיים בחברה הישראלית. הובלת מאבק מול משרד התמ”ת בנושא שכר הלימוד וסבסוד מעונות היום בעבור הורים לילדות ולילדים בגיל הרך (ובעיקר- אוכלוסיית המורות ואוכלוסיית הסטודנטיות/ים). מתנדבת בעמותת "שכן טוב", "רוח חדשה", בארגון המורים ובאגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית. נטלה חלק בשליחות ציונית בארצות הברית מטעם הסוכנות היהודית. בשנת 2019 התמודדה בבחירות המקדימות במפלגת העבודה ושובצה במקום ה-22 בבחירות לכנסת העשרים ואחת והבחירות לכנסת העשרים ושתיים ולא נבחרה לכנסת.

בשנת 2020, בעקבות רצח אחותה מיכל סלה בידי בן זוגה, הקימה לילי בן עמי את העמותה "פורום מיכל סלה"[1] למיגור אלימות באמצעות פתרונות טכנולוגים, "חשיבה מחוץ לקופסה", יחד עם דגש על אחריות ומודעות ציבורית רחבה לזיהוי הנורות האדומות לאלימות. העמותה עוסקת בהקמת מיזמים חדשניים וטכנולוגים, בשעת חירום ולמניעה מראש. פייסבוק תרמה 33 אלף שקלים לפרויקט.[2]במאי 2020 אירח נשיא המדינה ראובן ריבלין את גמר מרתון היזמים (האקתון) לזכרה של מיכל סלה לפיתוח טכנולוגיות למיגור אלימות במשפחה והצלת חיים. האירוע התקיים ביום הולדתה ה-33 של מיכל.[3]

קישורים חיצוניים[עריכה]

משה סמיה[עריכה]

קובץ:Moshesamia.jpg
משה סמיה

משה סמיה (נולד ב-28 בדצמבר 1956) הוא יושב ראש ההסתדרות במרחב נתניה וכן חבר הנהגת ההסתדרות.

ביוגרפיה[עריכה]

משה סמיה הוא תושב שכונת ותיקים בעיר נתניה. נשוי לאלישבע ואב ל-3 ילדים. בן ליוסף ואורידה. הוא הבן הצעיר במשפחה מסורתית בת עשרה ילדים שעלתה מלוב בשנת 1949. הינו סא"ל במילואים ובוגר תואר ראשון במנהל עסקים. למשה שנקרא על שם משה דיין יש אח תאום הגדול ממנו בכמה דקות בשם דוד שנקרא על שם דוד בן-גוריון. כיהן כחבר מועצת העיר נתניה. ב-1996, לאחר היבחרו של אפי אושעיה לכנסת, נבחר במקומו לתפקיד יו"ר ההסתדרות במרחב נתניה. ב-2007 נבחר בפעם הרביעית ברציפות, כשהתמודד מטעם סיעת עוגנים בראשות עופר עיני וביולי 2012 לקדנציה החמישית ברציפות. במקביל הוא מכהן שתי קדנציות כחבר בהנהגת ההסתדרות. בנוסף, נבחר בשתי מערכות בחירות כנציג מפלגת העבודה במחוז שרון שומרון. (2005 ו-2008) פעיל משחר נעוריו כחבר מפלגת העבודה. סמיה התמודד בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת ה-18, ושובץ במקום ה-20 השמור למועמד ממחוז שרון-שומרון, אך לא נכנס לכנסת.

אחד המאבקים החשובים שניהל סמיה הוא מאבק נגד הפרטת ההוסטלים לניצולי שואה והפסקת העסקתם של העובדים כעובדי קבלן. המאבק הגיע לסיומו באוקטובר 2012 כאשר הוחלט להכיר בעובדי ההוסטלים כעובדי מדינה.

תחנות חשובות בחייו הציבוריים[עריכה]

  • חבר מועצת העיר נתניה כממונה על השכונות בעיר
  • חבר בוועדת גבולות מטעם משרד הפנים
  • ראש המטה הארצי להצלת פרויקט המרכבה
  • יו"ר מטה למניעת הפרטת מעונות הרווחה
  • חבר בהנהלת המתנס"ים
  • יו"ר אגודת הפועל נתניה

קישורים חיצוניים[עריכה]

נורית צור[עריכה]

נורית צור-רבינו (נולדה ב-17 במרץ 1975, ו' בניסן ה'תשל"ה) פעילה חברתית, מנהלת מינהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה. בעבר שימשה מנכ"לית אשכול רשויות גליל מזרחי, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל ומנכ"לית ארגון "PresenTense" לקידום יזמות חברתית בהווה.

ביוגרפיה[עריכה]

נורית צור נולדה בנצרת עילית, להורים שעלו לישראל מגאורגיה בשנת 1971, והתחתנו בישראל. אמה לאה היא הנדסאית כימיה, ואביה דוד עובד כנהג מונית. שירתה בחיל האוויר. קיבלה תואר ראשון ושני במדעי המדינה ומנהל ציבורי באוניברסיטת חיפה, ותואר שני נוסף בפוליטיקה אירופית במסגרת בית הספר לכלכלה של לונדון. בראשית פעילותה הציבורית שימשה כעוזרת פרלמנטרית של ח"כ אברהם (בייגה) שוחט, ולאחריו של ח"כ דני יתום. הסטודנטית לקולנוע יודפת גץ יצרה בשנת 2005 את הסרט התיעודי "הבחירות של נורית", המתעד את שגרת יומה של נורית צור.[4]

פעילותה כמנכ"לית שדולת הנשים[עריכה]

בשנים 2008–2011 כיהנה כמנכ"לית שדולת הנשים בישראל, בעת שיו"ר השדולה הייתה רינה בר-טל. בתקופה זו הגישה השדולה בג"ץ בפרשת מינוי מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, ושמירת זכויות ההעדפה מתקנת. במסגרת פרשה זו, ועדת איתור למינוי מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, דירגה את יעל ארן במקום הראשון כמועמדת לתפקיד מנכ"ל הרשות, והציבה את יאיר גלר במקום השני. ברם, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, בחר דווקא את גלר לתפקיד. במסגרת פעילות השדולה, בג"ץ קבע כי יש לבטל את המינוי ולהחזיר את הנושא ללשכת ראש הממשלה.[5] בבדיקה חוזרת הוחלט שוב למנות את גלר לתפקיד. שדולת הנשים עתרה בשנית נגד המינוי, אך עתירתה נדחתה.[6]

בתחום החקיקה, קידמה צור במסגרת שדולת הנשים את החקיקה בנושא הכרה בהוצאות מטפלת לצורכי מס.[7] בתקופת כהונתה, קידמה השדולה מספר פרויקטים חדשים בהם פרויקט UNICO שנועד לקדם שיח בנושא שוויון מגדרי במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ, תוכנית "אשת חיל" (בשיתוף עם ג'ויינט ישראל), פרויקט "זינוק" ופרויקט נ.מ.ש.

בשנת 2011, לקראת סיום כהונתה כמנכ"לית שדולת הנשים, חנכה צור יחד עם עפרה שטראוס את יישום הפרויקט הבינלאומי "קאטליסט" בישראל. במסגרת פרויקט זה מבוצע מפקד על ידי מחלקת המחקר בשדולת הנשים בישראל בשיתוף עם מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה כדי לקבוע את מצב השתלבות נשים בדרגות הבכירות בעולם העסקים בארץ.[8]

קידום הדיפלומטיה אזרחית[עריכה]

במהלך שנת 2011, הקימה צור יוזמה לשיפור תדמיתה של ישראל בשם "One IL a Day". סטארט אפ חברתי זה נועד לקדם הסברה ישראלית מסוג חדש המתמקד ב-"דיפלומטיה עממית" ולא רשמית.

קידום ארגונים חברתיים[עריכה]

בשנת 2011 פרשה צור מתפקידה כמנכ"לית שדולת הנשים, והצטרפה כמנכ"לית של הסניף הישראלי של חברת "PresenTense". ארגון זה מנהל תוכניות בישראל ובעולם, שתכליתן לסייע ליזמים חברתיים להקים מיזמים בעלי מודל עסקי יציב, וזאת בכוונה לחזק הקהילה, לעודד יוזמה חברתית ולקדם התנדבות של מנהיגים בקהילה.[9] במסגרת פעילות זו, קידמה עשרות יוזמות חברתיות, במישרין ובעקיפין בדגש על הצורך לעודד יזמות חברתית באוכלוסיות החרדית והערבית ובקרב נשים. הארגון מדגיש את המונח "שורה תחתונה כפולה", שמעודד עסקים לאמץ אסטרטגיה בה שורת הרווח אינה רק כלכלית אלא גם חברתית, ולכן כפולה.

אשכול רשויות גליל מזרחי[עריכה]

ב-2013 מונתה למנכ"לית אשכול רשויות גליל מזרחי. ב-2021 מונתה למנהלת מינהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה.[10] נשואה לשי ואם לשניים. תושבת קריית שמונה.

קישורים חיצוניים[עריכה]

מכּתביה:

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.580700839 פורום מיכל סלה, באתר "גיידסטאר ישראל"
  2. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פייסבוק תרמה עשרות אלפי שקלים לפרויקט לזכרה של מיכל סלה ז"ל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 במאי 2020‏
  3. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חדשות כיפה, ‏שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found./ בית הנשיא אירח את גמר ה"האקתון" לזכרה של מיכל סלה, באתר כיפה, 20 במאי, 2020 21:24
  4. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נועה רובין, הקול הנשי: "הבחירות של נורית", באתר nrg‏, 8 בפברואר 2009
  5. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יעל ברנובסקי, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-3703908,00.html ביטול מינוי המנכ"ל: "נשים יכולות להפסיק לפחד", באתר ynet, 20 באפריל 2009
  6. בג"ץ 5158/09 יעל ארן ושדולת הנשים בישראל נגד ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-7 בינואר 2010
  7. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.לירן דנש, שדולת הנשים מפעילה לחץ על חברי הכנסת, באתר nrg‏, 29 ביולי 2008
    שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.לירן דנש, הפשרה של האוצר: ההטבות לאמהות יוקדמו - התשלומים למעונות יוגדלו, באתר nrg‏, 12 ביולי 2009
  8. גרינפטר מרלן-אביבה, "קטליסט" לקידום הזדמנויות לנשים – הגיע לישראל, אתר The Epoch Times, מתאריך 26/03/2011. ראו גם סרטון תדמית
  9. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פרזנטנס מגיע ישראל: יש לכם יוזמה חברתית?, באתר nrg‏, 29 בנובמבר 2011
  10. ציוץ בטוויטר של משרד הכלכלה והתעשייה

קטגוריה:פעילים חברתיים ישראלים קטגוריה:מנכ"לים ישראלים קטגוריה:פמיניסטים ישראלים

עמירם סטרולוב[עריכה]

עמירם סטרולוב – בעל תואר שני מהטכניון, אסטרטג חברתי כלכלי, בעל ניסיון ייחודי בניהול ובפיתוח מערכות תחבורה. במשך למעלה משלושה עשורים מילא תפקידים במגזר הציבורי, הממשלתי והפרטי בארץ, ובמסגרות של הבנק העולמי מחוצה לה, בהם הניע פרויקטים לאומיים בכלל ובתחבורה בפרט. היחיד שיוביל בכנסת מהפך בדרך לעבודה וימנע משבר תחבורתי, כי אין צדק חברתי בלי פתרון אמיתי לסוגיית התחבורה. עמירם סטרולוב נולד ב-28 במאי 1948 ברחובות. גדל בראשון לציון, רמלה ובחיפה. מתגורר ברעננה. שירת שירות צבאי מלא בגולני. נשוי לנירה, אב לשלוש בנות וסב לשלוש נכדות.

השכלה אקדמית[עריכה]

מהנדס, בוגר הטכניון בחיפה במגמות: תואר ראשון B.Sc. – הנדסת מכונות. תואר שני .M.Sc – לתעשייה, ניהול ותחבורה. תזה בנושא אופטימיזציה של קווי אקספרס בתחבורה ציבורית במרחבים מטרופולינים. בוגר קורס לנושאי משרות בחברות ממשלתיות, מי"ל – מרכז ישראלי לניהול.

ניסיון מקצועי[עריכה]

מהנדס, בוגר הטכניון בחיפה במגמות לניהול ותחבורה – תואר שני .M.Sc – ולהנדסת מכונות - תואר ראשון B.Sc. נשוי לנירה – אדריכלית, אב לשלוש בנות – יפעת, ליעד וענבר, סב לשש נכדות מדהימות ושני נכדים מדהימים: הילי, כרמל, רעות, פלג, נועה, נטע, תומר ומאיה. דובר: עברית – שפת אם, אנגלית, ספרדית, ידע חלקי בצרפתית. מומחה לניהול אסטרטגי, פיתוח עירוני ואופטימיזציה של מערכות תחבורה ובטיחות בדרכים בכלל, תחבורה אורבנית ותחבורה ציבורית בפרט, בארץ ובמסגרת פרויקטים של הבנק העולמי מחוצה לה. בוגר קורס לנושאי משרות בחברות ממשלתיות, מי"ל – מרכז ישראלי לניהול. שולט באופן מלא בשפות עברית, אנגלית וספרדית, חלקית בצרפתית. במשך למעלה מארבעה עשורים מילא תפקידי ניהול במִגזר הציבורי, הממשלתי והפרטי בארץ, ובמסגרות של הבנק העולמי מחוצה לה; במסגרתם עסק באסטרטגיה, ניהול והנדסה בכלל, ובאופטימיזציה של מערכות תחבורה ובטיחות בדרכים בפרט. במשך שנים אלה צבר ניסיון בינלאומי וידע רב בניהול מערכות גדולות, בייזום, הקמה וניהול פרויקטים גדולים ומרכבים, בעבודה עם ומול ארגונים ציבוריים, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות כלכליות של רשויות מקומיות וגורמים פרטיים.

משמש כמלווה אסטרטגי, יועץ ויזם עצמאי בארץ ומחוצה לה; ומתמקד בייעוץ לרשויות ולגופים שונים באסטרטגיה, פיתוח אורבני ותכנון מערכות תחבורה, הסדרי תנועה וחניה, הכנת נספחי תנועה, מתן חוות דעת תחבורתיות, הקמת והובלת מיזמים וגיוס משקיעים בתחומי התחבורה, החניה (חניה סלולרית – "PANGO"), הבטיחות בדרכים (פארק תחבורה), מערכות “Smart City”, “Mikro Mobility”, שינויי ייעוד ותמ"א 38. מוביל מהפך תחבורתי בתובנת תחבורה ציבורית תחילה בחשיבה אסטרטגית אחרת בראש העין כפרויקט דגל, המחלחל ומתחיל לתת אותותיו מראש העין כמובילת בשורת התחבורה במדינה. בשנה האחרונה בפרט, עוסק במתן חוות דעת מקצועיות להליכי תכנון מערכות הסעה המוניות לתושבים, חברות, מוסדות ורשויות. נחשף לתובנות ייחודיות ומשנה לא אחת בתפיסות יצירתיות חדשניות. מתמקד בייעוץ, הקמת והובלת מיזמים וגיוס משקיעים בתחומי התחבורה, הבטיחות בדרכים ומערכות חניה מתקדמות (חניה סלולרית – PANGO) לשינוי תרבות החניה, מרכז הדרכה לשיפור מיומנות הנהגים ומניעת מעורבות בתאונות דרכים ועדיפות מוחלטת לתחבורה הציבורית). במקביל ובנוסף מרצה במוסדות אקדמיים ובפני משתלמים מארצות שונות על ניהול אסטרטגי, תחבורה ויזמות.

המחאה החברתית[עריכה]

כאסטרטג ובעל חזון חברתי כלכלי צפה את המחאה החברתית, וגיבש כבר לפני עשור דרכי התמודדות ייחודיות על פי תפיסת ה"שיווהון" (תקציר בגוגל) אותה פיתח יחד עם קולגה אקדמי, רון גולדרינג. את יישומה בתחבורה הציג, מטעם המכון הבינלאומי של מכללת הגליל, בכנס האיחוד האירופי לשיתוף פעולה במחקרי תחבורה בין מדינות אגן הים התיכון. השתתף באופן פעיל במחאה החברתית מיומה הראשון במהלכה גיבש את התובנה, שאת ביטויה המעשי יש להניע בפעילות פוליטית והצטרף למפלגת העבודה, ביתו האידאולוגי מהיום שעמד על דעתו והיום יותר מתמיד. באמונה שביכולתו לגייס את הידע, הניסיון וההתלהבות שבו, הצטרף להתמודדות על מקום ברשימת העבודה לכנסת.

פועלו המקצועי[עריכה]

  • חבר הוועדה המקצועית להכנת תוכנית לאומית רב שנתית לבטיחות בדרכים, שמינה שר התחבורה בברכת ראש הממשלה
  • ניהול פרויקטים רחבי היקף של תשתיות תחבורה, ובטיחות, במסגרת הבנק העולמי.
  • חבר צוות הניהול של הקמת ארגון ITS ישראל (מערכות תבוניות בתחבורה).
  • מנהל הפיתוח והמהנדס ראשי בחברת אגד, תוך הובלת תהליך הבראה ובניית תוכנית אסטרטגית.
  • ניהול מערכות תחבורה מורכבות בעיריות תל אביב וירושלים, שעיקרן: ניהול תנועה, תיאום בין מערכות התחבורה הציבורית, כולל ייזום וקידום מערכות ההסעה ההמונית, פיתוח מערכות הכבישים ושיפור תשתית הדרכים והסדרי הבטיחות. הובלת מדיניות תחבורה, תכנון מערכתי ותוכניות אב, ניהול ובקרת תנועה וחניה.
  • מהנדס מחוזות ירושלים והדרום במשרד התחבורה, יועץ מקצועי מיוחד למפקח הארצי על התעבורה ונציג שר התחבורה בוועדות המחוזיות בירושלים ובאזור הדרום.
  • חבר מועצת המנהלים של נתיבי איילון.
  • עבודה עם רשויות, גורמים ממשלתיים וחברות פרטיות ומולן
  • חבר הנהלת איל"ת, אגודה ישראלית למחקר תחבורה
  • השתתפות פעילה ואינטנסיבית בצוות ההקמה של ענף בטיחות בדרכים בצה"ל
  • מרצה לתכנון וניהול אסטרטגי לתלמידי תואר שני במינהל עסקים A.B.M
  • מרצה לאסטרטגיה של מערך הייצור בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול
  • יועץ אסטרטגי ויזם עצמאי; בתחומי ניהול אסטרטגי, תחבורה ובטיחות בדרכים - לרשויות וללקוחות פרטיים, כולל הובלת מיזמים עם חברות כמו "דלק מוטורס" ו "UMI".

קישורים חיצוניים[עריכה]

עמנואל שחף[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת. עמנואל שחף נולד ב-1954 בגרמניה, עלה לישראל בשנת 1972. למד בטכניון הנדסה אוירונאוטית בין 1974 ל-1980, תואר ראשון ושני. בין 1979 ל-1986 שירת כקצין מטה בח"א במח' פיתוח. אחרי השחרור למד לתואר שני במנהל עסקים בארצות הברית. בין 1989 ל-2003 שרת במשרד רוה"מ בת"א בתפקידים בארץ ומחוצה לה. אחרי הפרישה ב-2003 התחיל בפיתוח עסקים מול דרום מזרח אסיה ובפעילות במפלגת העבודה אליה הצטרף כבר כ-15 שנה קודם. ב-2011, בפריימריס האחרונים, כהן בראש מטה יום הבחירות של שלי יחימוביץ'. הוא חבר ב"הדמוקרטים", קבוצה רעיונית. משמש היום כמנכ"ל חברת טכנולוג'י אסיה קונסלטינג בע"מ www.techasiaconsulting.com, יו"ר לשכת המסחר ישראל-אינדונזיה www.israel-indonesia-coc.org וסגן יו"ר אגודת ישראל-גרמניה www.idg.org.il. חי בזוגיות עם שוש ורשאי, אבא לנועם וחן, סייע לגדל גם את אלעד, דורם ואורד וסבא לשמונה נכדים.

ניסיון[עריכה]

מעל 21 שנות ניסיון בנושאים ביטחוניים טכנולוגיים, מודיעיניים ובנושאים מדיניים (דיפלומטיה חשאית).

פעילות ציבורית[עריכה]

התנדב במסגרת ארגון לתת במיזם "אני בשבילך" שמטרתו לערב תלמידים בחטיבות הביניים והתיכון בפעילות חברתית בקהילה. שחף הנו יו"ר מייסד של לשכת המסחר ישראל-אינדונזיה www.israel-indonesia-coc.org שמטרתו לסייע לחברות ישראליות שמעוניינות לפתח עסקים באינודנזיה וסגן יו"ר אגודת ישראל גרמניה www.idg.org.il- מטרת הארגון היא לדקם את הקשרים בין ישראל לגרמניה בתחום החברתי והתרבותי.

קישורים חיצוניים[עריכה]

האתר הרשמי של שחף: www.emanuelshahaf.co.il

עמוד הפייסבוק: http://www.facebook.com/EmanuelShahaf

מועמדים נוספים[עריכה]

זהות[עריכה]

  • ליבי מולד - טיוטה בת 42, נשואה לד"ר איציק בראלי (במקור מאשדוד), מנהל רפואי בהדסה מדיקל. אמא ל-2, גרה בקדימה. עורכת דין במקצועה, עובדת בהייטק. בוגרת תואר שני בתקשורת פוליטית ומדריכת מונטסורי. מייסדת התנועה הליברלית החדשה. עומדת בראש ארגון חופש בחירה בחינוך, המקדם את רפורמת השוברים, הפחתת רגולציה, ופתיחת אזורי הרישום. בעבר אחראית תחום החינוך במפלגת זהות. פרשה מזהות אחרי ניסיון השריון של שי מלכה על ידי פייגלין. היום יו"ר המפלגה הליברלית החדש אותה הקימה.
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליבי מולד בוויקישיתוף

שי מלכה[עריכה]

שי מלכה (משמאל) עם משה פייגלין במהלך הבחירות המקדימות בליכוד 2012

שי מלכה (נולד ב-1985) הוא פוליטיקאי ישראלי, מנכ"ל מפלגת זהות.

היה מראשי תנועת הבית הלאומי שנאבקה בתוכנית ההתנתקות, הורשע בהמרדה.

פעילותו הפוליטית החלה ב-2003, כשהיה פעיל בתנועות "זו ארצנו" ו"מנהיגות יהודית".

ב-2019, לקראת הבחירות לכנסת ה-21, התמודד בפריימריז של מפלגת זהות, הגיע למקום הרביעי, והוצב ברשימה במקום ה-6. משה פייגלין, יו"ר המפלגה ומקורבו של מלכה, מינה אותו למנכ"ל המפלגה. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה, ומלכה לא נכנס לכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת ה-22, פייגלין ניסה לקדם אותו למקום ה-3 במפלגה, אך נכשל בעקבות התנגדות חברי המפלגה. ב-18 ביולי 2019, הודיע מלכה שעקב הסערה במפלגה, הוא לא יתמודד ברשימה זהות לכנסת.

שי מלכה נשוי לדבורה, מדריכת בשיטת ימימה ומחנכת למיניות בריאה, ולהם 3 ילדים. הם מתגוררים באפרת.

חד"ש[עריכה]

  • ואאם שביטה / ויאם שביטה – עורך־דין מטירה
  • נהאיה ושאחי – תושב ערערה, מלמד/לימד עברית לדוברי ערבית במרכזים קהילתיים.
  • נועה לוי – נולדה ב־1985 בתל אביב–יפו, חברת חד"ש מגיל 14. למדה משפטים באוניברסיטת תל אביב ובשנת 2015 השלימה תואר שני. עורכת דין, מתמחה בזכויות אדם. ייצגה גם סרבני מצפון, חילונים וחרדים. מ־2016 מזכירת סניף חד"ש בתל אביב. בבחירות לכנסת העשרים (2015) הוצבה במקום השישי במפלגת חד"ש, והוצבה במקום 21 ברשימה המשותפת שזכתה לבסוף ב־13 מנדטים. מקום 13 ברשימת חד"ש-תע"ל לכנסת ה־21 (זכתה ב־6 מושבים).
  • סאמח עראקי / סאמח עיראקי – עורך־דין, התמודד ב־2015 לראשות המפלגה נגד איימן עודה, שזכה ברוב גדול. ממלא־מקום ראש העיר טירה.
  • עלי היבי – מקום 51 ברשימת חד"ש לכנסת ה־17 (2006, הרשימה זכתה בשלושה מנדטים). כנראה נולד ב־4 בספטמבר 1955 לגולי הכפר מיעאר שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(ער') שבגליל ומתגורר ביישוב שעב הסמוך. סופר, משורר ודובר איגוד הסופרים הפלסטינים, עוסק גם בחומרי בנייה?
  • שאדי שוירי – עורך־דין וראש מועצת כפר יאסיף
  • גאלב סיף – תושב הכפר הדרוזי יאנוח-ג'ת, סירב לשרת בצה"ל. ממלא־מקום מנכ"ל המועצה וחבר הוועדה הפנימית שלה לבחינת מכרזים. תומך בנשיא סוריה בשאר אל-אסד.

נורית חג'אג'[עריכה]

נורית חג'אג' כיהנה בתפקיד מנכ"ל "הקשת הדמוקרטית המזרחית" בין השנים 2001–2009. מתמודדת בבחירות לכנסת ה־19 במקום השישי ברשימה מטעם רשימת חד"ש. במסגרת הקשת הדמוקרטית המזרחית ניהלה מאבקים בנושאים של קרקעות, חינוך, תרבות, שוויון ומגדר. חג'אג' הצטרפה קצת אחרי שהקשת נוסדה (1997) והייתה שותפה כמעט לכל המאבקים.

חג'אג' שותפה משנת 2007 בנציגות נשים בינלאומית לשלום שזו קבוצה של 20 נשים ישראליות, 20 פלסטיניות ו־20 בינלאומיות. יחוד הקבוצה היא ניסיון להשפיע על דרגים גבוהים של מקבלי החלטות. במסגרת השותפות נפגשה חג'אג' עם קונדוליסה רייס. חג'אג' נכחה בפגישה במועצת הביטחון של האו"ם ובפגישות עם חברי קונגרס. חג'אג' פעילה גם בתחום השימועים; אלו בעצם מפגשים עם נשים בכל מיני מקומות בארץ ולדבר על השאלה האם יש נושאים מיוחדים שנשים יכולות להביא למשא ומתן. בחוויות שלה בפגישות בזמן המלחמה.

חופש כלכליטיוטה[עריכה]

יהדות התורה[עריכה]

יחד (אלי ישי)[עריכה]

עמיטל בראלי[עריכה]

הרב עמיטל יעקב בראלי (נולד בשנת 1976) הוא מייסד ומנכ"ל ארגון חותם.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד לרב מרדכי אליהו ולצילה בראלי. אביו היה רב ומחנך בישיבת חורב ובישיבה לצעירים בירושלים, היה ראש כולל הלכה באילת וכן שימש דיין בבית הדין לגיור. אמו, צילה בראלי, בתם של הרב משה צבי נריה והרבנית רחל נריה, עסקה בחינוך ועוסקת בכתיבה ועריכה. אחיו, הרב אריאל בראלי הוא רבה של ההתנחלות בית אל. נולד במעלות, בעת שאביו היה ממייסדי ישיבת ההסדר המקומית. בגיל ארבע עבר עם משפחתו לרובע היהודי בירושלים. בבגרותו עברה המשפחה לפסגות. למד בישיבה לצעירים בירושלים ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב. הצטרף למסלול ההסדר בישיבת אור עציון. בצבא שירת בגדוד 13 בגולני והשלים קורס פיקודי. נשא את אילת גולדשטיין מרחובות, יועצת חינוכית בהכשרתה. לאחר נישואיהם התיישבו בגבעת "מגן דן" ליד אלקנה. לאחר שנתיים, בשנת תשס"ג, הצטרפו לגרעין התורני "בית מוריה" בבאר שבע. במסגרת הפעילות בגרעין לימד במכוני הוראה לגיור במשך שלוש שנים. אשתו מחנכת באולפנת בני עקיבא "חן במדבר" בבאר שבע. לזוג שמונה ילדים.

התגייס לרבנות הצבאית ועבר קורס קצינים לרבנים צבאיים. לאחר שסיים בהצטיינות, התגייס כרב החטיבה הצפונית בעזה. ליווה אירועים קשים של זיהוי חללי צה"ל, ביניהם בציר פילדלפי ובאירוע הנגמ"שים בזייתון. בראלי התנגד לתוכנית ההתנתקות ובעת ביצועה, הגיע למחסום כיסופים וצעק לעבר החיילים במקום שהגירוש אינו מוסרי, יהודי וציוני וקרא לסירוב פקודה. הוא נשפט, הורד לדרגת רב"ט, נשלח לכלא הצבאי לארבעה חודשים וחצי ושוחרר מצה"ל.[1] לאחר שחרורו מהצבא החל ללמד בישיבת ההסדר "אש התורה" בירושלים, ובמקביל לימד בתיכון מקיף הדתי בבאר שבע. הרב בראלי הוא בוגר תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון. היה סמנכ"ל במכון התורה והארץ במשך שלוש וחצי שנים. בשנת 2013 ייסד את פורום חות"ם, ומאז הוא עומד בראשו. בבחירות לכנסת העשרים שהתקיימו ב-2015 שובץ במקום השישי ברשימת מפלגת יחד בראשות אלי ישי, רשימה שלא עברה את אחוז החסימה.

במאי 2017, בעת שהשתתף בדיון בכנסת בוועדה לקידום מעמד האישה, ספג גינויים מח"כ אלעזר שטרן. בעקבות זאת דנה ועדת האתיקה של הכנסת בקובלנה שהוגשה כנגד ח"כ שטרן, וחייבה את שטרן להתנצל על דבריו הפוגעניים כלפי הרב בראלי.

קישורים חיצוניים[עריכה]

ששון טרבלסי[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב ששון טרבלסי (נולד בכ"ט בכסלו תשל"ד, 24 בדצמבר 1973) הוא רב קהילת אהל יעקב ולאה בכפר סבא ויושב ראש המועצה הדתית בעיר,[2] דוברו של הרב מאיר מזוז. הוצב במקום החמישי ברשימת יחד (אלי ישי) לכנסת העשרים,[3] ובמקום השני ברשימה לכנסת ה-21.

רקע אישי[עריכה]

נולד למרים וציון טרבלסי, שעלו ארצה מתוניסיה בשנת 1949 והיו בין מקימי תלמים, היישוב הראשון בחבל לכיש וחוף אשקלון. ששון הוא הבן ה-11 מבין 15 אחים. אביו עוסק בחקלאות ואמו שימשה כמטפלת מעון ילדים. למד בממ"ד ע"ש הרב קוק בתלמים ומשנת תשמ"ו התחנך במוסדות ישיבת כסא רחמים בראשות הרב מאיר מזוז בבני ברק. קיבל הסמכה לרב בשנת 1996. בעל תואר ראשון במשפטים. טרבלסי מתגורר בכפר סבא. בשנת 2001 נישא לדפנה, מורה בתיכון. לבני הזוג 8 ילדים.

רקע ציבורי[עריכה]

במקביל ללימודיו בישיבה החל הרב טרבלסי בשנת 1997 לשמש כרב קהילת "אהל יעקב ולאה" בכפר סבא ורב הקהילה הצרפתית בעיר. בשנת 2004 היה בין מקימי מוסדות אור המאיר באלעד בנשיאות הרב מאיר מזוז, ושימש כמנכ"ל המוסדות. בשנת 2012 נבחר לשמש כיושב ראש המועצה הדתית בכפר סבא[4] ובשנת 2014 נבחר לכהונה שנייה בתפקיד. לאחר החלטתו של הרב מאיר מזוז להקים את מפלגת "יחד - העם איתנו" שימש טרבלסי כדוברו של הרב.

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

{{[[תבנית:שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מיון רגיל:טרבלסי, ששון|שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מיון רגיל:טרבלסי, ששון]]}} קטגוריה:רבנים קטגוריה:כפר סבא: אישים 01 2015 קטגוריה:בוגרי ישיבת כסא רחמים

ישראל ביתנו[עריכה]

אביב כהן[עריכה]

יועץ פרלמנטרי, מקום 19 בבחירות לכנסת העשרים ואחת.

אדי גנדלר[עריכה]

היה איש המוסד במשך 25 שנים. גנדלר השתחרר מהארגון ב-2018, אחרי שמילא תפקיד ראש אגף, תפקיד המקביל לדרגת אלוף בצה"ל. גנדלר הוא יליד ריגה ובן לעליה של שנות ה-70.

אמיר שניידר[עריכה]

יועץ משפטי וסמנכ״ל רגולציה בהתאחדות האיכרים, מקום 20 בבחירות לכנסת העשרים ואחת.

בוריס שינדלר[עריכה]

יזם ופעיל חברתי, מקום 17 בבחירות לכנסת העשרים ואחת.

דור דוידיאן[עריכה]

נולד ב-1990. תושב קריית גת, מנהל מתנ"ס לעולים בעיר מאז 2012. זכה במגן שרת העלייה והקליטה למתנדבים מצטיינים לשנת 2016. יו״ר צעירי ישראל ביתנו, ייסד את תא ישראל ביתנו באוניברסיטת בן-גוריון.

הילה איריס ידיד ברזילי[עריכה]

עו״ד ומגשרת, מקום 18 בבחירות לכנסת העשרים ואחת.

יצחק סלבין[עריכה]

יצחק סלבין (נולד ב-1956).

בעל תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בר-אילן. שימש כעובד סוציאלי בעיריית קריית גת וכאחראי לניהול פרויקט שיקום השכונות בעיר.

היה שליח הג'וינט לאיטליה. שימש 10 שנים בתפקיד מפקח מחוזי בשירות לעבודה קהילתית, שיקום שכונות וקליטת עלייה. נשוי ואב לשניים. שובץ במקום ה-16. קטגוריה: פעילים פוליטיים ישראלים

משה סדיה[עריכה]

עצמאי, מקום 16 בבחירות לכנסת העשרים ואחת.

מתן וייס[עריכה]

מתן וייס (נולד ב-1983)

מקום 20. נולד בלנינגרד, עלה ארצה בגיל 12 ועובד כנהג קטר ברכבת ישראל.

סמדר בת אדם[עריכה]

קובץ:Sbatadam1.JPG
סמדר בת-אדם

סמדר בת-אדם (לויטן) (נולדה ב-30 באוקטובר 1952). היא עיתונאית ישראלית המועמדת במקום ה-17 ברשימת ישראל ביתנו בבחירות לכנסת ה-18 .[1] עד לכניסתה לפוליטיקה הייתה יועצת תקשורת ואסטרטגיה, מנכ"ל עמותה ופעילה ציבורית בתחומי החינוך והרווחה.

ביוגרפיה[עריכה]

נולדה כסמדר נגר בתל אביב, לאם ילידת הארץ ולאב שעלה מפולין ב-1922. גדלה במשפחה רוויזיוניסטית לאב בית"רי ולוחם האצ"ל. שירתה בצה"ל כזמרת בצוות הווי שריון. בעלת תואר ראשון במדעי החברה ומדעי הרוח מהאוניברסיטה הפתוחה.

בת-אדם החלה את דרכה כעיתונאית ב"מעריב" - במגזינים ובמוספים השונים ובמקביל, תחקירנית וכותבת בטלוויזיה החינוכית. בין מאמריה שזכו להד תקשורתי וציבורי רחב: 1993 - "מכתב לבן" – הביע ביקורת על היחס לחיילים הלוחמים במסגרת האינתיפאדה, אשר פורסם בעיתון "חדשות" וזכה להד תקשורתי ציבורי רחב ביותר; 1991 – "מכתב מהחדר האטום" – פורסם ב"די צייט" הגרמני וכשנה וחצי אחריו, "מכתב לחברים בארץ נטולת העבר". מעת לעת מפרסמת בעיתונות מאמרים בנושאים שעל סדר היום, ובהם: "את פרץ זה לא מעניין" – בנושא כלכלי/עסקים קטנים [2]; "ותרי על הילד" – בנושא אימוץ ילדים[3].

כותבת ועורכת ביוגרפיות. באמצעות ההוצאה לאור של משרד הביטחון, יצאו בשנת 2007 – "תשמרי על סבינה אמא אמרה": סיפורה של ניצולת השואה שושנה צדיקוב [4] ובשנת 2004 – "להציל את ציקלופ": סיפורו של גיורא נאמן על ילד וסוסו האהוב "ציקלופ", כסאגה משפחתית שראשיתה בשלהי המאה ה-19 והמשכה בהצבת "אבני הדרך" של המפעל הציוני הסוציאליסטי .[5] בשנת 2003 כתבה ביוגרפיה מקוצרת על רחבעם זאבי, המופיעה באתר האינטרנט להנצחת זכרו .[6]

כל חייה מתגוררת בחולון. בת-אדם נשואה ואם לארבעה ילדים.

פעילות ציבורית[עריכה]

סמדר בת אדם היא אם מאמצת[3]. בין השנים 1984–1993 הקימה וניהלה בהתנדבות את ה"עמותה לקידום האימוץ" והייתה פעילה כנציגת ציבור בוועדה מטעם שר העבודה והרווחה לבדיקת חוק האימוץ. בנוסף, התנדבה כחברה בעמותה למען הילד החוסה, בשדולת הנשים, בעמותת אור שלום למען ילדים חוסים וב"משען"- רעננה. משנת 2004 ועד היום הנה חברת וועד ההנהלה בעמותת מור"ג להנצחת זכרו של רחבעם זאבי, ומשנת 2006 - חברה במועצה המייעצת לראש הממשלה בנושא "חוק גנדי" .[7]

החל מ-1999 יועצת אסטרטגיה ותקשורת של ח"כ ד"ר עוזי לנדאו. שותפה להקמה והגדרת מדיניותה של עמותת ארץ נהדרת, שנוסדה ב-2006. מכהנת כמנכ"ל העמותה מאוגוסט 2008 .[8]

לאחר עזיבתו של ד"ר עוזי לנדאו את תנועת הליכוד, הצטרפה עמו בת-אדם בנובמבר 2008 למפלגת ישראל ביתנו ושובצה במקום ה-17 לקראת הבחירות לכנסת ה-18. לאחר שלא נכנסה לכנסת, מונתה כראש מטהו של לנדאו ששימש בתפקיד השר לתשתיות לאומיות.

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • אחת העם - הבלוג של סמדר בת-אדם
  • שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.סמדר בת אדם, דבר מצחיק קרה לי, מעריב, 18 במרץ 1987
  • סמדר בת אדם, בית יולדות ללא פרחים, 40 שנה למלחמת יום כיפור

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

{{[[תבנית:שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מיון רגיל:בת-אדם, סמדר|שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מיון רגיל:בת-אדם, סמדר]]}} קטגוריה:עיתונאים עבריים קטגוריה:פעילים חברתיים ישראלים קטגוריה:פעילים פוליטיים ישראלים

שאדי חלול[עריכה]

חבר מועצת גוש חלב ויו״ר העמותה הארמית-נוצרית בישראל.

שחר אלון[עריכה]

בן 43, דור שני להורים אשר עלו לישראל מאיראן בשנות החמישים והתגוררו בקריית מלאכי שם עברה עליו מרבית ילדותו, עו"ד בישראל ובניו יורק, בעל תואר ראשון במשפטים, ותואר שני מהפקולטה ללימודי יהדות באוניברסיטת בר-אילן. חובש קרבי בצבא (מסלול ישיבות ההסדר). בוגר תנועת בני עקיבא. משמש כעו"ד וכמנהל פיתוח עסקי בחברת סייבר ישראלית. בעבר שימש כמנהל לשכת התיירות של ישראל בקונסוליה הישראל בניו יורק (המחלקה הכלכלית). בעל עבר בתחום החינוך היהודי הפורמלי והבלתי פורמלי, כולל עבודה בבתי ספר בירושלים, ובקהילות היהודיות בהונג קונג ובוונצואלה. מקום 14 בבחירות לכנסת ה-21 וה-22.

שירה מיסטריאל[עריכה]

שירה אסתר מיסטריאל-אליאן (נולדה ב-20 באפריל 1991) היא מועמדת לכנסת מטעם ישראל ביתנו.

בעלת תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול מאוניברסיטת אריאל. שימשה כיושבת ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטה בשנים 2014 - 2016. כיו"ר האגודה פעלה להכרת המל"ג בתארים מתקדמים באוניברסיטת אריאל ופעלה לפתיחת קפיטריה מוזלת בקמפוס.[1] מאז ינואר 2017, משמשת כראש מחלקת תעסוקה ארצית בהתאחדות הסטודנטים.

ב-2017 נישאה לישראל אליאן. תושבת שכונת פסגת זאב בירושלים.

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

כחול לבן[עריכה]

המחנה הממלכתי[עריכה]

  • ענבר הרוש-גיטיטיוטה – בוגרת תארים במדיניות ציבורית בתוכנית מצטיינים באוניברסיטה העברית בירושלים. ניהלה את עמותת אחריי! – נוער מוביל שינוי, ואת תנועת "פנימה" להתחדשות ערכית. מנהלת מיזמים במשרד הביטחון וכן את תנועת "תיקון" לשינוי החברה והתרבות.
  • ענבר יחזקאלי בליליוסטיוטה (הערך נמחק בעבר בגלל חוסר חשיבות, לשחזר אם צריך) – עורכת דין, לשעבר יועצת לשר רווחה ומנכ״לית מרכזי זכויות בקהילה ומרכז הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית בירושלים.

מימד[עריכה]

יונינה פלנברג[עריכה]

יונינה פלנברג (נולדה ב-1964) היא פעילה דתית-חברתית בתחום אלימות כנגד נשים וצדק חברתי. ממקימי תנועת מימד ומועמדת מספר 4 לכנסת ה-18 ברשימת התנועה הירוקה-מימד.

חברה בסגל מדרשת אורנים ובוועדת ההיגוי של המרכז לזהות יהדות ותרבות בעמק חפר (זי"ת). מנחה קבוצות לימוד מטעם בית מדרש אלול ומשמשת רכזת המגזר הדתי במרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בתל אביב. בנוסף, פלנברג מעבירה סדנאות והרצאות במטרה להעלות את המודעות והטיפול בנוש התקיפה המינית במגזר החרדי והדתי.

כיהנה כחברת האקדמיה לפרס התיאטרון והקימה את המגמות הראשונות לבגרות בתיאטרון בחינוך הדתי, בבית ספר פלך ובאולפנא לאומנויות ובתיכון לאומנויות ריגלר בנתניה.

פלנברג מתגוררת בכפר הרא"ה נשואה בשנית לישראל אפשטיין[1] ואם לשניים.


כוח להשפיע[עריכה]

אריה סאמרלי[עריכה]

עו"ד אריה סמארלי חזר בתשובה בעקבות קלטת של הרב אמנון יצחק, אותה שמע לפני 18 שנה. עו"ד סמארלי הוא עו"ד ותיק ומוכר בנתניה ואף בארץ לאחר שהוציא מספר רב של ספרים מלאים בדוגמאות כתבי בית דין. גיסו הוא חבר המועצה הסופר והרב קובי לוי. בעברו הרחוק סמארלי היה מעורב פוליטית כאשר נבחר למקום 2 ברשימת הליכוד המקומית. מונה גם לבורר של התנועה בעיר.

יש עתיד[עריכה]

כולנו[עריכה]

תומר אוזן[עריכה]

תומר אוזן (נולד ב-1980) הוא מועמד מטעם מפלגת כולנו לכנסת העשרים.

אוזן גדל בנתיבות. הוסמך כעורך דין בשנת 2007. התמחה במשרד עורכי דין נחמן דברת. בעל תואר LLB מהקריה האקדמית אונו. עובד במשרד עורכי דין "כהן, ערב ושות'" בבאר שבע. יו"ר ועדת ערר לארנונה בעיריית נתיבות. עוסק בתחום המקרקעין. בדצמבר 2015 מונה לחבר בדירקטוריון רשות השידור.[2] נשוי ואב לילדה.[3]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים שובץ במקום ה-13 ברשימת מפלגת כולנו. המפלגה קיבלה 10 מנדטים ואוזן לא נכנס לכנסת. לאחר התפטרותו של שי באב"ד מרשימת המפלגה לכנסת ופרישתו מהכנסת של השר משה כחלון במסגרת החוק הנורווגי, נותר אוזן הבא בתור ברשימה, אך הוא ויתר על מקומו והתפטר מהרשימה, לאחר התפטרותו של השר יואב גלנט מן הכנסת.

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חגית ששר, מגזין 'נשים', תופעה: מתחתנים ולא גרים יחד, באתר nrg‏, 8 ביולי 2013
  2. באתר עיריית נתיבות
  3. על תומר אוזן באתר משרד עורכי הדין

נדב שינברגר[עריכה]

יועץ התקשורת של כחלון בהיותו שר התקשורת – בין 2009 ל-2013, וכן בבחירות לכנסת העשרים – בשנת 2015. היה ראש המטה של כחלון בתפקידו כשר האוצר – מ־2015 עד 2018. שובץ במקום התשיעי ברשימת כולנו לכנסת ה־21.

מרצ[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אריק בנדר, ‏הכר את המועמד: מאזן אבו סיאם רוצה פתרון צודק לסוגיה הבדואית בדרום, באתר מעריב אונליין, 17 באוגוסט 2022

נצח (מפלגה)[עריכה]

מפלגת נצח החליטה לבסוף שלא להתמודד בבחירות לכנסת ה-19. הנה המידע המועט שנאסף על מי שהיו ברשימתה.

ישעיהו וין[עריכה]

בן 35 תושב קריית ספר מכהן כעורך משנה בעיתון הפלס. מקום 6

יהודה שם טוב[עריכה]

מקום 8, חבר מועצת עיריית מודיעין עילית, מכהן בתפקידים: חבר הנהלת העיר ויו"ר ועדת הנחות.

אברהם ישעיהו ברגמן[עריכה]

מקום 9. הרב אברהם ישעיהו ברגמן הוא נכדו של הרב אלעזר מנחם מן שך, מנהיג הציבור החרדי ומייסד דגל התורה.

מפלגת נעם[עריכה]

עם שלם[עריכה]

ראובן אגסי[עריכה]

מקום 3. אביו של שי אגסי.

עוצמה יהודית[עריכה]

אדווה ביטון[עריכה]

ד"ר אדוה ביטון היא בעלת תואר דוקטור בכימיה רפואית. תושבת יקיר. נשואה לרפי ואם לחמישה. בתה אדל ביטון נפצעה קשה מאוד בשנת 2013 בפיגוע טרור של יידוי אבנים על הרכב בו נסעה ונפטרה כעבור שנתיים.

יעקב עמר (עוצמה יהודית)[עריכה]

בן 59, אב לחמישה וסב לשלושה. גר בטבריה, נולד במרוקו ועלה לישראל בשנת 1962, למד בתיכון בכפר הנוער הדתי כפר חסידים, התגייס לגולני ועבר קורס מ"כים, במקצועו עוסק בנדל"ן.

עתיד אחד[עריכה]

יחזקאל שטלצר[עריכה]

יחזקאל שטלצר הוא פעיל פוליטי ישראלי, יו"ר מפלגת עתיד אחד.

ביוגרפיה[עריכה]

שטלצר הוא בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה, ותואר שני בלימודי התפתחות.[2] הוא מאפשר מוסמך בשיטת העבודה של ביירון קייטי, ומדריך מוסמך של תוכנית 12 צעדים.

שטלצר הוצב במקום השני במפלגת עתיד אחד שהתמודדה בבחירות 2006, וזכתה ל-14,000 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.[2] לקראת בחירות 2009 עבר היו"ר אברהם נגוסה לרשימת הבית היהודי ושטלצר הפך ליו"ר המפלגה. בבחירות 2013 התמודד שטצלר כמועמד יחיד ברשימת המפלגה במטרה להעלות מודעות לסכנות הפורנוגרפיה תחת הכינוי "עתיד אחד – נלחמים בסם החדש", אולם יומיים לפני הבחירות הסירה המפלגה את מועמדותה. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הגיש שטלצר שוב רשימה לכנסת, בה הוא מועמד יחיד, הפעם תחת השם " מגנים על ילדינו - מפסיקים להאכיל אותם פורנו".[3]

שטלצר הוא אב לשישה, תושב קריית יערים.

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. [שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.http://atid1.org.il אתר האינטרנט הרשמי] של מיזמי ויקיפדיה/נבחרי ציבור פוטנציאליים/ארכיון שגיאת לואה ביחידה יחידה:wikidata בשורה 335: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).)
  • שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.לירון שמם, ‏מי האיש שרוצה לעצור את השתלטות הפורנוגרפיה?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 בינואר 2013‏

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דודי בן חמו, הבחירות בלוד: הדר מילר מתמודדת למועצה ומקבלת איומים, באתר ערוץ 7, 2 באוגוסט 2023
  2. 2.0 2.1 יו"ר מפלגת 'עתיד אחד': "אנחנו רוצים שספקיות האינטרנט יחויבו לסנן פורנוגרפיה", בתוכנית של גבי גזית, באתר רדיו ללא הפסקה
  3. מגנים על ילדינו - מפסיקים להאכיל אותם פורנו, אתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20


צבר - מפלגת הצעירים של ישראל[עריכה]

לילך מאיר[עריכה]

מקום 4: בת 33, ראש מחלקת קשרי חוץ בהתאחדות הסטודנטים. ילידת אשקלון. בעלת תואר שני במנהל החינוך עם התמחות במנהיגות בחינוך. כיהנה כראש משלחת הפורום לדיאלוג ישראלי-פולני וייצגה את ישראל בוועידות וכנסים ברחבי העולם. שימשה כמנהלת יחידת קרן אייסף בתל אביב.

יניב בן שושן[עריכה]

מקום 5: בן 28, חבר מועצת עיריית חיפה. לוחם בחטיבת אלכסנדרוני, לחם במבצע חומת מגן ובמלחמת לבנון השנייה. בעל תואר ראשון בסטטיסטיקה. שימש כיו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה. יו"ר דירקטוריון "מאסטרביט" ויו"ר דירקטוריון החברה הכלכלית יוזמה.

קדימה[עריכה]

דמיטרי רוסינסקי[עריכה]

דימטרי (דימה) רוסינסקי (נולד ב-1978) הוא פעיל פוליטי ישראלי. שימש בעבר יועץ שר התחבורה בעת כהונתו של שאול מופז. מנהל מחלקת של מדינות חבר העמים ואירופה המערבית בחברת התעופה "ארקיע". רוסינסקי נחשב לאחד המקורבים לשאול מופז. בבחירות לכנסת השמונה עשרה היה רוסינסקי מועמד ברשימת מפלגת קדימה לכנסת ודורג במקום ה-38.

רע"ם[עריכה]

  • אבראהים אבו לבן – ב־2018 התמודד למועצת העיר רמלה בראש רשימה של התנועה האסלאמית שזכתה בשני מושבים. (השם נפוץ והמשפחה נפוצה ברמלה ובלוד)
  • עלאא ג'בארין – עלאא א־דין ג'בארין, רוקח ומחנך מאום אל-פחם. ב־2018 הביע תמיכה בירי טילים מרצועת עזה לעבר ישראל. ב־2021 נבחר למקום השישי ברשימה כנציג הצעירים.[1] ב־12 ביוני 2022 התפטר מהרשימה לכנסת, מתוך מגמה למתן את הרכב הרשימה וכהכנה להתפטרות אפשרית של מאזן גנאים מהכנסת, שלבסוף לא יצאה לפועל בשל פיזור הכנסת. נשוי ואב.

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

ש"ס[עריכה]

רפאל ברנז[עריכה]

מקום 12 ברשימת ש"ס לכנסת ה־20. התפטר מהרשימה זמן קצר לפני שהיה אמור להיהפך לח"כ ליום וקצת בעקבות התפטרות יגאל גואטה (שוחזר מערך שנמחק במחיקה מהירה בעקבות ההתפטרות, רשימת התורמים לערך נמצאת שם)

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת. רפאל (רפי) ברנז (נולד ב־1964)[1] הוא פוליטיקאי ישראלי המשמש כסגן ראש עיריית בת ים מטעם מפלגת ש"ס.

ברנז הוא יושב ראש סיעת ש"ס במועצת העיר בת ים וסגן ראש העיר מטעמה.[2] בעבר היה ראש המועצה הדתית בעיר. ב־2015 התמודד ברשימת ש"ס בבחירות לכנסת העשרים, אך הרשימה לא קיבלה מספיק קולות כדי שברנז יתמנה למחוקק. בספטמבר 2017 הגיש חבר הכנסת יגאל גואטה את התפטרותו מהכנסת. בטרם כניסתה לתוקף התפטר גם ברנז מהרשימה לכנסת, כדי שחברותו במועצת העיר בת ים לא תפקע.[3]

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.


תל"ם[עריכה]

איימן אבו רייא[עריכה]

ערבי ישראלי מוסלמי מסכנין, עו"ד למקרקעין ובפרט בהפקעות במגזר הערבי. ב-2019 נעצר בחשד ששיחד גורם במינהל מקרקעי ישראל תמורת מידע פנימי. לפני הבחירות לכנסת העשרים ואחת (2019) הקים את מפלגת "הבית הערבי".

רינה גפני[עריכה]

ד"ר למתמטיקה, הוציאה ספרי לימוד לבתי־ספר בנושא.

אמל אבו אל-כום[עריכה]

תושבת היישוב הבדואי שגב שלום. הקימה את מענד – בית מורשת ותרבות הסבתות הבדואיות.

תע"ל[עריכה]

מד"ע[עריכה]

צעירים בועריםטיוטה[עריכה]

תקווה חדשה[עריכה]

רשימות נוספות[עריכה]

מועמדים לראשות רשויות מקומיות[עריכה]

רינה גרינברג[עריכה]

משתמש:Galraij/רינה גרינברג

נתן אלנתן[עריכה]

טיוטה:נתן אלנתן

עילאי הרסגור-הנדין[עריכה]

טיוטה:עילאי הרסגור-הנדין וגם משתמש:Omert33/עילאי הרסגור-הנדין נמחקו. לשחזר אם רלוונטי.

ליאל אבן-זהר[עריכה]

טיוטה:ליאל אבן-זהר

אבי סלמן[עריכה]

טיוטה:מיזמי ויקיפדיה/נבחרי ציבור פוטנציאליים/אבי סלמן

גל לנצ'נר[עריכה]

טיוטה:גל לנצ'נר

הדר לביא[עריכה]

טיוטה

שרית גולן שטיינברג[עריכה]

טיוטה

שלמה ברילנט[עריכה]

חבר מועצת העיר בית שמש טיוטה

דוד עציוני[עריכה]

טיוטה


This article "מיזמי ויקיפדיה/נבחרי ציבור פוטנציאליים/ארכיון" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:מיזמי ויקיפדיה/נבחרי ציבור פוטנציאליים/ארכיון. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.



Read or create/edit this page in another language[עריכה]