מחמד באקר אל-צדר
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
 | |
מחמד באקר אל-צדר (בערבית: آية الله العظمى محمد باقر الصدر, 1 במרץ 1935 - 9 באפריל 1980) הידוע גם בכינויו "השהיד החמישי" (ערבית: الشهيد الخامس, תעתיק: אל-שהיד אל-ח'אמס) היה איש דת שיעי עראקי (הגיע לדרגת איתוללה אל-עט'מא, ערבית: آية الله العظمى), פילוסוף ואחד ממייסדיה האידאולוגים של מפלגת אל-דעוה האסלאמית (ערבית: حزب الدعوة الإسلامية, תעתיק: חזב אל-דעוה אל-אסלאמיה) בעראק. הוצא להורג על ידי משטרו של סדאם חוסין.
שנותיו הראשונות[עריכה]
מחמד באקר אל-צדר נולד בכאזמיה (בערבית: الكاظمية, תעתיק: אלכאט'מיה) שבעראק למשפחת אל-צדר המפורסמת שמקורה בג'בל עאמל בלבנון. אביו, חידר אל-צדר, היה איש דת שיעי בולט, ואימו, כרימה אל-שיח' עבד אל-חסין היתה אחותו של חכם ההלכה אל-שיח' מחמד רצ'א אל יאסין. סבו מצד אב, איתוללה אל-סיד אסמאעיל אל-צדר, היה חכם הלכה שיעי ואחד מ-"מקורות החיקוי" (צורת היחיד בערבית: مرجع تقليد, תעתיק: מרג'ע תקליד) בעראק במחצית הראשונה של המאה ה-14 להג'רה.[1]
לאחר מות אביו בשנת 1937 המשפחה נשארה חסרת כל, ומחמד אל-צדר גדל בחיק אימו ואחיו הגדול, אסמאעיל אל-צדר (שככל הנראה נקרא על שם סבו). אחיו אסמאעיל היה מחכמי הדת (צורת היחיד בערבית: مجتهد, תעתיק: מג'תהד) בעראק, והיה אחד ממוריו הראשונים של מחמד. אחותו של מחמד, אמנה אל-צדר (ערבית: آمنة الصدر) הידועה בכינויה "בנת אלהדא" (ערבית: بنت الهدى), שהיתה משוררת, סופרת ומורה למשפט ומוסר, הוצאה להורג ע"י משטרו של סדאם חוסין יחד עם מחמד בשנת 1980.[2]
אל-צדר היה "ילד פלא" וכבר מגיל צעיר ניכרו בו גאונות והצטיינות. בשנת 1943 הוא הצטרף לבית הספר היסודי "מנתדא אל-נשר" שם הוא עורר את התפעלותם הרבה של מוריו וחבריו בשל חריפות שכלו וגאונותו. אל-צדר סיים את לימודיו היסודיים תוך 3 שנים בלבד, בכדי להתפנות ללימודי הדת ב-"חוזה" (ערבית: حَوْزَة) - בית מדרש להכשרת אנשי דת בשיעה השנים-עשרית. בחוזה הוא סיים את שלב הלימוד (ערבית: دراسة السطوح, תעתיק: דראסה אל-סטוח) בזמן שיא. בגיל 10 הוא כבר העביר הרצאות על היסטוריה אסלאמית, ובגיל 11 הוא היה סטודנט ללוגיקה, וכבר כתב מסה בנושא.[2][1]
בשנת 1945 משפחתו עברה לעיר הקדושה נג'ף בעראק, שם קבור לפי המסורת עלי בן אבי טאלב, ואל-צדר בילה בה את שארית חייו. הוא השלים שם את לימודיו, אצל שתי דמויות בולטות: דודו מצד אם איתוללה אל-שיח' מחמד רצ'א אל יאסין ואיתוללה אלעט'מא אל-סיד אבו אל-קאסם אלח'וא'י. הוא סיים את לימודי הדת והמשפט המוסלמי בשנת 1959 וכבר החל ללמד בגיל 25. על אף שתקופת לימודיו בסך הכל עמדה על 18-17 שנים, הרי שמבחינת טיב הלימוד מדובר בתקופה ארוכה משום שאל-צדר הקדיש עצמו לחלוטין ללימודים משעות הבוקר המוקדמות ועד שהלך לישון.[3][1]
פעילותו הפוליטית[עריכה]
הקמת מפלגת אל-דעוה[עריכה]
חבורה של חכמי דת וביניהם אל-סיד מהדי אל-חכים, אל-סיד טאלב אל-רפאעי ואל-שיח' מחמד מהדי אל-סמאוי, הסיקו כי ציש צורך במפלגה פוליטית שתדחרוט על דגלה את המחשבה האסלאמית ותיכנס לשדה הפוליטי. מטרתם היתה להילחם בחילוניות ובקומוניזם שהיו נפוצים בעראק בשנות ה-50 וליצור מדינה אסלאמית. לאחר שהציגו בפני מחמד אל-צדר את הרעיון, הוא ייסד בשנת 1957 את מפלגת אל-דעוה. מפלגת אל-דעוה התנגשה מבחינה רעיונית עם מפלגת הבעת' שבתחילת דרכה היתה חילונית ולא סובלנית לאופוזיציה. לאחר 5 שנים של ארגון המפלגה, הטמעת הרעיונות הדתיים בה והרחבת פעילותה, מחמד אל-צדר עזב אותה אך הורה למי שנשאר בה שימשיכו לפי הדרך שהתווה.[2][4]
אגודת חכמי הדת[עריכה]
בעקבות הפיכת 1958 ועלייתו של עבד אל-כרים קאסם לשלטון, השפעת הקומוניסטים גברה בעראק, שלדעת השיעים הינם אתאיסטים כופרים. חכמי הדת ניסו להתמודד עם התפשטות הקומוניזם באמצעות תוכניות חברתיות, פוליטיות, כלכליות ותרבותיות שיתחרו בקומוניזם. בשל כך קבוצה של חכמי דת בנג'ף הקימו את אגודת חכמי הדת (ערבית: جماعة العلماء, תעתיק: ג'מאעה אלעלמאא'). עם היווסדה, מחמד אל-צדר לא היה חבר רשמי בה בשל גילו הצעיר, אך הוא עבד עם המייסדים ואף כתב את גילוי הדעת הראשון של האגודה. בנוסף, אל-צדר ואחותו אמנה היו כותבים במגזין "האורות" (ערבית: الاضواء, תעתיק: אל-אצ'ואא') שיצא לאור מטעם האגודה.[2]
בצל מפלגת הבעת'[עריכה]
איסור ההשתייכות למפלגת הבעת'[עריכה]
כאשר מפלגת הבעת' השתלטה על המדינה ומוסדותיה, כמו גם על בתי הספר והאוניברסיטאות, אל-צדר ניסה להתנגד לפעילותה באמצעות הוצאת פתוה (פסק הלכה מוסלמי, ערבית: فَتْوَى, תעתיק: פתוא) האוסר להשתייך אליה. אל-צדר מצוטט כך: "ברצוני שכולם ידעו שההשתייכות למפלגת הבעת' אסורה (ערבית: حرام, תעתיק: חראם), ושהרשות תדע את עמדת מקור הסמכות - התנגדות למפלגה ולאמונותיה".[5][2]
מעצרים[עריכה]
אותה עת, בהוראת איתוללה מוחסן אל-חכים, שנחשב אחד מבולטי הקהילה השיעית בעראק, מחמד אל-צדר כתב את ספרו "הפילוסופיה שלנו" (ערבית: فلسفتنا, תעתיק: פלספתנא) ובהמשך כתב את "הכלכלה שלנו" (ערבית: اقتصادنا, תעתיק: אקתצאדנא). שני חיבורים אלו, הנחשבים למפורסמים שבכתביו של אל-צדר, מכילים מחשבות שיעיות מסורתיות, אך בה בעת הם מציעים גם דרכים בהן יכולה השיעה "להתאים למודרניות". הם עוסקים בין השאר בביקורות מפורטות על המרקסיזם הסוציאליזם והקפיטליזם, ומציעים פילוסופיה אסלאמית וכלכלה אסלאמית.[6][2]
עבודותיו של אל-צדר העלו את חמתה של מפלגת הבעת', מה שהוביל למאסרים חוזרים ונשנים של אל-צדר שלווה בדרך כלל בעינויים. למרות זאת, הוא המשיך בעבודתו לאחר ששוחרר.[7] כאשר גורמי הבעת' עצרו את אל-צדר ב-1977, אחותו אמנה נאמה במסגד האמאם עלי בנג'ף וקראה לאנשים לצאת להפגין. ריבוי ההפגנות אילצו את הבעת'יסטים לשחרר את אל-צדר ואלו שמו אותו במעצר בית.
המהפיכה האסלאמית באיראן[עריכה]
מחמד אל-צדר סבר כי ניצחון המהפיכה האסלאמית באיראן ב-1979 מסמל תקווה להצלת האומה. בשל כך הוא צידד במהפיכה ותמך באמאם ח'ומייני עוד לפני התרחשותה. במהלך חייו אל-צדר פגש מספר פעמים בח'ומייני והיו ביניהם קשרים חזקים לאורך השנים בהן ח'ומייני בילה בנג'ף.[2]
בין השנים 1979–1980 אירעו מהומות נגד הבעת' באזורים המזוהים עם השיעה בעראק על ידי קבוצות שפעלו למהפכה אסלאמית בארצם.[8] סדאם חוסין ותומכיו האמינו כי המהומות התרחשו בהשראת המהפיכה הסלאמית באיראן ואף דורבנו על ידי ממשלת איראן.[9] לאחר המהפיכה באיראן, קראה קהילת השיעים בעראק למחמד אל-צדר להיות "האיתוללה ח'ומייני העראקי" שלהם, ולהוביל מרד נגד משטר הבעת'.[10][11] מנהיגי הקהילה, ראשי השבטים ומאות אנשי ציבור היו נאמנים לאל-צדר וראו בו כמנהיג. לאחר מכן פרצו מהומות בבגדאד ובמחוזות השיעים בדרום במאי 1979. במשך תשעה ימים התחוללו ההפגנות נגד המשטר אך לבסוף הן דוכאו על ידיו. אל-צדר נכלא שוב ע"י המשטר, אך אחותו רבת העוצמה של אל-צדר, אמנה אל-צדר, הביאה לגל נוסף של מחאות בחודש יוני. עימותים נוספים התרחשו בין כוחות הביטחון למפגינים, נג'ף הוצבה במצור ואלפים עונו והוצאו להורג.[10]
הוצאתו להורג[עריכה]
אל-צדר נעצר בפעם האחרונה ב-5 באפריל 1980 יחד עם אחותו אמנה אל-צדר בנת אל-הדא, לאחר שהקימו תנועה מיליטנטית עוצמתית נגד משטרו של סדאם חוסין.[12][13] ב-9 באפריל 1980 הם נלקחו לבגדאד והוצאו שם להורג לאחר שעונו קשות על ידי גורמי הבעת' שכלאו אותם. סימני עינויים נראו על גופותיהם, ובחלק מהדיווחים נמסר כי סדאם חוסין בעצמו הרג אותם. לידיעה בדבר הוצאתו להורג היו הרבה הדים בעולם האסלאמי והרבה גילויי דעת גינו את המעשה שכן זה הביא לאובדן של אחד מהיישויות הבולטות בתחום המחשבה בעידן המודרני.[3] לאחר ההוצאה להורג גורמי הבעת' מסרו את גופותיהם לבן דודם סיד מחמד אל-צדר.[13] הם נקברו בבית הקברות ואדי אל-סלאם בנג'ף.[12] הוצאתו להורג לא עוררה ביקורת מצד מדינות המערב מכיוון שאל-צדר תמך בגלוי באייתוללה ח'ומייני באיראן.[14]
קשרי משפחה[עריכה]
מחמד אל-צדר היה חמיו של מקתצ'א אל-צדר, בן דודם של מחמד מחמד צאדק אל-צדר והאמאם מוסא אל-צדר. עוד נטען כי הייחוס שלו חוזר לנביא מחמד דרך המאם השיעי השביעי מוסא אל-כאט'ם.
ממוריו החשובים[עריכה]
- السيد اسماعيل الصدر.
- الشيخ محمد رضا آل يس.
- السيد أبو القاسم الخوئي.
- الشيخ مرتضى آل يس.
- الشيخ صدرا البادكوبي.
- الشيخ عباس الرميثي.
- الشيخ محمد طاهر آل راضي.
- السيد عبد الكريم علي خان.
- السيد محمد باقر الشخص.
- الشيخ عباس الشامي.
חיבוריו[עריכה]
- فدك في التاريخ.
- غاية الفكر في علم الأصول.
- فلسفتنا.
- اقتصادنا.
- الأسس المنطقية للإستقراء.
- المعالم الجديدة للأصول.
- بحث حول الإمام المهدي
- بحث حول الولاية
- الإسلام يقود الحياة.
- المدرسة القرآنية.
- دور الأئمة في الحياة الإسلامية.
- نظام العبادات في الإسلام.
- بحوث في شرح العروة الوثقى.
- دروس في علم الأصول(الحلقات).
- الفتاوى الواضحة(رسالة عملية).
- البنك اللاربوي في الإسلام.
- المدرسة الإسلامية.
- موجز أحكام الحج.
- حاشية على منهاج الصالحين للسيد الحكيم.
- حاشية على صلاة الجمعة من كتاب شرائع الإسلام.
- حاشية على مناسك الحج للسيد الخوئي.
- بلغة الراغبين (حاشية على الرسالة العملية للشيخ مرتضى آل ياسين).
תלמידיו הבולטים[עריכה]
- السيد محمود الهاشمي.
- السيد محمد محمد الصدر.
- السيد كاظم الحائري.
- السيد محمد باقر الحكيم.
- السيد عبد الحسين الأردبيلي.
- الشيخ محسن الأرآكي.
- السيد كمال الحيدري.
- السيد محمد باقر المهري.
- السيد عبد الهادي الشاهرودي.
- السيد حسين الشاهرودي.
- السيد علي الأشكوري.
- السيد عبد العزيز الحكيم.
- السيد علي رضا الحائري.
- السيد محمود الخطيب.
- السيد منذر الحكيم.
- السيد عمار أبو رغيف.
- غلام رضا عرفانيان.
- محمد إبراهيم الأنصاري.
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- العاملي، أحمد عبد الله، محمد باقر الصدر السيرة والمسيرة في حقائق ووثائق، بيروت - لبنان، الناشر: مؤسسة العارف للمطبوعات، ط 1، 1427 هـ/ 2006 م.
- الحسيني، محمد، محمد باقر الصدر، دار الفرات، بيروت، 1989 م.
- كاظم الحائري، حياة وأفكار الشهيد الصدر.
- كاظم الحائري، مباحث الأصول، قم 1407 هـ.
- محمد مهدي الحكيم، التحرك الإسلامي في العراق.
- النعماني، محمد رضا، سنوات المحنة وأيام الحصار، د.م، الناشر: المؤلف، ط 2، 1417 هـ/ 1997 م.
- الحسيني، محمد، محمد باقر الصدر حياة حافلة وفكر خلاق، د.م، الناشر: دار المحجة البيضاء، 2005 ه
- Talib Aziz, The Islamic Political Theory of Muhammad Baqir Al-Sadr of Iraq, ICIT Digital Library, 1991
- Talib Aziz, "The Role of Muhammad Baqir al-Sadr in Shii Political Activism in Iraq from 1958 to 1980" .International Journal of Middle East Studies,Vol. 25, 1993,
- Mochammad Fahlevi, "Islamic Economy and Politics in the View of Muhammad Baqir Sadr", Scitech Research Organisation, 2019
קישורים חיצוניים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ 1.0 1.1 1.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.السيرة الذاتية للإمام الشهيد السيد محمد باقر الصدر, مؤسسة الصدرين للدراسات الإستراتيجية
- ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.السيد محمد باقر الصدر, ويكي شيعة
- ↑ 3.0 3.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.الشهيد السيد محمد باقر الصدر, موقع عقائد الشيعة الإمامية, 16.9.16
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Dagher, Sam, Ex-Hussein Officials and Others Go on Trial, The New York Times, 28 December 2008
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.أحمد عبد الله العاملي, محمد باقر الصدر السيرة والمسيرة في حقائق ووثائق, بيروت - لبنان: مؤسسة العارف للمطبوعات, 2006 , עמ' 66
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דניאל סובלמן, מנהיג השיעים אל-חכים שב לעיראק אחרי 23 שנות גלות, הארץ, 11.05.2003
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Sondoss Al Asaad, 38 Years After Saddam’s Heinous Execution of the Phenomenal Philosopher Ayatollah Al-Sadr and his Sister, Modern Diplomacy, 9.4.2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Efraim Karsh, The Iran–Iraq War: 1980–1988, Osprey Publishing, 2002
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Farrokh, Kaveh, Iran at War: 1500–1988, Oxford: Osprey Publishing, 2011
- ↑ 10.0 10.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Ranj Alaaldin, Iraq’s failed uprising after the 1979 Iranian revolution, Brookings, 2019-03-11 (בen-US)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Cockburn, Patrick, Muqtada Al-Sadr and the Battle for the Future of Iraq, Simon and Schuster, 2008
- ↑ 12.0 12.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.The ninth of April, the martyrdom of the Sadrs, Tehran Times, 2018-04-10 (בEnglish)
- ↑ 13.0 13.1 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.T. M. Aziz, The Role of Muhammad Baqir al-Sadr in Shiʿi Political Activism in Iraq from 1958 to 1980, International Journal of Middle East Studies 25, 1993-05, עמ' 207–222 doi: 10.1017/s0020743800058499
This article "מחמד באקר אל-צדר" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:מחמד באקר אל-צדר. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
