מחומש ההורות
מודל מחומש ההורות[עריכה]
מודל "מחומש ההורות" הינו מודל שפותח על-ידי מטפלים משפחתיים וזוגיים וחוקרים בהתפתחות הילד בישראל. המודל משמש למחקר, להדרכת הורים, כמו גם להדרכת צוותי חינוך ואנשי טיפול. במבנה הנועד להיות קל לשימוש, המודל מלכד חמישה עקרונות של התנהגות הורית, המוכרים בספרות המחקרית והמקצועית, באופן חוצה תרבויות, כעקרונות של הורות מיטיבה. העקרונות שנבנו מלכתחילה להדרכת הורים מספקים גם תשתית כוללנית ומעמיקה לקידום דפוסי תקשורת מיטביים בכל מערכת יחסים בינאישית (לדוגמה, מערכת טיפולית / הוראתית / צוותית).
המודל רואה בתא המשפחתי מסגרת משמעותית לילד. הנחת היסוד שלו היא שההורים הם המבוגרים בעלי ההשפעה הרבה ביותר על ההתפתחות הרגשית, חברתית והשכלית של הילד (Bronfenbrenner, 2005[1]).
מטרת המודל היא קידום מערכות יחסים מיטיבות במשפחה, במערכת החינוך ובארגונים נוספים, תוך למידת עקרונות המודל והכרת כלים ומיומנויות ליישומם. אחת המטרות של המודל היא פיתוח שפה משותפת ובהירה בין חברי המערכת ומתוך חזון להיטיב עם ההורות על מנת לספק לילדים חוסן ורווחה נפשית. יישום המודל נמצא קשור לרווחה של הורים (שגיא, 2018) ולהתפתחות ילדים (אבן טוב, 2020; ארם, מדואל, וברוטמן, 2024).
היסטוריה - פיתוח מודל "מחומש ההורות"[עריכה]
בשנת 2010 פותח המודל על-ידי עובדים סוצייאליים, מטפלים משפחתיים וזוגיים (איתן ארם, אורית בר-יובל, נילי עמוס איטמן, ומיכל טורגן אניקסטר) ומומחית בהתפתחות הילד פרופ' דורית ארם.
עקרונות המודל גובשו בהשראת תאוריות הומניסטיות (אברהם מאסלו וקרל רוג'רס), ומערכתיות (סלבדור מינושין). הוא נבנה על בסיס תובנות מעבודה טיפולית וייעוצית ארוכת שנים עם הורים (לדוגמה, אימגו [1]– הנדריקס) ונחקר על-ידי פרופ' דורית ארם וצוות חוקרות במעבדה לחקר הגיל הרך בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטאות נוספות בעולם.
בשנת 2022 הוקם אתר האינטרנט www.hamehumash.com המספק מידע אודות מודל "מחומש ההורות"; הרצאות, סדנאות והכשרות על בסיסו; הסבר על קלפים טיפוליים ("מחומש ההורות: קלפים לעידוד שיח על התנהגות הורית") שפותחו על-ידי יועצת חינוכית לינור שגיא, ורעיונות לפעילות באמצעותם; וכן דוגמאות למחקרים שנעשו בהקשר של המודל. ב-2024 התווסף לאתר מידע על 'מרכז מחומש ההורות' (פירוט בהמשך).
עקרונות המודל המחומש[עריכה]
באומרינד (Baumrind, 1966, 1968), הגדירה סגנונות של הורות, שהמבחין ביניהם הוא המידה שלפיה הורה מפגין היענות, שליטה ותמיכה בילדו. המחקר מראה כי סגנון הורות סמכותי המשלב מידה זהה של היענות, שליטה ותמיכה של הורים, מועיל להתפתחות ילדים. מודל "מחומש ההורות", מאמץ את רעיונותיה של באומרינד (המדברים על הורה אחד) ומרחיבם אל תוך התא המשפחתי (ההורים; היחידה המשפחתית).
ראשית, בלב המודל - מודעות. המשמעות לכך היא שלפני הכל ותוך כדי - על ההורים להיות במודעות להתנהגותם לאור חוויות העבר והיומיום שלהם. ישנה חשיבות רבה להיות ערים לגורמים המשפיעים על תחושות ההורים ותגובותיהם, ולהיות מסוגלים לווסת תגובות אלו ואת השפעתן על ההתנהגות ההורית, מתוך הבנה שהן עשויות לבוא לידי ביטוי באופן ובעוצמה אחרים כשהן יוצאות באוטומטיות ולא מתוך מודעות ושליטה עצמית.
להיות שותפים[עריכה]
עיקרון זה מייצג את החשיבות בשיתוף הפעולה והגיבוי ההדדי של המטפלים המשמעותיים המעורבים בחינוך הילד. שותפות זו באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בתקשורת ובעבודת הצוות של ההורים. יחד עם זאת, מדובר גם על שיתוף הפעולה של ההורים עם המחנכים, המטפלים והמדריכים של הילד במסגרות השונות (חינוכיות, טיפוליות והעשרתיות). המודל סבור כי כשההורים נותנים גיבוי הדדי זה לזה הם גורמים ליצירת גבולות ברורים בינם לבין ילדיהם. על-פי המודל, גם בהורות יחידנית, חשוב לאתר שותפים פעילים נוספים במערכת (סבים, מטפל/ת, חבר/ה המעורבים בגידול הילדים) ולקיים עמם את השיח על שותפות ומעורבות.
בספרות המחקרית, השותפות בהורות אשר מתבטאת בין השאר במצב בו ההורים פועלים באופן מתואם ודינמי לעבר מטרות משותפות, מתוך הסכמה על סדרי עדיפויות, פעולות וחלוקת תפקידים – ממתנת קושי, לחץ ותחושות מצוקה בקרב ההורים, מפחיתה רגשות שליליים ומספקת טיפול מיטבי בילד וכן מקדמת הורות חמה וחוסן במשפחה[2][3].
עקרון המנהיגות ההומאנית[עריכה]
עיקרון זה מייצג את החשיבות בתפיסת ההורים את עצמם כמנהיגים הומאניים המקנים לילדיהם ערכים ונורמות התנהגות המובילים את המשפחה. העיקרון מתייחס לדרך בה הורים "נוהגים את המכונית המשפחתית" שלהם; כיצד הם קובעים את הערכים וסגנון החיים של המשפחה ומקבלים החלטות בנוגע למשפחה. עיקרון זה מדגיש את היות ההורה מודל לילדיו, המתווה דרך ערכית ומוסרית, על מנת שיצמחו לבוגרים עצמאיים ומסתגלים בחברה. רעיון המנהיגות ההומאנית במודל זה, רואה בשוויון בין בני האדם ערך מרכזי. כמו כן, על-פי המודל, עקרון זה מתבטא בין השאר ביישום כלל עקרונות המחומש בנחישות, עקביות, התמדה ודוגמה אישית.
לפי הספרות המחקרית, ההכרה בתפקיד המכריע של ההורים כמודל חיקוי לילדים וכמעצבי הסביבה בה הם גדלים, הכרחית ומשמעותית. לערכי ההורים ולאופן בו הם מממשים אותם, השפעה מכרעת על התפתחות הילדים[4]. מנהיגות הורית מיטבית, מתחשבת בצורכי הילד ומספקת לו תחושת הגנה.
עקרון האהבה ללא תנאי[עריכה]
עיקרון זה מתבסס על הצורך השורשי של בני האדם באהבה ובהרגשה שהם רצויים ומשמעותיים לזולת. זהו צורך שיש לספק לילד מלידתו ועל ידי כך הוא יגדל בביטחון. על-פי המודל, ישנה חשיבות לנוכחות הורית, הבעת אמפתיה, התנהגויות אכפתיות וביטויי אהבה בחיי היומיום של הילד; תוך שימת לב לכך שהתנהגויות אוהבות של ההורים אינן קשורות למידה בה הילד עונה על ציפיותיהם, ועל כן - אהבה ללא תנאי. המודל מדגיש שמה שחשוב באמת הוא ההתנהגויות המבטאות אהבה, מעל לתחושות ההורים בפועל. דגש זה יוצא מנקודת ההנחה כי הורים מרגישים אהבה כלפיי ילדיהם, אך לא בהכרח יודעים לבטא אותה בהתנהגותם. המודל מספק כלים לאופן בו ההורים יכולים להתנהג, להיות נוכחים ולספק ביטויי אהבה.
מחקרים מראים כי כאשר האהבה ההורית היא על תנאי, וההורה הופך לדומיננטי, שלילי ומאיים – יש לכך השפעות שליליות על הילדים והדבר מקושר להתנהגויות אגרסיביות עם בני גילם[5]. מאידך, מחקרים מראים שלהתנהגות הורית מווסתת וחיובית וכן לתגובות וביטויי רגש חיוביים, ישנה השפעה על ההתפתחות הרגשית המוקדמת וכישורים חברתיים[5], וכן ויסות עצמי בקרב ילדים[6][7].
עקרון עידוד לעצמאות[עריכה]
עיקרון זה נובע מהתהליך הטבעי של הילד בפיתוח העצמאות שלו. תהליך זה הינו פיזי, רגשי וחברתי, כשבמסע זה הילדים מגבשים תחושת זהות עצמית ולומדים להסתדר בכוחות עצמם בעולם. בספרות המחקרית, עצמאות מקושרת ליכולות חברתיות, התמודדות עם קשיים, מקדמת את הביטחון העצמי של הילד ואת תחושת המסוגלות שלו. ויגוצקי הסביר בהקשר זה את משמעות התיווך לילד. על-פי גישתו של ויגוצקי (1987), התיווך התרבותי והסביבתי של מבוגרים, המוגדרים כמומחים, הינו גורם מכריע בטיפוח תפקודים קוגניטיביים גבוהים של ילדים. התיווך מתבסס על אינטראקציות חברתיות ועל השימוש בכלים פסיכולוגיים ובסימנים (כמו שפה). התיווך מתרחש בטווח שבין הרמה הנוכחית של הילד, לרמה הפוטנציאלית שלו - שבה הוא עדיין זקוק לליווי ולהנחיה של מבוגר. תיווך יעיל מתקיים כאשר המבוגר מתאים במכוון את תיווכו לרמה הקוגניטיבית שהילד נמצא בה כדי להפחית מורכבות של מטלה ומעודד את הרחבתה במטרה לגרום להתקדמותו ביכולות מופשטות יותר (סמדג'ה, 2008).
על-פי מודל מחומש ההורות, על ההורים לתמוך ולעודד עצמאות המותאמת לגילו ולהתפתחותו של הילד, ולכבד את התמודדות הילדים עם משימות ולאפשר להם להכיר ביכולותיהם. ישנה חשיבות לפתח את עצמאות הילד בתוך סביבה בטוחה, וכן לעודד את הילדים לבחור בין אפשרויות, לקחת אחריות ולשאת בתוצאות.
עקרון הנהגת כללים[עריכה]
שמו של העיקרון "הנהגת כללים" מחליף את השימוש השגור בפי כל – גבולות, הצבת גבולות והיעדר גבולות. על-פי המודל, אחת המטרות בהנהגת כללים היא שהתא המשפחתי יספק לילדים סוג של חממה ללמידה כיצד להסתדר בעולם בו בלתי אפשרי לקבל כל מה שרוצים. עקרון זה מתבסס על כך שכללים מסייעים לילדים להבין מה מצופה מהם ומספקים מסגרת ברורה המאפשרת יציבות בחייהם ובכך תחושת מוגנות וביטחון. המודל מדגיש כי החשיבות הגדולה ביותר בהנהגת כללים היא בהירותם ועקביותם. גיבוי הדדי בין ההורים (המתקשר לעקרון השותפות) עוזר לעקביות, כאשר מה שמנחה את ההורים על-פי המודל בכללי ולפי עקרון זה בפרט - זה טובת הילד וטובת הקשר בין ההורים לילד, וכן הבנת ההיגיון שמאחורי כל כלל. המודל מסביר כי ככל שהורים מביעים אהבה כלפי ילדיהם כך הם יכולים להקפיד יותר על הנהגת כללים.
השפעות המודל על-פי מחקרים[עריכה]
במהלך השנים, התבצעו מספר מחקרים שבחנו את ההתנהגויות ההוריות המיטיבות על-פי עקרונות "מחומש ההורות" בהקשרים שונים, וביניהם - תקופת הקורונה, תקופות משבר בארץ, שינה בגיל הרך, גירושי הורים ועוד. להלן חלק מהממצאים:
· נמצא כי הורים שדיווחו על יישום גבוה יחסית של התנהגויות הוריות מיטביות על-פי המודל, הציגו רמות גבוהות של רווחה הורית ורווחה כללית (שגיא, 2018).
· נמצא כי ככל שהורים התנהלו ביעילות בהתאם לעקרונות המודל, כך התנהלו בביתם רוטינות שינה מרובות ויעילות יותר (אבן טוב, 2020). כמו כן, רמת יישום העקרונות ניבאה את איכות השינה של הילדים (אבן טוב, 2020).
· נמצא כי הורים שיישמו יותר התנהגויות הוריות מיטיבות בהתאם למודל, היו מעורבים יותר בפעילויות הדיגיטליות של ילדיהם במהלך הסגר בקורונה, מבחינת בחירת התוכן ומבחינת זמן מסך (Aram et al., 2022).
· נמצא כי להורים גרושים שיישמו יותר התנהגויות הוריות מיטיבות בהתאם למודל, היו ילדים שהראו מיומנויות חברתיות גבוהות יותר (ארם, מדואל, וברוטמן, 2024).
למידה והכשרות על-פי המודל[עריכה]
המודל נלמד באוניברסיטת תל אביב מאז שנת 2016 במסגרת התואר השני בייעוץ חינוכי. בנוסף, משנת 2018 המודל נלמד גם במסגרת לימודי המשך במרכז האקדמי לפיתוח אישי ומקצועי בחינוך ובחברה, בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. השתלמויות של תוכנית "מחומש ההורות" לקידום מערכות יחסים מיטביות, מונגשות באמצעות מאגר גפ"ן של משרד החינוך.
מרכז מחומש ההורות[עריכה]
בכדי להפיץ את המודל ולאפשר מידע מרוכז אודותיו, בשנת 2024 הוקם על-ידי לינור שגיא 'מרכז מחומש ההורות', המספק הכשרות להנחיית הורים דרך אוניברסיטת תל אביב; הכשרת מחנכות לגיל הרך דרך סמינר הקיבוצים; תוכניות, השתלמויות והרצאות לצוותי חינוך ולצוותים טיפוליים במסגרות שונות (גפ"ן, מרכז פסג"ה, נעמ"ת, מרכז גיל הרך, משרד הכלכלה ועוד); הדרכות הורים בקליניקה; הרצאות להורים במעונות נעמ"ת; סדנאות לזוגות הורים ועוד.
בנוסף, המרכז הוקם במטרה לקיים בעתיד קבוצות הורים ברוח מודל המחומש במוסדות החינוך; לספק הרצאות וסדנאות לקהל פרטי; להקים מאגר מדריכי ומדריכות הורים ועוד.
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- הארוויל הנדריקס והלן קאנט, הורות מודעת, הוצאת אחיאסף
- חיים עמית, הורים כמנהיגים, הוצאת מודן, 2006
קישורים חיצוניים[עריכה]
- https://www.hamehumash.com, אתר "מחומש ההורות"
- https://www.facebook.com/groups/625346547655811, קבוצת הפייסבוק "מחומש ההורות - עקרונות וכלים להורות מיטבית"
- https://imago.org.il, אתר "אימגו" ישראל
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Bronfenbrenner, Making human beings human: Bioecological perspectives on human development., sage, 2005
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.McRae, C. S., Overall, N. C., Henderson, A. M., Low, R. S., & Chang, V. T., Parents’ distress and poor parenting during a COVID-19 lockdown: The buffering effects of partner support and cooperative coparenting., Developmental Psychology 57, 2021, עמ' 1623
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Palmer, S. B., Fleming, K. K., Summers, J. A., Erwin, E. J., Maude, S. P., Brotherson, M. J., ... & Wu, H. Y., Foundations for self-determination in early childhood: Preliminary preschool study., Advances in neurodevelopmental disorders 3, 2019, עמ' 188-196
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Pugsley, L., & Acar, S., Supporting creativity or conformity? Influence of home environment and parental factors on the value of children's creativity characteristics., The Journal of Creative Behavior 54(3), 2020, עמ' 598-609
- ↑ 5.0 5.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Bocknek, E. L., Dayton, C., Raveau, H. A., Richardson, P., Brophy-Herb, H. E., & Fitzgerald, H. E., Routine active playtime with fathers is associated with self-regulation in early childhood., Merrill-Palmer Quarterly 63(1), 2017, עמ' 105-134
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Shin, E., Smith, C. L., Devine, D., Day, K. L., & Dunsmore, J. C., Predicting preschool children's self-regulation from positive emotion: The moderating role of parental positive emotion socialization, Early Childhood Research Quarterly 62, 2023, עמ' 53-63
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Eunkyung Shin, Cynthia L. Smith, Diana Devine, Kimberly L. Day, Julie C. Dunsmore, Predicting preschool children's self-regulation from positive emotion: The moderating role of parental positive emotion socialization, Early Childhood Research Quarterly 62, 31/2023, עמ' 53–63 doi: 10.1016/j.ecresq.2022.07.011
This article "מחומש ההורות" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:מחומש ההורות. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
