מועצת הנגב
"מועצת הנגב" הינה ארגון אזרחי, המורכב מראשי רשויות, נציגי ציבור, נציגי מוסדות עוגן ומגזר עסקי מקומיים. היא שואפת לייצג את כלל תושבי אזור הנגב, להשמיע את קולם ולבטא את צרכיהם אל מול משרדי הממשלה השונים ואל מול קובעי מדיניות. עיקר יעודה של מועצת הנגב הוא השפעה וקידום מדיניות תומכת נגב, התורמת להעלאת איכות החיים ושגשוגן של כלל הקהילות בנגב בכל תחומי החיים השונים והמגוונים. המועצה לקחה על עצמה לפעול במסגרת משותפת ולקדם אינטרסים אזרחיים המצויים בקונצנזוס. היא הוקמה בתאריך 31.12.2014 על ידי 66 מנהיגים מקומיים מהמגזרים השונים בנגב, בהובלת ראש מועצת ירוחם, מיכאל ביטון. הארגון החל לפעול לקידום מטרותיו, זמן קצר לאחר מכן בשנת 2015. סלוגן המועצה הוא "טוב לנגב, מצוין לישראל".
הנחות יסוד המועצה[עריכה]
על פי מועצת הנגב, כשלים במבנה השלטון הישראלי מונעים מהאזור התפתחות. כשלים אלו מתבטאים בתת ייצוג של האזור במנגוני השלטון וכמו כן, מבני הכח של השלטון המרכזי והמקומי מהווים חסם להתאגדות אפקטיבית. ניתן להתגבר על הכשלים, אם תהיה התאגדות שכזו. שינוי מדיניות לבדו אינו מספיק ובכדי להבטיח שינוי צריך לשים דגש מיוחד על יישום מדיניות. מועצת הנגב העניקה לראשי הרשויות ולתושבים בנגב הזדמנות לשתף פעולה ביצירת כוח לחץ ממוקד וחיובי לטובת נושאים שמעסיקים את כלל הנגב. לפי מיכאל ביטון, יו"ר מועצת הנגב, ישנם לא מעט נושאים שהנגב חלוק לגבי דרכי הטיפול בהם. ראש רשות אחד סבור כך בעוד שרעהו סבור אחרת ולעתים המחלוקות קוטביות, אולם חברי המועצה בוחרים לחפש את המכנה המשותף הרחב ביותר לטובת הנגב. [1]
מטרות המועצה[עריכה]
חסר- 3 אפיקים מרכזיים של המועצה: קידום מדיניות, מעקב אחר יישום החלטות ממשלה/ מימוש תכניות ממשלתיות, עיצוב מדיניות
מטרת העל: קידום שינוי מדיניות וסדר יום אזרחי התואמים את הצרכים, השאיפות והתקוות של תושבי אזור הנגב לשיפור בר קיימא של איכות החיים של כלל תושבי הנגב.
- לפעול לפיתוחו הכלכלי והחברתי של הנגב, לרבות במסגרת של הכנת תכניות, ייזום תכניות ופעולות למול גופים שונים לרבות משרדי הממשלה השונים וכנסת ישראל.
- להוביל מהלכים לחיזוק, פיתוח וביסוס הנגב ותושביו בנושאים של: בריאות, חינוך, תכנון מרחבי, דיור, פיתוח התעשייה וענפי התעסוקה, תחבורה, רווחה ותרבות.
- לקחת חלק פעיל ו/או יוזם בביסוס תכניות-אב לפיתוח הנגב כולל תכניות אסטרטגיות, בכל מגוון הנושאים המוזכרים בסעיף 2 לעיל.
- ליזום מחקרים ולספק מידע בכל הקשור ליוזמות, לתכניות ולמפעלים כלכליים וחברתיים בנגב.
- חיזוק וקידום הקהילות החיות בנגב.
- ייזום, עידוד וחיזוק שיתופי פעולה בין רשויות וארגונים הפועלים בדרום.
במסגרת מטרות אלו, העמותה מקיימת פעילויות התורמות לקהילת הנגב ולפתח פעילות קהילתית פריפריאלית הקשורה לאופי ומיקום הנגב. העמותה מקבלת הקצבות, מענקים,תרומות מגורמים בישראל ומחוצה לה, מתנות ועיזבונות וכן סיוע בכל דרך אחרת לצורך קיום מטרותיה או מקצתן. כעמותה, מועצת הנגב גובה דמי חבר ותשלומים אחרים לרבות עבור השירותים הניתנים על ידה. בין פעילויותיה, המועצה מקיימת כנסים, ימי עיון ומוציאה לאור ספרים וכתבי עת. באמצעות גורמים חיצוניים, העמותה מחזיקה, מפעילה ומנהלת שירותים לרווחת תושבי הנגב וחבריה, אך שלא לצורך הפקת רווחים.
קמפיין שירותי בריאות[עריכה]
קמפיין הבריאות הוא סדרת מהלכים הנועדו לקדם שירותי בריאות הולמים לתושבי הנגב. על פי כל המדדים והעובדות, מצב הבריאות כיום בדרום נמצא בפער גדול מהמצב הרצוי וביחס למרכז. תושבי הנגב סובלים מרמת שירותים בלתי מספקת ומפערים משמעותיים במדדי הבריאות המרכזיים, מספר המיטות לנפש ומספר כוח האדם הרפואי – אינו עונה על הצורך הגדול קטן לאין שיעור ביחס לאזור המרכז (כ-50% פר נפש), שיעורי התמותה הגבוהים והתורים הממושכים מעידים על מחסור בשירותי בריאות והנגשתם לאוכלוסייה. יתרה מכך, בשל המצב הקיים נאלצים רבים מתושבי האזור לנדוד לערי המרכז או לחלופין לפנות לשירותים פרטיים, לצורך קבלת שירותים רפואיים המגיעים להם כחוק, בזמן ומרחק סביר מביתם, כאזרחים שווים במדינה. הזכות לבריאות מעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שנחקק ב–1995 ומגדיר את הזכות של כל אזרח לקבל רפואה באיכות סבירה, תוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו. תושבי הנגב מופלים לרעה בשל כך שהם סובלים מפערים משמעותיים בשירותי הבריאות במגוון פרמטרים ביחס לשירותים הניתנים במרכז.[2]
מצבה של מערכת הבריאות בדרום בא לידי ביטוי בדוחות תקופתיים שמוציא משרד הבריאות, למשל דו"ח "אי שוויון בבריאות והתמודדות עמו", של המנהל לתכנון אסטרטגי במשרד הבריאות, שפורסם בדצמבר 2015. [3] אם נוסיף לכך את תנופת ההתפתחות הצפויה בשנים הקרובות הרי שאנו עלולים להגיע למצב חמור בו שרותי הבריאות, במונחי איכות וכמות, לא יספקו מענה הולם לצורכי תושבי הנגב. לכן, פועלת המועצה בתחום שירותי הבריאות לקידום וצמצום פערי הבריאות בנגב ובדרום. היא מקדמת את השיפור בשקיפות במערכת הבריאות, וזאת על מנת להבטיח שתקציבי קופות החולים המיועדים באמצעות מודל הקפיטציה לאיזור הדרום יגיעו ליעדם. במסגרת המאבק מקיימת המועצה עשרות דיונים בכנסת בסוגיית הבריאות ונוכחת בועדות שנוגעות לעניין זה.
במאי 2016, יזמה מועצת הנגב מכתב ראשי רשויות לראש הממשלה בו כתבו: "אנו פונים אליך בבקשה לאפשר לנו את הזכות להיות כשאר תושבי ישראל, ולקבל שירותי בריאות ורפואה כוללים נרחבים ואיכותיים, שיגנו על בני משפחותינו ועלינו. מבחינת פריסת שירותי הבריאות בדרום והשוואתה לייתר חלקי הארץ, ניתן ללמוד כי אנו מופלים לרעה כמעט בכל מדד. ביחס לתשתיות בריאות מקבילות באזורי הארץ האחרים, [אנו] לא זוכים להתייחסות הראויה שתעניק לנו ביטחון בריאותי מלא, ונאלצים להתמודד עם מחסור קיצוני בשירותי רפואה כללית, רפואת מומחים ורפואה דחופה, על כל המשתמע מכך בחיי אדם ובאיכות חיינו".
בינואר 2017, לאחר מאבק ארוך של מועצת הנגב אושר ויושם תקצוב 91 מיטות חדשות לבית החולים סורוקה.[4]
בסוף 2017 פרסמה מועצת הנגב את ניתוח נתוני פריסת שירותים רפואיים ליישובים נבחרים לפי קופות חולים. במהלך 2018, מועצת הנגב הובילה מהלך של הקמת קואליצית ארגוני הבריאות בנגב. הקואליציה מקדמת פעילות בכנסת בשיתוף פעולה עם וועדת המשנה לצמצום פערי הבריאות בדרום בראשותו של ח"כ מאיר כהן.
בדצמבר 2018, שלחה מועצת הנגב מכתב רשמי לשר האוצר, משה כחלון וסגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן, אשר נושאו מניעת פגיעה במערכת הבריאות הציבורית בנגב לאור הקיצוץ הרוחבי הצפוי במשרדי הממשלה בשנת התקציב 2019. לפי פרסומים, משרד הבריאות צפוי לקצץ מתקציבו כ-100 מליון ש"ח. לאור האתגרים הניצבים בפני מערכת הבריאות הנגב, מועצת הנגב שלחה את המכתב בצרוף חתימות של ראשי ראשויות בנגב, על מנת להביע דרישה להחריג מהקיצוץ הרוחבי את מערכת הבריאות בפריפריה, זאת בכדי למנוע הדרדרות נוספת ברמת שירותי הבריאות הניתנים לנגב. באותו החודש התכנסה ועדת המשנה לקידום שירותי בריאות בדרום בועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת בראשות חבר הכנסת אלי אלאלוף על מנת לסכם את פעילות ועדת המשנה. ועדה חדשה זו החלה לפעול לראשונה בכנסת ה-20 ודנה בנושאים חשובים לקידום שירותי הבריאות בדרום, כמו מחסור חמור במטפלים פרא-רפואיים בדרום וצמצום תורים ברפואה יועצת. בישיבה זו נמסר כי לבי"ח סורוקה צורפו 139 מיטות חדשות מאז שהתחילה מועצת הנגב את קמפיין הבריאות. למרות זאת, קיים פער של עוד כ-500 מיטות אשפוז שחסרות באופן יחסי למספר התושבים בנגב, שסורוקה לא יכול להכיל. בית החולים הציבורי השני שיוקם בבאר שבע צפוי לענות על הצרכים הללו.
מאבק לשקיפות במערכת הבריאות[עריכה]
כחלק מקמפיין שירותי הבריאות, טוענת מועצת הנגב כי פערי הבריאות לא יצטמצמו, אלמלא יפעל משרד הבריאות כדי לקדם שקיפות בתוך המערכת. הצורך בשקיפות נובע מכך שלא קיימים נתונים מפורסמים הנוגעים לניתוב תקציבי קופות החולים בחלוקה על פי מחוזות או נפות ושקיפות במתרחש בתוך מערכת הבריאות תאפשר פיקוח ויעילות גבוהים יותר. מועצת הנגב ממקדת את הבעיה בניטור ובמעקב אחר התקציב שמקבלות קופות החולים ווידוא כי הוא מגיע למקומות הנכונים. בין השאר, השתתפה מועצת הנגב בדיונים בועדת השקיפות בנושא משרד הבריאות, בראשות ח"כ סתיו שפיר[5].
יוהן אטלן, מנכ"ל מועצת הנגב, נשא דברים חריפים בפאנל בריאות לתושבי הנגב שהתקיים במסגרת כנס שוויון הזדמנויות בנגב שיזמו אגי'ק מכון הנגב, עיריית רהט והמועצה האזורית בני שמעון ואמר "מגיע לנו שתוחלת החיים שלנו לא תהיה נמוכה משל שאר תושבי הארץ. לא ייתכן שתסיטו משאבים מהנגב למרכז המדושן ושאנחנו נשלם בחיינו על הקשיים התקציביים שלכם. לא ייתכן שתמשיכו לא להיות שקופים ושלא נדע איפה נמצא הכסף שמיועד לנגב ולאן הוא הגיע וכמה כסף מגיע לנגב לעומת מקומות אחרים". [6]
בינואר 2019 פורסם דו"ח משרד הבריאות בכתבת אתר החדשות YNET שחשף לראשונה את הנתונים שמאפשרים להשוות בין זמינותם של רופאים בארבע קופות החולים - כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית - בארבעים הערים הגדולות בישראל. הדו"ח הוכן על ידי ניר קידר, סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, ביחד עם עמית שריר, אבידן כהן ורייצ'ל ברנר־שלם, על מנת להגדיל את השקיפות ובהתאם את התחרותיות בין הקופות. על פי מועצת הנגב, הדו"ח מאשש את הטענות של מועצת הנגב וארגונים נוספים בנוגע למחסור בשירותי בריאות הולמים בדרום. ובפרט, בזמינותם של הרופאים במרבית קופות החולים ביחס לאזור המרכז[7].
מחדל המיטות[עריכה]
במהלך שנת 2016 במסגרת הקמפיין לשירותי בריאות הולמים בנגב, חשפה מועצת הנגב את מחדל המיטות. המועצה גילתה כי תקציב ל-118 מיטות אשפוז לחיזוק מיידי של בית החולים סורוקה, שהיה אמור לעבור על פי החלטת ממשלה 2025 כבר ב-2015, לא הגיע לסורוקה, וחמור מכך, שמשרד הבריאות והאוצר אף ניסו לטייח את אי יישום ההחלטה, שנועדה לתת מענה לצרכי האוכלוסייה בנגב. בדיון חירום שנערך במרץ אותה שנה, בעקבות החשיפה של מועצת הנגב בנושא מחדל המיטות, התבהר כי התקציב שהיה אמור לעבור לטובת הרחבת שירותי הבריאות לתושבי הדרום, הניתנים באמצעות בית החולים סורוקה, לא הגיע ליעדו מעולם. כבר בשנת 2015 דיווחו פקידי המשרד שהתקציב למיטות הנוספות הועבר ל'כללית'. מנגד, ב'סורוקה' התעקשו ש'כללית' לא העבירה להם את הכסף. תושבי הדרום נאלצים להסתפק ב-1.3 מיטות ל-1,000 אנשים בניגוד ל-2 מיטות לכל 1,000 אנשים במרכז. מועצת הנגב הגיעה ליום "סורוקה" בכנסת ביולי 2016 ודרשה לממש החלטות הממשלה הקיימות, בדגש על מימוש סעיף החלטת הממשלה לתוספת 118 מיטות אשפוז ולחזק את סורוקה, מעבר להצהרות.
בינואר 2017, הציב שר הבריאות דאז יעקב ליצמן אולטימטום בן שבועיים לשירותי בריאות כללית, בסופו צריכה כללית להענות לדרישת השר למסירת מידע עבור מחדל המיטות. השר דרש לדעת לאן נעלם התקציב שהעביר משרד הבריאות ל'כללית' עבור 98 מיטות נוספות לבית החולים 'סורוקה', המשתייך אליה. השר איים שימנע מכללית משאבים שהובטחו לה, אם תשובתם לא תהיה מספקת. הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי בראשות ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) קיימה דיון מיוחד לרגל יום הבריאות המצוין היום בכנסת, כאשר הדיון בנושא המרכז הרפואי "סורוקה" בבאר-שבע כבית חולים יחיד המשרת כמיליון נפש ובחינת פתרונות לצמצום הפערים בבריאות כיעד לאומי. בסיום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ מיקי זוהר כי הוועדה דורשת ממנכ"ל קופ"ח כללית לפעול במיידית ליישום החלטת הממשלה 2025 משנת 2014 להוספת 118 מיטות לביה"ח סורוקה. בנוסף, הוועדה סבורה שחקיקה או תקנה לגבי הגדרת משאבים ייעודיים לבתי חולים היא הכרחית ומצריכה שקיפות מלאה בנוגע לחלוקת הכסף בין קופות החולים, היו"ר ח"כ זוהר הבטיח לפעול באופן מיידי לחקיקה שתסדיר תחום זה.[8][9]
מחדל המיטות היווה דוגמא לשקיפות הנדרשת במערכת הבריאות וגם לתחרות שזקוקים לה תושבי הנגב, שכן קופת חולים כללית, שבכלל הארץ מחזיקה בנתח שוק של מחצית מהמבוטחים, מבטחת 70 אחוז מתושבי הנגב ולא מרגישה מאוימת על ידי קופות אחרות כמו באזורים אחרים. בנוסף, היא נהנית מהעובדה שבית החולים היחידי בנגב הוא שלה. כשאין מתחרים, קיימות פחות סיבות להתאמץ ולהעניק שירות משביע רצון ללקוחות שלך. לפיכך לא מספיקה הוספת מיטות אשפוז וצוות רפואי לבית החולים "סורוקה" המתנהל כמונופול.
מחאה בעת נאום השר יעקב ליצמן[עריכה]
בדצמבר 2016 פורסם דו"ח של משרד הבריאות המדווח על כך שתושבי מחוז הצפון והדרום סובלים ממחסור חמור בנגישות לשירותי בריאות לעומת שאר תושבי המדינה. מהנתונים שמתפרסמים, עולה תמונה קשה בכל הקשור להבדלים של מצב הבריאות ושירותי הבריאות בפריפריה לעומת מרכז הארץ. על פי הדו"ח, בעוד בשנים 2015-2013 הועסקו במחוז תל אביב 5.1 רופאים לאלף נפש, במחוז הצפון הועסקו רק 2.3 רופאים. מערכת הבריאות באזורי הפריפריה חלשה בהרבה מזו שבמחוז תל אביב בכל מדדי הדוח: תוחלת חיים, מספר מיטות אשפוז ופריסת כוח אדם. בנוסף התייחסו הארגונים להחלטת הממשלה מ-2014 על הוספת מיטות אשפוז לבי"ח סורוקה, החלטה שלא מומשה עד אותו היום.[10][11][12][13]
על רקע פרסום הנתונים הללו, יוהן אטלן, מנכ״ל מועצת הנגב ופעילים נוספים של מועצת הנגב, רופאים לזכויות אדם, פורום בריאות דרום ותנועת הפריפריות הגיבו בקריאות לדבריו של שר הבריאות, ח״כ יעקב ליצמן, וקראו לו לקחת אחריות על המצב בנגב, במהלך כנס לצמצום אי שוויון בבריאות במכללה האקדמית אשקלון שהתקיים בדצמבר 2016. הפעילים לבשו מסכות פנים רפואיות וצעקו שמשרד הבריאות הורג את הנגב: "בזמן שאתם יושבים פה בכנס, אנחנו בנגב מתים", אמר יוהן אטלן מנכ"ל מועצת הנגב וקרא לשר ליצמן ליצור שקיפות במערכת הבריאות. "אנחנו דורשים יישום החלטת ממשלה לתוספת מיטות בסורוקה", הוסיף, "די למוות, די להפקרת תושבי הנגב".[14][15]
שר הבריאות לא התנער מהמחאה שהשמיעו הפעילים, ביקש שלא להפסיק את דברי המחאה בנאומו והורה לדוברים לסיים את דבריהם. במהלך דבריו הוא אף ציין כי מדובר במחאה צודקת. לפי ליצמן, אכן יש פער מתמשך במשך השנים בין המרכז לפריפריה שפוגע בשיווין ובזכויות תושבי הפריפריה. משרד הבריאות פועל לצמצום הפער ורואה בכך יעד עליון. לדבריו, המשרד היחיד בו קיימת יחידה ייעודית לצמצום אי שיוויון זה משרד הבריאות, שהקים הקים מוקדי רפואה והוסיף מכשירי MRI בכל בתי החולים בפריפריה. [16]
בינואר 2019 משרד הבריאות פרסם את מדד הבריאות בערים הגדולות בישראל. כאמור, למערכת שירותי הבריאות בעיר יש תרומה לשמירה וקידום בריאות התושבים ועל הטיפול בחולים. תושבים יכולים להרוויח רבות מפעילות איכותית, נגישה וזמינה של שירותי בריאות או להפך, בריאותם עשויה להיפגע אם שירותי הבריאות לא יספקו מענים מתאימים. בתגובה פורסם מאמר דעה של פרופ' עדי וולפסון תושב באר שבע המספר כי כאשר הוא או בני משפחתו נזקקים למערכת הבריאות, היא לא נמצאת שם. תושבי העיר באר שבע או הדרום צריכים לחכות זמן רב יותר מתושבי מרכז הארץ או לנסוע למרכז, המדדים הבסיסיים והפשוטים ביותר, כגון מספר הרופאים לנפש או מספר מיטות בית החולים לנפש, מבלי להיכנס לחלוקה לפי תחומים, מצביעים באופן ברור שמחוז הדרום היה וממשיך להיות בתחתית.[17]
קידמנו כתבות תחקיר בנושא הסוגייה - מיקי חיימוביץ, הילה ויסברג, כאן, - קישורים
בית חולים ציבורי נוסף בנגב[עריכה]
בית חולים סורוקה המספק שירותי בריאות לכ-750 אלף תושבי הדרום פועל תחת עומס כבד ואחוזי צפיפות גבוהים ביחס לשאר בתי החולים בארץ. בשנת 2014 קבעה "ועדת אפק" בראשות מנכ"ל משרד הבריאות דאז, והמשנה למנהל בית החולים שיבא כיום, פרופ’ ארנון אפק כי יש להרחיב את שירותי הרפואה בדרום. הוועדה פירסמה את מסקנותיה, אשר אומצו בהמשך על-ידי הממשלה, עוד ב-2014. ההמלצה הייתה ברורה וחד-משמעית: "לצאת לתכנון מיידי להקמת בית חולים ציבורי נוסף בעיר באר-שבע". גם הרציונל היה ברור: "נפת באר-שבע...מסתמכת על בית חולים אחד בלבד (סורוקה), מצב שאין לו אח ורע בארץ. לשם השוואה, באזור הגליל יש ארבעה בתי חולים: נהריה, פוריה, זיו והעמק, ולצדם פועלים עוד שלושה בנצרת". הוועדה קבעה שהוספת עוד מיטות לסורוקה - בית החולים השלישי בגודלו בישראל, עם כ-1,100 מיטות - תפגע ביעילותו, ולכן צריך להקים בית חולים ציבורי חדש שבו 300-400 מיטות, ושיכלול מרכז גריאטרי ובית חולים פסיכיאטרי. אף על פי כן, תהליך הקמתו של בית החולים השני, שאמור לחזק את מערכת הבריאות ולתת מענה לאתגרים הדמוגרפים בנגב, אינו מתקדם בקצב סביר ונראה כי ישנה כברת דרך לעבור, שכן נכון לינואר 2019, טרם פורסם המכרז להקמתו.
עומס בבית החולים סורוקה מתבטא בזמני המתנה ארוכים. למשל, בדיקת MRI עשויה לקחת 14 חודשים מרגע הרישום לתור. מבוטחי הכללית בדרום מטורטרים למרכז או נאלצים להמתין חודשים לבדיקות MRI, מפני שקופת חולים כללית מסרבת לעבוד עם "אסותא" המפעילה שירותי MRI בבאר שבע.לכן נוסעים תושבים רבים לבתי חולים במרכז לקבלת שירותים רפואיים שמסתכמים באלפי שקלים, גם בתחום הפרא-רפואי כמו קלינאות תקשורת. [18][19]
בינואר 2019, הילה ויסברג כתבת עיתון גלובס (Globes) חשפה במסגרת פרויקט ישראל 2048 של העיתון את הסיבות לעיכובים בלוחות הזמנים של הקמת בית החולים[20]. לפי ויסברג, מזה ארבע שנים דנים בו בוועדת היגוי שבה נציגי משרדי הבריאות והאוצר, ורק באחרונה היא הגישה טיוטה למסקנותיה. הוועדה לא יודעת מה יהיה המודל הכלכלי של בית החולים, ולכן תפרסם בקרוב בקשה למידע - (RFI (Request For Information. כלומר, תשאל את "השוק" אילו מודלים כלכליים להפעלת בית החולים הוא מציע לה. משמעות הדבר הוא שהמדינה מבקשת מגופים שיכולים להיות רלוונטיים להקמה של בית חולים בישראל - המדינה, קופות חולים, עמותות - להציג בפניה מודלים להקמה של בית החולים, שיכולים להיות משתלמים בעבורם. אולם, גם אם יימצא מודל כזה, תקציב בית החולים, כמיליארד שקל לצורך ההקמה ועוד כחצי מיליארד להפעלה שוטפת, מדי שנה, יצטרך לעבור דרך עוד החלטת ממשלה.
http://www.negevcouncil.org/category/health/ ארכיון בריאות באתר המועצה כולל הכתבה של כאן
http://www.negevcouncil.org/%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%92%D7%91-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D/ סיפורי בריאות של תושבים
https://www.b7net.co.il/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa/2019-%d7%94%d7%96%d7%a7%d7%a0%d7%94-%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%91צרן%d7%9e%d7%a1%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%9f-336394/3 קורס מקדמי בריאות בנגב
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4922212,00.html בדיקות
נבטים[עריכה]
קמפיין נבטים שמובילה מועצת הנגב באופן אינטינסיבי בשנים האחרונות נועד להבטיח את הקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בנגב בנבטים.
ב-7.10.2014 החליטה ממשלת ישראל על הקמת שדה תעופה אזרחי לטיסות בינלאומיות כשדה משלים לנתב"ג, שיוקם ויופעל באמצעות המגזר הפרטי. זאת נוכח הגידול המתמשך במספר הנוסעים שעוברים בנמל התעופה בן גוריון והעובדה כי בעוד מספר מועט של שנים נתב"ג, שגם ככה עמוס ביותר, יגיע לקצת יכולת הקיבול שלו ולמעשה לא יוכל לתפקד בצורה אופטימלית.
לאחר דיונים, לבטים ובחינת חלופות רלוונטיות, הגיעה המועצה הארצית לתכנון ובנייה בשנת 2017 לכדי החלטה ששדה התעופה המשלים לנתב"ג יקום באחד משני מיקומים בניהם יאלצו להחליט, רמת דוד שבעמק יזרעאל ונבטים שבנגב. שתי החלופות נמצאות במרחקים דומים ממרכז הארץ (תל אביב וירושלים) וכרגע שתיהן נמצאות בתכנון מפורט.
נבטים הוקם מלכתחילה כשדה תעופה משולב צבאי ואזרחי, כמודל הקיים במדינות רבות בעולם כמו ארה"ב וצרפת. נבטים מכיל את מסלול הנחיתה וההמראה הארוך ביותר במזרח התיכון ועל כן יכול לשמש בצורה יעילה את הצרכים של שדה תעופה בין-לאומי משלים לנתב"ג הקמת שדה התעופה המשלים בנבטים תניב כעשרת אלפים מקומות עבודה ישירים ועקיפים בנגב לצד פיתוח כלכלי ותיירותי חשוב.
לפי תכנון זה, קו הרכבת יגיע עד לפתח הטרמינל בנבטים וגם כביש 6 יאפשר נסיעה חלקה קרוב מאוד לשדה נבטים. בניגוד לפקקים בזמני השיא לאזור רמת דוד, הנוסעים לנבטים יהנו מדרך פנויה מפקקים במרבית שעות היום ולכן זמני הנסיעה לנבטים עשויים להיות קצרים ביותר.
יתר על כן, תושבי אזור עמק יזראל אינם מעוניינים בנמל, שעלול לשבש את אורח החיים שלהם. בדרום, הקמת נמל בנבטים פחות כדאית כלכלית, כי הוא ישרת פחות אנשים, אבל התושבים וראשי הרשויות מאוד רוצים את הנמל בלב הנגב, כדי ליהנות מפריחה כלכלית שמביא עימו נמל תעופה. נמל אזרחי בנבטים פירושו, מבחינת הנגב, מנוף עצום לפיתוח ערד, דימונה, כסייפה, חורה וכמובן גם באר שבע. לא מדובר בעוד מפעל תעשייה קטן, אלא בפרויקט לאומי אדיר שיכול לשנות את פני הנגב המזרחי, להביא אוכלוסיות חדשות לאזור ולשדרג את סיכויי התעסוקה במגזר הבדואי.
על כן, לא מפתיע שלמועצת הנגב חברו גופים רבים, המהווים כוח משותף במאבק החשוב הזה למען הנגב. בינואר 2018, בהובלת מועצת הנגב, נחתמה אמנת ראשי רשויות מהצפון ומהדרום להקמת נמל תעופה משלים נתב"ג בנגב. [21]
בפברואר 2018 התקיים מפגן סולידריות עמק-נגב בנבטים, שהיווה נקודת הסיום של מרוץ "רוץ העמק".
ביולי 2018, הצטרפו אל האמנה גם ראשי רשויות מהמרכז, מישובים "עוטפי נתב"ג" הסובלים מן העומס שחל על נתב"ג ומתוך ההבנה כי נבטים יקל על העומס במרכז.
במאי 2018, השתתף מנכ"ל מועצת הנגב יוהן אטלן, בדיון בוועדת הכלכלה בנושא הצורך בהקמת שדה תעופה אזרחי בנבטים.
באוקטובר 2018, יצרה מועצת הנגב יחד עם קרן מיראז' לפיתוח הנגב סרטון הדמייה לשדה התעופה, שממחיש איך הוא יראה וכמה הזדמנויות הוא טומן בחובו לתושבי הנגב. [22] בסרטון מועברים לצופים נתונים על אודות הקמת נמל התעופה הבינלאומי: הקמתו בזמן שיא, תוך התחשבות בטבע ובסביבה, מסלול נחיתה בנבטים שיהיה הארוך במזרח התיכון ונתיבי טיסה שאינם עוברים מעל יישובים. [23]
בדצמבר 2018, בהמשך למאבק הקמת שדה תעופה משלים בנבטים, הכריזה החברה להגנת הטבע יחד עם ארגונים ירוקים אחרים, כי היא בעד קמפיין נבטים והצטרפה לתמיכה במיזם. החברה שלחה מסמך עמדת החברה שהועבר למטה המאבק המשותף לרשויות בצפון ובדרום לבקשת מועצת הנגב, בו נכתב כי מההיבט של שטחים פתוחים ושמירת הטבע והאקולוגיה, "באתר נבטים מדובר על שדה במרחב של מתקן קיים, המחובר לתשתיות, ושערוך במידה רבה לקבל שדה בינלאומי, ולכן צפויה פגיעה פחותה בטבע". החברה ציינה ש""בחינת החלופות לשדה התעופה המשלים מורכבת מנושאים רבים, ובהם גם ההשלכות הסביבתיות. ברור, שלהקמת שדה תעופה תהיה השלכה על המערכות הטבעיות הסובבות בשתי החלופות, אך בשל אופי המרחב ואיכות והיקף התשתיות הקיימות, עולה בבירור ההעדפה לאתר נבטים. לחלופת נבטים יתרונות רבים ובולטים בהיבטים הכלכליים, החברתיים והציבוריים. מדובר בפרויקט לאומי חשוב ביותר, שלמיקומו שיקולים רבים, ואין לתת לשיקול אחד להכריע כנגד כל שאר השיקולים, המצביעים באופן מובהק לטובת חלופת נבטים".[24]
תומכים נוספים הם שר האוצר משה כחלון, ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה זאב ביילסקי, זאב אלקין השר
דו"ח מוניטור הנגב[עריכה]
כחלק ממטרות מועצת הנגב, היא פועלת למען שקיפות במערכות ממשלתיות שונות. בהתאם לכך, מועצת הנגב שיתפה פעולה עם המרכז להעצמת האזרח ויחד עקבו במשך שנתיים אחר 4 החלטות ממשלתיות מרכזיות לפיתוח הנגב שהתקבלו בשנים 2013-2014, שתיים מהן במהלך מבצע "צוק איתן" ביולי 2014. צוות של כ־10 סטודנטים לכלכלה ומשפטים בדקו כל סעיף מתוך 4 ההחלטות כדי לראות אם הוא יושם ואם לא, מה הסיבה לכך. תוצאות המעקב האזרחי אחר החלטות אלו מוצגות באתר "מוניטור הנגב"[25] הייעודי ובו ניתן לראות באופן ברור אילו החלטות יושמו וכיצד. כמו כן, מציע האתר את הדו"ח המלא אודות מרכיבי ההחלטות וסטטוס ביצועם. מן הדו"ח עולה כי ישנם קשיים כלכליים המעכבים את יישום החלטות הממשלה, בנוסף לחוסר היציבות, הרציפות והמחלוקות הקיימות במשרדים ממשלתיים. מתוך התוצאות הדו"ח זיהתה מועצת הנגב כ-50% סעיפי החלטות שלא באו לידי מימוש מלא. מתוכם זוהו כ-350 מליון ש"ח,
התחקיר המלא הוצג בכנסת מול ארבע ועדות שונות במסגרת "יום הנגב" ביולי 2017. [26]
ההחלטות שבמעקב
• 546 - אימוץ המלצות הצוות הבין־משרדי לעדכון התוכנית הלאומית לפיתוח הנגב לאור יישום המהלך להעתקת מחנות צה"ל לנגב, מיום 14.7.2013 .
• 1846 - תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי עוטף רצועת עזה לשנים 2015 – 2016 , מיום 10.7.2014 .
• 1897 - צעדים לחיזוק העורף כתוצאה מהצרכים הנובעים ממבצע "צוק איתן", מיום 24.7.2014 .
• 2025 - תוכנית רב־שנתית לפיתוח הדרום, מיום 23.9.2014.
פרויקטים מיוחדים[עריכה]
קבוצת צעירים[עריכה]
מועצת הנגב שילבה צעירים מובילים מהנגב בפעילות המועצה כחלק מ"תכנית הצעירים" שנועדה לעזור להם לקדם נושאים הקשורים לנגב. במסגרת התכנית עברה הקבוצה סדנאות, סמינרים ופגישות עם ראשי רשויות. [27]
פורום ארגוני צעירים בנגב[עריכה]
פורום ארגוני הצעירים בנגב מיסודה של "מועצת הנגב" נולד בתחילת שנת 2017 וכולל בתוכו כ- 65 ארגונים העובדים עם צעירים באזור הנגב. הפורום נולד בשיתוף פעולה של "מועצת הנגב", "מנהיגות אזרחית", קולות בנגב", "התארגנות המגזר ה –3 בנגב", במימון קרן גנדיר, מתוך כוונה לייצר תקשורת וחיבורים בין האנשים והארגונים הפועלים עם אוכלוסיות של צעירים בנגב במטרה לזהות, למפות ולפעול לקידום הסוגיות החשובות עבור צעירים החיים בנגב. לאחר זיהוי תחומי העניין וגיבוש אג'נדה משותפת לכלל השותפים, הפורום פועל על מנת להכשיר את נציגי הארגונים לקדם את הסוגיות הקריטיות לצד יצירת שיתופי פעולה עם גורמים רלוונטיים בנגב על מנת לייצר כח משמעותי של ארגוני צעירים בנגב במטרה להעלות את הנושאים לסדר היום האזורי והלאומי ולייצר את התנאים לקידומם.
ורום ארגוני הצעירים שלנו, בשיתוף פעולה עם מהלך ארצי, 'צעירים לוקחים רשות' מובילים מהלך לעידוד מודעות והשתתפות של צעירים בבחירות לרשויות המקומית, יחד עם הקריאה למועמדים לאמץ אג'נדות של צעירים.
אנחנו מחפשים אתכם - צעירים וצעירות מובילים ופעילים בנגב, שרוצים לייצר ולחזק השפעה בנגב לקראת הבחירות המקומיות ולאחריהן, ולעצב את האופן שבו יראה האזור בחמש השנים הקרובות!
הצטרפו אלינו למפגש התנעת המהלך בנגב. ספרו לנו מה חשוב לכם כצעירים וצעירות באזור, מה הייתם רוצים לקדם, איך ביכולתנו להשפיע על כלל האוכלוסיה הצעירה לקראת הבחירות ואיך אתם רואים את עצמכם לוקחים חלק במהלך.
ישראל 2048[עריכה]
לרגל "יום הנגב" שצוין ביולי 2017, פרסם מכון המחקר והמידע של הכנסת נתונים וניתוחים חדשים החושפים כי בשנת 2030 יעבור מספר התושבים בנגב את רף המליון. כמו כן חשף הסקר כי 11% מצעירי המרכז מוכנים לעבור לנגב. 32% נוספים מוכנים לשקול זאת. כשנשאלו מה יקבע האם יעברו, איכות מגורים או איכות תעסוקה, ענו 46% כי איכות המגורים היא זאת שתקבע, ו-29% שמו את הדגש על איכות התעסוקה. 25% דירגו מגורים ותעסוקה באותה מידה. [28] נתונים אלו חופפים לנתוני מועצת הנגב ושותפתה "תנועת אור" למיזם ישראל 2048, לפיו בשנת 2048 היקף התושבים במדינה צפוי להגיע לכ- 17 מיליון אנשים, 13 מיליון מהם צפויים להתגורר במרכז הארץ, ורק כ- 4 מיליון צפויים להתגורר בנגב ובגליל. כלומר, הנגב והגליל שמהווים 75% משטחה של ישראל, יאכלסו רק 25% מתושביה ומדינה שלמה תהיה תלויה במרכז כלכלי אחד, צפוף, עמוס. מצב זה עשוי לפגוע באיכות החיים של כל תושבי ישראל ולהקצין את הפערים ההולכים וגדלים. מטרת המיזם היא לנתב את הכפלת האוכלוסייה הצפויה כמקפצה לאתגרי העתיד ובניית עתיד משותף, על מנת לא להמתין ולתכנן כעת את מקסום הצמיחה של הנגב. מטרת תנועת אור היא בניית תכנית מרכזים לישראל. זו מבקשת לייצר 3 מרכזים עצמאיים למדינה: בנגב, במרכז הארץ ובגליל. הנגב והגליל יהפכו למנועי צמיחה לאומיים. מרכזיים עצמאיים, המהווים אבן שואבת לאוכלוסייה המחפשת איכות חיים, הזדמנות להגשמה עצמית וערכית בישראל. מועצת הנגב הנה שותף לתנועת אור בפיתוח מדיניות בנגב, יחד עם שותפים נוספים.
עתיד התעשייה בנגב[עריכה]
סוגיית פיתוח התעשייה בנגב הינה בעלת השלכות קריטיות לגבי עתיד האזור. התעשייה היצרנית בנגב היתה תמיד חלק משמעותי מהמחזור הכלכלי והתעסוקתי ומספקת עשרות אלפי מקומות עבודה. יחד עם זאת, עתידה כידוע אינו מובטח. היכולת של מנהיגות האזור לייצר מדיניות אזורית קוהרנטית שתאפשר להנהגה לקדם הזדמנויות ופיתוח עתידי, תלויה בבניית הסכמה רחבה סביב תמונת העתיד הרצויה מבחינת תושבי הנגב, תוך ראייה נכוחה של המגמות העתידיות ושל המצב הקיים. מדיניות כזו יכולה להבטיח את יציבותו ועתידו של מגזר זה ולאפשר להנהגה הכלכלית והמוניציפלית לקחת אחריות על הובלה נכונה של עתיד התעשייה בנגב (בדגש על התעשיות הכימיות באזור). תפקידה של מועצת הנגב בזירה זו, יחד עם שותפיה ובראשן התאחדות התעשיינים, היא לאפשר ולקיים שיח ציבורי רב-מגזרי וחזוני בנושא זה ולקדם הסכמות במידת האפשר.
על כן יזמה מועצת הנגב קיום תהליך של כינוס שולחן עגול רב מגזרי שחברים בו בעלי העניין מהמגזר העסקי, החברתי, מומחים מהאקדמיה ומנהיגות מוניציפלית. במהלך עבודת השולחן התקיים תהליך היועצות אשר כלל מעגל רחב של בעלי עניין ואנשי מפתח. השולחן חתר להפגיש חזונות שונים בנושא ולמצוא נקודות אחיזה אשר מהם ניתן יהיה לייצר הסכמות באשר לכיוונים אליהם הנגב שואף להגיע. כמו כן, ערכה מועצת הנגב תהליך היוועצות באתר ייעודי, על מנת שיהווה מהלך משלים לשולחן העגול בנושא התעשייה.
תוכנית זו ותוצרי השולחן נחשבו בעיני מועצת הנגב לתחילתה של דרך שתתרחב ותשפיע על מעגלים נוספים ואשר תפתח את העיסוק בסוגיות התעשייה בנגב להקשרים נוספים, קיימות סביבה וקהילה. הדיונים שהתקיימו במסגרת השולחן העגול התמקדו במענה על מספר שאלות מרכזיות כגון:
- לאן פניה של התעשייה בנגב? תוך התייחסות להיבטים של תעסוקה, כדאיות כלכלית, ושינויים טכנולוגיים.
- מהן ההשפעות החברתיות, כלכליות וסביבתיות?
- מהם התנאים שיאפשרו לתעשייה בנגב לשגשג?
- מהי תמונת העתיד הרצויה ומהו חזון אזורי ראוי?
התוצר של תהליך זה הוא עיצוב מדיניות מוסכמת בצורת נייר עמדה המציג את הרקע לסוגיה, המצב כיום והמלצות באשר לעתיד הנוגעות מחד לשימור וחיזוק הקיים ומאידך המלצות לפעולה אזורית ליצירת הזדמנויות נוספות לתעשייה יצרנית בנגב. נייר העמדה הסופי טרם פורסם על ידי מועצת הנגב ושותפיה כיל כימיקלים לישראל והתאחדות התעשיינים בישראל.
כנסים[עריכה]
מועצת הנגב מפיקה ויוזמת כנסים רבים באופן שוטף, כאשר כל כנס עוסק בנושא מקצועי ממוקד אחר, לעתים רבות עם שותפים וארגונים בעלי השקפה דומה לתוכן הכנס.
בנובמבר 2018 התקיים כנס "חזון בן-גוריון לנגב", כנס ראשון מסוגו לציון יום בן-גוריון, בסימן חיזוק הערים ובצמצום פערים בהשתתפות בכירים בעשייה בנגב, קובעי מדיניות, ראשי רשויות, אנשי אקדמיה, פעילים חברתיים, נציגי ממשלה ותושבי הנגב.הכנס נערך ביוזמת הארגונים; מגמה ירוקה, ארץ עיר, החברה להגנת הטבע, מועצת הנגב, תנועת הפריפריות, קרן שח”ף, קולות בנגב, ביתא התחדשות עירונית, וכן בשיתוף המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. ייחודיות הכנס הייתה בכך שבו לראשונה תושבי הנגב והארגונים המקומיים הובילו את השיח ביום בן-גוריון. בשנים האחרונות, יום בן גוריון מהווה פלטפורמה לממשלת ישראל ליציאה בהחלטות ממשלה שונות והכרזות חגיגיות לגבי עתיד הנגב. הכרזות אלו והמדיניות הנגזרת מהן, אינן מתקבלות בשיתוף תושבי הנגב והכוחות המקומיים באזור. כך הופך היום לציון פטירת ראש הממשלה בן גוריון מיום של חזון ועתיד לאירוע פוליטי ומנותק. בכנס נתנה למשתתפים האפשרות להציג את עמדתם מול מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות. [29]
בינואר 2019 ערכה מועצת הנגב את כנס "אימפקט נגב: ארגוני צעירים, חברה אזרחית ורשויות מקומיות על השפעה", באוניברסיטת בן גוריון שכלל כ-200 משתתפים. הכנס עסק בשאלה כיצד ארגוני צעירים לצד החברה האזרחית ורשויות מקומיות יכולים לצור שינוי עמוק ורחב היקף עם השפעה כלל מערכתית. הכנס הופק יחד עם מנהיגות אזרחית - ארגון הגג של המגזר השלישי והחברה האזרחית בישראל, פורום ארגוני צעירים בנגב, התארגנות ארגוני המגזר השלישי בנגב, קולות בנגב,קרן גנדיר ואגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון.
עתירה לבג"צ[עריכה]
מועצת הנגב טוענת לפגיעה בתחרות ובהיצע ואיכות השירותים שמקבלים תושבי הפריפריה, ומבקשת להחיל על HOT את החובה לפרוס תשתית תקשורת נייחת המיועדת להעברת שירותי טלוויזיה רב־ערוצים, אינטרנט וטלפוניה.
בית המשפט העליון הוציא צו על-תנאי שהופנה למשרד התקשורת ומדינת ישראל, המורה להם להסביר מדוע לא יבטלו את החלטתם לדחות את ביצועה ואכיפתה של חובת הוט להשלים את הפריסה הפנים-ארצית של התשתיות שלה באופן שאלו תתפרסנה בכל אזורי הארץ, על-פי תקנות התקשורת ולפי הרישיון הכללי של הוט למתן שירותי טלפוניה פנים-ארציים נייחים.
מייסדי מועצת הנגב[עריכה]
| שם מלא | שם הארגון | שם מלא | שם הארגון |
|---|---|---|---|
| יוהן אטלן | מנכ"ל מועצת הנגב | רוביק דנילוביץ | ראש עיריית באר שבע |
| מיכאל ביטון | ראש מועצת ירוחם | עדי ניר שגיא | מכון מנדל למנהיגות בנגב |
| טלאל אל קרנאוי | ראש עיריית רהט | שמוליק יפרח | מנכ"ל ומנהל אומנותי שותף של תיאטרון באר שבע ומייסד ומנהל של גודמן - בית ספר למשחק בנגב |
| סיגל מורן | ראש מועצה אזורית בני שמעון | פרופ' יהודה חדד | המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון |
| יחיאל זוהר | ראש עיריית נתיבות | פרופ' רבקה כרמי | אוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
| טל אל-על | מ"מ וסגן ראש עיריית באר שבע | פרופ' עמרי ידלין | המכללה האקדמית ספיר |
| שמוליק ריפמן ז"ל | ראש מועצה אזורית רמת נגב לשעבר | אלי אביסרור | ארגון הקבלנים והבונים בבאר שבע והסביבה |
| ערן דורון | ראש מועצה אזורית רמת נגב | יוסי דלויה | לשכת המסחר והתעשייה |
| מאיר יצחק הלוי | ראש עיריית אילת | משה וחניש | התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל |
| טלי פלוסקוב | ח"כ מטעם מפלגת כולנו, סגנית יו"ר הכנסת, ראש עיריית ערד לשעבר | מאיר בביוף | יו"ר ההסתדרות במרחב נגב |
| טומאן אבו רקייק | ראש מועצה מקומית תל שבע | רן גרשפלד | התאחדות התעשיינים בדרום |
| אבו ערער מטאוע ז"ל | ראש מועצה מקומית ערערה לשעבר | עמיצור דמרי | מנהל תחום צעירים עולים- ג'וינט ישראל |
| נאיף אבו ערער | ראש מועצה מקומית ערערה | רוני פלמר | מנכ"ל תנועת אור |
| ד"ר מוחמד אלנבארי | ראש מועצה מקומית חורה | ח'יר אלבז | מנכ"ל אג'יק- מכון הנגב |
| סאלם אבו עייש | ראש מועצה מקומית לקייה | בלה אלכסנדרוב | ארץ עיר |
| רוני מרום | ראש מועצה מקומית מצפה רמון | אבי דבוש | שתי"ל |
| דב ליטבינוף | ראש מועצה אזורית תמר | יואב סמוחי | המכון למורשת בן-גוריון |
| אלון שוסטר | ראש מועצה אזורית שער הנגב | בתיה הצג'ס | נציגת ציבור |
| אהוד גת | ראש מועצה אזורית אילות | ניתאי שרייבר | מנכ"ל גוונים |
| אייל בלום | ראש מועצה אזורית ערבה תיכונה | יפעת הלל | נציגת ציבור |
| שי חג'ג' | ראש מועצה אזורית מרחבים | עדיאל אלגי | מנהל מרכז הצעירים בדימונה |
| איציק תומר | ראש מועצה אזורית אלקסום לשעבר | ניבה רעם | מנכ"ל קולות בנגב |
| יונה רחמים (בדימוס) | ראש מועצה אזורית נווה מדבר | נילי סורקיס מנהלת מרכז צעירים ערד | |
| תמיר עידאן | ראש מועצה אזורית שדות נגב | שלי סויסה | מנכ"ל צעירים בירוחם |
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- עמוד ה- Facebook של מועצת הנגב
- אתר מועצת הנגב
- מסמך היסוד של מועצת הנגב
- אמנת ראשי רשויות להקמת נמל תעופה משלים נתב"ג בנגב
- כתבה בברנז'ה על המאבק להקמת נמל תעופה משלים נתב"ג בנגב
- כתבה בברנז'ה אודות סוגיית תוספת מיטות למרכז הרפואי "סורוקה" בבאר שבע בסיכום מאבק מועצת הנגב
- דו"ח קופות חולים
- מוניטור- אתר המעקב האזרחי אחר ביצוע החלטות הממשלה לפיתוח הנגב
- כתבת ויקו אטואן, מגזין חדשות השבת, ערוץ 1, "תמצית הפער האדיר שממנו סובלת מערכת הבריאות בדרום", כחלק מסדרת כתבות הכיר את האנשים מאחורי הסטטיסטיקה העגומה של הבריאות בדרום.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מיכאל ביטון, שנה להקמת מועצת הנגב, ישראל היום, רביעי, דצמבר 30, 2015 - 16:11
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דני בלר, ראשי רשויות בנגב יוצאים למאבק על הבריאות: "מופלים לרעה בכל מדד", 20.5.2016
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.משרד הבריאות, [https://www.health.gov.il/publicationsfiles/inequality-2015.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו]
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יש הסכם: במהלך השנה יתווספו 91 מיטות אשפוז לסורוקה - ברנז'ה חדשות, branza.co.il
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[https://oknesset.org/meetings/2/0/2021087.html ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 21/11/2017 מדד שקיפות משרדי ממשלה - משרד הבריאות]
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.https://bit.ly/2gk4HoO?fbclid=IwAR1C80nLCCu0LNiKCWIfSJxyOcdWZe-kwcsxAwvqQ1jNs1-t5t5CZeE9qac
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שר הבריאות ליצמן בוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי: "אם תוך שבועיים לא ייפתחו 109 מיטות ב"סורוקה" – אמצא מטרה אחרת לכסף", 10.1.2017
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.לאן נעלם הכסף שקיבלה 'כללית' עבור הנגב?, 20.1.2017
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.טל כרמון, "לא שווים פחות", דבר ראשון
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רותם אליזרע, נתוני הבריאות הקשים נחשפים בדו"ח: בפריפריה מתים יותר, 8.12.16
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פרופ' יהודה אדלר, למה דחוף לתקן את פערי הבריאות בפריפריה?, 19.07.18
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שיעור התמותה הגבוה בישראל: בבאר שבע - ברנז'ה חדשות, branza.co.il
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רויטל בלומנפלד, פעילים קטעו את נאום השר ליצמן בדרום: "משרד הבריאות הורג את הנגב", 12.12.2016
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מיטל יסעור בית-אור, [https://www.israelhayom.co.il/article/435175 "משרד הבריאות הורג את הנגב" זעם בכנס לצמצום אי השיוויון בבריאות בעקבות הפערים בין המרכז לפריפריה • הדרישות: תוספת מיטות לסורוקה, שקיפות תקציב קופות החולים, שיפור איכות הרפואה הדחופה • שר הבריאות ליצמן בראיון לגל"צ: "טענות המפגינים צודקות"], 12.12.2016
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד גולדברג, ליצמן מפתיע: טענות המוחים נגדי מוצדקות. נבנה עוד בתי חולים בדרום, 12.12.2016
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פרופ' עדי וולפסון, מה משמעות המספרים בדו"ח שפרסם משרד הבריאות? / דעה, 30.01.19
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עוז רוזנברג, מחדל הרפואה בדרום: כמה זמן צריך לחכות לטיפול רפואי בנגב?, 10/01/2017
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אילנה קוריאל, למה מבוטחי "כללית" בדרום מטורטרים למרכז לבדיקות MRI, 14.02.17
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הילה וייסברג, 4 שנים מההחלטה: לאן נעלם בית החולים השני באזור הנגב, גלובס, 14.01.2019
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הנחיתו להם להמראה
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דני שדה, כך מנסים לקדם שדה תעופה בנגב, 24.10.18
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יעקב סיטרוק דהן, החברה להגנת הטבע בעד שדה תעופה בינלאומי בנבטים, 13 בדצמבר 2018
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מוניטור נגב, negev.ceci.org.il (בEnglish)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עופר מתן, כך מזניחה הממשלה את תושבי הנגב, 3.7.2017
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תכנית הצעירים של מועצת הנגב יוצאת לדרך, www.b7net.co.il
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.החדשות - ב-2030: יותר ממיליון תושבים בנגב, mako, 2017-07-04
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עכשיו הנגב מדבר: כנס ראשון מסוגו לציון יום בן-גוריון בסימן חיזוק הערים וצמצום פערים
This article "מועצת הנגב" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:מועצת הנגב. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
