מוסד הילדים "ביתנו" (רעננה)
מוסד הילדים "ביתנו" הוא מוסד ילדים ונוער שהוקם ברעננה בשנת 1942 על ידי צפורה ואלכסנדר בונין (בן נון) במהלך מלחמת העולם השנייה ופעל כמוסד לילדים פליטי שואה ועולים ממדינות ערב. הוא קרוי על שם מוסד הילדים של יאנוש קורצ'אק בפולין ושימש כמוסד חינוכי דתי עד סגירתו בשנת 1980.
מייסדי המוסד והרקע להקמתו[עריכה]
בשנת 1934 עלה לישראל ממוסקבה אלכסנדר בונין (1911–1981) יליד העיירה קלימוביץ' שברוסיה הלבנה וחסיד חב"ד, הוא החל בפעילות חינוכית ציונית בעיר תל אביב שם הכיר את רעייתו צפורה בונין לבית ז'ורק (1914–2007) ילידת לודג' בפולין, בוגרת מחזוריו הראשונים של סמינר בית יעקב בקרקוב, שעלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1932 ומייסדת סמינר בית יעקב לבנות בתל אביב. הזוג בונין התחתן בתל אביב בשנת 1937. בשנת 1940 ייסדו מוסד לילדים יתומים ועזובים, תחילה בזכרון מאיר ולאחר כשנתיים במושבה רעננה.
בחירת השם "ביתנו" ושאיבת ההשראה מיאנוש קורצ'אק[עריכה]
הזוג בונין קראו למוסד הילדים בשם "ביתנו" כשמו של מוסד הילדים של יאנוש קורצ'אק שנקרא אף הוא "ביתנו". הזוג בונין גם אימץ הלכה למעשה את שיטת החינוך של יאנוש קורצ'אק אליה התוודע אלכסנדר בונין בנדודיו ברוסיה ובעיקר בעיר חרקוב שם פגש בסופר-הפדגוג אנטון סמיונוביץ' מקרנקו ושאב השארה ממנו ומשיטתו החינוכית בעלת קווי דמיון מובהקים לזאת של יאנוש קורצ'אק.
גורל בית היתומים של יאנוש קורצ'אק לצד התפתחותו של מוסד "ביתנו" בארץ ישראל[עריכה]
בחודש אוקטובר 1940 הועבר בית היתומים של קורצ'אק לגטו ורשה. באותה שנה, בינואר 1940 הקימו הזוג בונין מוסד יתומים ראשון בשם "אורה" בזכרון מאיר על יד בני ברק. כל ילדות מוסד "אורה" היו פליטות המלחמה שהגיעו לארץ על ידי ארגון עליית הנוער. הם ניהלו את בית היתומים "אורה" עד שנת 1942[1]. בתחילת חודש אוגוסט 1942 חוסל בית היתומים בגטו ורשה על ידי הנאצים וכ-200 הילדים ששהו בו נשלחו להשמדה יחד עם כ-4,000 ילדים מבתי יתומים אחרים בוורשה. הוצע לקורצ'אק להציל את עצמו, על אף שהיה יהודי, אך הוא בחר להצטרף אל הילדים ונרצח עימם ביום 7 באוגוסט 1942 במחנה ההשמדה טרבלינקה. כעבור מספר שבועות, בחודש אוקטובר 1942 פתחו הזוג בונין את מוסד "ביתנו" ברעננה.
אלכסנדר בונין כונה בפי חניכי מוסד ביתנו "יאנוש קורצ'אק היהודי" [2]..
קליטת הילדים ומימון המוסד בשנים הראשונות[עריכה]
בשנותיו הראשונות קלט המוסד ילדים יתומים שהגיעו לא"י במסגרת עליית הנוער איתם שולבו ילדים ארץ-ישראלים שמצאו מפלט ב"ביתנו" מסיבות שונות. במוסד נקלטו ילדים שעלו ממרוקו, סוריה, תימן ופרס לצד עולים מאירופה.
המוסד קלט ילדים שנשלחו אליו על ידי שלושה גופים שגם תמכו בו תמיכה כלכלית ראשונית: הוועד למען החייל, משרד הרווחה של ממשלת פלשתינה (א"י) ועריית תל אביב. המוסד פעל ללא שיוך פוליטי או מפלגתי. משכך, גם לא היה למוסד מקור מימון יציב. על מנת להקים את המוסד צפורה בונין מכרה את טבעת הנישואים שלה ושעון זהב שהיה ברשותה על מנת לרכוש מיטות ומזרנים לילדים, ועל אדמות הפרדסים והטרשים של רעננה, ששכרו מיהודי אמריקאי הם הקימו חווה חקלאית שהיוותה את הבסיס להקמתו ותפעולו של המוסד במשך שנים[3].
השיטה החינוכית של המוסד[עריכה]
המוסד הוקם לפי תפיסתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק תוך התאמה לסגנון חיים יהודי-דתי ברוח הציונות הדתית הפועלת. אלכסנדר בונין היה תלמיד מוסדות "תומכי תמימים" של חב"ד ברחבי רוסיה, הוא אף היה מקורב לרב מנחם מנדל שניאורסון הרבי מלובביץ' שמינה אותו בשנת 1966 למפקח על מוסדות רשת חינוך חב"ד גוף המאגד את בתי הספר והגנים של חסידות חב"ד בישראל (תפקיד בהתנדבות בנוסף לניהול מוסד "ביתנו")[4]. במשך שנים שמר אלכסנדר בונין קשר הדוק עם הרבי מלובביץ' אשר דרבן אותו להמשיך בפעילות המוסד חרף הקשיים שעמדו בפניו[5]. אלכסנדר בונין חיבר את הספר "ילקוט תורת הנפש על פי תורת חב"ד" בה פרש את משנתו החינוכית. הספר ראה אור רק לאחר מותו בשנת 1983. במאמרים פדגוגים רבים [6] שפרסם במהלך שנותיו ניתן למצוא את היסודות המקבילים בשיטת החינוך של קורצ'אק ושל אלכסנדר בונין.
יישום השיטה החינוכית של המוסד[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
"הרכנתי ראשי בפני פרקי חינוך חיים הנכתבים על ידי זוג צעיר בארץ ישראל שמסרו את חייהם קודש לפעולת הצלת ילדים"
— מתוך תיאור שכתב העיתונאי אברהם בר אוריין בעת ביקורו במוסד ביתנו, 2 במאי 1944 [7]
החווה החקלאית ושילובה בחינוך הילדים[עריכה]
מוסד "ביתנו" החל כמוסד חינוכי חקלאי דתי. החווה החקלאית של המוסד כללה בעלי חיים, גידולים חקלאיים, גן בוטאני, לול, רפת וכוורות דבורים. את החווה גידלו וטפחו הילדים בעצמם והיא היוותה עבורם מקור הכשרה ולימוד בנוסף למקור הזנה וכלכלה מרכזי. היה זה למעשה מוסד ילדים ראשון מסוגו בארץ [8], וכמוסד חינוך דתי גם ראשון מסוגו בעולם. במוסד "ביתנו" הילדים הם שניהלו את עצמם, בהשגחת המנהלים. הילדים אפילו ישבו ב"ועדות הקבלה" של הילדים החדשים. כמו בשיטת יאנוש קורצ'אק הילדים היו דנים בעצמם ואת עצמם איך וכיצד להתמודד עם בעיות משמעת, חלוקת מזון, שמירת הרכוש וכדומה.[9] בשיטה זו רכשו מנהלי המוסד את אמון הילדים והחדירו בהם עצמאיות וערכים והקנו להם כלים להשתלב בחיים שמחוץ למוסד.
התמסדות המוסד לאחר הקמת המדינה[עריכה]
לאחר הקמת המדינה עם חקיקת חוק לימוד חובה בשנת 1949, נרשם המוסד תחת פיקוחו של זרם החינוך של "המזרחי" (אחד מארבעת זרמי החינוך שהוכרו בחוק חינוך חובה). לאחר פרק זמן נרשם המוסד כזרם ממלכתי והיה בפיקוח משרד החינוך. ממוסד חקלאי הפך עם השנים לבית ספר מקצועי לבנות המתמחה בעיקר במגמות תפירה וספרות.
בוגרות המוסד[עריכה]
בשנותיו הראשונות למדו בו כ-17 תלמידים בלבד בכל שנה והחל משנת 1944 עלה מספרם לכ-30 לשנה[10]. בשנת 1958 במלאת 18 שנה למוסד למדו בו כבר כ-100 תלמידים בשנה ובסה"כ הוציא המוסד עד שנה זו כ-1,000 תלמידים רובם הגדול ניצולי שואה ועולים חדשים[11] בשנות השבעים, בעשור האחרון לקיומו, קלט המוסד תלמידים בעיקר ל"כיתות הכוון" (היום נקראות "כיתות אתגר" באגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך)[12] ומספר מחזוריו של המוסד גדל לכ-150 תלמידות בכל שנה [13].
בשנת 1956 זכה המוסד בפרס הצטיינות לחינוך חקלאי מטעם משרד החקלאותשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור]. חניכיו נטלו חלק פעיל בפעילויות תרבות שונות ובין היתר הקימו חוג תיאטרון ומקהלה והופיעו באירועים שונים גם בפני בתי ספר אחרים ברעננה והאזור[14]. חלקן של בוגרות המוסד בכתות התפירה המשיכו את עבודתן אצל המעצבים גדעון אוברזון ולולה בר אבנר[15], בין בוגרי המוסד ניתן למצוא את הבלשן חתן פרס ישראל פרופ' משה בר-אשר.
סגירת המוסד[עריכה]
בתחילת שנות השבעים אחד מתוך שלושה בתי ספר מיוחדים: כפר בתיה, ישיבת תיכונית "בני עקיבא" ומוסד "ביתנו"[16]. בשנת 1980 לאחר 40 שנות פעילות המוסד נסגר.
על אדמות המוסד ברעננה הוקמה שכונת מגורים.
אף על פי שהמוסד לא זכה להנצחה רשמית רחוב "בית השואבה" הנמצא בסמיכות למקום שבו המוסד החל מכונה באופן לא רשמי גם בשם רחוב "מוסד ביתנו" [17].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- "הצופה" 10 ינואר 1945 מתוך אתר "עיתונות יהודית היסטורית" הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א.
- "הצופה" 2 מאי 1944 מתוך אתר "עיתונות יהודית היסטורית" הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א.
- "ללא כל עזרה מבחוץ" "הצופה" 1 מרץ 1945 מתוך אתר "עיתונות יהודית היסטורית" הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א.
- "במוסד ביתנו" (ל.ביין) "הצופה" 8 מאי 1946 מתוך אתר "עיתונות יהודית היסטורית" הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א.
- "על מוסד חקלאי אחד לילדים דתיים" (שמואל הויזמן) מתוך "דפים" ידיעות המחלקה לעליית ילדים ונוער. פורסם ב"הצופה" 4 דצמבר 1958 מתוך אתר "עיתונות יהודית היסטורית" הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א.
- "ביתנו"-מוסד לילדה הדתית, "הצופה" 18 דצמבר 1947 מתוך אתר "עיתונות יהודית היסטורית" הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א.
- "מוסד ביתנו ברעננה", "הצופה" 12 נובמבר 1956 מתוך אתר "עיתונות יהודית היסטורית" הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א.
- "בית היוצר לחלקאים צעירים- 18 שנה למוסד ביתנו ברעננה", הצופה 2 נובמבר 1958 מתוך אתר "עיתונות יהודית היסטורית" הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א.
- "ח"י שנה למוסד ביתנו","הצופה" 6 יולי 1959מתוך אתר "עיתונות יהודית היסטורית" הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א.
- "שתי אחיות הוצאו מהמסיון ונקלטו במוסד ביתנו ברעננה", "הצופה" 5 יולי 1960 מתוך אתר "עיתונות יהודית היסטורית" הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ עלית הנוער הדתי הזכרון מאיר, הצופה, 5 פברואר 1940 "אורה מוסד עליית הנוער", הצופה 13 פברואר 1941 "מחזור א' של חניכות מוסד אורה", הצופה 10 מרץ 1941.
- ↑ מתוך עדותה של אילה מגיד, ארכיון יד ושם, 12 יוני 2018
- ↑ "במוסד ביתנו" (ל.ביין) "הצופה" 8 מאי 1946 מתוך אתר "עיתונות יהודית היסטורית" הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א
- ↑ "תשורה" עמ' 26, במכתב של הרבי מלובביץ' לאלכסנדר בן נון מיום ט"ו אלול תשכ"ו כתב הרבי: "ומובן שנכון וטוב שיקבל ההצעה דהנהלת הרשת להיות המפקח וכו' וכו' וה' יצליחו" .
- ↑ ראה מכתבי הרבי מלובביץ' לאלכסנדר בונין - לעיל, "תשורה" עמ' 10-15.
- ↑ פרסומיו ראו אור בעיקר בבטיאון "ברשת החינוך" של מורי מוסדות חב"ד בישראל.
- ↑ "הצופה", 2.5.1944, מאת אברהם בר אוריין.
- ↑ קדמו למוסד "ביתנו" מספר מוסדות חקלאיים לילדים או לילדות כגון מקווה ישראל ובית ספר לחקלאות ומשק בית בשוק העלייה בתל אביב, אך אלו לא היו בתי יתומים ושיטת החינוך שהונהגה בם לא הייתה כשיטת החינוך העצמאית של מוסד "ביתנו".
- ↑ "הצופה" כתבה על המוסד מיום 10.1.1945, מאת אברהם בר אוריין.
- ↑ מתוך דוחות המוסד בתיק המחלקה הסוציאלית של ממשלת פלשתינה (עמ' 5).שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה
- ↑ "בית היוצר לחלקאים צעירים- 18 שנה למוסד ביתנו ברעננה", הצופה 2 נובמבר 1958"ח"י שנה למוסד ביתנו","הצופה" 6 יולי 1959.
- ↑ מידע נוסף על כיתות אתגר באתר משרד החינוך.
- ↑ מתוך תיק הפיקוח על המוסד במשרד החינוך בשנים 1970–1975 (עמ' 75-81)שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה
- ↑ [1]. השתתפות באירוע אדליוע בשרון
- ↑ עמוד 118 בקובץ מסמכי מוסד ביתנו תחת פיקוח משרד החינוך 1970-1975, מתוך מכתבי הנהלת המוסד מיום 4.7.71 .
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דבר, רעננה במספרים (1972), דבר, שגיאה: זמן שגוי
- ↑ ראה תיאור רחוב בית השואבה באתר ZIPS אתר המיקודים הישראלי.
This article "מוסד הילדים "ביתנו" (רעננה)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:מוסד הילדים "ביתנו" (רעננה). Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
