מודלים נורמטיביים ודסקריפטיביים
מודלים נורמטיביים (Normative Models) ודסקריפטיביים (Descriptive Models) הם מושגים מתחום המחקר בפסיכולוגיה הקוגניטיבית. המושג מודל נורמטיבי מבטא את הרעיון שלכל התנהגות הכרוכה בחשיבה (כגון היסק, שיפוט הערכה והחלטה בתנאי אי ודאות ובתנאי ודאות), קיים סטנדרט שמגדיר מה "נכון" (המודל הנורמטיבי) ולכן יש להסיק כמתחייב ממנו. מנגד, לעיתים אנשים חורגים מסטנדרט זה, כלומר מהמודל הנורמטיבי, ומסיקים בדרך שיטתית אחרת. הדרך השיטתית האחרת, בה מסיקים בני האדם בפועל נקראת המודל הדסקריפטיבי (המודל התאורי).
למשל, אם מראים לילד מתחת לגיל ארבע כוס עם מים ומול עיניו מעבירים את המים לכוס גבוהה וצרה תשובה אופיינית תהיה שיש יותר מים בכוס הצרה והגבוהה. מסתבר שבגיל זה הילד עדיין לא רכש מושגים פיזיקליים שונים, כמו חוק שימור החומר (המודל הנורמטיבי), כשתשובתו אינה מקרית אלא מבטאת דפוס חשיבה שיטתי אחר אותו ניתן לנבא (המודל הדסקריפטיבי).
השוואת ההיסק האנושי למודל נורמטיבי במחקר בפסיכולוגיה הקוגניטיבית[עריכה]
אחת מהפרדיגמות השכיחות הנהוגות במחקר בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית היא השוואת ההיסקים של האדם בפועל לזו המתחייבת ממודל נורמטיבי מתאים.[1] השימוש בשיטת מחקר זו, מאפשרת ללמוד רבות על אורח החשיבה של האדם ובכך על המערכת הקוגניטיבית כולה. מובן שידיעה זו מתי ואיך חורגים היסקי האדם ממודל נורמטיבי מסייעת גם לצרכים מעשיים בתחומים מגוונים ושונים. מסתבר כי המחקר בתחום שנקט בפרדיגמה זו השפיע מאוד על הבנת ההתנהגות האנושית ובהתאם לכך התוויית מדיניות בתחומים מעשיים כמו רפואה, ניהול, שיווק, כלכלה חינוך ועוד.
הטבלה שלהלן מציגה מספר דוגמאות מיני רבות הלקוחות מתחומי מחקר שונים בפסיכולוגיה הקוגניטיבית, שהשתמשו בפרדיגמה זו. דוגמאות אלה ממחישות את ההבדל בין המודל הנורמטיבי לזה הדסקריפטיבי בתחום המחקר הפסיכולוגי העוסק בתהליכים קוגניטביים כמו תפיסה חזותית, חשיבה, שיפוטים והיסק (בתנאי אי ודאות ובתנאי ודאות) וקבלת החלטות.
| תחום | שאלה | "תשובת"
המודל הנורמטיבי |
"תשובת"
המודל הדיסקריפויבי |
הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1.תפיסה חזותית | האם המרחק בין A ל B, שונה מהמרחק בין B ל C? |
מדידה בסרגל תוכיח:
A-B = B-C |
כבני אדם נראה לנו כי:
A-B < B-C |
אשליה תפיסתית זו נקראת אשליית מולר-לייר והיא דוגמה אחת מני רבות לאשליות תפיסתיות (טעויות אופטיות) |
| 2. התפתחות קוגניטיבית | מניחים על שולחן מול ילד בן 4, עשר מטבעות בשתי שורות:
®®®®® ® ® ® ® ® שואלים את הילד האם מספר המטבעות זהה בשתי השורות? |
לפי חוק שימור החומר מספר המטבעות בשורה העליונה שווה למספר המטבעות בשורה התחתונה | הילד טרם רכש בגיל זה את חוק שימור החומר ולכן תשובה אופיינית תהיה כי בשורה התחתונה יש יותר מטבעות (כי השורה יותר רחבה)[2] | ג'אן פיאז'ה הוא פסיכולוג שחקר באופן אינטנסיבי את ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים. הדוגמה שהובאה היא אחת מני רבות מתוך מחקריו פורצי הדרך. |
| 3. היסק/שיפוט בתנאי ודאות | לפניך שני טעונים:
א. כל בני האדם אוכלים מתכות. ב. דילן הוא בן אדם. מסקנה: דילן אוכל מתכות. שאלה: האם לאור הטעונים המסקנה נכונה או לא? |
המודל הנורמטיבי במקרה זה היא הלוגיקה. המסקנה שדילן אוכל מתכות היא היקש לוגי נכון, בהתחשב בשני הטעונים שלפניה. | רובינו נתקשה לקבל שהמסקנה נכונה משום שאנחנו יודעים שבני אדם לא אוכלים מתכות | זוהי דוגמה אחת מני רבות המדגימה שלעיתים מכל מיני סיבות (כמו קושי להתעלם מידע קודם) איננו מסיקים לפי כללי הלוגיקה.[3] |
| 4. היסק/הערכה/שיפוט בתנאי אי ודאות | שתי קבוצות נחשפות למשך 10 שניות לשקופית עם תרגיל כפל ומתבקשות לאמוד את התוצאה:
קבוצה א: ??=1X2X3X4X5X6X7X8X9X10 קבוצה ב: ??=10X9X8X7X6X5X4X3X2X1 |
על פי המודל הנורמטיבי (במקרה זה אריתמטיקה וחוק החילוף) לא אמור להיות הבדל בין באומדן של שתי הקבוצות | האומדן של קבוצה א יהיה נמוך יותר שכן אנו מתחילים לבצע את האומדן ממספר קטן יותר (כעין "עוגן"). | כבני אדם אנו פועלים על פי היוריסטיקת העגינה והתיקון
(Anchoring & Adjustment).[4] |
| 5. קבלת החלטות | שופט בוועדת שחרורים של עצירים צריך לקבל החלטה האם:
1.להאריך את המעצר של העציר 2.לשחרר את העציר |
ההחלטה לא צריכה להיות מושפעת מזמן קבלת ההחלטה (אחרי הפסקה – בה השופט נח ואכל – או לפני ההפסקה) | במחקר[5] נמצא כי שיעור ההחלטות של שופטים לשחרר עצירים הולך ויורד בהדרגה מכ־65% בתחילת המושב לכמעט 0 לקראת סוף המושב. שיעור זה חוזר בפתאומיות ל־65% לאחר הפסקה. | השופט הוא רק בנאדם ופועל כמו כל בן אדם. כשיש בגופו פחות סוכרים, חסרה לו מנוחה וכדומה, עשוי שיקול הדעת שלו ולפיכך החלטותיו, להיפגם. |
מודל נורמטיבי לעומת התנהגות נורמטיבית[עריכה]
המושג מודל נורמטיבי שונה מהמושג התנהגות נורמטיבית. בעוד הראשון מתייחס כאמור לקוגניציה וחשיבה, התנהגות נורמטיבית מתייחסת להתנהגות לפי מה שמקובל, כלומר לנורמות החברתיות. כללית, ניתן לומר כי, בעוד מודל נורמטיבי הוא יותר אובייקטיבי ובדרך כלל אינו תלוי בתרבות, והוא משותף לכל בני האדם, נורמות חברתיות תלויות בחברה או בתרבות בה האדם פועל.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רות בייט-מרום, שחר אייל, הפסיכולוגיה של השיפוט האינטואיטיבי – מדריך למידה, רעננה, ישראל: האוניברסיטה הפתוחה, 2007, עמ' 29-31
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.WATCH
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Morley, N. J., Evans, J. S. B., & Handley, S. J, Belief bias and figural bias in syllogistic reasoning, The Quarterly Journal of Experimental Psychology Section A, 57(4), 2004, עמ' 666-692
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.,.Tversky, A., & Kahneman, D, Judgment under Uncertainty: Heuristics and Biases "שיפוט בתנאי אי ודאות: היוריסטיקות והטיות", science, 185(4157), 1974, עמ' עמ' 1124-1131
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Danziger, S., Levav, J., & Avnaim-Pesso, L., Extraneous factors in judicial decisions, Proceedings of the National Academy of Sciences, 108(17), 2011, עמ' 6889-6892
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מודלים נורמטיביים ודסקריפטיביים".
This article "מודלים נורמטיביים ודסקריפטיביים" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:מודלים נורמטיביים ודסקריפטיביים. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
