מדעי הצבא
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
||
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
מדעי הצבא הוא ענף אקדמי החוקר תהליכים צבאיים, מוסדות והתנהגות, בנוסף ללימודי לוחמה ולימודים תאורטיים ומעשיים של כוח כפייה מאורגן. הוא מכוון בעיקר לתיאוריה, לשיטה ולהתמחות הנדרשת ליצירת יכולת צבאית בצורה שתתיישב עם מדיניות ההגנה הלאומית.[1]
מטרת מדעי הצבא היא לזהות את היסודות האסטרטגיים, הפוליטיים, הכלכליים, הפסיכולוגים, החברתיים, הטכנולוגיים והטקטיים הנחוצים לשימור יתרון צבאי. וגם כדי להגדיל את הסבירות ואת התוצאות החיוביות לניצחון בשלום או במלחמה.
מדעני צבא כוללים תאורטיקאים, חוקרים, מעצבים, מהנדסים, טכנאי בדיקה ואנשי צבא אחרים.
אנשים צבא משיגים כלי נשק, ציוד והכשרה הנועדים לשרת מטרות אסטרטגיות מסוימת. במדעי הצבא מעריכים גם את יכולת האויב כחלק ממודיעין טכני.
בהיסטוריה הצבאית, מדעי הצבא היה בשימוש במהפכה התעשייתית כמושג רחב שתיאר את כל התיאוריה הצבאית והיישום הטכנולוגי כתחום אקדמי יחיד. כולל פריסה והעסקת כוחות בזמן שלום או במלחמה.
בחינוך צבאי, מדעי הצבא הם לרוב שם של מחלקה במוסד להשכלה גבוהה שמכשיר קצינים. עם זאת, חינוך זה מתמקד בדרך כלל בהכשרת מנהיגות צבאית ובמידע בסיסי לגבי יישום תיאוריות, מושגים, שיטות ומערכות צבאיות. החניכים אינם מדעני צבא אלא קצינים בדרגות נמוכות.
היסטוריה[עריכה]
עד תחילת המאה ה-19, צופה אחד, חייל בריטי משוחרר מתקופת מלחמות נפוליאון, רס"ן ג'ון מיטשל חשב ששום דבר לא השתנה בתחום הפעלת כוח בשדה קרב עוד מימי היוונים. הוא הציע את אמירתו של קרל פון קלאוזביץ כהסבר לרעיון המרכזי בלחימה "שלא כמו בכל מדע או אמנות אחרים, במלחמה האובייקט מגיב".[2]
במאה ה-19 ,אפילו אחרי מלחמת צרפת-פרוסיה, מדע הצבא המשיך להיות מחולק בין חשיבתם הרשמית של קצינים שהועלו ב"צלם" של מלחמות נפוליאון לבין קצינים צעירים כמו ארדאן די פיק שנטו לראות את ביצועי הלחימה כמושרשים בפסיכולוגיה קבוצתית ובפרטים.[3] גישה זו הניעה ארגונים צבאיים להתעניין וליישם מחקר כמותי ואיכותי בתיאוריות הלחימה שלהם, הניסיון לתרגם את החשיבה הצבאית כמושגים פילוסופיים לשיטות לחימה קונקרטיות.
כלים צבאיים, אספקה צבאית, ארגון צבאי, טקטיקות ומשמעת היוו את היסודות של מדע הצבא בכל התקופות, אך נראה כי שיפור כלי הנשק, אביזרים וציוד מובילים בחשיבותם על השאר.[4]
קרל פון קלאוזביץ גרם לפריצת דרך בהצעת שמונה עקרונות עליהם ניתן לבסס שיטות לחימה, באירופה הוצבה לראשונה הזדמנות להסיר במידה רבה את אלמנט המזל והשגיאה מתהליך קבלת החלטות הפיקוד.[5] בשלב זה הושם דגש על טופוגרפיה (כולל טריגונומטריה), אמנות צבאית (מדע צבאי), היסטוריה צבאית, ארגון הצבא בשטח, ארטילריה ומדע טילים, ביצורי שדה וביצורים קבועים, חקיקה צבאית, ממשל צבאי ותמרונים.[6]
המדע הצבאי שעליו נבנה המודל של פעולות הלחימה הגרמניות במלחמת העולם הראשונה נותר ללא שינוי במידה רבה מהמודל הנפוליאוני, אך לקח בחשבון את השיפורים העצומים בכוח האש ואת היכולת לנהל "קרבות השמדה גדולים" באמצעות ריכוז מהיר של כוח, ניידות אסטרטגית, ותחזוקת המתקפה האסטרטגית הידועה יותר בשם כת ההתקפה. המפתח לכך ולאופני חשיבה אחרים על מלחמה נותר ניתוח ההיסטוריה הצבאית וניסיונות להפיק לקחים מוחשיים שניתן לשחזר שוב בהצלחה שווה בשדה קרב המשמש גם כמעין מעבדה למדע צבאי.
אין זה נכון לומר כי תאורטיקנים ומפקדים צבאיים סבלו מאיזה מקרה קולקטיבי של טיפשות, ההפך הוא הנכון. הניתוח שלהם על ההיסטוריה הצבאית שכנע אותם כי התקפה אסטרטגית מכריעה ותוקפנית היא תורת הניצחון היחידה, וחששו שהדגשת יתר על כוח אש והתחפרות יהפכו את הניצחון למעט בלתי אפשרי. מה שמוביל לשדה קרב עומד (שנשאר ללא שינוי לטובת אף אחד מהצדדים) שהורס את המורל של הכוחות ונכונות החיילים להילחם. מכיוון שרק ההתקפה יכולה להביא לניצחון, היעדרה ולא כוח האש, היא האשמה בתבוסת הצבא הרוסי הקיסרי במלחמת רוסיה-יפן. מרשל פרדיננד פוך חשב ש"באסטרטגיה כמו גם בטקטיקות אחד תוקף ".[7]
במובנים רבים מדע הצבא נולד כתוצאה מחוויות מלחמת העולם הראשונה. "כלים צבאיים" שינו צבאות ללא היכר עם חיל הפרשים שכמעט ונעלם לחלוטין ב -20 השנים הבאות לאחר שימושו במשך אלפי שנים. "אספקת הצבא" הפכה למדע לוגיסטי בעקבות צבאות מסיביים, מבצעים וכוחות שיכולו לירות ולבזבז תחמושת בקצב מהיר יותר ממה שניתן היה לייצר, ולראשונה באמצעות כלי רכב שהשתמשו במנוע בעירה.[8]
"ארגון" צבאי כבר לא יהיה של הלחימה הליניארית, אלא צוותי תקיפה וגדודים שהפכו למיומנים עם הכנסת מקלעים ומרגמות, ולראשונה הכריח מפקדים לחשוב לא רק במונחים של דרגה, אלא גם במונחים של מבנה כוח.
גם הטקטיקה השתנתה, כאשר לראשונה הופרד חיל הרגלים מכוחות הפרשים אשר הוחלף עם טנקים, מטוסים וטקטיקות ארטילריה חדשות. תפיסת המשמעת הצבאית השתנתה גם כן. המורל, למרות עמדות המשמעת הקפדניות, נסדק בכל הצבאות במהלך המלחמה, אך החיילים שהניבו את הביצועים הטובים ביותר היו אלה שהדגש על משמעת הוחלף אצלם בהפגנת יוזמה אישית ולכידות קבוצתית כמו זו שנמצאה בחיל האוסטרלי במהלך מתקפת מאה הימים. ניתוח מדעי הצבא של ההיסטוריה הצבאית שנכשלה אצל מפקדי אירופה עמד לפנות את מקומו למדע צבאי חדש, פחות בולט לעין, אך יותר דומה ל"תהליך מדעי" המתבסס על בדיקה וניסוי, ולנצח "נישא" לרעיון העליונות של הטכנולוגיה בשדה הקרב.
נכון לעכשיו מדע צבאי עדיין אומר דברים רבים לארגונים שונים. משרד ההגנה של ארצות הברית מגדיר את מדע הצבא במונחים של מערכות ודרישות מבצעיות ספציפיות, וכולל בין היתר תחומים כמו הגנה אזרחית ומבנה כוח. באירופה לדוגמה, באקדמיה הצבאית המלכותית הבלגית מדע הצבא נותר תחום אקדמי, הנלמד לצד מדעי החברה, כולל נושאים כמו משפט הומניטרי.
יישום כישורים צבאיים[עריכה]
בשלב הראשון מדעי הצבא עוסקים במי שישתתף בפעולות צבאיות ואילו מיומנויות וידע ידרשו מהם כדי לעשות זאת בצורה הכי יעילה ובאופן החכם ביותר.
ארגון צבאי[עריכה]
מפתח את השיטות האופטימליות למנהל וארגון של יחידות צבאיות, כמו גם לצבא בשלמותו. בנוסף לכך בתחום זה נחקרים היבטים נלווים אחרים כמו גיוס, שחרור וממשלה צבאית באזורים שנכבשו (או שוחררו) משליטת האויב.
מבנה הכוח[עריכה]
מבנה הכוח היא השיטה בה אנשי הצוות וכלי הנשק והציוד שהם משתמשים בו מכוונים למבצעים ומטרות צבאית, כולל לחימה. פיתוח מבנה הכוח בכל מדינה מבוסס על צרכים אסטרטגיים, מבצעיים וטקטיים של מדיניות ההגנה הלאומית, האיומים המזוהים על המדינה, והיכולות הטכנולוגיות של האיומים והכוחות המזוינים.
פיתוח מבנה הכוח מונחה משיקולים דוקטרינליים של פריסה אסטרטגית, מבצעית וטקטית, העסקת תצורות ויחידות לשטחים ואזורים בהם צפוי לבצע את משימותיהם. מבנה הכוח מתייחס לכל השירותים המזוינים, אך לא לארגונים התומכים בהם, כגון אלה המשמשים לפעילות חקר מדעי ההגנה.
בארצות הברית מבנה הכוח מונחה על ידי מסמך שפורסם על ידי משרד ההגנה של ארצות הברית בשם " table of organization and equipment" או בקצרה TOE שקובע את הארגון, האיוש והציוד של יחידות מגודל חלוקה ומטה. ברוסיה ישנו מסמך עם מטרה דומה שנמצא בשימוש כבר משנות ה-30 של המאה ה-20. המסמך פורסם על ידי מחלקת הצבא ונקרא "Shtatnoe raspisanie" (ברוסית: "Штатное расписание").
מבנה כוח גם מספק מידע על המשימה והיכולות של יחידות ספציפיות, כמו גם מעמדה הנוכחי של היחידה מבחינת יציבה ומוכנות. TOE כללי חל על סוג יחידה (למשל חי"ר) ולא על יחידה ספציפית למשל (חטיבת חי"ר). בדרך זו, כל היחידות של אותו החיל (כמו חי"ר) נוהגות לפי אותם הקווים המנחים המבניים שמאפשרים יעילות רבה יותר במימון, הכשרה והעסקה מבצעית.
חינוך צבאי[עריכה]
חינוך צבאי חוקר את המתודולוגיה והפרקטיקות הכרוכות בהכשרת חיילים, מש"קים וקצינים. תחום זה גם מרחיב לאימון יחידות קטנות וגדולות, גם באופן אינדיווידואלי וגם בתיאום זה עם זה בצבא הסדיר וצבא המילואים. הכשרה צבאית, במיוחד עבור קצינים, עוסקים גם בחינוך כללי ובאינדוקטרינציה פוליטית של הכוחות המזוינים.
מושגים ושיטות צבאיות[עריכה]
חלק ניכר מפיתוח היכולות הצבאיות תלוי בתפיסות המנחות את השימוש בכוחות המזוינים, בנשקם ובציודם. והשיטות הנהוגות בכל תיאטרון מלחמה או סביבה קרבית.
היסטוריה צבאית[עריכה]
פעילות צבאית הייתה תהליך מתמיד לאורך אלפי שנים, והטקטיקות, האסטרטגיה והיעדים החיוניים של פעולות צבאיות לא השתנו לאורך ההיסטוריה. לדוגמה, תמרון בולט אחד הוא מעטפת הכפולה הנחשב לתמרון הצבאי המלא הראשון שבוצא לראשונה על ידי חניבעל בקרב קאנאי בשנת 216 לפנה"ס.
דרך חקר ההיסטוריה, הצבא מחפש דרך להתחמק מטעויות שנעשו בעבר, ולשפר את הביצועים הנוכחיים שלו על ידי הטמעת יכולת במפקדים לתפוס הקבלות היסטוריות במהלך הקרב, כדי לנצל את הלקחים שנלמדו. עיקרי ההיסטוריה הצבאית כוללים את היסטוריית המלחמות, הקרבות, הלחימה, היסטוריה של האמנות הצבאית, והיסטוריה של כל שירות צבאי ספציפי.
אסטרטגיה ודוקטרינות צבאיות[עריכה]
האסטרטגיה הצבאית היא במובנים רבים המרכז של מדעי הצבא. היא בוחנת את פרטי התכנון, ועיסוק בלחימה, ומנסה לצמצם את הגורמים הרבים למכלול עקרונות אחד השולט בכל האינטראקציות של שדה הקרב. באירופה העקרונות הללו הוגדרו לראשונה על ידי קרל פון קלאוזביץ בעקרונות המלחמה שלו. ככזה, הוא מכוון את תכנון וביצוע הקרבות, המבצעים והמלחמות בשלמות. שתי מערכות עיקריות שוררות על פני כדור הארץ כיום. בגדול, ניתן לתאר את אלה כמערכת "המערבית" והמערכת "הרוסית". כל מערכת משקפת ותומכת בנקודות חוזק וחולשה בחברה הבסיסית.
האמנות הצבאית המערבית המודרנית מורכבת בעיקר ממיזוג של מערכות צרפתיות, גרמניות, בריטיות ואמריקאיות. המערכת הרוסית לווה מהמערכות האלה גם כן, או באמצעות לימוד, או התבוננות אישית בצורת פלישה (מלחמת נפוליאון של 1812, מלחמת העולם השנייה). המערכת המיוצרת על ידי הניתוח שמספקת האמנות הצבאית מכונה דוקטרינה.
הדוקטרינה הצבאית המערבית מסמכת בעיקר על טכנולוגיה, השימוש במש"קים מאומנים היטב, עיבוד והפצת מידע מעולים שנועדו לספק רמת מודעות גבוהה בשדה הקרב שהיריבים לא יכולים להשתוות אליה. יתרונות הדוקטרינה המערבית הם גמישות קיצונית, קטלניות קיצונית, והתמקדות בפגיעה ביכולות הפיקוד, התקשורת, השליטה והמודיעין של האויב כדי לשתק ולהגביל במקום להשמיד את כוח הלחימה שלהם ישירות (בתקווה להציל חיים בתהליך). חסרונות הדוקטרינה המערבית הם עלויות גבוהות, הסתמכות על כוח אדם קשה להחלפה, אתגר לוגיסטי עצום, וקושי לפעול ללא נכסי הטכנולוגיה המתקדמת אם הם מתרוקנים או נהרסים.
הדוקטרינה הצבאית הסובייטית (וממשיכותיהן הפוסט-סובייקטיות, חבר המדינות העצמאיות) מסתמכת בעיקר על המוני מכונות וכוח אדם, קצינים משכילים מאוד (ואף קטנים מאוד), ומשימות שתוכננו מראש. יתרונות הדוקטרינה הסובייטית הם בכך שהיא אינה זקוקה לכוח אדם משכיל ומאומן במיוחד, היא איננה זקוקה למאמץ לוגיסטי עצום, נמצאת בשליטה מרכזית הדוקה וקטנה, לא מסתמכת על טכנולוגיה מתקדמת ומתוחכמת אחר התחלת הפעולה. חסרונות הדוקטרינה הסובייטית הם חוסר גמישות, הישענות רבה על אפקט ההלם שקורה מהכמויות הגבוהות של האנשים וכלי הנשק (שעולה הרבה בחיי אדם וחומרים), וחוסר יכולת כללית לנצל הצלחה בלתי צפויה או להגיב לאובדן בלתי צפוי.
כל מערכת מכשירה את חיל הקצינים שלה בתפיסה שלה לגבי אמנות צבאית. למשל עקרונות המלחמה של צבא ארצות הברית מוגדרים במדריך השדה FM 100-5 של צבא ארצות הברית.
הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית שואבים את עקרונות המלחמה שלהם בעיקר מאלה שפותחו במהלך קיומה של ברית המועצות. אלה, אף על פי שמבוססים באופן משמעותי על הניסיון של מלחמת העולם השנייה בלחימה של מלחמה קונבנציונלית, שונו מהותית מאז הכנסת הנשק הגרעיני לשיקולים אסטרטגיים. מלחמת אפגניסטן ומלחמת צ'צ'ניה הראשונה והשנייה שינו עוד יותר את העקרונות שחולקו תאורטיקנים סובייטים לאמנות המבצעית והטקטיקה. הגישה המדעית מאוד לחשיבת מדעי הצבא בברית המועצות נתפסה כנוקשה מדי ברמה הטקטית, והשפיעה על האימונים בכוחותיה המופחתים של הפדרציה הרוסית.
למרות ההבדלים במפרט האמנות הצבאית, מדע הצבא שואף לספק תמונה משולבת של כאוס הקרב, ולהאיר תובנות בסיסיות החלות על כל הלוחמים, לא רק אלה שמסכימים עם ניסוח העקרונות שלך.
גאוגרפיה צבאית[עריכה]
גאוגרפיה צבאית אינה רק חשיבה על השגת השטח הגבוה יותר. הגאוגרפיה הצבאית חוקרת את המובן מאליו, הגאוגרפיה של שטחי המלחמה, אך גם מאפיינים נוספים כמו פוליטיקה, כלכלה ומאפיינים טבעיים אחרים במיקומו של סכסוך סביר (ה"נוף הפוליטי" למשל). לדוגמה, מלחמת אפגניסטן הייתה מבוססת על היכולת המדומה של ברית המועצות לפלוש לאפגניסטן, וגם תוך כדי לאגף צבאית ופוליטית את הרפובליקה האיסלמית של איראן.
מערכות צבאית[עריכה]
באיזו יעילות צבאות מבצעים את פעולותיהם ומשימותיהם קשורה קשר הדוק לא רק לשיטות בהן הם משתמשים, אלא גם לציוד ולכלי הנשק בהם הם אוחזים.
מודיעין צבאי[עריכה]
המודיעין הצבאי תומך בתהליך קבלת ההחלטות של מפקדי הלחימה על ידי מתן ניתוח מודיעיני של נתונים זמינים ממגוון רחב של מקורות. כדי לספק ניתוח מושכל למפקדים בכל הנוגע לאיסוף, ניתוח, הגנה והפצת מידע על הסביבה המבצעית, כוחות עוינים, ידידותיים ונייטרליים, ואוכלוסיית האזרחים באזור של פעולות הלחימה, ותחומי עניין רחבים יותר. פעילויות מודיעין מתבצעות בכל הרמות החל מטקטית ועד אסטרטגית, בתקופת שלום, תקופת המעבר למלחמה ובמהלך המלחמה.
מרבית הצבאות שומרים על יכולת מודיעין צבאית כדי לספק לספק אנשי ניתוח ואיסוף מידע הן ביחידות המיוחדות והן בזרועות ושירותים אחרים. כוח האדם שנבחר לתפקידי מודיעין, בין אם קציני מודיעין מומחים ובין חיילים שאינם מומחים המוקצים למודיעין ניתן לבחור ביכולות האנליטיות והאינטליגנציה שלהם לפני קבלת הכשרה רשמית.
המודיעין הצבאי משמש לזיהוי האיום, וסיפוק המידע על הבנת השיטות והנשק הטובים ביותר לשימוש, בין אם זה להרתעה או להנחלת תבוסה.
לוגיסטיקה צבאית[עריכה]
המדע של תכנון וביצוע תנועה ותחזוקה של כוחות צבאיים. במובן המקיף ביותר שלה, ההיבטים של הפעולות צבאיות העוסקים בתכנון, פיתוח, רכישה או בנייה, אחסון, הפצה, תחזוקה, פינוי (סילוק חומר, פינוי ואשפוז כוח אדם) ואספקת שירותים.
טכנולוגיה וציוד צבאי[עריכה]
טכנולוגיה צבאית אינה רק לימוד טכנולוגיות שונות ומדעי הפיזיקה רלוונטיים המשמשים להגברת הכוח הצבאי. אלא עשוי גם להתפשט לחקר שיטות הייצור של ציוד צבאי, דרכים לשיפור הביצועים ולהפחתת הדרישות החומריות או הטכנולוגיות לייצורו. דוגמה לכך היא המאמץ של גרמניה הנאצית לייצר גומי ודלקים מלאכותיים כדי להפחית או לבטל את התלות שלהם בנפט, חומרי סיכה, וציוד גומא מיובאים.
הטכנולוגיה הצבאית ייחודית רק ביישומה ולא בשימוש בהישגים מדעיים וטכנולוגיים בסיסיים. עקב הייחודיות של השימוש, מחקרים טכנולוגיים צבאיים שואפים לשלב את הטכנולוגיות המתפתחות, כמו גם את הטכנולוגיות המהפכניות הנדירות, לתוך היישום הצבאי הראוי להם.
צבא וחברה[עריכה]
התמחות זו בוחנת את הדרכים בהן צבא וחברה מתקשרים ומעצבים זה את זה. הצומת בה נפגשים הצבא וחברה מושפעת ממגמות בחברה ובאווירה של סביבת האבטחה. ניתן לקשר תחום לימוד זה לעבודות מאת קרל פון קלאוזביץ ("מלחמה היא המשך הפוליטיקה באמצעים אחרים") וסון דזה ("אם לא לטובת המדינה, אל תפעל"). מקורו של התחום הרב-תחומי העכשווי הוא במלחמת העולם השנייה ובעבודות של סוציולוגים ומדענים פוליטיים. תחום הלימוד הזה כולל את "כל ההיבטים של היחסים בין כוחות מזוינים כמוסד פוליטי, חברתי וכלכלי, והמדינה, התנועה האתנית הפוליטית או החברה שהם חלק ממנה".[9] הנושאים הכלולים לרוב בתחום הצבא והחברה הם: יוצאי צבא, נשים בצבא, משפחות צבאיות, גיוס ושימור, כוחות מילואים, צבא ודת,[10] הפרטה צבאית, יחסים אזרחיים-צבאיים, שיתוף פעולה אזרחי-צבאי, תרבות צבאית ותרבות פופולרית, צבא ותקשורת, סיוע צבאי וסיוע לאסונות, צבא וסביבה, וטשטוש התפקידים הצבאיים והמשטרתיים.[11]
גיוס ושימור[עריכה]
בצבא המבוסס על התנדבות, הכוחות המזוינים מסתמכים על כוחות השוק ועל גיוס זהיר למילוי השורות. כך שחשוב מאוד להבין את הגורמים המניעים גיוס וגיוס מחדש. על חברי השירות להיות בעלי יכולת נפשית ופיזית לעמוד באתגרים של השירות הצבאי ולהסתגל לערכים ולתרבות הצבא. מחקרים מראים כי המוטיבציה לגיוס משלבת בדרך כלל גם אינטרס עצמי (שכר) וערכים שאינם קשורים לכסף כמו הרפתקנות, פטריוטיות וחברות.[12][13]
יוצאי צבא[עריכה]
המחקר על חיילים משוחררים או יוצאי צבא שעזבו וחזרו לחברה ולאזרחות הוא אחד מתחומי המשנה החשובים ביותר בתחום המחקר הצבאי והחברתי. יוצאי צבא ובעיותיהם מייצגים את מיקרוקוסמוס של התחום. מתגייסים לצבא מייצגים אנשים שעברו מהאזרחות לצבא, חיילים משוחררים הם האנשים שעוזבים את הצבא ונכנסים מחדש לחברה האזרחית שהשתנתה בזמנם כחיילים. הן החברה והן יוצאי הצבא מתמודדים עם מספר בעיות ורבדים של הסתגלות והתאמה עם כניסתם מחדש לחברה כאזרחים מן המניין.[14]
הגדרת "יוצא צבא" משתנה באופן מפתיע בין המדינות. בארצות הברית הסטטוס נקבע לאחר שהחייל השלים תקופת שירות מינימלית. אוסטרליה דורשת הצבה ממשית באזור לחימה. בבריטניה "כל מי שביצע שירות צבאי במשך יום אחד לפחות ומשך שכר יום נקרא יוצא צבא.[15]" המחקר על יוצאי הצבא מתמקד ושם תשומת לב רבה במעבר שלהם (שלפעמים אינו פשוט כלל) לחברה האזרחית. "חיילים משוחררים חייבים לנווט במעבר תרבותי מורכב בעת מעבר בין סביבות," והם יכולים לצפות לתוצאות חיוביות ושליליות מהמעבר. בדרך כלל מציאת עבודה טובה והקמת חיי משפחה מספקים עומדים בראש סדר היום שלהם.
החיים בצבא הם לעיתים קרובות אלימים ומסוכנים. טראומת הלחימה מביאה לרוב להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), כמו גם אתגרים בריאותיים גופניים כואבים אשר לעיתים קרובות עלולים להוביל לחוסר בית, התאבדות, שימוש בסמים ואלכוהול וליקוי בתפקוד משפחתי.[16] החברה מכירה באחריותה ליוצאי צבא ומציעה תוכניות ומדיניות הנועדים לתקן בעיות אלה. יוצאי צבא רבים משפיעים על החברה בעזרת כניסה לפוליטיקה, אפשר לראות זאת בישראל בה מתוך עשרת הרמטכ"לים האחרונים שבעה נכנסו לפוליטיקה, ועוד המספר יכול לגדול.
כוחות המילואים[עריכה]
כוחות מילואים הם אנשי צבא המשרתים את הכוחות המזוינים במשרה חלקית. הגברים והנשים הללו מהווים את כוח "המילואים" עליו מדינות מסתמכות להגנתם במלחמה, באסון, אף בכמה פעולות יומיומיות וכו'. בארצות הברית איש מילואים פעיל מבלה סוף שבוע בחודש ושבועיים בשנה באימונים. גודל כוח המילואים של המדינה תלוי לרוב בסוג שיטת הגיוס. במדינות עם צבא התנדבותי אחוזי מילואים נוטים להיות נמוכים יותר.[17] בישראל כוח המילואים עומד על כ-70% מסדר כוחות צה"ל, ו-17% ממנה קצינים.[18] אנשי המילואים הם נושא מעניין במחקר כיוון שהם משלבים בין החיים האזרחיים לחיי הצבא באופן יומיומי.
לימודי מדעי הצבא באוניברסיטה[עריכה]
אוניברסיטאות (או מכללות) ברחבי העולם המציעות תואר (או כמה תארים) במדעי צבא:
- בישראל:
- בלגיה:
- האקדמיה הצבאית המלכותית- תואר ראשון במדעי החברה והצבא, תואר שני במדעי החברה והצבא.
- בבריטניה:
- קינגס קולג' לונדון- תואר שני בביטחון ובאסטרטגיה בינלאומית, תואר שני, MPhil / PhD בלימודי הגנה.
- אוניברסיטת הול- תואר שני באסטרטגיה וביטחון בינלאומי.
- אוניברסיטת סנט אנדרוז- MLitt בלימודי אסטרטגיה.
- ארצות הברית:
- אקדמית חיל האוויר של ארצות הברית- Major במדעי הצבא ואסטרטגיה, Minor בכלי נשק גרעיניים ואסטרטגיה.
- האקדמיה הצבאית של ארצות הברית- Major בהגנה ואסטרטגיה.
- אוניברסיטת מיזורי- Minor במדעי הצבא.
- פינלנד:
- האוניברסיטה הלאומית להגנה- תואר ראשון, שני ודוקטורט במדעי הצבא.
כתבי עת ללימודי צבא[עריכה]
בישראל[21]:
- "צבא ואסטרטגיה" INSS- המכון למחקרי ביטחון לאומי
מחוץ לישראל:
- Armed Forces & Society
- European Security
- International Journal of Intelligence and Counterintelligence
- International Peacekeeping
- International Security
- Joint Forces Quarterly
- Journal of Strategic Studies
- Military Psychology
- Military Review
- Security Dialogue
- The RUSI Journal
- The Washington Quarterly
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- Barnard, Henry, Military Schools and Courses of Instruction in the Science and Art of War in France, Prussia, Austria, Russia, Sweden, Switzerland, Sardinia, England, and the United States, Part I – France and Prussia, J.B. Lippincott & Co., Philadelphia, 1862
- Dupuy, Trevor N., Understanding War: History and Theory of Combat, Leo Cooper, London, 199
- Jordan, Kelly C., "Military Science", in G. Kurt Piehler, ed. Encyclopedia of Military Science, SAGE Reference, Volume, 2. pp. 880–885.
- Lodge, Henry Cabot, (ed.), The North American Review, Making of America Project, University of Northern Iowa, 1878
- Muehlbauer, Matthew S., and David J. Ulbrich, eds. The Routledge History of Global War and Society (2018) [1]
- Muehlbauer, Matthew S., and David J. Ulbrich. Ways of War: American Military History from the Colonial Era to the Twenty-First Century (2018) [2]
- Shields Patricia M. (2020) Dynamic Intersection of Military and Society. In: Sookermany A. (eds) Handbook of Military Sciences. Springer, Cham. doi:10.1007/978-3-030-02866-4_31-1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 978-3-030-02866-4
- Soeters, Joseph; Shields, Patricia and Rietjens, Sebastiaan. Routledge Handbook of Research Methods in Military Studies New York: Routledge, 2014.
- Sookermany A. (ed.) 2020 Handbook of Military Sciences. Springer, Cham. doi:10.1007/978-3-030-02866-4 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 978-3-030-02866-4
- Thompson, Julian, Lifeblood of war: Logistics in armed conflict, Brassey's classics, London, 1991
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ Jordan, 2013. עמוד. 880.
- ↑ Gat 1992, עמוד 12
- ↑ Gat, עמ' 29
- ↑ Lodge, עמ' 194
- ↑ Dupuy, עמ' 12
- ↑ Barnard, עמ' 248
- ↑ Gat, עמ' 138-139
- ↑ Thompson, עמוד 50
- ↑ Forster, A. (2005). כוחות מזוינים וחברה באירופה.עמ' 9.
- ↑ יאגיל לוי (2020) "צבא ודת" https://link.springer.com/referenceworkentry/10.1007%2F978-3-030-02866-4_32-1
- ↑ Shields P.M. "צומת דינמית של צבא וחברה" (2020). https://link.springer.com/referenceworkentry/10.1007/978-3-030-02866-4_31-1
- ↑ Eighmey, J. (2006). Why do youth enlist?: Identification of underlying themes. Armed Forces & Society, 32(2), 307–328.
- ↑ Bury, P. (2017). Recruitment and retention in British Army reserve logistics units. Armed Forces & Society, 43(4), 608–631.
- ↑ Griffith J., Connelly V., Catignani S., Johansson E. (2020) Reservists and Veterans: Viewed from Within and Without. In: Sookermany A. (eds) Handbook of Military Sciences. Springer, Cham. https://doi.org/10.1007/978-3-030-02866-4_34-1 https://link.springer.com/referenceworkentry/10.1007/978-3-030-02866-4_34-1
- ↑ Dandeker, C., Wessely, S., Iversen, A., & Ross, J. (2006). What’s in a name? Defining and caring for “veterans”: The United Kingdom in international perspective. Armed Forces & Society, 32(2), p. 163.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Stephen M. Miller, Eric R. Pedersen, Grant N. Marshall, Combat experience and problem drinking in veterans: Exploring the roles of PTSD, coping motives, and perceived stigma, Addictive Behaviors 66, 2017-03-01, עמ' 90–95 doi: 10.1016/j.addbeh.2016.11.011
- ↑ "חיילי מילואים ותיקים: נצפים מבפנים ומבחוץ" (2020) https://link.springer.com/referenceworkentry/10.1007%2F978-3-030-02866-4_34-1
- ↑ לפי אתר צהל https://www.idf.il/אתרים/מערך-המילואים/יום-ההוקרה-למערך-המילואים/
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מגמת צבא, ביטחון ומודיעין בתכנית לימודי צבא ובטחון | המחלקה למדעי המדינה, politics.biu.ac.il
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.התכנית ללימודי ביטחון, social-sciences.tau.ac.il
- ↑ בקרוב יתווסף גם כתב עת חדש של אגודת חוקרי צבא חברה
This article "מדעי הצבא" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:מדעי הצבא. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
