מדד פעמונים לחוסן כלכלי של יחידים ומשפחות בישראל
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
מדד פעמונים הוא מדד שפותח על ידי ארגון פעמונים במטרה לאפשר ייצוג מספרי של מידת החוסן הכלכלי של יחידים ומשפחות בישראל, ובכך לאפשר לזהות את מידת החוסן ולחלופין השבירות הכלכלית של משקי בית בישראל. בנוסף, המדד מאפשר לזהות פערים במידת החוסן בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.
המדד מייצג את רמת החוסן הכלכלי כמספר בין 0 ל-100, כאשר 0 מייצג את המידה הפחותה ביותר של יכולת להתמודד עם זעזועים כלכליים עתידיים ו-100 את המידה הגבוהה ביותר. הציון מבוסס על סקר שבו יחידים נשאלים שש שאלות לגבי יכולתם להתמודד עם זעזועים, מצבם הכלכלי, תחושתם הסובייקטיבית והתנהגותם הכלכלית (הימנעות מצריכה).[1] המדד יושם בפעם הראשונה במסגרת דוח פעמונים 2022.[2]
הסבר כללי למבנה המדד[עריכה]
חוסן כלכלי מוגדר לצורכי המדד כיכולת להתאושש מאירועים כלכליים שליליים, להסתגל לנסיבות כלכליות משתנות ולהתמודד עם לחצים הנובעים מנושאים כלכליים.[3]
מדד החוסן של פעמונים נבנה על בסיס שאלון מסוגלות פיננסית, שנוסח ביחידת המחקר של ארגון פעמונים, על ידי יובל אזולאי, חוקר ביחידה (בתחום הכלכלה ומדע הנתונים), בהתייעצות עם ד"ר אייל כרמל, מומחה לאוריינות ומסוגלות פיננסית וחבר הנהלה במרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית, באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
המדד כולל שני מרכיבים מרכזיים, כל אחד מהם כולל שלושה מרכיבי משנה:
1. איתנות פיננסית, הכוללת בתוכה יכולת להתמודד עם זעזוע בהכנסות, יכולת להתמודד עם זעזוע בהוצאות והפרשה לחיסכון.
2. מאזן חודשי, הכולל בתוכו מרכיב של מינוס (משיכת יתר בחשבון), תחושת ביטחון ביכולת לנהל את העניינים הכלכליים והימנעות מצריכה.
דגשים לחוסן כלכלי[עריכה]
"לסגור את החודש"[עריכה]
משק בית שמתקשה לסיים את החודש בצורה מאוזנת ומתנהל עם גירעון, מגלה שבירות פיננסית ונמצא פגיע למול זעזוע כלכלי, הן מצד ההכנסות הן מצד ההוצאות. [4][5]
תחושת מסוגלות[עריכה]
תחושת מסוגלות של משק הבית היא מרכיב משמעותי ביכולת של משק בית להתאים את עצמו למציאות כלכלית חדשה ולנסיבות חיים משתנות. החשיבות ביכולת להסתגל עלתה למודעות עם פרוץ משבר הקורונה והשינוי באורחות החיים שנכפו על משקי בית רבים. לא רק משבר בסדר גודל של הקורונה כופה על משקי בית להשתנות ולהסתגל. אירועי חיים אישיים כגון פיטורים, מחלה או שינוי המצב המשפחתי יוצרים סיטואציות כלכליות הדורשות יכולת התאמה והסתגלות.
חיסכון[עריכה]
חיסכון לטווח קצר וארוך מגביר את החוסן הפיננסי של משק הבית ומכין אותו לקראת משבר עתידי[6]. במקרה של ירידה בהכנסה או בהיווצרות הוצאה חריגה, כספי חירום זמינים מאפשרים למשק הבית להתמודד טוב יותר ולהימנע מלקיחת הלוואות מיותרות ולהיכנס לסחרור כלכלי. ברוב משקי הבית, הדרך לצבור כספי חירום הוא בעזרת חיסכון קבוע המיועד לטווח קצר.
ציון מדד פעמונים[עריכה]
ציון המדד הוא בטווח שבין 0 ל 100, משום שהוא משקלל ומשקף את החוסן הכלכלי של המשיב, על בסיס ששת מרכיבי המדד (יכולת להתמודד עם זעזוע בהכנסות, יכולת להתמודד עם זעזוע בהוצאות, והפרשה לחיסכון. גרעון חודשי (משיכת יתר בחשבון), תחושת ביטחון ביכולת לנהל את העניינים הכלכליים והימנעות מצריכה).
שיטת ניקוד זו מאפשרת לתפוס את המורכבות היחסית של חוסן כלכלי, בניגוד לציון בינארי המפשט את עולם התוכן לכדי תשובה פשוטה של כן או לא.
ציון מדד פעמונים לחברה הישראלית[עריכה]
ציון מדד פעמונים לחוסן כלכלי של משפחות ויחידים בישראל לשנת 2022 עומד על 66 נקודות. לפי מחברי הדוח, ציון זה מעורר חשש לשבירות כלכלית של משפחות ויחידים בישראל, וכניסה לסחרור כלכלי, תלות בסביבה הקרובה וצורך בסיוע מהרשויות או כניסה למעגל העוני במשבר הכלכלי הבא.
בשנת 2023 קיבל, מדד פעמונים לחוסן כלכלי של משפחות ויחידים בישראל, ציון 65 נקודות.
התייחסות לקבוצות בחברה הישראלית[עריכה]
מדד פעמונים לחוסן כלכלי מצביע על קבוצות אוכלוסייה מובחנות המאופיינות בשבירות ובפגיעות כלכלית רבה יותר.
תוצאות המדד העלו קשיים בהתנהלות הכלכלית בקרב אוכלוסיית בעלי הכנסות נמוכות. לא רק שאוכלוסייה זו מתמודדת עם קשיים גדולים יותר בהווה (כשליש מבעלי ההכנסות הנמוכות נמנעים מצריכת מוצרים חיוניים), אלא שהיא מתקשה לתכנן ולפעול למען העתיד. כשליש מבעלי ההכנסות הנמוכות ציינו כי המטרה הפיננסית שלהם היא סגירת חובות. ממצא זה מדאיג במיוחד כיוון שסגירת חוב באמצעות הלוואה עלולה בקלות להביא לסחרור כלכלי ולהעמקת המשבר הכלכלי של המשפחה.
בחברה הערבית המצב גרוע יותר מאשר בכלל הציבור היהודי. האוריינות הפיננסית נמוכה יחסית, תחושות הלחץ והחרדה בהקשר לכסף גבוהות יותר, ולנושא הכספי יש השפעה שלילית על מערכות היחסים במשפחה.
קבוצה פגיעה נוספת היא קבוצת הנשים. פגיעותה של קבוצה זו באה לידי ביטוי בעיקר בשאלות האוריינות הפיננסית. שאלות אלה העלו פער משמעותי בין גברים ונשים. נשים, יותר מגברים, העריכו את רמת הידע הפיננסי שלהן מתחת לממוצע בני גילן, וביטאו פחות מעורבות כלכלית לעומת גברים.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- דוח פעמונים לחוסן כלכלי, מתוך אתר פעמונים
- לאופר, ס', הרן-רוזן, מ' וסומך, ס' (ינואר 2021). שימוש משקי הבית בישראל במשאבים פיננסיים ובעזרה הממשלתית בזמן מגפת הקורונה. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
- לאופר, ס' והרן-רוזן, מ' (2021). אוריינות פיננסית וגישה לכספי חירום בקרב משקי בית בישראל בתחילת מגפת הקורונה, וההשפעה על עמידותם הפיננסית של משקי הבית. מכון מאיירס ג‘וינט ברוקדייל.
- Yakoboski, P. J., Lusardi, A., & Hasler, A.(2020). The 2020 TIAA Institute-GFLEC Personal Finance Index. 29. TIAA Institute and the Global Financial 3. Literacy Excellence Center Special Report.
- שחר אילן, "סקר: 70% מהציבור יתקשו לעמוד בהוצאה חריגה", כלכליסט, 21 במרץ 2022.
- בגנו יובל, "מעל חמישית מהציבור נמנע לפחות פעם בשנה מצריכת מוצרים בסיסיים בשל מצב כלכלי קשה", מעריב, 21 במרץ 2022
- מערכת ICE, "מינוס בבנק: הדו"ח המטריד חושף את ההוצאות של הישראלים", 24.3.2022
- "יובל אזולאי: מדד פעמונים חושף את אלה שאין להם מוצרים בסיסיים בשל מצב כלכלי קשה", ראיון של יובל אזולאי עם ד"ר מיכאל מירו, 21 במרץ 2022
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ דוח פעמונים לחוסן כלכלי, ספטמבר 2022 עמ' 54
- ↑ דוח פעמונים לחוסן כלכלי, ספטמבר 2022
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Abbott-Chapman, J., Denholm, C., & Wyld, C., Social support as a factor inhibiting teenage risk-taking: Views of students, parents and professionals, Journal of Youth Studies 11, 2008, עמ' 611–627
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Demertzis, M., Domínguez-Jiménez, M., & Lusardi, A, The financial fragility of European households in the time of COVID-19, The Brussels-Based Economic Think Tank, 2020 doi: https://www.bruegel.org/policy-brief/financial-fragility-european-households-time-covid-19
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Kaiser, T., Lusardi, A., Menkhoff, L., & Urban, C, Financial education affects financial knowledge and downstream behaviors, Journal of Financial Economics, 2021 doi: https://doi.org/10.1016/j.jfineco.2021.09.022
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Demertzis, M., Domínguez-Jiménez, M., & Lusardi, A, The financial fragility of European households in the time of COVID-19, The Brussels-Based Economic Think Tank, 2020
This article "מדד פעמונים לחוסן כלכלי של יחידים ומשפחות בישראל" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:מדד פעמונים לחוסן כלכלי של יחידים ומשפחות בישראל. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
