מגפת הקורונה בחברה החרדית
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
| |
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
עם התפשטות מגפת הקורונה ב-2020, היהדות החרדית הייתה לאחת החברות שנפגעו ברמה הקשה ביותר מן המגפה. בישראל, בניו יורק ובלונדון, שיעור התחלואה והתמותה בקהילות החרדיות היה גבוה במידה ניכרת מהשיעור המקביל בשאר האוכלוסייה. שורה של אדמו"רים ורבנים בכירים חלו בנגיף, חלקם אף נפטרו ממנו.
ההתפשטות הנרחבת בחברה החרדית נבעה בין היתר ממאפייניו הייחודים של המגזר, כמו גם מהיחס ומן ההתנהלות כלפי המגפה אשר בהם ניכר הבדל משמעותי בין הקהילות השונות. בעוד שבמגזר החרדי-ספרדי נטו לרוב לציית להוראות הממשלה, במרבית הקהילות הליטאיות והחסידיות פעלו באוטונומיה יחסית בהתאם לעמדת הרבנים גם כשזו התנגשה עם ההנחיות הבריאותיות. התנהלות זו ספגה ביקורת ציבורית נוקבת כלפי החרדים בתוך המגזר ומחוצה לו, ואילו מנגד היו שהאשימו את המתנגדים באנטישמיות.
רקע[עריכה]
לחברה החרדית מספר רב של מאפיינים ייחודיים שתרמו להתפשטות מואצת של המגפה בתוכה. רוב החרדים בישראל חיים בצפיפות רבה ובעוני, כאשר מרבית הקהילות ממוקמות באזורים מתוחמים מתוך רצון לאפשר בדלנות חברתית-מרחבית משאר האוכלוסייה, מה שמהווה כר פורה מבחינה אפידמיולוגית להתפשטות מגפה. כך לדוגמה, בני ברק, העיר הראשונה עליה הוטל סגר נוקשה במסגרת המאמצים למיגור המגפה, היא העיר הצפופה בישראל ואחת הערים הצפופות בעולם.
בנוסף לכך, שיעור הילדים במשפחה גרעינית בחברה החרדית גבוה בהרבה ביחס לאוכלוסייה הכללית, מה שתרם לתופעה של הדבקות בתוך המשפחה. כמו כן, החברה החרדית מאופיינת באורח חיים קהילתי, כאשר שגרת היומיום כוללת שמחות משפחתיות, תפילות בבית הכנסת ועוד. באופן טבעי, בשל שיעור הילדים הגבוה בכל משפחה, אירועים שכאלו הופכים בהכרח להמוניים ולמרובי משתתפים. לדעת חלק מהמומחים, נתון זה הופך את הסגר לכלי טיפול לא אפקטיבי במגזר החרדי ואף באופן פרדוקסלי מעודד תחלואה, שכן במצב מפושט של תחלואה וללא פינוי שוטף של חולים אל מחוץ לעיר, ההנחיה להישאר בבתים היא זו שמביאה את המחלה אל שאר בני המשפחה שעוד לא נדבקו.
סיבה נוספת שתרמה להתפשטות המגפה היא הגישה המוגבלת לידע אמין בקרב המגזר. בבית החרדי הממוצע אין טלוויזיה, רדיו או נגישות לכבלים, ולכן מרבית החרדים בישראל צורכים ידע באמצעות תקשורת תוך קהילתית. רק כ-30% מבתי האב החרדיים מחוברים לאינטרנט ולרוב מדובר בשירותים מסוננים. בנוסף, חרדים רבים דוברים יידיש ולא עברית, כשהתוכן המוצע בשפה בענייני המגפה הוא מועט. כמו כן, ישנו חוסר אמון מובנה בחברה כלפי רשויות המדינה והציבור הכללי בישראל שנתפסים כגורם מחלן ומשכך הרבנים הם אלו שמשמשים כמקור הידע.
לחרדים רבים יש קשרי אוכלוסין ענפים בין חלקים שונים של הקהילה; קהילה חרדית מפלג מסוים עשויה להתפרס על אזור גאוגרפי יחסית נרחב, כאשר עיקר התנועה והמעבר בקרב חרדים נעשה בין אזורים אלו בתוך הקהילות עצמן. לכן, מצב של התפרצות נרחבת בקנה מידה מקומי בתוך קהילה אחת, הוביל לייבוא והתפשטות מואצת של הנגיף אל חלקים אחרים של הקהילה על אף הריחוק הגאוגרפי ביניהם. כך למשל באפריל 2020, עת הקהילה החרדית בניו יורק הייתה בשיאו של הגל הראשון של המגפה, הווריאנט השכיח בישראל היה זה שנפוץ בארצות הברית ולא המקביל האירופאי וזאת על אף שהחולים הראשונים בישראל הגיעו ממדינות אירופה. בהמשך, בספטמבר 2020, העלייה בתחלואה בקהילה החרדית בברוקלין קושרה לתחלואה הגבוהה שהייתה בישראל באותם ימים. כמו כן, עם התפשטות הווראינט הבריטי בלונדון, נטען כי הוא חדר לישראל בידי נוסעים חרדים, ובהמשך עיקר התחלואה בישראל בווריאנט הייתה בקרב חרדים עד הפך לווריאנט הדומיננטי בכלל הארץ.
היחס בקהילות החרדיות[עריכה]
ביקורת וטענות לאנטישמיות[עריכה]
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מגפת הקורונה בחברה החרדית".This article "מגפת הקורונה בחברה החרדית" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:מגפת הקורונה בחברה החרדית. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
