מבע מרחבים בניהול עצמי
מב"ע - מרחבים בניהול עצמי בחינוך היא עמותה המעניקה כלים, ייעוץ וליווי מקצועי למנהלים ומנהלות המבקשים להטמיע בארגונם תוכנית חדשנית ליצירת מרחב אוטונומי יזמי בתוך גבולות המוגדרים מראש.
העמותה קמה בשנת 2019 לאחר שמונה שנות פעילות במטרה להפוך את יצירת סביבת החיים שלנו למאפשרת, מחברת ומעצימה את האדם באשר הוא אדם. פעילות העמותה מתפרשת בכל הארץ ומתבצעת בקרב כל המגזרים במדינת ישראל.
עיקר עיסוקו של הארגון בהכשרה לניהול עצמי בחינוך במערכת החינוך על פי מודל מב"ע. במסגרת זאת צוות הארגון מקיים הרצאות, סדנאות ותהליכי ליווי המקדמים שינוי תפיסה חינוכית וארגונית במערכת החינוך. הארגון שואף להפוך את החינוך במדינת ישראל לרלוונטי ביותר למציאות חיינו.
מפתח מודל מבע ומייסד שותף של העמותה תומר אושרי איש חינוך , יזם חינוכי ומרצה. שימש כראש מכינה קדם-צבאית מכינת הנגב בשדה בוקר.
וכמנהל בית הספר התיכון ע"ש סליגסברג בירושלים. בוגר מכון מנדל למנהיגות חינוכית חברתית. מייסד המכינה הבית סיפרית הראשונה.
בהנהלת העמותה בעלי תפקידים המאיישים עמדות מפתח בחינוך ובציבוריות הישראלית.
תוכנית מב"ע מוכרת על ידי משרד החינוךוהיא נכללת גם בתוכניות הכלה והשתלבות בחינוך של משרד החינוך
התוכנית פועלת בפריסה ארצית בתוך מסגרות חינוך מגוונות ובקרב כל המגזרים בישראל.
מודל מב"ע[עריכה]
מודל מב"ע - מרחבים בניהול עצמי בחינוך הוא מודל המאפשר למנהל ו/או מורה לקיים מסגרת חינוכית וארגונית, המעניקה מרחבי אוטונומיה בתוך גבולות ברורים המוגדרים מראש. מודל זה פועל כשיטה פדגוגית בחינוך פורמלי והבלתי פורמלי המאפשרת אוטונומיית למידה והוראה. הפעלת מודל מבע בבתי ספר מעודדת בקרב התלמידים/ות מוטיבציה פנימית, נכונות ללקיחת אחריות ותחושת שייכות.
השיטה מאפשרת עבודה במבנה ארגוני ובו אוטונומיית פעולה לכל אחד מהמורים.ות בתוך הגבולות שהוגדרו לו מראש. מבנה ארגוני זה מעמיק את תחושת השייכות בקרב המורים.ות, יוצר אקלים עבודה חיובי וקרקע פורייה ליזמות בחינוך ולחדשנות ומקדמם מעבר מפדגוגיה פרונטלית למיומנות הכוללת הנחיה, מנטורינג, עיבוד ומשוב.
המרחב האוטונומי בשיטה תחום בארבעה גבולות המהווים מסגרת כאשר בתוכה המרחב מאפשר יצירה, התפתחות וצמיחה.
ארבעת הגבולות במודל המרחבים בניהול עצמי הם:
- ביטחון ובטיחות
- חזון ומטרות
- ערכים ונהלים
- משאבים
הגבולות ויצירת המסגרת הברורה מאפשרים לצוות החינוכי והניהולי לעבור ממקום של סמכות למרחב בו ניתן לקיים שיח ודיאלוג חינוכי, המזמין התבוננות בגבולות וקיום מפגש משמעותי ביחס אליהם. ארבעת הגבולות הם דינמיים בהגדרתם, אך הם הכרחיים ליישום המודל, מאחר שלא ניתן לקיים מרחב ללא גבולות. הגדרת הגבולות תלויה במקום, בזמן ובאופי בית הספר ואנשיו.
מטרות[עריכה]
- שינוי פדגוגי במרחב מוגדר, מהוראה פרונטלית ללמידה בהובלת התלמידים/ות מתוך סקרנות ומוטיבציה פנימית.
- העצמה ופיתוח מיומנויות הלמידה ותחושת המסוגלות העצמית של התלמידים/ות.
- יצירת אקלים מעודד יזמות בקרב התלמידים והצוות חינוכי, והגברת תחושת השייכות שלהם לבית הספר.
- שילוב כלים פדגוגיים חדשניים בעבודת הצוות החינוכי בדגש על יכולות ליווי והנחיה.
- פיתוח תפיסה ארגונית המאפשרת מרחבי פעולה מוגדרים לכל חברי הקהילה הבית ספרית.
יישום המודל במערכת החינוך בישראל[עריכה]
הטמעת מודל מב"ע בבתי הספר יכולה להוות כר פעולה להטמעת SELSocial-emotional learning (Ssocial Emotional Learning) - למידה חברתית רגשית .
ניתן להטמיע את המודל בשלוש זירות מרכזיות:
חינוך פורמלי – ניהול עצמי ולמידה בהובלת התלמידים/ות במסגרת השיעורים במערכת השעות הסדירה של בית הספר. לדוגמה שיעורי ההשכלה הכללית בשכבה י' או במסגרת ה-30% של הלמידה המשמעותית במבחני הבגרות במקצועות השונים.
חינוך בלתי פורמלי - הובלת תלמידים בניהול עצמי את ה[[מכינה הבית סיפרית בכתה יב', הטיולים שנתיים, מסע לפולין, מועצת תלמידים, התנדבות בקהילה, וטקסים, ועוד מגוון פעילויות במרחב הבית סיפרי.
מבנה ארגוני – מתן מרחבים אוטונומיים בתוך גבולות מוגדרים לצוות החינוכי בבית הספר.
רפורמה במערכת החינוך - "מכינה לחיים"[עריכה]
המכינה הבית סיפרית הראשונה הנשענת על מודל מבע (מרחבים בניהול עצמי) קמה בשנת 2015 על ידי תומר אושרי בבית הספר סליגסברג בירושלים . מאז הקמתה ועד היום
הוקמו 15מכינות בית סיפריות בליווי ובסיוע צוות מבע. בשנת תשפ"ב 2022 החלה העמותה לפתח בנוסף למכינה הבית סיפרית, מודל המשלב בין מכינה קדם-צבאית למכינה הבית סיפרית.
יתרונות המודל[עריכה]
1. [[מודל יישומי לצורכי בית ספר המשתלב במהלכים חינוכיים בבית הספר.
2. עומד בתנאי סף מינהליים של קריטריונים פדגוגיים וארגוניים, תוכנית מוכרת על ידי משרד החינוך.
3. מקדם סדר יום שעולה בקנה אחד עם מטרות החינוך בישראל כגון:רפורמת המכינה לחיים בכיתה יב' ותוכנית Social-emotional learningSEL למידה רגשית חוויתית
4. מקוריות מתודית, אין כפילות עם תוכניות אחרות במערכת החינוך בישראל.
יתרונו של המודל בפשטותו, בגמישותו, בשפה המשותפת שהוא יוצר, אך יותר מכל בהעמקת תחושת השייכות ובהצמחת מרחבים של התנסות, גילוי ופיתוח מסוגלות של אנשי הצוות והתלמידים.
השפעת המודל על צוותי החינוך והתלמידים/ות[עריכה]
- מעבר ממקום פאסיבי למקום אקטיבי של כל משתתפי התוכנית צוות ותלמידים/ות
- פיתוח שיח יצירתי מעודד יזמות
- עיצוב זהות אישית וארגונית
- מתן בחירה
- יצירת שפה משותפת ואקלים ארגוני מיטבי.
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- תומר אושרי, מרחבים בניהול עצמי, רסלינג, 2020
קישורים חיצוניים[עריכה]
- maba.org.il מבע - מרחבים בניהול עצמי
- חישוב מסלול מחדש: שיחה עם ראשי מכינות עיתון מקור ראשון
- המורים שחולמים יחד יוצרים מציאות חדשה כתבה בYNET
- מגבלות הקורונה כהזדמנות לקידום עצמאות חינוכית ולמידה פעלתנית במערכת החינוך הישראלית החברה הישראלית , לשון אחרת
- מגבלות הקורונה כהזדמנות לקידום עצמאות חינוכית תומר אושרי ונדב שיפמן ברמן, כלכליסט
- מרחבים בניהול עצמי מאת תומר אושרי באתר דרך כפר
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מודל מב"ע באתר אבני ראשה, https://avneyrosha.org.il/</ref><ref>שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תומר אושרי, מב"ע מרחבים בניהול עצמי, קולות
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תוכנית מב"ע באקדמיה תוכנית גל, המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יחידת בוגרי ובוגרות מנדל למנהיגות חברתית חינוכית, קרן מנדל
This article "מבע מרחבים בניהול עצמי" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:מבע מרחבים בניהול עצמי. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
