לקטולוז
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
 | |
לקטולוז (Lactulose) הוא דו-סוכר המשמש בשימוש רפואי מאז 1957 ומאז נבדק בטיפול במחלות רבות, כולל עצירות כרונית, אנצפלופתיה כבדית ומחלת כליות כרונית. אופן הפעולה שלו מבוסס על תסיסת לקטולוז על ידי מיקרוביוטה של המעי. התרופה מוכרת בישראל בשמות המסחריים אבילק ולבולק.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).התרופה עצמה מכילה סוכרים נוספים כמו: פרוקטוז,גלקטוז ולקטוז. בשימוש ממושך בתרופה יש מגע עם השיניים שעשוי להזיק להן. מכיוון שלקטולוז היא תרופה הפועלת מקומית במעי ואינה נספגת לדם, היא בטוחה יותר מכמה משלשלים אחרים. כאבי בטן וגזים הן תופעות הלוואי העיקריות של תרופה זו. זמן תחילת ההשפעה של התרופה הינו בין 12-48 שעות וכן כך משך ההשפעה שלה.
היסטוריה[עריכה]
יוהנס ביכר, פרופסור של רפואה ופרמקולוגיה קלינית בשוויץ. ביכר פרסם את הניסוי הראשון שלו עם לקטולוז ב-The Lancet ב-1966. למרות השפעה טובה של התרופה על עצירות, טיפול זה נתקל בספקנות. לאחר ניסוי נוסף בשנת 1969, החברה המדעית והרפואית החלה לקבל את התרופה.
הרעיון של ביכר היה שלקטולוז אינו נספג במעי הדק ולכן מגיע למעי הגס. שם לקטולוז מזין את צמיחת הלקטובצילים. עליית החומציות במעי הגס תפחית את ספיגת האמוניה. בכמה מחקרים נמצאה הפחתה באמוניה בקורלציה עם ירידה ב-pH בצואה. לפני כן, אינגלפינגר (רופא עמית של פרופסור יוהנס ביכר) הציע תפקיד עבור לקטולוז באנצפלופתיה כבדית לאחר שאחרים גילו שלקטובצילים משתמשים בלקטולוז ליצירת חומצה לקטית, ובכך יצרו מצב המקדם צמיחה על חשבון מעיים אחרים.
ביכר לקח שני חולים עם פרופיל מחלתי של אנצפלופתיה כבדית אשר טופלו ברצף במספר טיפולים שהתחלפו מדי שבוע. התרופות השונות שניתנו למטופלים היו ניומיצין, סורביטול ולקטולוז. בשני החולים, לקטולוז שיפרה באופן משמעותי את הסימפטומים של מחלתם (אנצפלופתיה כבדית). בנוסף הייתה היעלמות של "רעד מתנופף" -סימן של המחלה. אך נישאר סיכון להישנות (חזרה של המחלה) אנצלופתיה כבדית במידה והטיפול הראשוני היה סורביטול ולאחר מכן הוחלף בלקטולוז. הלקטולוז שסיפקה פיליפס-קופר הייתה מכונה דופאלק (סירופ בטעם תפוז בשימוש רגיל לטיפול בעצירות). רמות האמוניה במטופלים ירדו עם שיפור האנצפלופתיה הכבדית ולהיפך.
העדויות ללקטולוז כטיפול ראשון הן במידה רבה מבוססות על ניסיון קליני. נחשפה סקירה מערכתית שרוב המחקרים בוצעו בתחילת שנות ה-70 והיו באיכות נמוכה (לפי הסטנדרטים של תחילת המאה ה-21). לקטולוז לא שיפר את התמותה במטופלים, וההשפעה בטווח הארוך לא הייתה מתמשכת.[1]
שימוש[עריכה]
לקטולוז ניתנת לרכישה ללא מרשם אך מקובל להשתמש בה במשך שבועיים לכל היותר. במידה וסובלים מעצירות ממושכת או במידה והבעיה לא נפתרת אחרי שבועיים ניתן לפנות לרופא המטפל. לקטולוז מתחילה לפעול תוך 24 עד 48 שעות לאחר הנטילה. אופן נטילת התרופה הינו בסירופ או מתן רקטלי (לא נפוץ בישראל). המינון השכיח לטיפול בעצירות הינו בין 15-30 מיליליטר פעם ביום. לטיפול באנצלופתיה כבדית המינון המומלץ הינו 30-50 מיליליטר 3 פעמים ביום[2]. אפשר ליטול את התרופה יחד עם מזון או בין הארוחות, מומלץ להקפיד על שתייה מרובה של נוזלים בזמן שמטופלים בתרופה. ניתן לתת את התרופה לחולה המרותק למיטה. הטיפול מיועד גם לשימוש ארוך טווח, אם כי שימוש ממושך עלול לגרום לתלות בתכשירים משלשלים.
בילדים התרופה מיועדת רק לטיפול בעצירות. התרופה תינתן רק בהמלצת רופא, והוא קובע את המינון. להלן המינון המקובל בחלוקה לפי גילים:
עד גיל שנה: עד 5 מיליליטר פעם ביום.
1 עד 6 שנים: 5 או 10 מיליליטר פעם ביום.
7 עד 14 שנים: 10 או 15 מיליליטר פעם ביום.
14 שנים ויותר: 15 או 30 מיליליטר פעם ביום.
אופן פעולה[עריכה]
לקטולוז הוא נגזרת סינתטית של מולקולת סוכר גדולה. במעי הגס, הלקטולוז מפורק לחומצות אורגניות על ידי חיידקים המצויים במעיים. התוצר של פירוק הלקטולוז מושך מים ומגביר תנועתיות מעיים. בנוסף, משתמשים בלקטולוז למניעת הפרעות מוחיות הנלוות להפרעה חמורה בתפקוד הכבד, עקב יכולתו של לקטולוז להפחית את רמת האמוניה בדם על ידי הוצאת אמוניה עודפת בצואה.[3]
אינטראקציות עם תרופות אחרות[עריכה]
1. תרופות שמגבירות את הפרשת השתן- לדוג' פורוסמיד או הידרוכלורתיאזיד. השילוב ביניהן לבין לקטולוז יכול להעלות את הסיכון להפרעות במלחים בדם ובמיוחד לגרום לירידה ברמות האשלגן בדם.
2. קורטיקוסטרואידים- לדוג' פרדניזון. השילוב ביניהם לבין לקטולוז יכול להעלות את הסיכון להפרעות במלחים בדם ובמיוחד לגרום לירידה ברמות האשלגן בדם.
3. אמפוטריצין B, תרופה נוגדת פטריות שניתנת בבתי החולים. השילוב בינה לבין גלוקולוז יכול לגרום לירידה ברמות האשלגן בדם, לכן מומלץ לנטר את רמות האשלגן בדם אם יש טיפול משולב.
4. תרופות משלשלות אחרות- השילוב איתן יכול לגרום לשלשול, אם סובלים מאנצלופתיה כבדית יש להימנע משילוב תרופות משלשלות אחרות עם לקטולוז.
5. דיגוקסין, מפני שלקטולוז יכולה לגרום לירידה ברמות האשלגן בדם לכן במקביל יכולה לגרום לעלייה בסיכון לרעילות דיגוקסין. כן אפשר לשלב את התרופות יחד אבל צריך לנטר את רמות הדיגוקסין והאשלגן בדם.
6. תרופות לטיפול במחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס)-לקטולוז משפיע על רמת החומציות במעי הגס ולכן יכולה להוריד מיעילות התרופות לטיפול במחלות מעי דלקתיות.
תופעות לוואי[עריכה]
תופעות לוואי נפוצות היכולות להופיע במהלך הטיפול הן נפיחות מגזים, כאבי בטן, שלשולים, בחילות והקאות. בנוסף התרופה יכולה לגרום לתופעות לוואי לא נפוצות כמו בלבול, סחרחורת, התעלפות, פה יבש, ירידה במתן שתן, צמא מוגבר, דופק מהיר או לא סדיר, נרגנות, אובדן תיאבון, שינויים במצב הרוח, כאבי שרירים-התכווצויות או עוויתות, חוסר תחושה או עקצוץ בידיים, ברגליים ובשפתיים. אי שקט, שלשול חמור, נפיחות בכפות הרגליים, בעיית נשימה, עייפות או חולשה חריגים. במקרה שתופעות לוואי אלו מופיעות צריך להיוועץ עם הרופא המטפל.
נטילת התרופה לא אמורה להשפיע על יכולת הנהיגה. מבחינת צריכת אלכוהול- לא ידוע על השפע כלשהי שיש לאלכוהול על התרופה. אמנם מטופלים הסובלים מאנצלופתיה כבדית מונחים להימנע משתיית אלכוהול.
במידה וקיימת רגישות-יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה אסור להשתמש בה. במידה והאדם חולה בגלקטוזמיה (הפרעה גנטית חמורה שלא מאפשרת עיכול של גלקטוז) לא מומלץ להשתמש בתרופה. בנוסף במידה ואנשים סובלים מחסימת מעיים וממחלות מעי דלקתיות וכן במקרה של חשש מנקב במעיים לא מומלץ להשתמש בתרופה.
בסכרת ניתן ליטול את התרופה ללא חשש, מפני שהתרופה מכילה סוכר שלא נספג בדם ולא יעלה את רמת הסוכר בדם. במינון גבוה יותר הניתן לאנשים הסובלים מאנצלופתיה כבדית יש צורך לעקוב אחרי איזון הסכרת.
אנשים הסובלים מאי סבילות ללקטוז יוכלו לסבול את התרופה, משום שכמות הלקטוז המתפרקת ממנה היא קטנה מכדי לגרום לתסמינים. עם זאת, ייתכן שלאחר נטילת התרופה יהיו תופעות לוואי כמו כאבי בטן, גזים ונפיחות בבטן.
שימוש ממושך בתרופה יכול לגרום להפרעות במלחים בדם, במיוחד בתינוקות, במבוגרים בני 65 ויותר ובחולים תשושים.
אנשים הסובלים מתסמונת מערכת עיכול-לב (תסמונת בה הפרעות במערכת העיכול יכולות לגרום להפרעות בקצב הלב) ונוטלים לקטולוז צריכים לדווח לרופא שלהם על כל החמרה בתסמיני המחלה, במיוחד אם מופיעים נפיחות בבטן או גזים.
היריון והנקה[עריכה]
- נשים הרות שסובלות מעצירות צריכות להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לאמצעי המומלץ לטיפול בעצירות. מאחר שהתרופה כמעט שאינה נספגת במעי, ניתן להשתמש בה בהריון - אך רק באישור הרופא המטפל.
- אין מספיק מידע בנוגע לבטיחות התרופה בהנקה לכן צריך להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לאמצעי המומלץ לטיפול בעצירות, מאחר שהתרופה כמעט ולא נספגת לכן ניתן להשתמש בה בתקופת ההנקה.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הערך "אבילק Avilac" אתר כללית
- הערך "לקטולוז" אתר infomed
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:PropertyLink בשורה 218: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). לקטולוז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Eelco F. M. Wijdicks, Lactulose: A Simple Sugar in a Complex Encephalopathy, Neurocritical Care 28, 2018-04-01, עמ' 154–156 doi: 10.1007/s12028-017-0494-4
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Lactulose Monograph for Professionals, Drugs.com (בEnglish)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Jakub Ruszkowski, Jacek M. Witkowski, Lactulose: Patient- and dose-dependent prebiotic properties in humans, Anaerobe 59, 2019-10, עמ' 100–106 doi: 10.1016/j.anaerobe.2019.06.002
שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 1016: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
This article "לקטולוז" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:לקטולוז. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
